חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

אקנה – פצעי בגרות. כיצד זה נוצר, הסוגים השונים ודרכי טיפול אפשריים

אהבתם? שתפו עם חבריכם

 אקנה – פצעי בגרות –  היא מחלת העור השכיחה ביותר. מעל 80% מהאוכלוסייה סובלים מאקנה במהלך חייהם. המחלה מופיעה בתחילת גיל ההתבגרות, ובד”כ דועכת מעצמה עד גיל 25-23, אך ב- 10% מהמקרים, בעיקר אצל נשים, המחלה נשארת גם בעשורים השלישי והרביעי לחייהן.


 


כיצד נוצרים פצעי האקנה?



אקנה היא דלקת כרונית של בלוטות החלב וזקיק השערה. בעור תקין בלוטות החלב נפתחות לתוך זקיקי השערות ומפרישות חלב דרך הנקבוביות אל פני העור. החלב משמש כחומר סיכה לעור ולשיער ומעניק להם גמישות והגנה.


בגיל ההתבגרות, בתגובה לאנדרוגנים (הורמונים זכריים) ישנה הפרשת יתר של חלב בתוך בלוטת השומן. חלב זה מורכב משומנים, שברי תאים וחיידקים הנקראים P. ACNES. לעתים התהליך מלווה בהצרת הצינורית של זקיק השערה. תחילת התהליך של היווצרות פצעון היא היתקעות של פקקי חלב בתעלות זקיקי השערות. בסביבה שומנית זאת חיידקי האקנה משגשגים. הם גורמים לפירוק החלב לחומצות שומן חופשיות ולדלקת סביב זקיק השערה, עם יצירת מוגליות שטחיות או עמוקות. מחקרים אחרונים מראים, כי הגורם העיקרי לדלקת ולאקנה איננו בהכרח כמות ההורמונים שהופרשה, אלא רגישות יתר של בלוטות החלב בחולה הספציפי להורמונים אלה (שהופרשו ברמה תקינה). כלומר, הגורם התורשתי הוא בעל משקל רב.



היחידות של זקיק שערה- בלוטת חֵלֵב נמצאות ברוב אזורי העור בגוף, אך צפיפותן הרבה ביותר הינה בפנים, חזה עליון וגב עליון.


 


דלקת של בלוטות חלב יכולה להופיע בצורות שונות:



ראש לבן (קומודון סגור):
בליטה קטנה לבנה מתחת לעור. זהו פקק שומני היוצא מבלוטת החלב וכלוא מתחת לעור. בבוא הזמן השומן הלכוד ישפך לתוך רקמת העור מסביב ויגרום לדלקת.

ראש שחור (קומודון פתוח):

זהו גם פקק שומני היוצא מבלוטת החלב אך הוא נמצא על פני העור, בא במגע עם האוויר, מתחמצן והופך להיות שחור. (זהו אינו לכלוך שגורם לצבע השחור אלא החמצון).

“פצעון/פפולה”:

בליטה קטנה אדומה ודלקתית המופיעה כתגובת הגנה של הגוף לשומן שנשפך לרקמת העור.

“פצעון מוגלתי/פוסטולה”:

פצעון שמכיל נוזל מוגלתי, מופיע כבליטה קטנה. הפצעון הופך למוגלתי בגלל חיידקים הנמצאים על פני העור ומזהמים את הפצע.

“ציסטה”:

בליטה גדולה אדומה הנמצאת מתחת לפני העור וגורמת לכאב. כיסתה נוצרת כאשר נקבובית נסתמת לחלוטין וחלב שנוצר בבלוטה אינו יכול להשתחרר החוצה. החלב המצטבר נשפך לרקמות מסביב וגורם לדלקת עמוקה, אשר עלולה להותיר צלקת לאחר הריפוי.

 


מה עלול להביא להחמרת האקנה?


 


זיעה:  הזיעה המצטברת על פני העור מחמירה את החסימה של הנקבוביות מהן מפרישות בלוטות החלב. בנוסף, בטמפרטורות גבוהות גובר קצב ייצור החלב בנקבוביות העור. אצל העוסקים בפעילות גופנית ניתן לראות את הנגעים בעיקר בגב, בחזה, בעכוז ובירכיים ופחות בפנים.

תזונה: רוב הרופאים אינם מקשרים בין אקנה לתזונה. אולם, התגובה למוצרי מזון שונה מאדם לאדם. ההנחה הרווחת, כי מאכלים כגון שוקולד, אגוזים, גבינה צהובה, מטוגנים וכד` עלולים להחמיר אקנה, לא הוכחה, אך עדיין מומלץ להמנע מסוגי המזון הבאים:  אוכל שומני (בעיקר ממקור חלב), פיצוחים, ואוכל חריף (המשפיע על חלק מהאנשים).

קוסמטיקה: שימוש במוצרי קוסמטיקה אשר אינם “ידידותיים לאקנה” יכול לגרום להתפרצות אקנה או להחמרתו, לדוגמא מוצרים כמו משחות וקרמים, סומק, שפתון, צלליות עיניים, קרם לחות וקרם הגנה מהשמש, מייק-אפ, ג`ל לשיער ועוד. יש להיזהר במיוחד ממוצרים המכילים לנולין, וזלין, שמנים צמחיים וחומצה אולאולית.

מתח נפשי: מתח נפשי יכול להחריף את האקנה בעיקר בקרב נשים צעירות.



גלולות: גלולות למניעת הריון המכילות מעט אסטרוגן ויותר פרוגסטרון. בד בבד, משפיעה גם הפסקת נטילת גלולות למניעת הריון.


 


הטיפול בעור: שפשוף הפנים וחיטוט בעור. רחיצה מוגזמת של עור הפנים.


 


תקופת המחזור החודשי: בשל שינויים הורמונאליים והשפעת ההורמונים על בלוטות החלב.


 


הורמונים לבניית שרירי הגוף – המשפיעים גם עם על המאזן ההורמונאלי..


 


המלצות לסובלים מאקנה


 


1. לא לרחוץ פנים יותר מפעמיים ביום.


2. להשתמש בסבון עדין שאיננו מייבש את העור. ישנם סבונים שהנם דטרגנטים סינטטיים המכילים פחות מ-10% סבון, ועם PH שבין 5.5-7   (חומציות העור שלנו נעה סביב 5.5). זאת לעומת סבונים “אמיתיים” שהנם בסיסיים, עם PH של 9-10. הסבונים הרגילים, הבסיסיים, גורמים ליובש וגירוי של העור. יובש וגירוי העור עלולים להחמיר את מצב האקנה.  גם הסרת איפור מומלץ לעשות בעדינות, ועם קלינזר עדין.


3. להמנע מרחיצה במים חמים (מחמיר אקנה) . השתמשו במטלית נקייה לכל ניגוב של הפנים.


4. המנעו משימוש בקרמים שומניים לעור ולשיער. אם שמתם לב להחרפה במצב האקנה לאחר שימוש במוצר, החליפו אותו. גם אם זהו מוצר שבעבר לא גרם לבעיות.


5. המנעו מ”חיטוט” בפנים בנסיון להוציא את הקומדונים או את המוגלה שהצטברה בפצעים. זה יוצר צלקות, ועלול להחמיר את האקנה.


6. כדאי לחפוף מדי יום את השיער – זה מפחית את כמות השומן בשיער ועל פני הקרקפת.


7. ישנם מוצרי קוסמטיקה הגורמים ליובש וגירוי של העור (למשל, סבוני פילינג מסוימים, מסכות). המנעו מלהשתמש בהם – יובש וגירוי מחמירים אקנה.


8. השתמשו בתכשירים מקלפים היכולים לקלף גם בתוך הנקבובית – כגון חומצה סליצילית. זה משפר את מעבר השומן בתוך הנקבובית והחוצה ממנה אל שטח פני העור. אפשר להשתמש בריכוז 1%-2% של החומצה הסליצילית או ב-8% חומצה אלפא הידרוקסית.  (ישנם מעט אנשים הרגישים לאספירין ולא יכולים להשתמש בחומצה סליצילית). מקלפים נוספים הקיימים בשימוש הם רזורצינול, סולפור. קילוף העור יכול לעזור במקרים של אקנה קל-בינוני, בפני עצמם או בשילוב עם שיטות טיפול נוספות, כפי שיפורט למטה.


9. ספיגת עודפי שומן – באמצעות מסיכות על בסיס חימר (אם כי יש לבדוק אם הן מכילות חומרים מגרים. חמרים המגרים את העור עלולים להחמיר אקנה). אפשר לספוח עודפי שומן, ולשלוט חלקית על שומניות העור באמצעות חלב-מגנזיה. זהו מגנזיום הידרוקסיד נוזלי, שסופג שמן. אפשר להשמש בו כמסיכת פנים, בתכיפות שתלויה  בסוג העור – יומיום עד אחת לשבוע.


 


הטיפולים הקיימים לאקנה


 


ישנם מוצרי-מדף רבים לטיפול באקנה, וגם תרופות מרשם לא מעטות. המבחר מבלבל, ואין תוכנית טיפול אחת שתתאים לכל אחד. לצערנו, לפעמים יש ללמוד מהי השיטה או שילוב השיטות הטוב ביותר עבורנו – דרך תהליך של ניסוי וטעייה.


 


בנזואיל פרוקסיד


בנזואיל פראוקסיד כמריחה מקומית הינו תכשיר בקטריוסטטי (מעכב צמיחת חיידקים)  קומודוליטי (הורס קומודונים) היעיל לטיפול באקנה קל על בינוני. בין התועלות שלו ישנה היכולת לחדור לזקיק השערה ולהגיע לחיידק מחולל הדלקת ולקטול אותו. בניגוד לכמה סוגי אנטיביוטיקה, הוא איננו גורם לתופעה של עמידות החיידק.


הוא נמכר ללא מירשם רופא, וקיים בצורות שונות: משחות, תרחיצים וקרמים. מחקרים רבים הראו את יעילותו (למשל: American Journal of Clinical Dermatology, April 2004, pages 261-265; and Journal of the American Academy of Dermatology, November 1999, pages 710–716).


הריכוז האופטימלי שלו עדין לא נקבע. מבחינת אפקט אנטי-חיידקי –כפי הנראה  אין הבדל בין ריכוזים נמוכים לגבוהים. הריכוזים הגבוהים יותר נותנים את האפקט הקומודוליטי (הורס קומדונים).  תופעת הלוואי העיקרית של התכשיר הינה גירוי מקומי, שלרוב בולט בתחילת הטיפול. כ- 1%-3% מהאוכלוסייה רגישים לתכשיר ועלולים לפתח דלקת עור ממגע שתצריך הפסקת טיפול.


 


אין הרבה חומרים אחרים המחטאים את העור בדומה לחיטוי שמושג ע”י בנזואיל פרוקסיד. אלכוהול וגופרית יכולים להיות מחטאים טובים, אבל הם גם יותר מדי מייבשים ומגרים ויכולים להחמיר את מצב העור ולפגוע ביכולת העור להחלים. (מתוך:  American Journal of Clinical Dermatology, April 2004, pages 217-223 and Cosmetics & Toiletries Magazine, March 2004,).


יש מס` מחקרים מעניינים על שמן עץ התה המראים שגם הוא מחטא יעיל. מחקר שפורסם ב-Medical Journal of Australia (אוק` 1990) השווה את היעילות של 5% שמן עץ התה לזאת של 5% בנזואילפרוקסיד. המסקנה הייתה ש”שני הטיפולים היו יעילים בהפחתת מספר הפצעים הדלקתיים, עם תוצאה טובה יותר עבור בנזואיל פרוקסיד בהשוואה לשמן עץ התה. שומניות העור הופחתה באופן משמעותי עם בנזואיל פרוקסיד”. למרבה הצער, רוב המוצרים שנראה על המדפים מכילים קצת יותר מאשר 1% שמן עץ התה, הרבה פחות מהריכוז שנוסה בניסוי.


עבור מצבי אקנה מסויימים, שימוש בחומר זה יכול להספיק. השילוב שלו עם חומר מקלף (כגון חומצות אלפא וביתא הידרוקסיות, רזונצינול) יהיה שילוב יעיל – יותר מאשר כל אחד מהם לחוד


* הערה: בנזואיל פרוקסיד נוגד את היעילות של רוב הרטינואידים למריחה (רטין A, Tazorac) ולכן לא ניתן להשתמש בשני אלה באותו זמן. כדי להשיג את שתי התועלות, ניתן להשתמש בבנזואיל פרוקסיד בבוקר וברטינואיד – בערב. (אם כי Diffenin (adapalene) נשאר יציב ואפקטיבי כשנעשה בו שימוש עם בנזואיל פרוקסיד).


 


אנטיביוטיקה


 


משחות אנטיביוטיות למריחה על העור


התכשירים על בסיס אנטיביוטי מורידים את ריכוז החיידקים בזקיק השערה ובבלוטת החלב, וכפי הנראה יש להם השפעה ישירה גם על הדלקת. מסיבה זאת הם יעילים באקנה קל-בינוני כאשר המרכיב העיקרי הוא דלקתי, אך לא במצב של קומדונים בלבד.


התכשירים הנפוצים בשימוש מבוססים על אריתרומיצין. לסוג זה של אנטיביוטיקה קיימת עמידות של חיידק ה-P. ACNES, אם כי לא ברור כיצד עמידות זאת משפיעה על הריפוי. ייתכן והוא מושג לאט יותר. הוכח במספר מחקרים כי שילובה של אריתרומיצין עם בנזואיל פרוקסיד – מגביר את יעילות הטיפול, יותר מאשר כל אחד בפני עצמו. ישנם גם תכשירים בצורת ג`ל או תרחיף עם קלינדמיצין פוספט.


 


אנטיביוטיקה הניטלת דרך הפה


תכשירים אנטיביוטיים הנלקחים בבליעה  פועלים בעיקר בשתי דרכים: (א) דיכוי הצמיחה של חיידקי P. ACNES,  (ב) דיכוי התהליך הדלקתי.


אריתרומיצין – נחשב יעיל כמו הטטרציקליניים לטיפול באקנה, מבלי לגרום לתגובת רגישות יתר לשמש (כמו הטטרציקלינים). חיידקי האקנה עמידים לאריתרומיצין יותר מאשר לטטרציקלינים. תופעות הלוואי הקשורות בו – קלות יחסית.


טטרציקלינים – משפחת האנטיביוטיקה הנפוצה ביותר לשימוש באקנה. בשימוש נמצאים בעיקר טטרציקלין, מינוצין ודוקסילין. תופעות הלוואי קשורות במינונים גבוהים, ומתבטאות בבחילות, הקאות וצלצולים באזניים. בשימוש ארוך טווח עלולים להופיע כתמי עור (פיגמנטציה).


סוגים אחרים של אנטיביוטיקה הנם פחות נפוצים בשימוש. מחקרים הראו כי נטילת אנטיביוטיקה דרך הפה בשילוב עם מריחת רטינואידים (ראו בהמשך) או תכשירי קילוף, יכולים להפחית התפרצויות אקנה (מתוך: Cutis, June 2004, pages 6-10; and International Journal of Dermatology, January 2000, pages 45–50)


האנטיביוטיקה במתן דרך הפה נחשבת לאפקטיבית, אם כי צריך לשקול בזהירות את השימוש בה. ההשלכה העיקרית שצריכה להילקח בחשבון היא התפתחות עמידות  של החיידק, מה שיגרום לאקנה לחזור ((Dermatology, January 2003, pages 54-56; American Journal of Clinical Dermatology, April 2003, pages 813-831 and March 2001, pages 135–141; and The General Meeting of the American Society for Microbiology, May 2001)



 


החומצה הסליצילית


 


החומצה הסליצילית היא חומצה ביתא הידרוקסית-BHA. זוהי התחלה טיפולית טובה לכל סוגי העור. חומר זה הוא רב תפקודי, ומתמודד עם הרבה מהסיבות הסיסטמיות של פצעים. במשך עשורים, דרמטולוגים רשמו חומצה סליצילית כחומר קרטוליטי (מקלף) יעיל. אבל היא לא רק חומר שיכול לקלף.  החומצה הסליצילית היא נגזרת של אספירין (שניהן סליצילטים – השם הטכני של אספירין הוא אצטיל סליציליק-אסיד) וכך היא גם מתפקדת כמרכיב נוגד דלקת (Archives of Dermatology, November 2000, p.1390-1395). שילוב של קילוף עם הפחתה בדלקת מהווה יתרון חשוב בטיפול בעור, ובפרט בעור הבעייתי והמאופיין בפצעים. הפחתה באדמומיות ובנפיחות שגורמים הפצעים יכולה לעזור לעור להחלים, למנוע הצטלקות, ולהפחית את הסיכוי להתפרצויות עתידיות.


