אֵם מניקה חייבת לוודא שתזונתה עשירה ומספקת כדי שהחלב שהוא יונק יהיה עשיר ומֵזִין, חלק ב`
פרופ' בן-עמי סלע ,מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.
בחלק א' של מאמר זה על חשיבותה של תזונה טובה של האישה בכל חודשי הריונה, וכמובן בתקופה שלאחר הלידה בו היא מניקה את תינוקה, הובא מקרה של אם טבעונית שהייתה בחסר ממושך של ויטמין B12 והפגיעה הנוירולוגית הישירה שנגרמה לתינוקת שלה.
מקרה זה שפרסמנו בשנת 2003 בכתב העת הרפואי IMAJ, ודאי מתרחש לעתים כלל לא נדירות, וראוי להדגיש שוב את מחויבותה של האישה ההרה והאם המניקה, לא רק לעוללה חסר הישע אלא אף לעצמה: היריון ותקופת ההנקה, הם פרקי-זמן שגוף האישה נדרש לתת את "דמו וחלבו" לעובר המתפתח בתוכו, ולתינוק היונק.
תזונה לקויה של האם תכה לא רק בעובר או הילוד המתפתח, אלא אף תפגע בבריאותה של האישה עצמה בטווח המיידי והארוך יותר, עד כדי סכנה ממשית לחיים.
מדי שנה נולדים בעולם 18 מיליון תינוקות במשקל לידה נמוך לנשים בתת-תזונה. זו הסיבה העיקרית לתמותת תינוקות במדינות מתפתחות, אך ידוע שחסך תזונתי באם המניקה משך שנה בממוצע, עלול להגביר בהמשך באם עצמה מחלות ניווניות או אף סרטן, שכן הנקה מגדילה את הדרישות התזונתיות של הגוף, ויש לספקן.
בתקופת ההיריון וההנקה, גדלות הדרישות האנרגטיות של גוף האישה. באופן נורמאלי, אישה הרה או אם מניקה, מקפידות להגביר את צריכת המזון שלהן בשתי תקופות אלה, וכן הן מפחיתות מטבע הדברים את פעילותן הגופנית על ידי מנוחה יחסית מוגברת.
אך לעתים מצב כלכלי ירוד מקפח נשים בשלבים אלה גם בצריכת המזון שלהן, ואף מאלצות אותם לעבוד ב"משרה מלאה" בעת ההיריון, או אף לחזור לעבודה סמוך מדי לאחר הלידה. כתוצאה מאלה, מאזן האנרגיה של גוף האישה נמצא בגרעון, מה שיביא לתינוקות הנולדים מקופחים במשקלם, ולא פחות חמור, כיוון שמאגרי השומן בגופן של הנשים האחרונות יקופחו, הדבר יפחית את איכות החלב שיקלוט התינוק. תקופות ההיריון וההנקה מגבירות את דרישות האישה לוויטמינים, מינרלים וחלבונים. התינוק היונק וניזון באופן בלעדי מחלב אימו, עלול להיות בגירעון חומרים כסידן, מגנזיום, אבץ, חומצה פולית, ויטמינים A ו-B12, וכנראה גם חלבונים.
Richard Horton, עורך כתב העת הרפואי Lancet, קובע שתת-תזונה היא סיבה-שניתן-למנוע, המביאה למותם של למעלה מ-2.5 מיליון תינוקות בעולם מדי שנה, הנגרם ישירות מפיגור גדילתי ברחם, או מתזונה לקויה בתקופת הנקתם.
עוד קובע Horton, שתת-תזונה של נשים בתקופת ההיריון וההנקה, המועברת ישירות לילדיהן, לא רק גורמת לתמותה כה מרובה, אלא אף תביא לנזק התפתחותי ואינטלקטואלי בלתי-הפיך בילדים אלה ששרדו את 2 שנות החיים הראשונות. אמנם קובע Horton, 80% מהתינוקות בעולם כולו הלוקים בתת-תזונה, שהייתה מנת-חלקם ברחם ובתקופת ההנקה, חיים ב-20 מדינות בלבד, הכוללות את בורמה, אוגנדה, הודו, סין ודרום אפריקה. גם אם לבנו גס לעתים במה שמתרחש במדינות מתפתחות, בהן תינוקות ואמהותיהן נופלים קורבן לתנאי עוני מחפירים ולחינוך והדרכה לקויה של הנשים הצעירות שם, הסטטיסטיקה הקשה של תמותה ותחלואה אלה,שניתן היה למנוע, חשוב שתילמד גם במדינות מערביות ומודרניות.
מדובר בעיקר בחסרים שחשוב למנוע של ויטמין A או אבץ, האחראים מדי שנה בעולם למותם של 600 אלף ו-400 אלף ילדים, בהתאמה, שני החומרים המזינים (nutrients) החשובים ביותר בגיל הרך. חוסר ברזל אף הוא גורם ישירות מדי שנה בעולם למותן של 115 אלף נשים הרות או מניקות.
בחודש ינואר 2008 פרסם כתב העת Lancet, סדרת סקירות בנושא של "תת תזונה של אימהות וילדיהן הרכים", שמציגה תמונה עולמית עגומה ביותר: תת תזונה של נשים צעירות בהריונן ולאחר הלידה, היא הסיבה הישירה ל-3.5 מיליון מקרי מוות של תינוקות ואמהותיהן מדי שנה, המהווים 35% מכלל הילדים מתחת גיל 5 המתים בעולם, וכן היא מהווה 11% מכלל שנות התחלואה בעולם, בכלל.
תינוקות הנולדים בתום היריון סדיר מבחינת אורכו (מ-37 שבועות ומעלה), אך במשקל לידה הנמוך מ-
חסר ויטמין A: חסר של ויטמין זה מנוטר במדינות בהן חסר זה אנדמי כמו אזורים מסוימים בברזיל ובסין, הן על ידי מדידת רמת ויטמין זה בדם, והן על בסיס מקרים מאובחנים של xerophtalmia, מצב של יובש בעין מאי היכולת ליצור דמעות, האופייני לחסר ויטמין A. אחד הסיבוכים של יובש בעין הוא עיוורון על רקע הצטלקות הקרנית.
אך מבחינת סכנת חיים הנשקפת לפעוטות עם חסר ויטמין A, הנתונים הבאים נובעים מ-9 מחקרים בתחום זה: שלשולים כרוניים השכיחים בחסר וויטמין A, מגבירים ב-47% את סכנת המוות, בעוד מחלת חצבת על רקע חסר בוויטמין A מגבירה את סכנת המוות ב-35%. באותם אזורים באסיה בהם הוחל בטיפול אוכלוסיות בוויטמין A ניכרת ירידה בתמותת תינוקות בששת חודשי החיים הראשונים. חסר בוויטמין A אחראי ל-6.5% מכלל התמותה בילדים בעולם מתחת לגיל 5 שנה.
חסר באבץ : הנוסחה לפיה חסרים בוויטמינים או מינרלים בילדים בגיל הרך, יימצאו תמיד במדינות עניות ובאזורים מקופחים של העולם, נכונה גם לגבי חסר באבץ. פנמה והונדורס, בוליביה ופרו, אלה מדינות אמריקה התיכונה והדרומית עם חסר באבץ, ואליהם מצטרפות מדינות אפריקה התת-משוונית, טורקיה וסוריה, הודו, בנגלדש, נפאל והפיליפינים. חסר אבץ בילדים מתבטא בסכנת שלשולים, דלקת ריאות, ומלריה. מטבע הדברים, שלושת התחלואות האחרונות מגבירות משמעותית את סכנת התמותה בילדים בגיל עד 5 שנים, ואכן חסר אבץ תורם 4.4% מכלל התמותה בגיל זה.
אנמיה על רקע חסר ברזל : על פי הערכות WHO כ-42% מהנשים ההרות בעולם ו-47% מהילדים בגיל שלפני בית הספר סובלים מאנמיה. הסיבה העיקרית לאנמיה על רקע חסר ברזל, היא צריכה נמוכה של בשר, דגים או עוף בקרב אנשים עניים. מעבר לסכנה לבריאות, מראים מחקרים ירידה של עד 2 נקודות IQ באוכלוסיות מסיבה זו בלבד שלאנמיה מחסר ברזל.
חסר יוד : אזורים גדולים בעולם נגועים בחסר יוד במים ובמזון באופן שבא לביטוי במצבי זפק (goitre), תת-פעילות מוּלדת של בלוטת התריס, והאטה בהתפתחות ובשגשוג. אפילו חסר קל של יוד בשעת ההיריון, מביא לפגיעה בהתפתחות המוטורית והנפשית של העובר, לכן חשוב לטפל באישה ההרה ביוד, מה שמשפר את ההתפתחות הנוירולוגית והקוגניטיבית של העובר. ילדים באזורים מקופחים ביוד הם בממוצע עם רמת IQ הנמוכה ב-13.5 נקודות מהרמה הנורמאלית, הפסד ניכר.
חסר בסידן היא הסיבה העיקרית לרככת העצמות באפריקה ובאזורים נרחבים של אסיה הטרופית, אך היא הולכת ומתפשטת לאזורים אחרים בעולם. כ-35 עד 80% מהילדים במדינות כמו טורקיה, הודו, מצרים, סין, לוב ולבנון סובלים מחסר בוויטמיןD (רמת 25(OH)D הנמוכה מ-15 ננוגרם למ"ל), כיוון שבאזורים אלה במיוחד הנשים הולכות בכיסוי גוף מלא המונע מקרני השמש ליצור בעורן ויטמין D, וכן משום שרק כמות מעטה של סוגי מזון בארצות אלה מועשרת בוויטמין זה.
סוגיות הקשורות בהנקה: מומלץ שהנקת תינוקות כמקור יחיד של תזונה היא למשך 6 חודשי החיים הראשונים של היילוד, כאשר הנקה מומלצת בחצי השני של שנת החיים הראשונה שלו, במקביל להשלמה במזון תינוקות. חלב-אם מכיל לא רק את רכיבי התזונה (nutrients) החיוניים לתינוק, אלא גם נוגדנים ותאי-דם לבנים, שיגנו עליו מפני זיהומים,
בתקופה שמערכת החיסון שלו עדיין אינה בשלה. חלב האם מסייע לשמירה על חומציות נאותה של הצואה המופרשת כתוצאה מאיזון של אוכלוסיית חיידקי המעי של התינוק. בכך נמנע ריבוי של שלשולים על רקע עודף חיידקים, ובכלל מחלות זיהומיות פחות שכיחות בתינוקות היונקים חלב-אם, בהשוואה לאלה הניזונים מבקבוק.
המגמה של נשים המיניקות את עולליהם נמצאת בעשור האחרון בקו עליה בעולם המערבי, וזאת על רקע נטייה של גמילה מהנקה מייד לאחר הלידה שהסתמנה לפני דור בנשים צעירות רבות משיקולים אנוכיים לחלוטין של נוחיות ואי-מחויבות. בגיל 6-7 חודשים כאמור הולך מספר ההנקות ומתמעט מ-8 עד 10 הנקות , כאשר התינוק מתחיל לקבל כ-3 ארוחות מוצקות בדרך כלל כדייסות דגנים, ובהמשך יצטרפו ירקות ופירות כרסק בכפית, כאשר תוספת בשר לתפריט תיעשה מעט מאוחר יותר ובכך יתמלאו דרישות התינוק המתפתח לשפע חלבון במזונו.
כדאי לעקוב אחר הספרות העשירה וחוברות ההסברה בתחום הכה חיוני הזה, שכן מזונו של התינוק עוד ברחם האם, ובמהלך השנה הראשונה לחייו, הם גורמים כה חיוניים להתפתחותו הגופנית והשכלית, ולהמשך התפתחותו כילד, כנער וכבוגר.
ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוציםמידע נוסף? מבקשים ייעוץ מקצועי? שלחו לנו את פרטיכם ויחזרו אליכם בקרוב.
