איך נגן על הויטמינים מעיתונות עוינת ?
איך נגן על הויטמינים מעיתונות עוינת ?
מאת: פרופ` בן-עמי סלע – מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר, החוג לביוכימיה קלינית, הפאקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב
במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" בתאריך 26 ביולי הופיעה על פני עמוד השער כותרת בת שתי מלים: כדורי סרק. בהוויה הישראלית מאז מוצאי שבת שחורה אחת בנובמבר 1995 יש ל"כדורי סרק" משמעות מקפיאת דם. כדורי-סרק-לכאורה הרגו לנו ראש ממשלה יקר, ומאז רבים בינינו מתייחסים בתת-המודע שלהם ל”כדורי סרק” כאל כדורים ארורים וממיתים.
כיון שברקע שתי מלים אלה הופיעה תמונה של כמוסות צבעוניות של ויטמינים שונים, נפעמתי: הייתכן שויטמינים הם כדורי סרק שפגיעתם רעה ? הסקרנות הוליכה אותי אל כותרת המשנה, שם נאמר: "מחקר חסר תקדים בהיקפו מטיל ספק ביעילותם של ויטמינים ומאיים על שוק של מאות מיליוני שקלים בשנה". עוד אני מתאושש מבשורת איוב זו, ונוחתת עלי כותרת נוספת לאותה כתבה בדף התוכן של מוסף זה, שם נאמר שוב ב- שתי מלים: "ויטמין בולשיט" ובכותרת משנה: "סבא, אתה לוקח ויטמינים להאטת הזקנה ומניעת מחלות לב? תפסיק, מחקר חדש קובע וכו`…"
מקריאת שתי הכותרות שלמעלה משתמע באופן גורף שויטמינים ככלל הם כדורי סרק ובלשון העם "בולשיט", שיש ברכישתם השחתה של כסף רב, עם ההדגשה החיננית שאין בהם אף בשורה לזקנינו המבקשים להישאר צעירים ובריאים עוד מעט קט. סקר דעת קהל בישראל לאחרונה, הצביע על כך שכ- 35% מהציבור, מסתפקים ברפרוף על פני כותרות המאמרים בעיתונות היומית, מתרשמים מהכותרת ואלא אם כן יש בה היבט לאומי, פוליטי-עסיסי, ידיעת-ספורט או סיפור אישי עם קורט של רכילות מציצנית, אף לא יטרחו לקרוא את הכתבה שמתחת לכותרת. לפי נתון סטטיסטי זה כשליש מציבור קוראי "ידיעות אחרונות" שהם כזכור "עמך ישראל", יזכרו מכאן ועד עולם שנטילת ויטמינים היא בלשון העם העדכנית "פשוט, חבל על הזמן"!
אלה מאתנו שטרחו לקרוא את כתבת "התחקיר" המשתרעת על 5 עמודים, מוצאים בה את כל הסממנים של כתבת "סוף שבוע" ישראלית טיפוסית, עם כותרות צעקניות ועממיות ("ויטמין בולשיט") המתיימרות לגלות לציבור גדול של צורכי ויטמינים בישראל את תמימותו, ומייעצים לו באותיות מודגשות "להפסיק לבזבז אלפי שקלים בשנה על תוספי מזון מיותרים ולהתמקד בירקות טריים ובפעילות גופנית".
הבה ננתח כתבה מאוד יומרנית זו, שהרי מאות אלפי קוראים נחשפו לכותרותיה הנחרצות, ולבטח עשרות אלפי קוראים טרחו לקרוא אותה במלואה. כיון שהקהל הרחב שאינו מצויד בכלים של ידע רפואי, עלול להסיק ממנה שתם עידן הויטמינים, ואולי אף לחוש נזוף ומבויש על שחטא עד כה בצריכתם, נזעקתי. אני מבקש להעמיד כאן דברים על דיוקם כמי שחוקר שנים רבות את הויטמינים למיניהם והשפעת החסר שלהם על מדדים קליניים, וכמנהל מכון במרכז הרפואי שיבא המפעיל מעבדה פעילה למדידת רמות ויטמינים אחדים בפרטים שיש בהם חשד לחסר ויטמינים.
הכתבה מתייחסת למחקר של חוקרים בריטיים שפורסם בתחילת חודש יולי האחרון בכתב העת הרפואי "לנצט", ממנו הסיק צוות החוקרים בראשות Jane Armitage, שטיפול בקוקטיל של ויטמינים נוגדי-חמצון (anti-oxidants) שכלל ויטמין C, ויטמין E ובטא קרוטן, לא הפחית את שעורי התמותה ממחלות לב וכלי דם בקבוצת מדגם שכללה כ- 20,500 בריטיים, במעקב שנמשך כ- 5 שנים.
בהחלט מסקנה מרשימה ונוגעת ללב.
אך את העובדה החשובה ביותר הקשורה לאופי המחקר הבריטי הזה הזכירה הכתבה במוסף "7 ימים" בחטף ולא טרחה משיקוליה להבליטו:
כל אלה שנכללו במחקר זה היו גברים ונשים בגיל 40-80 שנה, בעלי מחלות כלי-דם ולב פעילות, שכבר אושפזו בעבר לצורך טיפולי חירום בגין תעוקת חזה, או התקף לב או מפגע של קרישיות יתר, כאלה עם לחץ דם מוגבר לפחות 5 שנים או כאלה החולים בסוכרת.
במלים אחרות, מחקר ספציפי זה לא מצא השפעה מיטיבה של צריכת ויטמינים נוגדי-חמצון במובן של מניעת התקפי לב עתידיים, ולא הפחית את התמותה הנגרמת בעטיים. כלומר, החוקרים הבריטיים לא סותרים את מה שכל חוקר רפואה רציני יודע זה שנים: הויטמינים נוגדי החמצון העיקריים C ו-E א י נ ם ת ר ו פ ו ת במובן המקובל של המילה ואין בכוחם ברוב המקרים לשנות את המהלך הפתולוגי, באנשים שמחלת הלב בהם כבר אובחנה, והיא ודאי מקוננת בהם שנים אחדות עד לאירוע הקליני בצורת אוטם שריר הלב, או היצרות וחסימה משמעותית בעורקים הכליליים המחייבת צנתור ולעתים קביעת תותב (stent) שיעזור לשפייה נאותה של הדם ותאפשר הספקת חמצן לרקמת שריר הלב.
חולי לב אלה יטופלו לאחר אבחון כשל הלב או חסימת כלי הדם במקבץ תרופות שיצרכו מכאן ואילך כדי לנסות ולמנוע את ההתקף או האירוע הואסקולרי הבא שעלול להיות קטלני: הסטטינים למיניהם ידאגו להפחתת רמת הכולסטרול, ותרופות כנורמטן וקונברטין ינסו לאזן את לחץ הדם, ואספירין יעשה את שלו, ואם נדרש לדלל את הדם להקל על פעולת הלב ניטול קומאדין, ולעתים אף נגביר מתן שתן בלקיחת פוסיד או תיאזיד. כל אלה ועוד אחרות תרופות בעלות פעילות והשפעה מיידיים לשיפור מדדים קליניים חיוניים.
כל 20 אלף המטופלים במחקר המצוטט של אוניברסיטת אוקספורד הם חולי לב או לוקים בתפקוד כלי הדם. באלה נטילת ויטמינים נוגדי-חמצון לא הקלה על המצוקה. ואמנם, אין בכוחם של הויטמינים נוגדי החימצון לנטרל תהליך פתולוגי משמעותי שפגע בכלי הדם של אותם בריטים שנים לא מעטות והביא ברוב המקרים לנזק בלתי הפיך שהלך והתגבר עד לאירוע התקף הלב, או השבץ המוחי שהיה בחלק מהמקרים קטלני. ויטמין E או C לא נמצאים בחזית הטיפול הקונבנציונלי בחולים אלה, אך ייתכן מאוד שאם נטילת הויטמינים האלה היתה מתחילה בגיל צעיר יותר, ומונעת את נזקי הראדיקלים החופשיים המזיקים מאוד לרקמת הלב ולרקמות אחרות בגופנו, ומונעת את החמצון (peroxidation) של LDL(הכולסטרול "הרע") מהגורמים העקריים ליצירת טרשת העורקים, היו נמנעות מאוחר יותר התחלואות הקשות המשותפות לכל אותם בריטים שנכללו במחקר אוקספורד.
פרופ` מנחם פיינרו, דיקאן הפאקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, צוטט באותה כתבה כמי שאומר: הדיאטה הים-תיכונית עשירה במיוחד בפירות וירקות שהם מקור עשיר של הויטמינים נוגדי-החימצון ולכן אולי מוטב לאכול מזון טבעי ובכך נוכל להימנע מצריכת ויטמינים סינתטיים שלא תמיד ברור אם ערכם התזונתי והשפעתם שקולים כנגד הויטמין "הטבעי" הכלול במזון.
פרופ` פינרו צודק בעיקרון, אך יש לזכור שעצם העובדה שויטמינים למיניהם מוגדרים בדרך כלל כ"תוספי מזון" מדברת בעד עצמה: אם כולנו היינו אוכלים באופן אופטימלי, את סוגי וכמויות המזון המומלצים, ואם ספיגת המזון במעי היתה ללא-דופי בכולנו, אכן יתכן שלא היה צריך ל"תמרץ" את המזון בתוספי הויטמינים. אך ברוב המקרים לא אלה פני הדברים.
ניקח לצורך ההמחשה את ויטמין C. מקובל שהצריכה היומית המומלצת RDA)) של ויטמין זה היא 60 מיליגרם ליום. כמות זו ניתן להפיק מאכילת תפוז שלם, או רבע מלון בינוני בגדלו, מאכילת 3 עגבניות, מחצי פאפיה, מלעיסת 6 בננות או מאכילת שני פירות קיווי ביום. כמה מאתנו אכן משוכנעים שכל יום בחייהם הם צורכים מכל תפריט הפירות והירקות שלמעלה את הכמויות היחסיות המצטברות לכדי 60 מיליגרם ליום. אמנם כן, רק לעתים נדירות אנו מוצאים במעבדה שלנו נבדק עם רמות חסר בדמו של ויטמין C, אך זו בדיוק הנקודה הראויה לדיון, וזאת נעשה בכתבת ההמשך:
מה היתרונות המוכחים של צריכת ויטמינים לאורך זמן כתוספי מזון בכמויות העולות משמעותית על ה-RDA?
בברכה, פרופ` בן-עמי סלע
ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוציםמידע נוסף? מבקשים ייעוץ מקצועי? שלחו לנו את פרטיכם ויחזרו אליכם בקרוב.