 


המפתח למניעת היווצרות פצעים היא למנוע סתימת נקבוביות. דרך אחת להשיג זאת היא לשפר את הצורה של תעלת הנקבובית. תעלה זאת עשויה מתאי עור (רקמת אפיתל) שיכולה להיות עבה ובעלת צורה לא תקינה – מה שמונע  את הזרימה הנורמלית של שומן אל מחוץ לנקבובית. כדי לפעול בתעלה זאת חיוני לקלף בתוך התעלה, לחלץ  ולהוציא ממקומם תאי עור עודפים. היכולת של מקלפים כמו חומצות אלפא הידרוקסיות (AHA) או מקרצפים מכניים – היא מוגבלת כאשר אנו מדברים על העור שנוטה לפצעים. זאת בגלל שאין להם יכולת לחדור אל תוך הנקבובית. חומצות  אלפא הידרוקסיות הן מסיסות מים ולא יכולות להיכנס לשומן. למקרצפים מכניים יש חלקיקים גדולים מכדי להשפיע בתוך שטח העור. החומצה הסליצילית היא התשובה המושלמת. הוא מקלף יעיל, ומסיס שמן וכך הוא חודר לנקבובית ומקלף בתוכה. כפי שציינתי קודם, יש לה גם תכונה נוגדת דלקת כך שהיא יכולה למעשה להפחית גירוי, נפיחות ואדמומיות.


 


היבט נוסף של ה-BHA הקשור לטיפול בפצעים הוא שיש לה תכונות נוגדות חיידקים. המשמעות היא שהחומצה הסליצילית יעילה בקטילת הבקטריה שגורמת לאקנה.


שילוב כל התכונות האלה יחדיו הופך את החומצה הסליצילית לאחד מהמרכיבים המולטי-תפקודיים בהתמודדות עם הסיבות לאקנה.


 


נשמע טוב, אבל  צריך לדעת באיזה מוצר וכיצד להשתמש, כיוון שלא כולם עשויים באופן שבו נוכל להפיק מהם את מירב התועלת.  ריכוז החומצה הסליצילית צריך להיות לפחות 0.5%, אבל 1%-2% הם יותר יעילים. בנוסף, ה-PH של התכשיר הוא גורם קריטי.  כדי שהיא  תעבוד כמקלפת של העור, החומצה הסליצילית חייבת להיות ב-PH של 3 עד 4. אם לא, היא מאבדת את היכולת לקלף את העור (Cosmetic Dermatology, October 2001, p. 65-72). קיימים תכשירים כאלה, ואם מצאת אחד, הוא יכול להיות פרטנר מוצלח במלחמה בפצעים.


 


רטינואידים


  


תכשירים אלה, הבאים בצורת קרם או ג`ל למריחה על העור, מבוססים על נגזרות של ויטמין A. החומר המוכר לנו ביותר הוא רטין-A. תכשירים נוספים הם Differin  (טרטינואין), Tazorac ועוד. הרטינואידים משפרים את צורתן של הנקבוביות, ופועלים ע”י שחרור פקקי הקרטין הסותמים את פתחי זקיק השערה. הם נחשבים לטפול יעיל לאקנה(מקור: Journal of the American Medical Association, August 11, 2004, pages 726-735). משתמשים בו בד”כ פעם ביום, בשעות הערב.  ניתן לשלב אותו עם  חומצות ביתא או אלפא הידרוקסיות במהלך היום, במטרה להגביר את היעילות של הרטינואידים ע”י הגברת חדירתם לעור. בכדי להחליט על התדירות, השילוב וסדר המריחה על התכשירים הללו, כדאי להתייעץ עם הדרמטולוג.  תופעות לוואי של שימוש ברטינואידים הם בד”כ גירוי מקומי, ולעיתים החמרה קלה במצב בשבועיים הראשונים לטיפול, הנעלמת לאחר מכן. תכשירים אלו גורמים לשכבה הקרנית (החיצונית ביותר) של העור להיות דקה יותר, ועקב כך מגבירים את הסכנה לדלקות בכוויות שמש. בתקופת הטיפול, יש להקפיד ולהשתמש במסנני קרינה. מומלץ לא להשתמש במרכיב זה במהלך ההריון.


טיפול פוטודינמי


 נקרא גם תרפיה באור. הטיפול הראה אפקטיביות בטיפול באקנה (Journal of Cosmetic Laser Therapy, June 2004, pages 91-95). טיפול רפואי זה משתמש בתרופה טופיקלית (למריחה) הקרויה aminolevulinic acid (תרופה המשמשת לטיפול במצבי עור טרום סרטניים)  ביחד עם לייזרים נמוכי עוצמה  או מקור אור הקרוי אור כחול (מקור: American Academy of Dermatology, www.aad.org). לאחר שהתרופה נמרחת, המטופל יושב מול מקור אור למשך 15-30 דקות. לעתים קרובות נחוץ לקחת 3-5 טפולים כאלה על פני תקופה של זמן לפני שאפשר לראות שיפור קבוע כלשהוא.


 


חומצה אזלאית


 


זאת חומצה דה-קרבוקסילית שנחקרה לראשונה בשנות ה-70 כטיפול לפיגמנטציה ובמקרה נמצאה כיעילה לאקנה. ב-1996 ה-FDA אישר אותה כטיפול לאקנה קל עד בינוני דלקתי. המנגנון המדויק לא ידוע, אבל היא אנטיבקטריאלית (נוגדת חיידקים) וכן משפיעה על קילוף והשלת תאי העור, הן בשטח פני העור והן בתוך הנקבובית.


החומר בד”כ איננו מגרה, כ-5% מהמטופלים מתלוננים על גירוי ואריתמה. זהו אחוז נמוך יותר מזה המדווח בטיפול בבנזואיל פרוקסיד וברטין A. שלא כמו רטין A, הוא איננו גורם לרגישות-לשמש. לכן הוא יעיל בסוגי עור רגישים, כולל לשמש. אפשר להגביר את היעילות שלו אם משלבים אותו עם משחות למריחה אחרות כמו ג`ל בנזואיל פרוקסיד 4%, קלינדמיצין 1% בג`ל, רטין A 0.025 בקרם, ועוד. מחקר הראה שטיפול בחומצה אזלאית+בנזואיל פרוקסיד הראה תוצאות טובות יותר מאשר טיפול בג`ל אריתרומיצין+בנזואיל פרוקסיד (Jourmal of the American Academy of Dermatology, August 2000, supplemental, p. 47-50).


בגלל יכולתו של החומר להפחית פיגמנטציה, צריך להיזהר כשמשתמשים בו בבעלי עור כהה.


 


רואקוטן


 


שמו של החומר הוא איזוטרטינואין. את שם התרופה, שחוללה מהפכה רצינית בטיפול באקנה – כולנו מכירים: רואקוטן. זהו רטינואיד הנלקח פומית, ולמעשה מרפא לחלוטין את רוב מקרי האקנה לאחר כ-4 חודשי טיפול. זוהי התרופה היחידה שמרפאת פצעים, להבדיל מפתרונות אחרים, שיכולים להפחית או לפתור באופן זמני את ההתפרצויות. מעל 50% מהנוטלים רואקוטן לסבב-טיפולים אחד – לא יפתחו פצעי אקנה בעתיד. עור נוטה לשומניות הופך לפחות שמנוני.  התוצאות האלה עולות משמעותית באנשים שנוטלים רואקוטן בפעם השנייה (מתוך: Skin Therapy Letter, March 2004, pages 1-4; Expert Opinion on Drug Safety, February 2004, pages 119-129; and Journal of the American Medical Association, August 2004, pages 726-735)..
למרות יתרונותיה של התרופה, היא אחת האופציות האחרונות שרופאים מציעים לטיפול באקנה. זאת בגלל תופעות הלוואי הרבות והרציניות שלה. תופעות הלוואי כוללות יובש רב של העור והריריות (עיניים, שפתיים ועוד), כאבי פרקים ושרירים, השפעה על תפקוד הכבד ורמת השומנים בדם, דכאון, ואף תועדו מקרים של נטיות אובדניות. רואקוטן איננו ניתן לנשים הרות או המתכננות הריון, בשל יכולתו לגרום למומים עובריים.  התרופה נרשמת בד”כ למקרי אקנה קשים ועקשניים, או במקרים פחות קשים אך כאלה בהם הרופא צופה משך ארוך של המחלה – למשל – בגילאי העשרים והשלושים.


רואקוטן מפחית את יצירת החלב בבלוטות (ולכן העור “מתייבש”), וכך יש גם הקטנה במספר החיידקים המשגשגים בחלב. התרופה גם גורמת לשינוי צורתן של דפנות בלוטות החלב, באופן שמאפשר “ניקוז” טוב יותר ומונע יצירת קומדונים. רואים גם הטבה בדלקת עצמה, אותה דלקת המאפיינת את האקנה. 


גלולות למניעת הריון

הטיפול נחשב ליעיל, אם כי לא מומלץ כאפשרות ראשונה. גם לגלולות יש תופעות לוואי. אם המטופלת ממילא נוטלת גלולות, ניתן לשלב את שתי התועלות בגלולות המתאימות במיוחד לטיפול גם באקנה. ההשפעה של הגלולות היא אנטי אנדרוגנית – משפיעה על רמת ההורמונים הזכריים, הקשורים בהופעת האקנה. אפשר לתת את המרכיב האנטי אנגרוגני (ציפרוטרון אצטט) גם בנפרד, כתוספת לגלולות אחרות. במקומות בהם הוא איננו בנמצא אפשר להשתמש  בספירונולקטון, תכשיר היכול לחסום קולטנים לטסטוסטרון בתאים.  לפעמים, במקרים של הפרעות הורמונליות, מוסיפים רמה נמוכה של סטרואידים לטיפול – במטרה לדכא הפרשת הורמונים זכריים מיותרת הכליה.


נסכם את שיטות הטיפול העיקריות:


 







































































פעילות התרופה


התרופה


תופעות לוואי


הערות


 קטילת החיידק המתרבה בפצעים (מריחה על העור)


 


קלינדמיצין


שלשול (נדיר)


 


אריתרומיצין


 


 


בנזואיל פרוקסיד


מייבש את העור. עלול לגרום כתמים בבגדים ובשיער


יעיל במיוחד בשילוב עם אריתרומיצין


פתיחת/שחרור הנקבוביות בעור (תכשירים למריחה)


טרטינואין (“רטין A “)


מגרה את העור. גורם לרגישות העור לשמש.


האקנה נוטה להחמיר בתחילת הטיפול. יכול לקחת 3-4 שבועות כדי להבחין בשינוי כלשהוא. יש להקפיד ולהיזהר מקרינת השמש בכל חלקי הגוף המטופלים.


 


Tazorotene


מגרה את העור. גורם לרגישות העור לשמש.


כנ”ל- בדומה לטרטינואין.


 


Adapalene


גורם לאדמומיות, עלול לגרום כעין “כוייה”, גורם לרגישות העור לשמש.


יעיל כמו טרטינואין (רטין A) אולם פחות מגרה את העור. נדרשת הגנה מהשמש בתקופת הטיפול.


 


חומצה אזלאית


עשוי להבהיר את העור.


הגירוי שהוא גורם הוא מינימאלי. ניתן להשתמש בו בנפרד או בשילוב עם רטין A. יש להיזהר בשימוש על מטופלים כהי עור, בגלל אפקט ההבהרה שלו.


 קטילת החיידק המתרבה בפצעים (תכשירים אנטיביוטיים לנטילה דרך הפה)


טטרהציקלין


גורם לרגישות העור לשמש


תכשיר זול ובטוח, יש ליטול על קיבה ריקה. יש להגן על העור מקרינת השמש.


 


דוקסיציקלין


גורם לרגישות העור לשמש


יש להגן על העור מקרינת השמש


 


אריתרומיצין


הפרעה בתפקוד הקיבה


התפתחות עמידות של החיידק לאנטיביוטיקה זאת היא שכיחה


 פתיחת/שחרור הנקבוביות (נטילה דרך הפה)


איזוטרטינואין (רואקוטן)


עלול לפגוע בהתפתחות העובר אם נוטלים במהלך הריון. משפיע על תאי דם אדומים, על הכבד ועל רמות השומן. מייבש את העיניים והשפתיים, וככלל – רקמות ריריות. עלול לגרום לנוקשות וכאב בפרקים, וכן כאב בגב תחתון (במינון גבוה), עלול לגרום לדיכאון ואף קושר במחקרים עם מחשבות אובדניות.


 


 


בברכה, רונית שגב, ביולוגית Bsc., MA


 


 

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים