חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

אלצהיימר – האם נוכל להיעזר בבדיקת דם לניבוי מחלת אלצהיימר, חלק א`.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר ; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.





כאשר בוחנים את ההישגים במחקר ובעשייה הרפואית, נהוג להשתבח בעובדה שתוחלת החיים שלנו הולכת ומתארכת. עובדה זו אינה נתונה לוויכוח, ויש המייחסים אותה להכנסת האנטיביוטיקה (עם המגבלות של תופעת העמידות), להרגלי האכילה המשופרים, למוּדעוּת ההולכת וגדלה לניהול חיים בריאים בהקשר של פעילות גופנית סדירה, לפסקת עישון וכיוב’, וכמובן להישגי הרפואה בזיהוי מוקדם של מחלות, לתרופות יעילות, ולכירורגיה מתוחכמת.





אכן, המספרים משכנעים: בשנים 1900-2 גברים בארה”ב חיו בממוצע 52.1 שנה, ונשים שם האריכו חיים רק עד גיל ממוצע של 56.2 שנה. מאה שנים לאחר מכן (בשנת 2009), גברים בארה”ב זוכים כבר ל75.9 שנות חיים, והנשים שם מרחיקות לכת לגיל הממוצע של 78.8 שנים.



והרף הולך ועולה: תחזיות מושכלות המבוססות על מגמות העלייה בתוחלת החיים לאורך המאה ה-20, צופות שתינוקות הנולדים לעולמנו בעצם הימים האלה, יחיו בממוצע 90-95 שנה, ולא נראה עדיין עד היכן נרחיק לכת?





יחד עם זאת נראה שלא תמיד ניתן להשתבח בשנות החיים שהתווספו לנו. אם נשאל את זקנינו, לפחות חלקם יעידו על כך ששנות החיים שנוספו למאזנם, אינן בהכרח שנים של איכות, בהקשר של בריאות הגוף והנפש.



אין טעם להכביר מלים בפירוט המצוקות שהגיל המתקדם מייעד לגופנו, אך כמעט תמיד כאשר שיחות נכנסות לתחום של “השנים שאחרי” (ויש המכנים אותם “גיל הזהב”), עולה המושג של “אלצהיימר” כחוט השני.



מחלת אלצהיימר פוגעת כיום ב-35 מיליוני אנשים בעולם כולו, ועל פי נתוני ה-WHO משנת 2012, מספר זה צפוי לעלות ל-115 מיליון בשנת 2050.



בשנת 2010 העלות הגלובאלית השנתית של שיטיון לכל סוגיו הגיעה ל-604 מיליארד דולר. כ-10% מאלה עם MCI או mild cognitive impairment, יאובחנו בדיעבד תוך שנה עם מחלת אלצהיימר, אך פרט לאישוש סטאטוס האלצהיימר על פי מדדים תפקודיים יומיומיים, אין נכון להיום דרך אובייקטיבית להעריך מי ייפתח מחלה זו.





סוג זה של שיטיון (דמנציה) מלווה את הרפואה מראשית המאה ה-20, ועדיין רב בו הנסתר על הנגלה. ומרתקת העובדה שדווקא “השיטיון ע”ש אלצהיימר” שנהוג כמעט באופן טבעי לייחס לגיל המתקדם, קשור היסטורית לתגלית שהוגדרה במקור כ”שיטיון של הגיל הלא-מתקדם” או presenile dementia לפחות במקרה הראשון של זיהוי המחלה או מה שנהוג לכנות “Case 0“.





כאשר הפסיכיאטר והנוירופתולוג הגרמני איש באווריה, Alois Alzheimer, סיים את לימודי הרפואה שלו בשנת 1886 ב-Würzburg , החליט לפני תחילת שנות ההתמחות שלו לבלות תקופה של 5 חודשים כעוזר לפסיכיאטר לסייע דווקא לנשים חולות נפש, מה שגיבש החלטתו להתמחות בפסיכיאטריה, בבית החולים העירוני לחולי נפש ולאפילפטיים בפרנקפורט.





שם פגש את הנוירו-פתולוג הידוע, Franz Nissl, שפיתח את שיטת הצביעה במלחי כסף של חתכים היסטולוגים של המוח, שיטה בה השתמשו השניים בחקר השינויים הפתולוגיים במוחם של החולים בשיטיון.



בשנת 1901, וחודשים ספורים לפני שסיים עבודתו במוסד לתשושי נפש בפרנקפורט, ועבר לקליניקה הפסיכיאטרית היוקרתית של Emil Kraepelin במינכן, חל אירוע מכונן ששינה את מהלך הקריירה של אלואיס אלצהיימר, והפך לאבן יסוד בגילוי השיטיון המיוחד שנקרא לאחר מכן על שמו.





אלצהיימר פגש לראשונה מטופלת בת 51 שנה במוסד בפרנקפורט, בשם Auguste Deter, שהקפיד בהרצאותיו ובמאמריו בהמשך לכנותה בשם הבדוי “לואיזה” בשל החיסיון הרפואי וכבוד החולה. אישה צעירה יחסית זו סבלה כבר שנים אחדות מתסמיני “התנהגות מוזרה, הכוללת איבוד זיכרון לטווח קצר”, על פי תיאורו.



אלצהיימר שלא נתקל מעודו בסוג זה של שיטיון, “אימץ” לעצמו את הגב’ Deter כמטופלת, ולמד את ההתדרדרות במצבה, עד מותה לאחר 5 שנים באפריל 1906.





באינטואיציה השמורה רק לחוקרים דגולים, הבין אלצהיימר שהמקרה של “לואיזה” הוא ייחודי, שלא תואר עד כה, ואכן בשנת 1907 פרסם את המאמר הראשון על מקרה זה שהוא הגדיר כ-Dementia precox או “שיטיון טרם זמנו”.



אלצהיימר לקח איתו למינכן את כל הנתונים של מחלת האישה במעקב הצמוד של 5 שנים שהיה במחיצתה, וכן נטל איתו את מוחה שהוסר לאחר מותה, פעולה שספק אם הייתה מתאפשרת בימינו אלה.



תוך שימוש בשיטות הצביעה ההיסטולוגיות של Nissl ואחרים, זיהה אלצהיימר במוחה של “לואיזה” את הרבדים (plaques) העמילואידים, כמו גם את הסבכים (tangles) הנוירו-פיברילאריים, שני מאפיינים פתולוגיים ידועים של מוחות חולי אלצהיימר.





ב-3 בנובמבר 1906 נשא אלצהיימר את ההרצאה הראשונה מאז ומתמיד עם תיאור המקרה של “דמנציה של הגיל הצעיר” בכינוס פסיכיאטרי אירופי רב משתתפים, ולמעשה משנת 1911 כבר התקבלו תי אוריו גם על ידי פסיכיאטרים בארה”ב, כעין גושפנקא גלובאלית לתגלית של אלצהיימר.



ההיבט הטראגי בסיפורו של ד”ר אלצהיימר עצמו, שלאחר שהתמנה ב- 1912
לפרופסור באוניברסיטת ברסלאו בגרמניה, התערערה בריאותו והוא נפטר משילוב של דלקת פרקים ואי-ספיקת כליות



ב- 1915, בגיל 51 שנה. בהחלט מוות טרם-עת, שמנע ודאי תצפיות והישגים נוספים של רופא פורץ-דרך זה.



אמיל קרפלין, ראש המכון הפסיכיאטרי של מינכן בו פעל אלצהיימר אמנם רק שנים בודדות, אך גם באותן שנים בהם הגיע למסקנות על השיטיון של “לואיזה”, נהג בגדלות נפש, וניהל מאבק נחוש עד שהקהילייה הפסיכיאטרית אימצה את השם “מחלת אלציימר” כשמה הרשמי של דמנציה זו.





רק על מנת לסגור מעגל, נדגיש שוב את נפתוליהן של תגליות רפואיות: מחלת אלצהיימר המיוחסת במידה רבה של צדק לגיל המתקדם, או אפילו לגיל המאוד מתקדם, מבוססת דווקא על מקרה של ואריינט של המחלה, זו של הגיל הצעיר, בו לקתה אותה אישה גרמניה בסוף שנות ה-40 לחייה. במרוצת השנים התגלו וריאנטים נוספים של אלצהיימר של הגיל הצעיר.



ידועה לדוגמה “המוטציה השוודית” שהתגלתה בשנת 1995 במאמרם של Haass



ו-Selkoe ב-Nature Medicine, דהינו מוטציה בחלבון הידוע כ-APP או β amyloid precursor protein. מוטציה זו שייכת למשפחת מוטציות missense בה יש פעילות יוצאת דופן של האנזים β-secretase, ויצירה מוגברת של amyloid β peptide, הגורם להופעת המחלה בגיל הצעיר.





 אין כוונה לתאר כאן את המנגנון

הפתולוגי הגורם להתפתחות

אלצהיימר, שהיא לכאורה מחלה

חשוכת מרפא, אך כמו מחלות

רבות אחרות, חלקן חשוכות מרפא,

גם במחלת אלצהיימר קיימת שאיפה לנסות ולאבחן את התהוותה בשלבים מוקדמים ככל האפשר, “על מנת

לקדם את הרעה”.

כתמיד, הניסיונות לאבחן מחלה

נוירו-ניוונית כאלצהיימר, עושה שימוש

הן באמצעי דימות בהם ניתן לגלות

שינויים מורפולוגיים באזורי מוח שונים, כמו זה שמופיע בתרשים משמאל:










 

 

בנוסף, נעשו במשך השנים ניסיונות לאתר בנוזל השדרה או בפלזמה חלבונים או סמנים ביוכימיים אחרים היכולים לנבא את הלקות האלצהיימר: חוקרים שבדיים למדו את הפוטנציאל האבחוני של שני סמנים ביוכימיים בנוזל השדרה.


הראשון הוא חלבון הקרוי TAU והשני הינו חלבון β עמילואיד בעל סיומת של 42 חומצות אמינו ונקרא amyloid42 β. הרגישות של סמנים אלה הייתה כ-88%, כאשר ערך הניבוי החיובי היה 90% וערך הניבוי השלילי היה 95%.



אך נטילת נוזל שדרה בדיקור מותני היא תהליך לא שגרתי, ולבטח לא קל לבצעו באנשים קשישים. לכן, משאת נפשם של נוירולוגים ופסיכיאטרים במרוצת השנים הייתה למצוא סמנים למחלה זו בבדיקת דם פשוטה.





גם חוקרים מפינלנד העלו אפשרות לנוכחות סמנים ביוכימיים מוקדמים בדמם של אנשים שיפתחו מחלת אלצהיימר. הסמנים קיימים עוד בטרם שנקבעה האבחנה. סמנים אלו התגלו במחקר בחולים עם הפרעות קוגניטיביות כ-4 שנים טרם הופעת המחלה עצמה, כאשר אופי הסמנים – העיד על היפוקסיה מוחית – ירידה בחמצון הרקמתי. מחקר זה התפרסם בדצמבר 2011 ב-Translational Psychiatry.





המדגם כלל מטופלים עם פגיעה קוגניטיבית חלקית (MCI) שהוא מצב ביניים בין תהליכי הזדקנות טבעיים לבין הסיכון להתפתחות שיטיון מטיפוס אלצהיימר. החוקרים הפיניים נקטו בגישה מטבולומית הבוחנת את טביעת האצבעות של מטבוליטים שונים, עם התמקדות בליפידים דווקא, שהרי חשיבותם של ליפידים בהתפתחות מחלת אלצהימר ידועה זה שנים.



מטרת המחקר הייתה לקבוע האם תוצרי הפירוק של אותם ליפידים עשויים לשמש כסמנים להתפתחות עתידית של המחלה באלה עם פגיעה קוגניטיבית חלקית.





במחקר נכללו 143 מטופלים עם פגיעה קוגניטיבית חלקית, 37 חולים עם מחלת אלצהיימר ודאית, וקבוצת בקרה של 46 אנשים בריאים. מכול אלה נלקחו דגימות דם מיד עם קביעת האבחון, ובדיקה חוזרת כעבור 27 חודשים בממוצע. במהלך המעקב 52 חולים עם פגיעה קוגניטיבית חלקית התדרדרו לסטאטוס של מחלת אלצהיימר.

בתחילת המחקר נקבע פרופיל השומנים הבסיסי של חולי אלצהיימר, ונמצא שחסרו אצלם סוגי ליפידים מסוימים בהשוואה לאנשים בריאים. הממצא המשמעותי ביותר לניבוי של התפתחות מחלת אלצהיימר, הייתה נוכחותה של
2,4-dihydroxybutanoic acid המעיד על תהליך היפוקסֶמי ושילוב של עקה חמצונית על הופעת מחלת אלצהיימר.





נמשיך ונדון באפשרות של גילוי סמנים ביוכימיים לאלצהיימר בדגימת דם במאמר הבא.





בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע


אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים