חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

אלרגיה למזון: סיבות שכיחות, אבחון וטיפול, חלק א`.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר;
החוג לגנטיקה מולקולארית  וביוכימיה, פקולטה
לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

אלרגיה למזון מהווה גורם רפואי שעלול להדאיג ולפגוע באיכות החיים, ויש
לה אף פוטנציאל לגרום לריאקציות מסכנות חיים.

נראה שהשכיחות של מקרי אלרגיה למזון נמצאת בקו-עליה (Burks וחב’ ב-Journal of
Allergy & Clinical Immunology
משנת 2012), אם כי קשה להעריך אותה במדויק שכן האבחון שלה אינו
פשוט לעתים (
Sicherer ו-Sampson באותו כתב עת משנת 2014). 

סקירה סיסטמתית של Chafen וחב’ ב-JAMA משנת 2010 מעריכה שאלרגיה למזון פוגעת ב-2-10% מהאוכלוסייה על
בסיס הבדלים אתניים (
McGowen ו-Keet ב- Journal of Allergy & Clinical Immunology משנת 2013).
הסקר הלאומי של תזונה ובריאות בארה”ב (
NHANES) המתבסס על נתונים מהשנים
2007-2010, קובע שבמדינה זו שכיחות התופעה היא 8.96%, כאשר בין ילדים שכיחותה
6.53%, ואילו בין מבוגרים היא מגיעה עד 9.72%.

על פי Boyce וחב’ ב-Nutrition משנת 2011, גורם הסיכון העיקרי להופעת אלרגיה למזון, הוא סיפור
משפחתי של אטופיה שהיא תסמונת המאופיינת על ידי הנטייה להיות
“היפר-אלרגי” בכך שהסובל מאלרגיה למזון או כאשר בן משפחה מדרגה ראשונה
סובלים מאקזמה, נזלת אלרגית או אסתמה אלרגית.

גם חסר ויטמין D והשמנת-יתר הועלו כגורמי סיכון אפשריים, אם כי הראיות לכך פחות
מוצקות.

בעבר היה מומלץ שילדים יימנעו מאכילת פריטי מזון אלרגניים, כדי להפחית
את הסיכון לפתח אלרגיות. אך במחקר שהתפרסם בשנת 2015 ב-
New England
Journal of Medicine
על ידי Du Toit וחב’, בו השתתפו תינוקות בסיכון גבוה (אלה עם אקזמה, אלרגיה
לביצים), חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: אלה שצרכו תוצרי אגוזי-אדמה (
peanut) או שנמנעו מאכילתם
מגיל 4-11 חודשים עד גיל 5 שנים.

נמצא שהילדים שצרכו באופן סדיר חלבון ממקור peanut בצורת חמאת בוטנים, או
חטיפים מועשרים באגוזי-אדמה, היו הרבה פחות צפויים (ירידה של 70-86%) לפתח
אלרגיה לאגוזי-אדמה ותוצריהם (
peanut allergy). הפחתה מרשימה זו באלרגיה למזון מסוים בחשיפה מוקדמת למזון זה,
יכולה לשמש בעתיד במחשבה על גישות למניעת אלרגיות למזון.

אלרגנים שכיחים של מזון:

למרות ש-170 סוגי מזון הודגמו כאלרגנים, רק מספר קטן מתוך קבוצה זו
גורם לרוב ריאקציות האלרגיה (
Savage ו-Johns ב-Immunology Allergy Clinical North America משנת 2015).

חלב פרה, ביצים, אגוזי-אדמה (peanut), סויה, חיטה, דגים ורכיכות הם סוגי המזון
האלרגניים ביותר.

ביצים, חלב, אגוזי עצים, סויה וחיטה, הם סוגי המזון שאלרגיה להם נוטה
להופיע כבר בגיל צעיר במיוחד שמתחת ל-1-2 שנים, בעוד שאלרגיות לדגים, לאגוזי אדמה
ולאגוזי עצים, עלולות להופיע בשלב כלשהו בחיים.

