חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

אין-ספור דרכים לתקוף את חידת הסרטן, וזו עדיין בלתי פתורה

אהבתם? שתפו עם חבריכם

אין-ספור דרכים לתקוף את חידת הסרטן, וזו עדיין בלתי פתורה

חלק ב` – לחץ כאן לחלק א`

פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

כעת אנו כבר יודעים שאפילו אספירין-התרופה המזוהה למעלה מ-100 שנה כמשככת כאבים קלאסית, ועשרות שנים אף כמונעת אירועים בלתי רצויים של קרישת-דם, מפחיתת אירועים של התקפי-לב, ונוגדת תהליכי דלקת בגוף, יעילה אף במניעת סרטן המעי הגס. באוגוסט 2003 התפרסמו בכתב העת הרפואי Gastroenterology תוצאות מחקר אירופי גדול המצביעות על כך שנטילה של גלולת אספירין מדי יום, מפחיתה משמעותית את הופעתן מחדש של אדנומות במעי הגס כשנה לאחר תחילת הטיפול. ובחודש מאי של אותה שנה התפרסמו בנכבד שבין כתבי העת הרפואיים ניו אינגלנד ג`ורנל אוף מדיסין, שני מאמרים ברצף של מספר קבוצות מחקר בארה”ב שדווחו אף הן שנטילה יומית של אספירין במינון נמוך ביותר (81 מיליגרם) על ידי אלה עם רקע מציאת אחד או יותר מפגעי מעי החשודים כאדנומות בעברם, מפחיתה לאחר שנה של מעקב את הופעתן של אדנומות בקוטר שמעל 1 ס”מ ב-41%, תוצאה מפתיעה לכל הדעות. ואספירין, יש בה יותר מאשר בכל תרופה אחרת על מדף התרופות: יעילוּת רב-תחומית ארוזה במבנה כימי שהוא פשוט מאין-כמותו במבנהו: חומצה אצטיל-סליצילית. כל כך יסודי.

חמישים שנה לאחר תחילת שיווקה ב-1899 לשיכוך כאבים, מצא רופא כללי בקליפורניה, Lawrence Craven שמו, שנטילה יומית של אספירין מפחיתה הסיכון להתקף-לב. ואיך גילה רופא משפחה זה תגלית כה מרחיקת-לכת בלי לבצע מחקר מסודר? כמו תגליות רפואיות רבות סייעה לכך עין חדה ומעקב צמוד אחר חוליו.
ד”ר Craven נהג לרשום למטופליו שעברו ניתוח לכריתת שקדים אספירין כמשכך כאבים למשך ימים אחדים לאחר הניתוח. ואז הוא הבחין שכל אלה שאמנם לעסו את הטבלית המכילה אספירין, לקו בדימום בחניכיים, וציין לעצמו שלאספירין יש תכונות של חומר מונע קרישה. אך Craven היה רופא חד-עין באמת: הוא הבחין בעובדה שאף לא אחד מ-6,000 גברים להם רשם אספירין לשימוש יומיומי במשך 6 שנים, לקה בליבו. הוא דיווח על כך במאמר מתחילת שנות ה-60, אך הממסד הרפואי כידוע שמרני מאוד בתגובותיו לממצאים כה בלתי-צפויים: רק בשנת 1988 אישר ה-FDA את האספירין לשימוש למטרה זו.

מעניין שלמרות שאספירין היווה מאז תחילת המאה ה-20 תרופה מקובלת בעשייה הרפואית, רק בתחילת שנות ה-70 גילה הבריטי John Vane שאספירין מעכב את יצורם של פרוסטגלנדינים מחוללי דלקת, ועל כך זכה יחד עם השוודים סמואלסון וברגסטרום בפרס נובל לרפואה בשנת 1982. מעט מאוחר יותר נמצא שאספירין מעכב את פעולתם של שני אנזימים היוצרים את הפרוסטגנדינים, ושני אנזימים אלה ידועים כציקלו-אוקסיגנאזות (cyclooxygenase), והתפרסמו כ-COX-1 ו-COX-2. אספירין אכן שייך למשפחת תרופות הידועות כ- NSAID
או non-steroidal anti-inflammatory drugs
. וכאן העת לחזור לקשר ביו אספירין למניעת סרטן המעי הגס. בדיוק לפני 20 שנה, בשנת 1983 היה זה המנתח איש קולוראדו, William Waddell, הראשון שפרסם את הממצא שקיים קשר בין נטילת תרופות NSAID, והפחתת אירועי הופעת פוליפים במעי הגס באלה מהמטופלים שיש להם רקע משפחתי להופעת פוליפים אלה, מה שמוגדר כפוליפוזיס משפחתית (FAP). אף הוא היה רופא חד עין שהבחין שאלה הנוטלים תרופות NSAID לשיכוך כאבים, מתאפיינים בהקטנה משמעותית במספר הפוליפים המופיעים במעי הגס שלהם. בהמשך נמצא שצורכי NSAID על בסיס קבוע, לוקים פחות בסרטן המעי הגס, מה שהביא לחקר התפקיד של אנזימי COX בהופעת סרטן זה.

המאמר הראשון על התבטאות ה-COX בסרטן המעי הגס הופיע ב-1994, בו תואר שדווקא COX-2 מתבטא ביתר ברוב סוגי הסרטן והאדנומות של המעי הגס. אך ההדגמה הישירה ביותר לתפקיד COX-2 בסרטן המעי הגס, התפרסמה ב-1996 על ידי חוקרים יפאנים דווקא בעכברים. הם טִפחו זן עכברי knockout שבשיטת הנדסה גנטית פגמו להם את הגן היוצר את האנזים COX-2. והסתבר שבעכברים משוללי אנזים זה התפתחו הרבה פחות גידולים או פוליפים במעי הגס, ואלה שהתפתחו היו מצומצמים יותר בהיקפם, בהשוואה לגידולים שהופיעו בעכברים מאותו זן בהם לא הייתה המוטציה בגן המקודד לאנזים COX-2. זאת ועוד, עכברים יוצרי COX-2 שטופלו עם המעכב הספציפי של אנזים זה, תרופת ה-NSAID הידועה כ-sulindac, לקו בפחות פוליפים במעי הגס. בדומה, בני אדם המטופלים בתרופת ה-NSAID celecoxib, הראו אף הם הפחתה במספר הפוליפים במעי הגס. אך אל-תסירו דאגה מלבכם! עוד רבים אלה שיתבשרו על ידי גסטרואנטרולוג חמור-סבר על “ממצא חשוד” בעקבות הצצה רקטאלית, לפני שנדע למנוע את הופעת ה”ממצא החשוד” בשיטות תרופתיות, ומניפולציה גנטית בבני-אדם היא בכל מקרה רעיון מרחיק לכת.

וכדי להשלים את ממצאי המחקר המעניין שלישי שהופיע בחוברת יולי 2003 של כתב העת החשוב לאפידמילוגיה של סרטן ומניעתו, נחזור שוב אל בלוטת הערמונית. כזכור, סרטן הערמונית הוא סוג הסרטן המוצק (solid) השכיח ביותר בין גברים בארה”ב, וסוג הסרטן השני במעלה ברשימת מחלות הסרטן הקטלניות שם. קיימים כמובן גורמי הסיכון המקובלים לסרטן הערמונית כמו גיל מתקדם, השתייכות לקבוצת האוכלוסייה השחורה, וסיפור קודם במשפחה של סרטן הערמונית באב או באח. אך ישנם עוד גורמים של דיאטה או סגנון חיים אותם ייחסו במרוצת השנים לאטיולוגיה של מחלה סרטנית זו. על קצה המזלג נציין שיש מִתאם בין צריכת בשר בקר אדום ואף מוצרי חלב המכילים כמויות ניכרות של שתי החומצות השומניות מסועפות-השרשרת-חומצה פיטָנית וחומצה פּריסְטָנית. וכיצד הגיעו למסקנה זו?
נמצא שדווקא בתאים ממאירים במיוחד של סרטן הערמונית , פעיל אנזים הידוע כ-AMACR או alpha-methylacyl-CoA racemase, הנחוץ לחמצונם של חומצות שומן כולל החומצות פיטנית ופריסטנית. אך אם לא הצליחו עד כה להצביע באופן חד-משמעי על מרכיבים במזון עתיר הבשר כגורמי סיכון לסרטן הערמונית, יש ראיות נסיבתיות שכאשר בשר מבושל בטמפרטורות גבוהות או נִצלָה על גריל-פחמים, נוצרים בו קרצינוגנים כדוגמת נגזרות אמינים והידרו-פחמנים טבעתיים (ארומטיים). אחד מתוצרי “חימום” אלה בבשר, נגזר פירידין המכונה PhIP, מחולל בחולדות סרטן ערמונית כאשר מחדירים אותו למזונם.

לעומת מרכיבי מזון החשודים כמסייעים להתפתחות סרטן הערמונית, נמצא במחקר הבריאות הגדול והמפורסם שנערך ברופאים בארה”ב שהתפרסם ב-1999 שרמה גבוהה בדם של נוגד-החִמצון ליקוֹפּן, השייך למשפחת הקרוטנואידים, קשורה לסיכון מופחת של סרטן הערמונית. וכיוון שליקופן מזוהה עם עגבניות, אין לתמוה על זמריר הפרסומת בארה”ב עוד משנות ה-70:
“One tomato a-day, will keep prostate cancer at bay”, הניסוי הדיאטתי-קליני המפתיע ביותר בתוצאותיו התפרסם בשנת 2001 ובו דֻווח שכאשר חולי סרטן ערמונית לפני ניתוח להרחקת הבלוטה, קבלו משך 3 שבועות דיאטה שהכילה כמות ניכרת של רסק-עגבניות מדי-יום, נרשמה בתום פרק זמן זה ירידה ברמת הסמן הסרטני PSA, המבטאת “מסה מופחתת של הגידול הסרטני בערמונית”-ממש עולה על כל דמיון.

ומה אומרים חוקרי המכון רב המוניטין ע”ש Fred Hutchinson לחקר הסרטן בסיאטל, וושינגטון על הקשר בין עישון לסרטן הערמונית? בין השנים 1993-1996 נסקרו גברים בני 40 עד 64 שנים שאובחנו כלוקים בסרטן זה להרגלי ואורחות חייהם. ובמקביל נסקרו כמקובל מספר דומה של גברים באותה קבוצת גיל שבריאותם מלאה. והמסקנה של סקר זה הייתה שגברים המעשנים בהווה סיכונם ללקות בסרטן הערמונית גדול ב-40% מאלה שאינם מעשנים. ואלה מהגברים שעישנו 40 שנה חפיסת סיגריות אחת בממוצע מדי יום (או מה שמוגדר כ-40 שנות חפיסה), סיכונם ללקות בסרטן הערמונית עולה ב-60%, וחמור מכך, סיכונם ללקות בסרטן ערמונית אגרסיבי הממהר לשלוח גרורות עולה ב-100%. כן מצא מחקר זה שאלה מבין המעשנים שחדלו לעשן באופן מוחלט למשך תקופה של לפחות 10 שנים, משתווים בהסתכנות ללקות בסרטן הערמונית לאלה שלא עישנו מימיהם.

כיצד עלול עישון סיגריות להגביר את הסיכון לסרטן הערמונית? ישנם מספר מנגנונים היפותטיים שניתן להעלות על הדעת. לדוגמא, עישון סיגריות בגברים נמצא מעלה בדם את רמת הטסטוסטרון החופשי והפעיל ביולוגית, ובמקביל מפחית בדם את רמת האסטרדיול הפעיל. ממצא זה מאוד משמעותי שכן ידוע שההורמון האנדרוגני טסטוסטרון, ועוד יותר ממנו, נגזרת הטסטוסטרון הידועה כ-DHT3, נחוצה לא רק לתפקוד תקין של הבלוטה הזו, אלא שבמקרים של הופעת תאי סרטן בערמונית, היא עלולה להגביר את שגשוגם. בנוסף, סיגריות מכילות רמות משמעותיות של קדמיום, מתכת שכבר הוזכר שמה לגנאי במספר מחקרים בהקשר של סרטן הערמונית, ובשנת 1993 הכריזה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן IARC שקדמיום הוא קרצינוגן בבני-אדם. קדמיום נמצא כמשפעל ומגביר את יכולת הקולטנים להורמונים אנדרוגניים כמו טסטוסטרון להיות מופעלים על ידי הורמון זה, ואולי בכך לסייע להתפתחות תאי סרטן בבלוטת הערמונית. אם נצטרך לבחור בין עגבנייה אחת ליום לבין הפסקת עישון כדי לשפר את סיכויי הערמונית להישמר מפני הסרטן, אולי שתי האופציות טובות באותה מידה.

בברכה, פרופ` בן עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים