אטופיק דרמטיטיס – חידושים ועדכונים באבחון וטיפול ב-atopic dermatitis (אקזמה) חלק ב`

פרופ' (אמריטוס)
בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי  שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה
מולקולארית  וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה
לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.

לקריאת חלק א' לחץ כאן

8) Seborrheic dermatitis או דלקת עור חלבית
היא נגע עור שכיח המופיע בכל הגילים בעיקר בקרקפת ובפנים והופעתה כקשקשי
עור מקולף, שומני וצהבהב, עם תחושת גרד. 
הנגעים עלולים להתפשט גם לאזור החזה והגב ולאזורי גוף המאופיינים בעור שומני,
בקפלי עור או אזורים עשירים בבלוטות חלב. בקרקפת היא מופיעה
כעור עבה ונוקשה. הנגע יכול להופיע בתוך ובין הגבות, בצדי האף, מאחורי
האוזניים על עצם החזה, באזור המפשעה ובבתי השחי. בתינוקות העור שמנוני,
צהבהב ומקולף אבל בדרך כלל הוא אינו גורם לגרד.,
המנגנון הגורם להתפתחות של דלקת עור חלבית אינו ידוע אבל ישנם מספר
גורמים שעלולים לסייע להתפתחות המחלה. 

שמרים מסוג malassezia יחד
עם חיידקים שונים הנמצאים בעור העשיר בבלוטות חלב, הגורמות לו להיות שמנוני,
קשורים להופעת המחלה. 
טיפול אנטי פטרייתי מסייע לשיכוך התסמינים. מצבים נפשיים כמו חולשה או עייפות
תמידית. חילופי עונות- עם התפרצויות  בעיקר בעונת החורף.
במחלות נוירולוגיות שונות כגון פרקינסון קיימת שכיחות גבוהה יותר של דלקת עור
חלבית. המחלה הידועה שבהם היא מחלת פרקינסון. נשאי HIV או חולי איידס הם
בעלי סיכון מוגבר למחלה זו.

9) Tinea corporis הוא זיהום
פטרייתי שיכול להופיע בכל אזור בעור. הזיהום מאופיין בנגעים עגולים שמכוסים בקשקשת
ובעלי קצוות אדמומיים. זהו זיהום שכיח יותר בקפלי עור של ילדים והוא מועבר בדרך
כלל על ידי בעלי חיים (במיוחד חתולים).

10) Viral exanthems מפגע עורי הפורץ בחטף
בשטחי עור שונים כתוצאה מהדבקות נגיפיות. בתקופות החורף והאביב התפרצויות עוריות
בלתי ספציפיות יכולות להופיע במקביל למחלת דרכי הנשימה העליונות לרוב עם הדבקה
בנגיפי parainfluenza,
נגיפיrespiratory
syncytial , נגיפי rhino ונגיפי influenza סוג A וסוג B. המפגע העורי מתרחש בעיקר
בילדים, והוא מתפוגג תוך ימים ספורים.

11) פסוריאזיס נגעים אדמדמים עם קשקשת
בהירה, נדירה בילדים, נגרמת על ידי תגובה אוטו-אימונית, ותיתכן גם מעורבות של
ציפורניים. 

12) גרדת או סקביאס
(Scabies) הנגרמת על ידי אקרית טפילית קטנה  בשם  Sarcoptes scabiei, המתבטאת בגרד חריף בעיקר
בשעות הלילה. המחלה שכיחה במיוחד אצל אנשים החיים בתנאי תברואה לקויה, ועלולה לפגוע
בכל אדם ובכל גיל.

המחלה נגרמת על
ידי Sarcoptes
scabiei, קרדית החודרת לתוך העור ומטילה שם
ביצים רבות. נוכחות הטפיל והביצים במחילות הדקות שהוא חופר בעור גורמת לגרד עז המתגבר
בלילה. במקום החדירה לעור ניתן לראות קשריות אדומות קטנות הדומות לעקיצת יתוש. 
הטפילים הגורמים לגרדת מעדיפים לחדור לאזורי הקפלים בעור ולמקומות בהם העור דק,
לכן נגעי הגרדת מצויים בעיקר בין אצבעות הידיים, בקפלי המותניים, בשורשי כפות
הידיים, בקפלי בתי השחי, סביב הפטמות ועל ראש איבר המין של הגבר. אצל
תינוקות ניתן לראות נגעים גם בעור הפנים ובכפות הידיים והרגליים.

13) Urticaria (חרלת או סרפדת) היא תגובה
אלרגית של העור, המתבטאת בפריחה מגרדת שעלולה להימשך מספר ימים עד מספר שבועות,
וחולפת גם ללא טיפול. 

תרחיש זה אינו שכיח בילדים. אורטיקריה עלולה להיווצר כתוצאה מאכילת פירות טרופיים,
דגים, פירות ים, בוטנים ואגוזים, מנטילת תרופות שונות, ממחלות ויראליות או ממגע /
שאיפת חומרים.
אורטיקריה כרונית היא פריחה הנמשכת מעל ל-6 שבועות. במקרים אלה לעיתים מדובר
בתגובה של העור למחלות סיסטמיות, דוגמת מחלות אוטואימוניות, הפטיטיס B אוC , מחלות בלוטת התריס,
טפילי מעיים ועוד. אורטיקריה פיזיקלית – זהו סוג נוסף של אורטיקריה כרונית, אשר
במסגרתו התגובה העורית נגרמת כתוצאה מגירוי שבא במגע ישיר או עקיף עם העור, דוגמת
חשיפה לשמש, לקור או לרטט.

אורטיקריה מתבטאת כפריחה דמוית רבדים אדומים, בצקתיים, בגדלים שונים, המגרדים
מאוד.
לרוב, נגע בודד אינו נשאר על פני העור מעבר ל-24 שעות, אלא נעלם ללא צלקת, ולאחריו
מופיעים נגעים אחרים באזורים שונים של הגוף. בחלק מהמקרים הפריחה מלווה גם בקוצר
נשימה, קושי בבליעה, נפיחות בשפתיים ובעפעפיים ושלשולים. במקרים נדירים יותר,
הפריחה מופיעה כחלק מתגובת הלם אנאפיקטי המצריך טיפול מציל חיים. 

סיבוכים:
זיהומים הם הסיבוכים השכיחים ביותר שלatopic
dermatitis , והם נגרמים בעיקר כתוצאה
מפציעת האפידרמיס ודיס-רגוציה חיסונית הנגרמת ממוטציות בגן FLG. זיהומים חיידקיים
שניוניים נגרמים באופן בולט על ידי Staph aureus ועל
ידי סטרפטוקוקוס β המוליטי. גירוד של האזורים הנגועים עלול לגרום להצטלקות וכן לליכניפיקציה
(עיבוי
העור כך שחריצי העור נראים מודגשים הנגרם 
מגירוד כרוני של העור).

ההתנהלות עם atopic dermatitis:
לא מומלץ לבצע בדיקות לאפשרות של אלרגיות למזון ולגורמים סביבתיים,
כיוון שיש אחוז גבוה של תוצאות false positive
הגורמות להימנעות לא מוצדקת מאכילה של סוגי מזון שונים (Berke וחב' ב-American Family Physician משנת 2012, Chisolm וחב' ב-Journal of American Academy of Dermatology משנת
2008, ו-Didbury וחב'
באותו כתב עת משנת 2014). 

אמצעים חינוכיים של מטופלים ושל בני משפחה על AD מפחיתים את חומרת המחלה
ומשפרים את איכות החיים (Ersser וחב'
ב-Cochrane Database Systemic Review
משנת 2014).  

תכשירים מרגיעים:
שימוש בקרם לחות חיוני כחלק מהמניעה היומית והטיפול ב-atopic dermatitis ללא קשר לחומרת התרחיש (Eichenfield וחב' ב- Journal of American Academy of Dermatology משנת
2014).
תכשירי לחות אלה מסייעים לשמור על הלחות של האפידרמיס, הפחתת חומרת התרחיש, והארכת
פרקי הזמן בין התלקחויות התרחיש, והם מומלצים כטיפולי קו-ראשון (Hon וחב' ב-Drugs Contest משנת 2018).
תכשירי לחות מפחיתים משמעותית את הצורך בתכשירים הנזקקים למרשם רופא לטיפול ב-atopic dermatitis (על פי van Zuuren ב-Cochrane Database Systemic Review משנת 2017). 

קרם לחות עם תכולת שמן גבוהה ותכולת מים נמוכה מומלץ בשל יעילותו
בשמירת לחות העור.
ניסויים לא מצאו קרם לחות בעל יתרון גדול על עשרות תכשירים עם או בלי מרשם רופא.
לכן, סוג קרם הלחות המועדף, הוא בהעדפה אישית של המטופל.
מקובל שיש למרוח קרם לחות זה אחת או פעמיים ביום (Hon וחב' ב-Clinical & Experimental Dermatology משנת 2010).
מספר ניסויים אקראיים ומבוקרים הדגימו שקרם לחות יכול לשמש במניעה ראשונית
בתינוקות הנמצאים בסיכון לפתח atopic dermatitis,
ובמיוחד באלה עם קרוב משפחת מדרגה ראשונה הסובל מנגעי עור אלה (Horimukai וחב' ב-Journal of Allergy & Clinical Immunology משנת 2014, Lowe וחב' ב-British Journal of Dermatology משנת
2018,ו-Simpson וחב'
ב- Journal of Allergy
& Clinical Immunology משנת
2014).
תכשירי לחות תחת מרשם רופא שאושרו לאחרונה על יד ה-FDA, שומרים על
לחות העור על ידי שחזור הפעילות המשובשת של העור כמחסום למניעת איבוד נוזלים.
בתכשירים האחרונים יש יחס ספציפי בין שומנים למים, יחס המדמה את הרכב שכבות העור.
אך כללית, אין הבדל ביעלות בין תכשירי לחות עם מרשם רוםא או כאלה שניתן
לרכוש ללא מרשם (Draeios ב-Journal of Cosmetics & Dermatology משנת 2009). 

נמשיך ונדון ב-atopic dermatitis
במאמר ההמשך.

בברכה, פרופ'
בן-עמי סלע