באופן כללי ילדים צפויים יותר לפתח אלרגיה לחיטה, סויה, חלב וביצים,
ופחות אלרגיים לאגוזי אדמה, אגוזי עצים, דגים או רכיכות (
sampson וחב’ ב- Journal of
Allergy & Clinical Immunology
משנת 2014). חלק מסוגי המזון גורמים לתגובות אלרגיות חמורות
יותר מאשר אחרים, ובמחקרים על מקרי מוות שנגרמו מתרחישי אלרגיה למזון כאשר
למעלה מ-90% ממקרי המוות נגרמו על אלרגיה לאגוזי אדמה או לאגוזי עצים (
Bock וחב’ ב- Journal of
Allergy & Clinical Immunology
משנת 2007).  

מהם התסמינים הקלאסיים של אלרגיה
ואי-סבילות למזון?

אלרגיה למזון היא ראקציה בתיווך של אימונוגלובולינים מסוג IgE.

התסמינים יכולים להופיע במערכת הנשימה, במערכת העיכול, בעור ו/או
במערכת הקרדיו-וסקולארית. תסמיני נשימה כוללים התעטשות, גודש, נשימה כבדה
ושורקנית, נזלת ובצקת של הלוע. תסמינים של מערכת העיכול כוללים
בחילה, הקאות, כאבי בטן ושלשולים.

ממצאים עוריים כוללים חרלת (urticaria), אנגיואדמה (בצקת ממוקמת וחולפת של שכבות
העור העמוקות), הסמקה, או גרד.

תגובות אלרגיות של המערכת הקרדיו-וסקולארית כוללות טאכיקרדיה (קצב לב
מואץ), לחץ-דם נמוך, או עילפון.

התסמינים מופיעים בדרך כלל תוך דקות ספורות מבליעת מזון אך יכולים
להופיע רק לאחר 1-2 שעות. הם יכולים להיות שונים בחומרתם, החל בגרד קל ועד להלם
אנאפילקטי (
Nowak-Wegizyn ב-Allergy & Asthma Proceedings משנת 2015).

אלרגיה למזון ואי-סבילות למזון הם שתי ישויות שונות עם אבחנות שונות,
שרבים מאוד בציבור לא מזהים את ההבדלים ביניהם.

בילדות, תסמינים של אי-סבילות (intolerance) כגון תסמונת של
אנטרוקוליטיס המושרית על ידי חלבון במזון, עלולים להיות חמורים ולגרום לתופעות של
תת לחץ-דם. התסמונת האחרונה מגורה על ידי חלב, סויה, אורז ושיבולת שועל אך רק
באופן נדיר על ידי בשר, והיא באה לביטוי בהקאות, שלשולים ואף רדמת (
lethargy).

גרסה קלה יותר היא תסמונת של אנטרופתיה מושרית על ידי חלבון במזון
והיא גורמת בעיקר לשלשולים ועוד פחות מכך, להקאות. פרוקטוקוליטיס או דלקת של
פי הטבעת והמעי הגס, הבאה לביטוי ביציאות דמיות הוא תרחיש אלרגי המושרה על ידי
חלבון במזון, ובתינוקות הוא נגרם על ידי חלב או סויה הנכללת בפורמולות.

במבוגרים, אי-סבילות למזון מופיעה כתסמינים בקיבה ובמעי הכוללים
נפיחנות (
bloating), גז במעי, כאבי בטן,
בחילות ושלשולים, אך אינה כרוכה בתגובות מסכנות חיים.

במבוגרים, תופעות של אלרגיה למזון מתרחשות באופן עקבי על ידי חשיפה
לסוג מזון מסוים, מה שאינו מאפיין אי-סבילות למזון במבוגרים. אי-סבילות למזון
יכולה לכלול אי-סבילות ללקטוזה, לפרוקטוזה ולגרום גם לתסמונת המעי הרגיז שכרוכה או
לא כרוכה עם מספר סוגי מזון. 

אי-סבילות למזון אינה יכולה להתגלות בשיטות המסורתיות לגילוי אלרגיה,
כגון מדידת רמת
IgE או שיטת הזרקת האלרגן מתחת לעור.

אלרגנים שכיחים:

חלב פרה:

אלרגיה לחלב פרה היא האלרגיה השכיחה ביותר למזון. השכיחות שלה גדולה
יותר בילדים (2.64% לפי סקר
NHANES) מאשר במבוגרים (1.94% לפי אותו מקור).

אלרגיה לחלב מתפתחת בדרך כלל בילדות והיא חולפת בגיל בית הספר
ברוב הילדים (
Wood וחב’ ב-Journal of Allergy    & Clinical Immunology משנת 2013). מדדים
להיעלמות אלרגיה זו כוללים רמות נמוכות יותר של
IgE ספציפי לחלב, קוטר קטן
יותר של תגובה עורית בהזרקת חלב מתחת לעור, ו-
atopic
dermatitis
מתונה יותר. 

במחקר האחרון של Wood נמצא שילדים עם אלרגיה לחלב עם רמת IgE נמוכה

מ-2kU/L, היו בסבירות הגבוהה פי-5.74 לגלות סבילות לחלב בגיל 66 חודשים,
בהשוואה לילדים עם רמת
IgE של 10kU/L. כיוון שהזהות בין חלב פרה לחלב עזים היא של 92%, מומלץ שאלה עם
תגובה אלרגית לחלב פרה יימנעו גם מחלב עזים (
Sicherer ב- Journal of
Allergy & Clinical Immunology
משנת 2001). 

התגובה הצולבת הקלינית בין חלב פרה לבשר בקר היא רק של 10%, ובישול של
בשר בקר אף מפחית את האלרגניות שלו, ולכן אין צורך לאלה האלרגיים לחלב פרה להימנע מאכילת
בשר בקר.

ביצים:

אלרגיה לביצים נוטה להופיע בילדות, אך רוב הילדים נגמלים ממנה בשנות
הילדות המאוחרות (
Savage וחב’ ב- Journal of Allergy & Clinical Immunologyמשנת 2007).

לפי NHANES השכיחות של אלרגיה לביצים היא 0.65% בילדים, ו-0.51% במבוגרים.
סקר זה הראה התפוגגות של האלרגיה לביצים ב-4% מהילדים עד גיל 4 שנים, ב-12% עד גיל
6 שנים, ב-37% מהילדים עד גיל 10 שנים, וב-68% מהנערים עד גיל 16.

חיסון נגד שפעת (influenza) ואלרגיה לביצים:

האלרגיה לביצים עוררה ענין רב, בשל הדאגה בהקשר הבטיחותי של חיסון נגד
שפעת במחוסנים עם אלרגיה זו.

מסתבר שאת הנגיף שעבר אינאקטיבציה אך גם את נגיף ה-influenza המוחלש מגדלים על חלמון
ביצה. לכן, מתעורר חשש שמא תרכיבים אלה מכילים כמויות קטנות של
ovalbumin. מחקרים רבים מצאו
שתרכיבים אלה בטיחותיים בחיסון של אלה האלרגיים לביצים, כולל אלה המגיבים לביצים
בתגובה אלרגית אנפילקטית חמורה (
Greenhawt וחב’ ב- Annals in Allergy &Asthma Immunology משנת 2012). יחד עם זאת מומלץ, שאלה עם
אלרגיה לביצים יכולים לקבל את החיסון במנה אחת או ב-2 מנות, אך אלה אמורים
להיות מנוטרים למשך 30 דקות לאחר קבלת החיסון כאמצעי זהירות  (
Greenhawt וחב’ באותו כתב עת משנת 2011).

באופן חלופי, ניתן להשתמש בתרכיב ריקומביננטי הידוע כ-Flublok, שקיבל את אישור ה-FDA בינואר 2013, ואינו מכיל
כל חלבון ביצה.

ביצים וחלב אפויים או מבושלים:

טמפרטורה גבוהה במהלך בישול ועיבוד מזון יכולה להגביר או להפחית את
האלרגניות של מרכיבי המזון, בתלות במזון הספציפי. לדוגמה, צליה או אפיה ביובש,
יכולה להגביר את האלרגניות של אגוזי אדמה על ידי חיזוק קשרים ויצירת אפיטופים
חדשים (
Nowak-Wegizyn וחב’ ב-Current Opinion
in Allergy & Clinical Immunology
). 

יחד עם זאת, חימום אינטנסיבי עד כדי רתיחה, מביא לשינוי מבנה של
האפיטופים ולדה-נטורציה באופן המונע את חשיפת אפיטופים אלה למערכת החיסון.

מספר חלבונים בביצים ובחלב מאבדים את האלרגניות שלהם בעת
בישול, לכן רוב האנשים עם אלרגיה לביצים ולחלב, יגלו סבילות לצורות
האפויות-מבושלות של מזונות אלה.

מחקר של Nowak-Wegizyn וחב’ ב- Journal of Allergy & Clinical Immunologyמשנת 2008, הראה
ש-75% מהילדים עם אלרגיה לחלב, יכלו לשתות ללא כל בעיה חלב מחומם.

מחקר אחר שנערך באוסטרליה על ידי Osborne וחב’ ופורסם ב- Journal of
Allergy & Clinical Immunology
בשנת 2011, מצא ש-80% מהילדים האלרגיים לביצים יכלו לצרוך ללא
קושי ביצים אפויות. 

ביצים אפויות או חלב מחומם, עשויים להביא לסבילות על ידי גרימת
סובלנות של מערכת החיסון לסוגי מזון אלה, השפעה שיש בה דמיון לאימונו-תרפיה.
Leonard וחב’ הראו ב- Journal of
Allergy & Clinical Immunology
 משנת 2012, שילדים האוכלים מוצרי ביצים אפויות, היו פי-14.6
יותר סובלניים לאכילת ביצים מאשר אלה שלא צרכו ביצים אפויות, והשיגו את הסבילות
תוך פרק זמן קצר יותר מאשר אלה שלא צרכו ביצים אפויות  (50 חודשים לעומת 78.7 חודשים). בדומה, במחקר בו
נעשתה הערכה של משמעות החשיפה המוקדמת לחלב פרה מבושל, נמצא שמטופלים צרכו חלב
מבושל הין פי-16 יותר צפויים להפוך לסובלניים לחלב טרי ולא מחומם, זאת בהשוואה
לאלה שלא שתו חלב מחומם (
Kim וחב’ ב-Journal of Allergy & Clinical Immunology  משנת 2011).

אלרגיה לאגוזי אדמה (peanut) מהוה דאגה של ממש לאור העובדה שהיא עלולה לגרום לתגובות קטלניות
באופן יותר שכיח מאשר סוגי מזון אחרים. 

למעשה, 62.5% ממקרי המוות הקשורים לתגובות אלרגיות למזון, התרחשו
במקרים של צריכת אגוזי-אדמה על ידי אלה האלרגיים להם.

רגישות ל-peanut יכולה להתפתח בילדות או בבגרות וברוב המקרים היא לא נעלמת עם
הזמן. מחקר פרוספקטיבי עדכני של
Peters וחב’ ב- Journal of
Allergy & Clinical Immunology
משנת 2015, מצא שקוטר תגובה (wheel) עורית של לפחות 8 מ”מ לאחר הזרקת האלרגן לעור, ורמת IgE ספציפי ל-peanut של מעל 2.1kU/L בגיל 4 שנים, מצביעים על
ערך ניבוי חיובי של 95% לכך שילד זה יתמיד ברגישותו האלרגית ל-
peanut  באופן עיקש.

רק 22% מהילדים עם אלרגיה לאגוזי-אדמה שאובחנה בגיל שנה, יזכו
להתפוגגות אלרגיה זו עד גיל 4 שנים. נמשיך ונדון באלרגיה למזון במאמר ההמשך.

לקוח מ-Sicherer ב-Journal of Allergy & Clinical Immunology

משנת 2001.

בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים