חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

אם נקפיד על חמישה מרכיבים של אורח החיים, נפחית את הסיכון למחלת לב ב-80%. חלק ב`.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע ,מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית  וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.


 


לקריאת חלק א’ לחץ כאן


 


אך אם נחזור לראובן כהן שבראשית הדברים, האם נוכל בביטחון לייחס את מחלת הלב שלו להיותו נתון תדירות במתח, בדאגה, בדחק ? ודאי שלא.


אין לשכוח שבסופו של דבר היותנו נתונים תחת סיכון זה או אחר למחלת לב, תלוי במידה רבה בתכונות הגנטיות שלנו.


לאחרונה הושלם מיפוי הגנום האנושי השלם, התמונה המלאה של חומצת הגרעין DNA בגרעיני התאים בגופנו, המכילה כ- 22,500 גנים שונים, הקובעים את מהלכי הגוף ואף את מחדליו.


לאורך שרשראות DNA אלה, ישנם וריאציות או שינויים קלים הקובעים דרגת השוני בין אנשים שונים. רוב ה”ואריאנטים הגנטיים” הללו דווקא אינם קשורים לבריאותנו, אך אחדים מהם יכולים להיות אחראיים למידת החשיפה שלנו למחלות קרדיו-ואסקולריות.


בטכנולוגיות המודרניות המאוד מתוחכמות ורגישות, ניתן להפיק את ה- DNA מנפח קטן של דם ורידי, וניתן להשוות בין ה- DNA של אלה עם מחלות לב לבין זה של אנשים בריאים, ולשאול את השאלה: איזה מנקודות שוני זעירות אלה ב- DNA, שאנו מכנים – SNPS  או single nucleotide polymorphisms, עשויות להסביר קיומו של סיכון מוגבר למחלת לב ?


כאשר אנו מקבלים בתורשה  SNP מסוים מאחד מהורינו, או משניהם, הסיכון שלנו לחלות במחלת לב משתנה ?


עד שנת 2007 ניתן היה להשוות בערך 100 אלף SNPS בקבוצה גדולה של אנשים. נכון לשנת 2009 ניתן כבר לאתר כמיליון SNPS , ומספר זה ילך ודאי ויגדל בשנים הקרובות.


 


גם אם אנו מאתרים SNP נדיר יחסית, אלא שהוא שכיח באופן מובהק בקרב חולי-לב בהשוואה לאנשים בריאים, אנו עשויים לקבל רמז למהלך ביולוגי פגום המוביל למחלת הלב.


סקירות של הגנום האנושי בעשור האחרון, כבר איתרו SNPS מסוימים ומוגדרים הגורמים לאנשים מסוימים להיות קרחים או שמא מנומשים, או ללקות בגלאוקומה, או בסרטן השד.


כעת אנו יכולים כבר לזהות SNPS הגורמים לנו ללקות בסוכרת, במחלת Celiac, ואפילו במחלות קרדיו-ואסקולריות , שזהו מצב מורכב בו נוטלים חלק גנים רבים.


זוהי משימה כבירה הדורשת עוצמה רבה של מחשב-על ויכולת ניתוח סטטיסטי מרשימה.


חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת הרווארד, בשיתוף פעולה עם חברת Merck, מבצעים כעת מחקר ענק של כ- 300,000 משתתפים, מתוכם נבחרו 1,000 שחוו התקף-לב, ועוד 2,000 כאלה שלא עברו אירוע-לב. הניתוח של נתוני המחשב כולל כמיליון- SNPS, במטרה לבחון איזה מתוכם משחקים תפקיד בקביעת הסיכון להתקף לב.


היתרון של מחקר מסוים זה שמרכזו בבוסטון, הוא שחוקרים אלה מחזיקים ברשותם נתונים של 30 שנות נתונים שנאספו על אמריקנים הנמצאים במעקב רפואי שוטף, כולל נתוני אורח החיים שלהם, כגון מנהגי האכילה, פעילות גופנית, עישון וכו’, באופן שיאפשר להם לנתח את התרומה היחסית של גורמי אורח חיים אלה לפרופיל הגנטי, ול- SNPS של משתתפי המחקר.


 


ובחזרה לראובן כהן. איש זה בדומה לאלפי שותפיו ל”מועדון הלוקים בליבם”, נוהג בדרך כלל על פי השגרה שלאחר ניתוח הלב, הוא יבקר את רופאו אחת לפרק זמן ידוע, יקבל את המרשם להמשך הטיפול התרופתי, ויסתפק בכך.


זו טעות קשה שרבים מאלה שעברו התקף-לב נוהגים לעשות, ולא רבים מרופאיהם טורחים להעמיד אותם על טעותם. מחקרים גדולים בהיקפם, הבוחנים את התנהגותם של “בוגרי התקף הלב הראשון” מתרשמים מכך שרובם נוטים להשלים את העובדה שמכאן ואילך הם אמורים ליטול סדרת תרופות זו או אחרת, אך לא בהכרח נוטים להשלים עם החובה לבצע את שינויים הבלתי-נמנעים באורח חייהם.


מתברר באופן מובהק ביותר, שהלוקים בליבם בפעם הראשונה, המסתפקים בנטילת תרופות בלבד, הם בסיכון המוגבר פי 2.4 עד 3.2, על פי המחקרים השונים, ללקות בליבם פעם שנייה ושלישית, בהשוואה לחבריהם שבנוסף לתרופות החליטו לשנות באופן דרסטי את אורחות חייהם הבלתי אידיאליים מהבחינה הבריאותית. נטילת תרופות בלבד הפחיתה התקפי-לב חוזרים רק בשיעור ממוצע של 30%, בהחלט הישג שאינו מספיק.


 


חמשת השינויים ב”אורחות החיים” עליהם ממליץ הממסד הרפואי כדי לשמור על בריאות הלב, ראוי לנהוג על פיהם ביתר-שאת לגבי אלה שחוו לאחרונה התקף-לב ראשון.


נחזור עליהם שוב על מנת לשנן אותם: הפסקת עישון, דיאטה בריאה, שמירה על משקל גוף נאות, פעילות גופנית סדירה, וצריכה מוגבלת של אלכוהול.


על פי Eric Rimm, איש מרכז התזונה בבוסטון, העומד בראש מחקרים רבים הקושרים את הדיאטה הנכונה לבריאות הלב, מכל חמשת “אורחות החיים” האמורים, מתקשים אלה המתאוששים מהתקף-לב להשלים דווקא עם השינויים המתבקשים במנהגי האכילה שלהם, באופן יחסי יותר מאשר יכולתם להתמודד עם שינויים נדרשים כהפסקת עישון, התמסרות לפעילות גופנית או הפחתה בצריכת האלכוהול.


על פי Rimm, הדיאטה המתאימה ביותר למשתקמים מהתקף-לב היא הדיאטה הזוכה לכינוי “הים-התיכונית”. חיוני יותר לדאוג לסוג השומנים במזון, מאשר לכמותם. כשמדובר על שומנים (fats) רצויים במזון, צריך להעדיף את אלה שהם או רב-בלתי-רוויים (polyunsaturated) דוגמת חומצת אומגה-3, או לשומנים חד-בלתי-רוויים כגון חומצה אולאית (oleic acid) בה עשיר שמן הזית, ושמנים צמחיים אחרים.


יש להימנע משומנים עתירים בחומצות שומן טרנס, וכמובן להגביל צריכת שומנים רוויים.


 


ביולי 2008 התפרסם ב New England Journal of Medicine מחקר מעניין בו שיתף פעולה Meir Stampfer, האפידמיולוג האמריקני המפורסם מבית הספר לבריאות הציבור של הרווארד, עם הקבוצה של בית הספר לתזונה של אוניברסיטת הנגב בבאר-שבע.


במחקר זה השוו 3 אוכלוסיות שצרכו דיאטות שונות באופן קבוע:


א) דיאטה דלת-שומן (פחות מ- 30% שומן), 20% חלבון ו- 50% פחמימות:


ב) דיאטה ים-תיכונית בה המרכיב השומן עד 35% (כולל אגוזים ושמן זית) 50% פחמימות, ו- 15% חלבון.


ג) דיאטת Etkins בה המרכיב השומני היה 40%, וכן – 40% פחמימות ו- 20% חלבונים. המחקר נערך משך שנתיים בקרב עובדי המרכז למחקר גרעיני בדימונה, שכולם אכלו בחדר האוכל של המפעל את ארוחת הצהריים שלהם, שהיא כידוע הארוחה העיקרית בישראל.


בתחילה, כל שלושת הדיאטות הללו הביאו לאיבוד משקל, אך המשתתפים במחקר התקשו לעמוד בתנאי הדיאטה הראשונה דלת-השומן, והתלוננו על תחושת רעב. בטווח הארוך, ואולי אף לא במפתיע, דווקא הניזונים מדיאטה זו אבדו את הכמות הקטנה ביותר של משקל.


מחקר זה הביא את בעליו להמלצה על הדיאטה הים-תיכונית בשל יתרונותיה בתחום מניעת מחלת הלב, והן בשל יתרונותיה בהקטנת הסיכון לסרטן המעי הגס.


עפ”י Eric Rimm בעקבות מטה-אנליזה נערך לאחרונה, אין כלל ספק ביתרונות של אכילת דגים באופן סדיר למניעת תחלואת לב. אם תאכלו 2 מנות דגים ראשיות מדי שבוע, בתלות כמובן בסוג הדג, אתם צורכים מדי יום בין 250 ל- 1,000 מיליגרם של שמן דגים המכיל חומצות אומגה-3 הטובות ללב. אלה שאינם אוכלים דגים כלל הם בסיכון גבוה משמעותית למחלת לב כלילית בהשוואה אפילו לאלה הצורכים מדי יום רק 250 מיליגרם שמן דגים.


התועלת הרבה ביותר ללב היא נחלתם של אלה הצורכים מדי שבוע מנה או שתיים של דג הסלמון.


 


וכיצד אמור לאכול מי שכבר עבר התקף לב אחד ? יש למעשה רק מחקר ארוך טווח אחד במדגם גדול של משתתפים שנערך בגברים, בו השוו את היתרונות של אחת משתי דיאטות, לגברים לאחר התקף-לב: דיאטה דלת שומן, ודיאטה ים-תיכונית.


במובן של הישרדות בחיים, גברים שצרכו דיאטה ים-תיכונית שרדו טוב יותר, מה שמראה ששומן בדיאטה טוב לנו, בתנאי שהוא ברובו רב בלתי-רווי בנוסח חומצות אומגה-3, וכן חד בלתי רווי בנוסח חומצה אולאית בשמן זית.


 


המחקרים בתחום מחקר זה של דיאטה ומחלות לב נמשכים במרץ רב במרכזי מחקר רפואי רבים בעולם.


דוגמא מעניינת מהעת האחרונה היא זו של גילוי תפקודו של גן המונע סוכרת בעכברים, ששמו Ap2. נמצא שכאשר מגדלים עכברים ללא גן זה ניתן להאכיל אותם עם מזון עתיר שומן בכמות מרובה, ועדיין נמצא בדמם רמה גבוהה של הסוכר בגלוקוזה וכן סימנים של סוכרת.


כאשר חוקרים בחנו את הגן הדומה בבני-אדם לגן העכברי Ap2 נמצא שבערך ב-3.5%  באוכלוסיה , קיים עותק אחד של SNP נדיר היכול לשנות באיזושהי דרך את תפקוד הגן האמור.


בערך ב-8,000 נבדקים, נמצא שדווקא נשים עם ה-SNP האחרון היו בסיכון הנמוך ב-50% ללקות בהתקף-לב, ואילו גברים עם SNP זה הוא בעלי סיכון נמוך ב- 27% ללקות בהתקף-לב.


כללית, באוכלוסיית הנבדקים האנושיים, מציאות SNP זה הפחיתה בערך- ב- 33% את המינון ללקות בהתקף-לב.


בימים אלה, חברות תרופות וחוקרים מחפשים דרכים לבלום ולעכב את יצור החלבון, המקודד על ידי הגן – Ap2, שעשוי להיות בעל השלכות במניעת התקפי-לב בעתיד. כיום אנו מסוגלים למדוד את רמת חלבון Ap2 בדם, ונמצא שאנשים עם רמות גבוהות של Ap2 הם בעלי סיכון גבוה יותר ב- 50% ללקות בהתקף לב, אפילו לאחר שעושים התאמות לגבי גורמי סיכון אחרים כמו רמת כולסטרול גבוהה ורמת CRP גבוהה בדם.


 


מחלת לב, השמנת יתר וסרטן, ודאי קשורות לגנים רבים ול- SNPS  רבים. אך כאשר יש מאגר ידוע כרגע של כמיליון SNPS,  נזדקק לעוצמת מחשבים רבה כדי לפענח את הקשר בין SNPS אלה ומחלות שונות, אך אתגר זה נראה היום יותר בר-ביצוע מאשר אי-פעם.


אם נחזור שוב לראובן כהן, שאירוע מכונן בחייו התרחש בהגיעו לגיל 56, אין ספק שהמוּדעוּת שלו לבריאות כלי הדם בגופו תעלה לאחר האירוע עשרת מונים. התחושה היא שייתכן שראובן, יכול היה להימנע מאירוע זה, או אולי לדחות אותו בכמה שנים, אם היה מקפיד יותר טרם האירוע על התנהלות בריאה יותר. ובאשר להיותו type A, וכיצד דחק נפשי עלול להרע ללב, על כך נדון בפרוטרוט בעתיד הקרוב.


 


בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים