חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

אם נקפיד על חמישה מרכיבים של אורח החיים, נפחית את הסיכון למחלת לב ב-80%. חלק א`.

אהבתם? שתפו עם חבריכם


פרופ’ בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.



 ראובן כהן, הוא גבר ישראלי בן 56 שנה, שלמרות שמו הוא אינו בהכרח מאפיין את הגבר הישראלי הממוצע בגילו. הוא איש רזה בעל מבנה גוף אתלטי, ובהיותו מוּדע לנושאי בריאות, הוא עוסק בפעילות גופנית סדירה מזה שנים רבות, ומקפיד תמיד על מזון “בריא”.


ראובן אינו מעשן, ואינו שׂם עינו בכוס. ראובן איש עסקים וכדי לא לזהותו יתר על המידה לא נפרט מהו תחום עיסוקיו, פרט לציון העובדה שהאיש חי חיים גדושי פעילות, שיש בהם יותר משמץ של מתח ואולי מתיחות, עם רמה מסוימת של אי-ודאות, והוא אדם נמרץ, מאוּתגר תדירות המותח לפעמים את היריעה אל גבולותיה, מה שנהוג להגדיר כאישיות type A.


בשנת 2006, ובעקבות תחושת “מועקה” שחש בחזהו מדי פעם, החליט על פי עצת רופאו לבצע מבדק רנטגן של הלב הידוע כ-cardiac CT for calcium scoring או CT  של הלב להערכת משקעי סידן בעורקים הכליליים (coronary).


 


שיטה דימוּת בלתי-חודרנית זו מאפשרת לקבל מידע על הנוכחות, המיקום ורמת הרבדים המסוידים בעורקים המזינים את הלב, המספקים דם מחומצן לדופן הלב.


רובד מסויד (calcified plaque), מכיל שומן, תאים שונים וכן סידן, והוא מהווה סימן מובהק למחלת דופן העורק במחלת לב, כאשר אנשים עם ממצא זה הם בסיכון מוגבר להתקפי-לב.


כיוון שהצטברות סידן, הוא סמן של מחלת לב כלילית, מדידתה יכולה לשמש למטרה פרוגנוסטית, והמדד של נוכחות סידן ידוע כ-calcium score.


ממצא שלילי של  calcium scoreברמה של אפס או חוסר הסתיידות בעורקי הלב מעיד על העדר מחלת לב כלילית, או על מחלה ברמה נמוכה ביותר, אם סיכון נמוך להתקף לב בטווח 2-5 שנים הקרובות.


רמת calcium score של 1-10 מעידה על עדות מזערית למחלת לב כלילית, כאשר רמת מדד הסידן היא  11-100, העדות היא של מחלת לב כלילית קלה, מדד סידן של 101-400 בדרך כלל מעידה על מחלה כלילית מתונה, ואילוcalcium score  מעל  400 מעידה על מחלת לב כלילית נמרצת.


 


אצל ראובן, גיבור סיפורנו, נמצא במבדק המתוארcalcium score  מפתיע בחומרתו של 2,500, ואמנם אחדים מעורקיו הכליליים היו סתומים בדרגת סתימוּת של 70 עד 80%.


בפברואר 2008, כשנה וחצי לאחר ביצוע הבדיקה האמורה וכאשר הנתונים הלכו והחמירו, בוצע בראובן ניתוח מעקפים, ששיפר מאוד את תפקוד הלב ותחושתו וכושרו הגופני. אך ראובן, אדם נמרץ, דעתני ואכפתי, נותר מוטרד. הציקה לו המחשבה שגם הוא, אדם הנוהג לפי אמות מידה של חיים “בריאים”, הגיע לשלב מחלת הלב שסתמה את עורקיו, ואילצה אותה לעבור ניתוח מציל חיים.


כדאי אם כן לעמוד שוב, על אותם גורמי סיכון ידועים יותר, ואולי על אלה הידועים פחות, שמשפיעים על בריאות כלי הדם שלנו. כידוע, מחלות קרדיו-וסקולאריות הן הגורם והסיבה הראשונים במעלה לתמותה טרם-עת בארה”ב ובמדינות מערביות רבות אחרות.


מדי שנה נפטרים בארה”ב כ-870 אלף איש ואישה ממחלות אלה, ובתוך  אלה, אולי במפתיע יש 50,000 יותר נשים מאשר גברים, בעיקר כיוון שהתסמינים המוקדמים למחלות כלי-דם בנשים, לעתים לא מזוהים או מתגלים. 


 


אך בדברים הבאים אנו מבקשים לחזור אחורה, לשלבים המוקדמים של היווצרות המחלה הקרדיו-וסקולארית, ולאו דווקא לשלבים המאוחרים שלה, הבאים לביטוי בתעוקת חזה (angina pectoris) או בהתקף לב.


אנו מבקשים לדעת כיצד האזרח הממוצע יכול לתרום בעצמו, בהתנהגותו, להפחתה ניכרת בסיכון לתחלואה האמורה. הנתונים האפידמיולוגיים ממחקרים רבים, מצביעים על כך שהימנעות מוחלטת מעישון, דיאטה בריאה, שמירה על משקל מתחת ל-BMI של 25.0-27.0, פעילות גופנית סדירה וקבועה, וצריכה קלה של 1-2 כוסיות אלכוהול ביום, כל אלה יפחיתו את הסיכון למחלת לב או לשבץ מוחי ב-80%, וזאת ללא נטילת סטאטינים או תרופה להפחתת לחץ-דם. ראובן כהן, נשוא סיפורנו, משוכנע שהוא נהג על פי חמשת הכללים האחרונים באורח חייו, ולכן עדיין נותר מוטרד, מדוע הגיע בגיל 56 אל שולחן הניתוחים.


 


כאן אנו מגיעים לנושא העקה (stress) שלוותה תדירות את ראובן. האם היא יכלה לתרום למחלת הלב שלו און לפחות לתרום להתפתחותה? אמנם כן!


עקה או stress, אותו לחץ נפשי שלעתים מלווה אותנו לאורך זמן, עלול להפריע לתפקוד הלב, או על ידי שהוא משנה את היציבות החשמלית של הלב או על ידי שהוא מחיש תהליכי טרשת עורקים והגברת תהליכי דלקת כללית בגוף.


שלושה תהליכים פתולוגיים אלה עלולים להגביר את ההסתברות של התקף הלב. אך כיצד ניתן להבדיל בין הסכנה לבריאות הלב העלולה לנבוע מצורות שונות דחק ומצוקה נפשית, מה שנהוג לכנות Distress?


שני מחקרים שנוהגים לצטט אותם תדירות בהקשר זה, הם אלה של ראש המכון הקרדיולוגי באוניברסיטת McMaster  בקנדה, Salim Yusuf, שהתפרסם בשנת 2004 ב-Lancet, ומחקריה של Laura Kubzansky שהתפרסמו בשנת 2007 ב-Cleveland Clinic Journal of Medicine.


 


מטבע הדברים, קשה יותר לייחס מחלת לב למדדים של מצבי רוח, תחושות נפשיות, דיכאונות ולחץ, אלא אם את כל האחרונים ניתן היה למדוד במדדים מעבדתיים אובייקטיביים וברי-מדידה וכימוּת.


בעוד אשר גורמי סיכון למחלת לב כגון כולסטרול-LDL, או מידת יתר לחץ הדם, ניתנים למדידה מדויקת, וממילא ניתן לייחס אותם למחלת הלב, לא ניתן כיום עדיין למדוד ולכמֵת תחושות נפשיות, שהרי הן סובייקטיביות וניתנות לתיעוד איכותי בלבד, על פי עדותו של המטופל או הנסקר. לדוגמה, אם מנסים לתעד מצבים של דאגנוּת-יתר (anxiety) בצורה של מילוי שאלון או ראיון בע”פ, ניתן אמנם לשבץ את התשובה בקריטריון של “לא מודאג בכלל מטבעי” או “לא מודאג במיוחד בדרך כלל”, או שמא “אני מטבעי מודאג” או “מודאג מאוד תדירות”?


איך ניתן להעריך כמותית את משך המוּדאגוּת של הפרט ביחידות זמן, או את רמת המוּדאגוּת שלו? וכל ההתלבטויות שהועלו כאן לגבי הניטור של “דאגנות-יתר” שרירים וקיימים גם לגבי תחושות נפשיות אחרות כגון כעס או של דיכאון.


 


מחקריהם של Yusuf ו-Kubzansky, העלו ש”דאגנות-יתר” מעלה בממוצע את הסיכון למחלת לב ב-100% (או פי-2) בהשוואה למצב של חוסר דאגה מוחלט, ועל פי מחקרים אלה גם “כעס” (anger) מעלה את הסיכון בשיעור דומה.


מחקריהם מעלים שמי שנתון לאורך זמן במצב כללי של דחק ומצוקה נפשית (distress), סיכונו ללקות בהתקף-לב גדולים ב-170%, בהשוואה למי שמצבו הנפשי תקין, וזאת גם בהשוואה לעלייה של 180% בסיכון להתקף-לב בקרב מעשנים.


אך כאמור, קיים קושי בניתוח הקשר בין המצבים הנפשיים הירודים לבין הסיכון להתרחשות התקף-לב. אין אנו יודעים בדיוק כמה עקה נפשית צריך אדם “לאגור” בתוכו, שהיא תביא לפגיעה בליבו. יתרה מכך, האם “הנזק” הפיזי לכלי הדם והלב המושפע ממצוקה נפשית, רלוונטי להתקף הלב לדוגמה רק בתקופה בה האדם נמצא בעיצומה של מצוקה נפשית, או שמע “נזק” כזה שהצטבר במרוצת שנים קודמות של מצוקה נפשית, למרות שהאדם דווקא בתקופת התקף הלב שלו היה במצב נפשי תקין ורגוע.


 


ניקח את אותו אדם שמילדותו היה נתון למועקה ודחק ומצוקה נפשית וזו הייתה עימו משל למעלה 30 שנה , דרך קבע. בגיל 50 שנה, גילה האיש את בשורת היוגה, ומגיל זה לאורך שארית חייו האיש שלו, ורגוע ושמח בחלקו. האם כאשר אדם זה ילקה בהתקף-לב בגיל 62 שנה, 12 שנה לאחר שתחושות הנפש שלו ומצב רוחו השתפרו לאין הכר, והאיש “חש מצוין”, האם ניתן ליחס למצוקות הנפש שלו שהיו בתוקף משך 30 שנה, למרות שאלה התפוגגו לפני 12 שנה, חלק מהאשמה להתקף הלב האחרון?


אין כלל ספק, וזאת ניתן להסיק אפילו מהאמונות המסורתיות והעממיות הרווחות בציבור, על הקשר בין המצב הנפשי להתרחשות התקפי הלב.


ביטויים כמו “שובר את לבי” או “אל תיקח ללב”, וכן “כואב לי הלב” או “מחמם את הלב”, כל אלה ורבים אחרים, מעידים על קשר סביר בין רגשות ולרוב אלה הקשות, לבין “מצבו של הלב”.


 


המחקר המרשים בהיקפו שיזם פרופ’ Yusuf, ואשר זכה לשםINTERHEART  הקיף 11,119 מטופלים שעברו התקף-לב ראשון, ועוד 13,648 פרטים בגיל ובמין תואם, שלא עברו התקף-לב, וכל אלה נאספו מ-262 מרכזים רפואיים באסיה, אירופה, אפריקה, המזרח התיכון, אוסטרליה וכן אמריקה הצפונית והדרומית.


לגבי כל משתתפי המחקר נאספו נתונים דמוגרפיים, רמת חינוך, רמת הכנסה, וגורמי-סיכון קרדיו-וסקולאריים.


המצב של העקה הפסיכולוגית נקבע על ידי 4 שאלות פשוטות לגבי נוכחות עקה במקום העבודה או בבית, לגבי עקה פיננסית, ואירועים כבדי-משקל שהתרחשו בחייהם בשנה האחרונה.


מסקנת מחקר INTERHEART הייתה שאכן עקה נפשית מעלה משמעותית את הסיכון להתרחשות התקף-לב, אם כי המנגנון על פיו גורמים פסיכו-סוציאליים מגבירים סיכון זה עדיין רחוק מפענוח.


פגיעה במצב החברתי הייתה כרוכה בשינויים פיסיולוגיים מוחשיים כגון השפעת יתר אדרנלין על תהליך טרשת העורקים, או עקה פסיכו-חברתית שהושרתה בקופים, גרמה אצלם לפגיעה בתפקוד של שכבת האנדותל הפנימית בכלי הדם.


מחקרים הראו שפגיעה פסיכו-חברתית הייתה קשורה לשינויים בתפקוד האנדותליאלי בבני-אדם, ולשינויים הֶמוֹדינמיים כגון מהירות הזרימה של דם בעורקים הכליליים, כמו גם השפעה על מדדי דלקת בכלי הדם, הגברת קרישתיות, וירידה במנגנון המגן בפני קרישת-יתר, מנגנון הפיברינוליזה הממס קרישי-דם. נמשיך ונדון בנושא זה במאמר ההמשך.


 


בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע.


 

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים