פרופ’ (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.
ב-25 בנובמבר 2021, ובערך 23 חודשים מאז הדיווח הראשון על covid-19, ולאחר הערכה של כ-260 מיליון איש ואישה שחלו במחלה ו-5.2 מיליונים שמתו בה, עולה על הבמה וריאנט חדש שמסב לנו דאגה לא קטנה, אומיקרון שמו, המגיח לעולם עייף ומרוגז על שנתיים של תסכול על המגבלות החברתיות, ועל הסאגה הנובעת מאי-ודאות באשר להמשך הלחץ החברתי, הכלכלי והמנטלי שנכפו עליו.
הווריאנטים הקודמים, אלפא, בטא ודלתא, היו כרוכים בגלים חדשים של הדבקות, לעתים בעולם כולו (Fontanet וחב' ב-Lancet משנת 2021).
לדוגמה, הזן דלתא היה כרוך בעומס נגיפי גבוה בנדבקים (Luo וחב' ב-MedRxiv משנת 2021), בתקופת הדבקה ממושכת יחסית (van Kampen ב-Nature Commn משנת 2021, ומרמות גבוהות של הדבקה חוזרת בגין יכולתו להתחמק מהחיסון הטבעי של הגוף (Townsend וחב' ב-Lancet Microbe משנת 2021). מה שגרם לכך שזן דלתא הפך במהרה לזן הדומיננטי בעולם, והוא ממשיך להיות הזן מעורר הדאגה הדומיננטי במהלך גל ההדבקות הרביעי בארצות רבות.
ב-26 בנובמבר 2021 סימן ה-WHO את אומיקרון כ-B.1.1.529 והגדיר אותו כ-VoC )או (Variant of Concern, דהיינו וריאנט מעורר דאגה.
הגדרה זו הייתה מבוססת על העובדה שאומיקרון מכיל מספר ניכר של מוטציות, שעלולות להשפיע על דרך התנהגותו, כלומר דרגת ההדבקה שלו ואופי המחלה לה הוא גורם.
לא ברור עדיין האם אומיקרון אמנם מדבק יותר בהשוואה לווריאנטים אחרים כולל דלתא. לא ברור עדיין האם העובדה שאומיקרון החל דרכו בדרום אפריקה קשור לגורמים סביבתיים או לסיבות אחרות הקשורות לחלק הדרומי של היבשת השחורה.
ובאשר לחומרת המחלה, גם כאן עדיין לא ברור האם אומיקרון גורם למחלה חמורה יותר מזו הנגרמת על ידי וריאנט דלתא לדוגמה.
ידיעות מוקדמות מרמזות לכך ששיעורי האשפוז של נדבקים באומיקרון בדרום אפריקה מוגברים, אך זאת יכולה להיות תולדה של מספר גדול יותר של אנשים הנדבקים בווריאנט זה, ולאו דווקא בגלל חומרת ההדבקה.
אין כרגע נתונים שמצביעים על כך שתסמיני המחלה הנגרמת שונים מאלה הנגרמים על ידי וריאנטים אחרים.
נתונים מדווחים התחלתיים מצביעים דווקא על סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בהם המחלה מתונה, אך נצטרך להמתין עוד מספר שבועות כדי להיווכח מהי דרגת המחלה לה גורם אומיקרון.
יש ראיות פרלימינריות שקיים סיכון מוגבר להדבקה חוזרת עם אומיקרון באנשים שהיו חולים בעבר עםCOVID-19 , זאת בהשוואה לווריאנטים אחרים, אך המידע עדיין צעיר מדי ומוגבל.
WHO מעודד ייצור חיסון כנגד אומיקרון, ובוחן ביחד עם החברות הפרמצבטיות המייצרות חיסונים, האם החיסונים הקיימים אמנם מונעים הדבקה עם אומיקרון. נבחנים בימים אלה תכשירים כגון סטרואידים כדוגמת דקסמתאזון, או חוסמי קולטן IL6 כדוגמת tocilizumab (שם מותג (Actemra שיפגינו פעילות למניעת תחלואה.
הווריאנט B.1.1.529 דווח לראשונה בדרום-אפריקה בתאריך 24 לנובמבר, ואכן במדינה זו הורגשה עלייה משמעותית בהדבקות עם נגיף הקורונה בשבועות האחרונים במקביל לזיהוי הווריאנט החדש.
לאומיקרון יש מספר גדול של מוטציות, ובדיקות PCR שהתבצעו בדרום-אפריקה אכן הוכיחו שיש לווריאנט הזה קצב הדבקה מהיר יותר בהשוואה לווריאנטים קודמים.
מדובר בסך של 60 מוטציות בהשוואה לווריאנט המקורי שהגיח לפני למעלה משנתיים בעיר Wuhan בסין. מתוך אלה, 50 מוטציות מוגדרות כ-non-synonymous mutations דהיינו מוטציות המשנות את הקודון אך לא משנות את החומצה האמינית בגלל התכונה של הקוד הגנטי שיש כמה קודונים שמקודדים לאותה חומצה אמינית; 8 מוטציות מוגדרות כ-synonymous, ועוד 2 מוטציות המוגדרות כ-non-coding דהיינו מוטציות הפוגעות ברצף של DNA המונעות ממנו לקודד לחלבונים.
שלושים ושתיים מוטציות משפיעות על חלבון ה-spike, שהוא כידוע היעד האנטיגני העיקרי של נוגדנים הנוצרים על ידי ההדבקה, וכן יעד של רבים מהחיסונים שנוצרו מאז סוף שנת 2020 כנגד הנגיף.
רבות ממוטציות אלו אינן מופיעות בווריאנטים האחרים. אומיקרון מאופיין על ידי שינויים ב-30 חומצות אמינו, ב-3 שמטים (deletions) קטנים, ובהַחְדָּרָה (insertion) קטנה אחת של נוקלאוטידים ל-DNA המקודד לחלבוני ה-spike.
מתוך 30 שינויים אלה, 15 ממוקמים במקטע הנקשר לקולטן של הווריאנט (שיירים של חומצות אמינו 319-541 בחלבון ה-spike). באומיקרון מוצאים בנוסף מספר שינויים ושמטים באזורים גנומיים אחרים, ביניהם יש לווריאנט זה 3 מוטציות במה שידוע כ-furin cleavage site. מדובר באנזים פרוטאוליטי ((furin המבקע באתרי S2ʹ ו-S1/S2 בגליקופרוטאין של ה-spike, מה שמסייע לאיחוי של הווריאנט עם התא המותקף.
לפחות מוטציה חדשה אחת עלולה הייתה "להירכש" מאחד מנגיפי קורונה הגורמים ל הִצְטַנְּנוּת (HCoV-229E), או מהנגיף HIV, שכן ידוע שרצף גנטי מסוים קיים בשני נגיפים אלה.
כמו כן ידוע שדרום-אפריקה היא המדינה עם המספר הגדול ביותר של הדבקות ב-HIV (כ-20% מהאוכלוסייה שם הם נשאי HIV), מה שמגביר את הסיכון להדבקות סימולטניות עם HIV ועם COVID-19.
החוקרים ביססו את הקיום של שני וריאנטים של אומיקרון. הווריאנט "הסטנדרטי" מוגדר כיום כ-BA.2/B.1.1.529.1, והווריאנט השני המוגדר כ-BA.2/B.1.1.529.2.BA.2, מכונה גם כ-Stealth Omicron או הווריאנט "המתגנב", כיוון שהוא שונה מהווריאנט הסטנדרטי בכך שאין לו את השמט של חומצות אמינו 69-70 בחלבון ה-spike המיוחסת למוטציה N501Y, בהשוואה לדוגמה לווריאנט "הבריטי" SARS-CoV-2 B.1.1.7, מה שיכול לגרום ל- S-gene target failure (להלן SGTF) שאינו ניתן לזיהוי בשיטות RT-PCR המקובלות.
תוצאים אפשריים של מגפת אומיקרון:
ארגון הבריאות העולמי מודאג מהמספר הגדול של מוטציות, שעלולות להפחית את החיסוניות באנשים שנדבקו בעבר בווריאנטים הקודמים או באלה שחוסנו כנגד הווריאנטים הקודמים.
במובן זה, זן האומיקרון עלול להיות מדביק יותר בהשוואה לקודמיו, ובכל מקרה ה-WHO דורש בעיקר ממדינות עם אחוזי חיסון נמוכים להגביר את המאמץ החיסוני באוכלוסיות שלהם, שכן התחלואה והתמותה מאומיקרון עלולות להכות בהן ביתר-שאת. גם פרופ' Paul Morgan אימונולוג מאוניברסיטת קרדיף, ממליץ על הגברת החיסונים. לדבריו, "הנגיף החדש אינו יכול לאבד את כל האפיטופים על פניו, שהרי אם תרחיש זה היה מתרחש חלבון ה-spike שלו היה מאבד כל פעילות, מה שלא קורה.
גם פרופ' Francois Balloux מ-University College בלונדון, שמספר המוטציות הגדול יפחית את היכולת של מערכת החיסון לנטרל את זן האומיקרון, אך עד ש-Pfizer, Moderna וחברות אחרות יצאו עם חיסון ספציפי לאומיקרון, יש להסתפק במהירות במה שיש "וללכת להתחסן".
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע
26/12/2021
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן
