בחזרה לוויכוח שאינו חדל לעולם: האם דיאטה דלת-פחמימות או דלת-שומן עדיפה לבריאות הלב? חלק ב`.
פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר
פחמימות שמתפרקות במהירות במהלך העיכול הן בעלות הערכים הגליקמיים הגבוהים ביותר והשפעתן על הגלוקוזה בדם חדה. לעומתן פחמימות שמתפרקות לאט, ומשחררות גלוקוזה בהדרגה לדם, הן בעלות מדד גליקמי נמוך.
מזון בעל מדד גליקמי נמוך משחרר את האנרגיה לגוף באופן איטי וקבוע ומומלץ לחולי סוכרת, לבעלי עודף משקל ולאתלטים העוסקים במקצועות סיבולת.
מזון בעל מדד גליקמי גבוה גורם לעלייה חדה ברמת הסוכר בדם.
מאכלים מלאים כמו קמח מלא וסובין ולמאכלים המכילים סיבים תזונתיים יש מדד גליקמי נמוך מזה של מאכלים מזוקקים.
נוכחות של שומן או סיבים תזונתיים יכולה לעכב את עיבוד הפחמימות, ובכך להקטין את המדד הגליקמי.
דיאטה דלת פחמימות הפכה פופולארית על ידי Robert Etkins עוד בשנות ה-70, אך לדעתו של Agatson דיאטת Etkins דלה מדי בפחמימות ובסיבים תזונתיים, עתירה בשומנים רוויים, ועלולה דווקא להגביר את מחלת הלב.
למרות שדיאטת South Beach נחשבת "בריאה" אין מחקרים ארוכי-טווח המצביעים על יתרונות קרדיו-וסקולאריים שלה.
דיאטה זו שמה דגש על פחמימות "טובות" בעלות מדד גליקמי נמוך, ועל פחמימות "גרועות".
דיאטה מערבית טיפוסית מכילה אחוז גבוה של פחמימות עם מדד גליקמי גבוה, ואילו דיאטת South Beach בעלת אחוז גבוה של פחמימות עם מדד גליקמי נמוך שמקורו בירקות, בשעועית ובדגנים מלאים.
בדיאטת South Beach אחוז זעום של שומני טרנס ושומנים רוויים, והיא עתירת שומנים בלתי רוויים וחומצות שומן מסוג אומגה-3. באופן ספציפי, דיאטה זו שוללת את החלקים השמנים של בשר אדום ועופות, ובמקומם מכניסה בשר דל שומן, אגוזים ודגים שמנוניים.
דיאטת South Beach מחולקת ל-3 פאזות: כאשר כל אחת מהן הופכת באופן הדרגתי ליותר ליבראלית.
פאזה ראשונה, נמשכת שבועיים ובה מרחיקים את כל הסוכרים, את כל הפחמימות המעובדות, את הפירות ואף חלק מהירקות עם מדד גליקמי גבוה.
התפקיד של פאזה זו, הוא לשבור את "מעגל הרעב" הנוצר עקב העליות והירידות התלולות ברמת גלוקוזה בדם.
הפאזה השנייה נמשכת כל זמן שהנוקט בה מבקש להפחית ממשקלו. בפאזה זו מכניסים מחדש את רוב הפירות והירקות ואף חלק מהדגנים המלאים.
הפאזה השלישית, היא "פאזת התחזוק" והיא נמשכת למעשה כל החיים.
המבקשים לאמץ את דיאטת South Beach, אינם מוגבלים לסוגי מזון מומלצים או אסורים. מצופה מהנוקטים בדיאטה זו, לצרוך מזון על פי מה שלמדו והודרכו, וליישם צריכת מזון זו ללא כל מעקב או הדרכה נוספת.
מחקרים וניסויים עם דיאטת South Beach:
מחקר משנת 2004 שערך Agatston וחב', סקר את הניסוי שהסתיים בשנים 1998-9, אשר הושלם על ידי 54 משתתפים במהלך של שנה אחת.
מחקר אחר משנת 2005 על דיאטת South Beach, שנערך על ידי חברת המזון Kraft יצרנית קו המזון הנצרך בדיאטה האמורה, בחן 69 משתתפים שניסו דיאטה זו למשך 3 חודשים.
שני מחקרים אלה מצאו תוצאות מבטיחות ומועילות בהתמסרות לדיאטת South Beach, אך יש לזכור ששניהם נערכו על ידי מי שהגה דיאטה זו, וחברת המזון המשווקת אותה.
לא במפתיע, ניסויים אחרים עם דיאטה זו שנעשו על ידי קבוצות מחקר נוספות, לא הצליחו להדגים השפעות חיוביות על בריאות הלב בטווח זמן ארוך יותר.
הועלו אף מספר חששות באשר לדיאטת South Beach ודיאטות דלות פחמימות אחרות, בהיותן דלות בסיבים תזונתיים, רכיב המסייע בדרך כלל באיבוד משקל. יש לפחות פרסום אחד לפיו האופי דל הפחמימות של דיאטת South Beach, עלול לגרום לקֶטוֹ-אצידוזיס בחלק מהמטופלים בדיאטה זו. תרחיש זה מתבטא בצמא מוגבר וריבוי שתן, כאבי בטן, קוצר נשימה ולעתים אף באיבוד הכרה.
בשנת 2006 התפרסמה ב-Journal of General Internal Medicine הערכה של 42 טענות תזונתיות ובריאותיות שצוטטו מבעלי דיאטת South Beach, בספר רב המכר על דיאטה זו. סקירה זו קבעה שרק 33% מטענות אלה יכלו להיות מוכחות על ידי מחקרים שהתפרסמו בכתבי-עת רפואיים, בעוד ש-17% מטענות אלה לא זכו לאישוש בפרסומים אלה.
לגבי 43% מטענות בעלי הדיאטה, הממצאים לגביהן נעו בין "טענות ניתנות לאישוש או לא ניתנות לאישוש", ועוד 3% מטענות אלה לא היו ניתנים לבדיקה.
השוני בין דיאטת South Beach לבין דיאטות דלות-פחמימות אחרות:
דיאטה זו נכללת על ידי רבים בקבוצת הדיאטות הדלות בפחמימות, בדומה לדיאטת Etkins: בעוד שדיאטת South Beach אוסרת מזון עשיר בסוכרים פשוטים כגון לחם לבן, תפוחי אדמה ואורז לבנים, היא אינה דורשת ויתור על פחמימות לחלוטין או אפילו מעודדת את רמת צריכתן. במקום זאת, דיאטה זו מתרכזת ב"מדד הגליקמי" של מוצרי מזון. ירקות רבים מותרים לאכילה בפאזה הראשונה של דיאטה זו, ואילו פחמימות מורכבות או עתירות סיבים כמו אורז חום, או לחם מחיטה מלאה מותרים לאכילה בפאזה השנייה.
ואם אנו נותרים עדיין מהססים בבחירה בין דיאטה דלת-פחמימות לבין דיאטה דלת-שומן בכל הקשור למדדים כמו הפחתת משקל ובריאות כלי הדם והלב, כדאי לעיין במאמר המתפרסם בספטמבר 2014 ב-Annals of Internal Medicine, המתאר מחקר אקראי לו חברוּ 3 קבוצות חוקרים מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת Tulane בלואיזיאנה, מהתאגיד הרפואי Kaiser Permanente בקליפורניה, וממכון Bloomberg לבריאות הציבור באוניברסיטת Johns Hopkins בבולטימור.
מחקר זה שם לו למטרה להשוות דיאטה דלת פחמימות עם דיאטה דלת שומן והשפעתם הקרדיו-וסקולארית, שהרי בשנים האחרונות הפכה הדיאטה דלת הפחמימות פופולארית דווקא לצורך הפחתת משקל, אם כי השפעות דיאטה זו על כלי הדם והלב, שנויות מעט במחלוקת.
על פי הערכות עדכניות משנת 2013 שהופיעו בסקירה החשובה של Go, Mozaffarian וחבריהם שהתפרסמה בכתב העת החשוב Circulation, יותר משליש מהמבוגרים בארה"ב נושאים בתוכם לפחות צורה אחת של מחלה קרדיו-וסקולארית, ואין כלל ספק שתחלואה זו מהווה אחד מהאתגרים המובילים בתחום בריאות הציבור שם, ובכל מדינה אחרת בעולם.
לכן החליטו החוקרים של הסקר המצוטט כאן, לשים את הדגש הן על הפחתת משקל וכן על ההשפעה הקרדיו-וסקולארית של שתי הדיאטות האמורות, במדגם מעורב של לבנים ושחורים שצרכו דיאטות אלה במשך תקופה של 12 חודשים.
במחקר השתתפו 148 גברים ונשים בטווח הגילים של 22-75 שנה, עם נטייה להשמנת יתר ( BMI של 30 עד 45 ק"ג למטר בריבוע), שלא דיווחו בשאלון הקבלה למדגם המחקר על מחלה קלינית ידועה ממקור קרדיו-וסקולארי, על סוכרת type 2, על מחלת כליות, על צריכת תכשירים להרזיה או על ניתוח בתקופת 6 החודשים לפני התחלת המחקר.
הדיאטה דלת הפחמימות במחקר זה כללה פחות מ-40 גרם פחמימות ביום, ואילו הדיאטה דלת השומן היוותה פחות מ-30% מצריכת הקלוריות היומית, כאשר שומנים רוויים מהווים פחות מ-7% מכלל השומנים בדיאטה. כל 3 חודשים נמדדו משתתפי המחקר למשקלם, ולגורמי סיכון קרדיו-וסקולאריים.
ל-5.6 ק"ג), הפחיתו את מסת השומן בגופם בממוצע ב-1.5% (טווח הירידה באחוז השומן בין משתתפי קבוצה זו (0.4% עד 2.6%), הפחיתו את היחס בין סך כולסטרול
ל-HDL בממוצע ב-0.44 (טווח הירידה ביחס בין סך כולסטרול ל-HDL בין משתתפי קבוצה זו 0.16 עד 0.71), הפחיתו את רמת הטריגליצרידים בדם בממוצע ב-14.1 מיליגרם/דציליטר (טווח הירידה ברמת טריגליצרידים בין משתתפי קבוצה זו 0.8 עד 27.4 מיליגרם לדציליטר), והגדילו את רמת HDL בדם בממוצע ב-7.0 מיליגרם לדציליטר (טווח ההעלאה ברמת HDL בין משתתפי קבוצה זו בין 3.0 ל-11.0 מיליגרם לדציליטר), כל הנתונים הללו בהשוואה לשינויים במדדים האמורים שנמדדו בקבוצת הניזונים מדיאטה דלת-שומן.
המחקר הזה לא מצא הבדלים משמעותיים סטטיסטית בין הניזונים מדיאטה דלת-פחמימות או דלת-שומן בכל הקשור למדדים כמו לחץ הדם הסיסטולי, רמת גלוקוזה בדם, רמת אינסולין, ורמת קראטינין.
שני נתונים מעניינים נוספים: בקבוצת הדיאטה דלת הפחמימות רמת C-reactive protein או CRP, שהוא כידוע מדד למצב דלקת בגוף, נמצא לאחר 12 חודשי ניסוי נמוך ב-15.2% לעומת רמת CRP בקבוצת הדיאטה דלת השומן. ונתון נוסף, מה שקרוי 10-year Framingham risk score, המבטא את הסיכון באחוזים להגיע לאירוע קרדיו-וסקלוארי משמעותי בטווח זמן של 10 שנים, היה נמוך בקבוצת הדיאטה דלת הפחמימות ב-1.4% הנחשב
לסיכום, כנגד התובנה העממית לפיה דווקא הפחתה במזון שומני תפחית את המשקל ואת תחלואת הלב, מתברר במחקר זה כמו במספר מחקרים שקדמו לו, שדיאטה דלת פחמימות יעילה יותר הן בהפחתת משקל עודף, והן בתחום תחלואת הלב.
המחקרים הללו יימשכו עוד ועוד, ותובנות נוספות ינסו לשכנע אותנו לשנות, במידת הצורך את הרגלי האכילה שלנו.
לא צריך להיות ציניקן של ממש, כדי לקבוע ששינויים בהרגלי האכילה קשים כקריעת ים-סוף, ואם השף עושה מלאכתו כהלכה, תמיד נעדיף את מאכליו הטעימים, ללא הקפדה יתרה על אחוז הפחמימות או הסוכרים בצלחת.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.
ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוציםמידע נוסף? מבקשים ייעוץ מקצועי? שלחו לנו את פרטיכם ויחזרו אליכם בקרוב.
