פרופ’ (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.
תפקוד ופתולוגיה:
Lp(a) מתרכז בממברנת הפטוציטים, בדומה לחלקיקי LDL, אך ישנם אתרי ריכוז נוספים ( White וחב' ב-Journal of Biological Chemistry משנת 1994, Dieplinger ו-Utermann ב-Current Opinion in Lipidology משנת 1999, ו-Koschinsky ו-Marcovina באותו כתב-עת משנת 2004).
Lp(a) תורם לתהליך טרשת העורקים.
המבנה של apo(a) דומה לזה של פלסמינוגן, וכן לזה של tissue plasminogen activator (להלן tPA), והוא מתחרה עם פלסמינוגן על אתר הקישור שלו, מה שמפחית את הפלסמינוליזה.
בנוסף, כיוון ש-Lp(a) מעודד הפרשה של PAI-1, הוא גורם לתרומבוגנזה (Nordestgaard וחב' ב-European Heart Journal משנת 2010, ו-Romagnuolo וחב' ב-Journal of biological Chemistly משנת 2015).
הוא יכול גם להגביר קואגולציה על ידי עיכוב התפקוד של tissue factor pathway inhibitor (Pan וחב' ב- Thrombosis & Hemostasis משנת 2004).
יתרה מכך,Lp(a) נושא כולסטרול היוצר טרשת עורקים, ונקשר לפוספוליפידים מחומצנים המקדמים תהליכי טרשת (Tsimikas וחב' ב-New England Journal of Medicine משנת 2005), מה שמעודד הגעת תאי דלקת לדופן העורק ומוביל לשגשוג של תאי שריר חלקים (Banach וחב' ב-Journal of the American Heart Association משנת 2016 ו-Tsimikas וחב' ב-Current Opinion of Lipidology משנת 2008).
זאת ועוד, משערים ש-Lp(a) כרוך בריפוי פצעים, על ידי שהוא מגיב עם מרכיבים בדופן העורק ועם המשתית החוץ-תאית (להלן ECM ) (Kostner ו-Bihari-Varga ב-European heart Journal משנת 1990).
יחד עם זאת, אלה ללא Lp(a) או עם רמות מאוד נמוכות שלו, נראים אנשים בריאים, כך ש-Lp(a) נראה לא חיוני, לפחות במצבים סביבתיים נורמליים. אפשרות אחרת שהוצעה על ידי ,Linus Pauling מהווה הסתגלות בפרימטים לחסר שלgulonolactone-oxidase (להלן GULO) שמוצאים ביונקים מסוימים. GULO נדרש להמיר גלוקוז לחומצה אסקורבית (vitamin C) הנחוץ לתיקון של עורקים פגועים.
בהיעדר GULO, אותם פרימטים המסתגלים לדיאטות פחות עשירות בוויטמין C, עשויים להשתמש ב-Lp(a) כתחליף לחןמצה אסקורבית לתיקון דופן של עורקים (Pauling ו-Rath ב-Journal of Orthomolecular Medicine משנת 1992).
קטבוליזם ופינוי:
תקופת מחצית החיים של Lp(a) בצירקולציה היא בערך 3-4 ימים, כאשר קליטה דרך הקולטן של LDL אינה נחשבת מסלול מרכזי של מטבוליזם שלLp(a) (Knight וחב' ב-Atherosclerosis משנת 1991, ו-Radar וחב' ב-Journal of Clinical Investigation משנת 1995).
הכליות זוהו כמשחקות תפקיד בפינוי של p(a) מהפלזמה (Albers וחב' ב-Kidney International משנת 2007).
מחלה:
רמות גבוהות של Lp(a) נמצאות במתאם עם מחלת לב כלילית, עם CVD עם טרשת עורקים, עם פקקת ועם שבץ מוחי (Wilde ב-Inflammation משנת 2003).
יחד עם זאת, הקשר בין רמת Lp(a) לבין שבץ-מוחי, אינו כה מובהק כמו הקשר ביןLp(a) ומחלה קרדיו-וסקולרית.
רמת Lp(a) יכולה להיות מושפעת מכשל כליות, אך מושפעת רק מעט מדיאטה, פעילות גופנית וגורמים סביבתיים אחרים. רוב התרופות האמורות להפחית רמת ליפידים הן בעלות השפעה קטנה או אי-השפעה על רמת Lp(a).
ברוב המחקרים תרופות כמו סטטינים נותנות תוצאות חלוקות, אם כי מטה-אנליזה משנת 2012 מראה ש-atorvastatin כן מפחית רמת Lp(a) (Tagaki ו-Umemoto ב-International Journal of Cardiology משנת 2012).
ניאצין (ויטמין B3) נמצא מפחית את רמת Lp(a) (Artemeva וחב' ב-Artherosclerosis משנת 2015).
במטופלים עם CVD מתקדמת, יש ל-Lp(a) סיכון של יצירת קואגולציה ופקקת כתוצאה מרובד טרשתי. Lp(a) מעכב בדופן כלי הדם קישור של פלסמינוגן לדופן, מה שמפחית יצירת פלסמין, ומגביר קרישיות.
עיכוב פעולת פלסמינוגן מעודד שגשוג של תאי שריר חלקים, ואת יצירת הרובד הטרשתי (Caplice וחב' ב-Blood משנת 2001).
מחקרים משנים 1995 ו-1998 הצביעו על כך שצריכת כמויות מתונות של אלכוהול גרמו לירידה ברמת Lp(a), אך בנושא זה חלוקות הדעות (Sharpe וחב' ב-British Medical Journal משנת 1998).
אם רמות Lp(a) מוגברות, יש להתחיל בטיפול להפחית אותן מתחת ל-50 מיליגרם/דציליטר.
פרט לרמת Lp(a) בפלזמה, גם רמת האיזופורם של apo(a) עלולה להיות פרמטר סיכון (Klausen ןחב' ב-Atherosclerosi משנת 1997, ו-Paultre וחב' ב-Atherosclerosis Thrombosis Biology & Vascular משנת 2000).
מחקר עדכני Atherosclerosis Risk in in Communities ARIC) ) בדק רמת Lp(a) ב-3,467 אפרו-אמריקנים וב-9,851 לבנים בארה"|ב במשך 20 שנה, ומצא שבקבוצה הראשונה רמת Lp(a) הייתה גבוהה פי שלושה, ובאלה הסיכון לשבץ-מוחי היה מוגבר (Virani וחב' ב-Circulation משנת 2012).
הרמות הרצויות של Lp(a):
רמה רצויה – נמוכה מ-14 מיליגרם/דציליטר (נמוכה מ-35 ננומול/ליטר); רמת Lp(a) עם סיכון גבולי – 14-30 מיליגרם/דציליטר (או 35-75 ננומול/ליטר); רמת Lp(a) עם סיכון גבוה – 31-50 מיליגרם/דציליטר (או 75-125 ננומול/ליטר); רמת Lp(a) עם סיכון גבוה מאוד (מעל 50 מיליגרם/דציליטר (או מעל 125 ננומול/ליטר).
הטיפול הנוכחי הפשוט ביותר להפחתת רמת Lp(a) הוא בנטילה יומית של 1-3 גרם של ניאצין בצורת שחרור איטי.
מקובל שטיפול עם ניאצין מפחית רמת Lp(a) ב-20-30% (Boden וחב' ב-Journal of Cardiovascular & Pharmaceutical Phrmacological Therarp משנת 2014).
במספר מקרים כגון בהיפרכולסטרולמיה משפחתית, פרוצדורה של apheresis יכולה להפחית דרמטית רמת Lp(a).
מטה-אנליזה של 6 ניסויים קליניים, אישרה שטיפול עם flaxseed, מפחית באופן מתון רמות ) Lp(a) Sahebkar וחב' ב-Alternative Health Medicine Therapeutical משנת 2021).
גם טסטוסטרון ידוע ביכולתו להפחית רמת Lp(a) ) Zmunda וחב' ב-American Journal of Cardiology משנת 1996). גם טיפול עם אסטרוגנים בנשים בגיל המעבר, מפחית רמת Lp(a) (Anagnostics וחב' ב-Maturitas משנת 2017).
טיפול עם raloxifene אינו מפחית את רמת ,Lp(a) ואילו tamoxifen כן מפחית רמה זו (Sahebkar וחב' ב-Drugs משנת 2017).
גם טיפול פומי עם קרניטין מפחית רמתLp(a), אך טיפול בעירוי לא מפחית רמה זו (Serban וחב' ב-Scietific Reports משנת 2016).
תרופות אחרות כגון thyromimetics , מעכבי ,cholesterol-ester-transfer protein אוליגונוקלאוטידים אנטי-Sense (כגון Pelacarsen ו-Olpasiran, וכן מעכבי PCSK9 מופיעות בניסויים לבחינת כושרן להפחית Lp(a) Parhofer) וחב' ב-Current Pharmaceutical משנת 2011, ו-Kim ו-Park ב-Journal of Lipid Atherosclerosis משנת 2023).
האיגוד האמריקני לרפואת ילדים, ממליץ שכל הילדים בגיל 9-11 שנה, יימדדו להיפר-ליפידמיה, ורמת Lp(a) תימדד בילדים עם סיפור משפחתי של מחלת לב בגיל מוקדם או עם רמת כולסטרול גבוהה.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.
31/03/2024
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן
