חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

פרופ’ רפי קרסו אוסטאופורוזיס בגברים: בעיה קיימת למרות הפרופיל הנמוך שלה, חלק א`

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע


 


מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.


 


בצעירותם, רוב הגברים אינם מוטרדים ממצוקות בריאות, ובהתאם אף אינם מעלים על דעתם שביום מן הימים, עלול גופם להתחיל לשדר אותות מצוקה. בהמשך, כאשר השנים מתחילות להֵיערֵם, והם כבר במחצית שנותיהם, גברים מתחילים להיות מודאגים מתחלואי הלב, על היות לחץ-דמם מוגבר, למדים לראשונה להכיר את תחלואות הסוכרת הנרכשת, חוששים משבץ-מוחי, מדעיכת הזיכרון והקוגניטיביות המוחית, וכמובן חשים כיצד בלוטת הערמונית תופחת לעתים באופן שפיר אך מדי פעם גם כשאת ממאירה.


כאשר כל המצוקות האלה של אותות הגיל מטרידות את הגבר הממוצע, אין דעתו נתונה לאפשרות שיש עוד מצוקה אחת, אמיתית ומכאיבה, שבדרך כלל נוטים לשייכה ל”מחנה הנשי” בגיל של חידלון הווסת, אך מסתבר שאף גברים עלולים לסבול ממנה, אם כי במספרים קטנים משמעותית: אוסטאופורוזיס.


 


אם כן, אוסטאופורוזיס אינה נחלתם של נשים בלבד. למעשה, בארה”ב סובלים 2 מיליוני גברים מאוסטאופורוזיס, ועוד 12 מיליוני גברים מצויים בסיכון לסבול ממנה.


כיוון שאוסטאופורוזיס נוטה להתחיל בגברים בגיל מבוגר יותר מאשר בנשים, רוב הגברים שעצמותיהם הופכות פריכות יותר ממחלה זו, הם בגיל שמעל 65 שנה.


בסך הכול, אחד מכל חמישה גברים בגיל 50 ומעלה, יסבול שבר עצמות בגין אוסטאופורוזיס בשנותיו המאוחרות, כאשר שבר צוואר הירך (hip fracture) הוא השכיח מכולם, ואף חמור יותר כאשר הוא מתרחש בגבר, מאשר באישה.


הסטטיסטיקה קובעת ששיעור התמותה בקרב גברים במהלך השנה הראשון לאחר הופעת שבר זה עלול להגיע עד 37.5%. אוסטאופורוזיס אם כן, אולי “מקפחת” את הגברים בהשוואה לנשים באשר לאחוז הלוקים בה, אך לבטח אין כל הקלה בהתייסרות ממחלת עצמות זו בגברים, ואולי נהפוך הוא. 


 


עצמות בהיותן בריאות, הן חזקות ומוצקות כבטון ונושאות את משקל הגוף בנאמנות. אך העצם למרות היותה גרומה ולכאורה מאובנת ונטולת דינאמיוּת, היא רקמה חיה ונושמת: היא צומחת ומתקנת עצמה ללא הרף כמו למשל לאחר הופעת שברים או סדקים בעצם, כאשר תהליך ההתחדשות הזה נקרא-remodeling. מבחינה מטבולית, העצם היא רקמה חיה ופעילה ללא הרף.


יש בה תאים הידועים כאוֹסטֵאוֹבּלַסְטים, יוצרי עצם, שעסוקים ללא הפסקה ביצירת רקמת עצם חדש וגורמים גם לשקיעת סידן כדי לשמר את חוזקן של העצמות. באותה עת, טורחים תאים אחרים לספוג חומר עצם מזדקן, ולהרחיק את הסידן מהעצמות, ותאים זוללי עצם אלה ידועים כאוסטאוקלסטים. בכל זמן נתון, כ-7% מתכולת הסידן בעצמות מצויים בתנועה, אם אל תוך התאים או החוצה מהם.


 


בגיל הצעיר, בילדים, כאשר השלד בונה את עצמו, יצירת תאי עצם עולה בהרבה על תהליך הספיגה שלה, וכך גדלות ומתארכות עצמות הגוף. בגברים, צפיפות הסידן בעצמות גדלה במהירות כאשר ההורמון הזכרי טסטוסטרון עולה ברמתו בתקופת הבחרות, וההבשלה המינית. עוצמת העצם מגיעה לשיאה בגיל 20 שנה, ונותרת יציבה ל-10 עד 15 השנים הבאות, כאשר התאים האוסטאובלסטים והאוסטאוקלסטים, פועלים תוך שיווי משקל ואיזון. הגבר הממוצע בשנות העשרים והשלושים לחייו, מכיל ב-206 עצמותיו בין 900 גרם ל-1,800 גרם סידן, וכאשר עצמותיו חזקות בצעירותו, סיכונו נמוך יותר ללקות באוסטאופורוזיס בשנותיו המאוחרות יותר.


נערים עם התבגרות מינית מתאחרת, אלה שהדיאטה שלהם מקופחת בסידן או בוויטמין D, וכן הגברים שבשנותיהם הצעירות והמתבגרות התעצלו ולא עסקו בפעילות גופנית סדירה, כל אלה יהיו בסיכון גבוה יותר לפתח אוסטאופורוזיס בשנותיהם המאוחרות.  


 


אך נעורים לדאבוננו אינם נמשכים עד אין קץ, וכך גם צפיפות העצמות אינה נותרת כשהייתה, כאשר תהליכי ספיגת העצם מתחילים להיות דומיננטיים יותר מתהליכי בניית העצם, בגיל 35 לערך. בתחילה, צפיפות העצם פוחתת בקצב איטי, ובהמשך בתלות במין הקצב גובר: נשים, המגיעות לגיל חידלון הווסת, ואז רמות האסטרוגן בגופן צונחות, וכיוון שהורמון זה אחראי בין השאר להשקעת סידן בעצמות, בהתמעט אסטרוגן צפיפות העצם פוחתת במהירות. בגברים לעומת זאת, בהם רמות הטסטוסטרון דועכות באופן הדרגתי יותר, בקצב של 1% לשנה לאחר גיל 40 שנה, לכן צפיפות העצם פוחתת באופן איטי יותר, אם כי לאחר גיל 65 שנה, קצב איבוד העצם בגברים משתווה לזה שבנשים. במשך הזמן, גבר ממוצע יאבד כ- 20% מרקמת העצם הקורטיקאלית, דהינו שכבת העצם החיצונית-קליפתית הצפופה, וכ-30% מרקמת העצם הטְרַבּקוּלָארית שלו, רקמת העצם הספוגית-פנימית.


 


המונח אוסטאופורוזיס (osteoporosis), מבטא את הפתולוגיה הבאה לביטוי במבנה העצם, בכך שהעצם נעשית מחוררת (porous), שכן אין בה מספיק סידן לשמֵר את שלמות מבנה העצם. אך בנוסף לצפיפות הסידן הנמוכה, עצמות אוסטאופורוטיות מראות גם מבנים בלתי נורמאליים.


בעוד שבעצם הבריאה כ-70% מחוזקה של העצם נתרמת על ידי הצפיפות הנורמאלית של המינראלים בעצם, ואילו המבנים הארכיטקטוניים הנורמאליים של העצם תורמות 30% מחוזק העצם, הרי שבעצם האוסטאופורוטית, החסר של סידן, והמבנים הבלתי סדירים של העצם מייצרים עצמות חלשות הנוטות להישבר בקלות, אף ללא אירוע טראומתי לעצם,  כחבטה או נפילה.


שניים מגורמי הסיכון העיקריים לצפיפות העצם התקינה בגברים, אינם נמצאים בשליטתם. גורמים תורשתיים מהווים עד 80% מהשוני בצפיפות המרבית של העצם בגיל הנעורים, כאשר גן המפקח ומווסת את פעילות ויטמין D הוא החשוב ביותר, שכן ויטמין D מסייע לספיגת הסידן במעי. גורמים תורשתיים מסבירים כמובן מדוע אוסטאופורוזיס נוטה להופיע בבני משפחה אחת, ומדוע מחלה זו יותר שכיחה בקרב לבנים ובקרב אסייתים מאשר בקרב שחורים אמריקנים.


 


הגורם המרכזי השני לגבי צפיפות העצם המדלדלת בגברים הוא הגיל, כאשר בעשור הרביעי לחיים מתחילה בהדרגה הדעיכה בצפיפות העצם. אך אם אין ביכולתנו לשנות את המטען הגנטי שלנו, ואף מתקשים לעצור בעד מחוגי הזמן מלכת, יש באפשרותנו להשפיע על גורמי סיכון אחדים אחרים, ובכך לדחות את הופעת אוסטאופורוזיס, או אף להקל בתסמיניו.


 


גורמים רפואיים אחראיים על רוב המקרים של אוסטאופורוזיס קשה בגברים:


רמת טסטוסטרון נמוכה (מה שידוע כ-hypogonadism) נמצאת בראש רשימת גורמים אלה תוך שהיא מהווה 15% מהמקרים הקשים עד כדי הופעת שברי עצם. טיפול בקורטיקו-סטרואידים דוגמת Prednisone, עלול לתרום ל-13% מהמקרים של אוסטאופורוזיס.


צריכת יתר של אלכוהול נחשבת לסיבה העיקרית בקבוצת גורמי הסיכון של אורח חיים, והיא תורמת כ-6% ממקרי האוסטאופורוזיס.


אך במחצית הגברים עם אוסטאופורוזיס, קשה להצביע על סיבה ספציפית דומיננטית שניתן לזהות כאחראית למצב העצם אצלם. יש מכלול של סיבות שכל אחת מהם תורמת מעט לתהליך האוסטאופורוזיס, ויש גברים שניתן למצוא בהם כמה מגורמי הסיכון האלה לדרגותיהם.


בקטגוריה של אורח חיים ניתן להזכיר גם עישון כמסייע לתהליך של ספיגת עצם, כמו גם חוסר פעילות גופנית.


בקטגוריה של גורמי תזונתיים מיתן להזכיר חסר סידן, חסר בוויטמין D, שימוש יתר בוויטמין A (מעל 3,000 יחידות או 900 מיקרוגרם ליום), צריכה מוגזמת של קפאין, וכן אכילה מוגזמת של מזון עתיר בחלבון, בעיקר בשר מן החי.


 


בין הגורמים ההורמונאליים המשניים לאיבוד טסטוסטרון, אפשר להביא חסר בהרמון גדילה (growth hormone), פעילות יתר של בלוטת המגן, בלוטת האדרנל (יותרת הכליה) או בלוטת הפארא-תירואיד (יותרת בלוטת המגן).


בין הגורמים הרפואיים העלולים לתרום לאוסטאופורוזיס אפשר להביא מחלת כליות כרונית, מחלת כבד וריאות, ממאירויות מסוימות כמו מיאלומה ולימפומה, וכן רמה מוגברת של הומוציסטאין.


בתחום נטילת וצריכת תרופות העלולות להגביר תהליך אוסטאופורוזיס נזכיר שימוש בתרפיה להפחתת טסטוסטרון בגברים עם ממאירות של בחלוטת הערמונית, תרופות אחדות למניעת פרכוסים, תרופות כימותרפיות אחדות, מונע קרישת דם דוגמת קומאדין, תרופות לטיפול בסוכרת כגון thiazolidinediones, תרופות לטיפול בדיכאון כגון מעכבי קליטה מחדש של סרוטונין (SSRI), וטיפול למניעת חומציות הקיבה בעזרת מעכבי משאבת מימן לחסימת יצירת חומצת קיבה. 


 


תסמיני אוסטאופורוזיס בגברים:


עד שהתהליך מגיע לשלב מתקדם, אוסטאופורוזיס היא בפירוש מפגע “שקט”.


ירידה בצפיפות העצם, אינה מייצרת תסמינים מורגשים עד שצפיפות זו יורדת אל מתחת סף הופעת השברים. אפילו אז, אוסטאופורוזיס בדרך כלל נטולת כאבים, עד לשלב בו העצמות ה”מתרככות” באות במגע עם עצמים קשים.


בנקודה זו יווכח לדעת גבר בן 70 שעצם הקרסול לדוגמה תישבר לפתע ממעידה פשוטה בשעת הליכה.


בגברים, כמו בנשים, שברים בעמוד השדרה הם התוצאה השכיחה ביותר של אוסטאופורוזיס. איבוד הדרגתי של גובה, יכול להיות העדות היחידה להידחסות עצמות עמוד השדרה, אך כאב גב גם כן שכיח, והוא יכול אף להיות רציני.


במקרים מתקדמים, גב כפוף באופן אופייני כמו גם כרס בולטת, יכולים להעיד על מצב של שברי שדרה באוסטאופורוזיס.


בשני המינים, נשים וגברים עם אוסטאופורוזיס צוואר הירך ושורש כף היד נמצאים מיד לאחר עמוד השדרה ברשימת האתרים הרגישים לשברים באוסטאופורוזסיס.


שברי צלעות הם מעט יותר שכיחים בגברים מאשר בנשים.   


 


אבחון אוסטאופורוזיס בגברים:


באופן אולי מפתיע, קרני X או בדיקת רנטגן רגילה, אינם אמינים בגילוי אוסטאופורוזיס.


הבדיקה התקנית הנהוגה היום, היא מבדק DXA, או dual energy x-ray absorpiometry, שהוא מבדק מהיר (נמשך 10 דקות), בטיחותי ואינו חודרני.


מדובר בהקרנת פוטונים דרך העצמות בדרך כלל בעמוד השדרה, או שורש כף היד.


DXA מסוגל לחשב את צפיפות העצם, ברמת קרינה שהיא כ-10% מזו לה אנו נחשפים בצילום רנטגן.


גם מבדק על-שמע (אולטרה-סאונד) המשתמש בגלי שמע המוקרנים דרך העצם, יכול למדוד את צפיפות המינראלים בצוואר הירך, בעקב, או באצבע. מבחן אחרון זה אינו מדויק כ-DXA, אך הוא מסוגל לתת הערכה גסה על צפיפות העצם תוך פחות מדקה.


משך שנים, נהגה קרן האוסטאופורוזיס הלאומית (NOF) להמליץ על ביצוע בדיקת DXA לכל הנשים בגיל 65 שנה ומעלה, ולכל הנשים עם חידלון וסת מתחת גיל 65 שיש להן גורם סיכון אחד או יותר.


בשנת 2008 החליט ה-NOF להמליץ על הנחיות דומות  גם לגברים, ובהם הגיל ממנו מומלץ להתחיל בבדיקות DXA הוא 70 שנה. בדיקה זו חיונית במיוחד לגברים העוברים טיפול נוגד טסטוסטרון בהקשר לסרטן הערמונית, וכן לגברים שכבר סבלו שברים כתוצאה מטראומה קלה. גברים שאבדו יותר מ-5 ס”מ מגובהם, אלה שבפיהם נותרו פחות מ-20 שיניים, או גברים רזים במיוחד עם BMI  הנמוך מ-19.0. גם גברים שעמוד שדרתם מתחיל להתעקם תוך יצירת מראה קשתי, אמורים לעבור בדיקת צפיפות עצם.


רוב הגברים מאבדים מגובהם כאשר הם מזדקנים. עמוד השדרה מורכב מסדרה של 25 עצמות, או חוליות, וביניהן נמצא דסקיות. איבוד הגובה נובע בדרך כלל משילוב של דחיסת גוף החוליה כתוצאה מאיבוד סידן בנוסף לדחיסה של הדסקיות בשל הזדקנות הרקמה הגמישה.


 


בביצוע בדיקת DXA, מוגדר מצב של אוסטאופורוזיס במונחים של סטיות תקן מהממוצע של שיא צפיפות העצם, מוגדרת במושג T-score. ככל שערך T-score המתקבל בבדיקת DXA נמוך יותר, כך גם נמוכה יותר צפיפות העצם, וגדל הסיכון לשבר. על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO), שלושת הדרגות המקובלות של T-score הן כדלקמן:


 


כאשר תוצאתT-score  המתקבלת גדולה מ-1, צפיפות העצם תקינה; כאשר T-score נמדד בתחום שבין 1– עד -2, המצב מוגדר כמסת עצם נמוכה (osteopenia); כאשר ה-T-score נמוך מ-2, זהו מצב של אוסטאופורוזיס.


ה-WHO פיתח מכשיר הערכתי על פיו ניתן לחשב את הסיכון של כל אחד מאיתנו ללקות בשברים על רקע אוסטאופורוזיס ב-120 השנים הבאות. בנוסחה זו נלקחים בחשבון צפיפות המינרלים בעצם (BMD) בהווה, וכן הגיל, המין, הגובה, והמשקל.


ניתן להיכנס לאתר האיטרנט www.shef.ac.uk/FRAX, ומהנוסחה המוצגת שם לחשב את סיכוניכם בתחום אוסטאופורוזיס. נמשוך ונדון באוסטאופורוזיס בגברים במאמר ההמשך.


 


בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם שימושך בכלי כלשהו באתר טבעלייף כולל מחשבון הקלוריות וכולל פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים