חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

אומגה 3 – תמיכה נוספת בצריכה של חומצות שומן מסוג אומגה 3 לבריאות כלי הדם.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, המכון לכימיה
פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה
לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

תובנות רפואיות הן פועל-יוצא של מחקרים
רפואיים, והאחרונים מניבים לא אחת תוצאות סותרות. כבר נוכחנו לדעת בתחום של
ויטמינים לדוגמה, שנחשבו פעם טובים ומועילים לבריאותנו ללא סייג, ולפתע התברר שאין
להגזים בנטילת אחדים מהם בגלל תופעות לוואי בלתי רצויות. 


לא נלאה כאן את קוראינו הנאמנים בפירוט של כל אותם מאות (ואולי אף יותר מכך) של
מחקרים רפואיים שהגיעו למסקנה מסוימת, וזו נשללה על ידי מחקרים רפואיים סותרים. אך
האם יהיה זה הוגן להותיר את כל ציבור המעוניינים בבריאות טובה בעננה של ספק, מה
באמת טוב לבריאותם? ודאי שלא! לכן נקדיש את הדברים הבאים למצרך או תכשיר שקרנו
עלתה במהלך שנות ה-80 וה-90, ואח”כ התגוללו עליו מספר ספקנים, וכעת יש לו
עדנה מחודשת.
הכוונה היא לשתי החומצות השומניות
EPA
ו-
DHA, או מה שנוהגים לכנות
חומצות אומגה-3, שמאכלי דגים עשירים בהן, והשפעתן על כלי הדם ופעילות הלב. בשנת
1987 פרסם
Rogans ב-New England Journal of Medicine את מאמרו “עוד על
שמן דגים” וסיכם אותו במשפט “
Fish oil is a whale of a story, that not
surprisingly gets bigger with each telling
“, ובלשוננו “שמן דגים הוא סיפור
לוויתני בממדיו, שהולך וגדל מעדות לעדות”. הבה ננסה לבחון שוב את הסיפור של
חומצות אומגה-3.  

נתחיל דווקא בדרך השלילה: במאי 2013 התפרסם
בכתב העת הבכיר-
New
England Journal of Medicine
,
מאמר של חוקרים איטלקיים בראשות
Maria Roncaglioni
מהמכון היוקרתי
Mario Negri
במילאנו, תחת הכותרת “
No Benefit of Fish Oil in Patients at High CVD Risk“, שטען שחומצות אומגה-3
לא מפחיתות את הסיכון של תחלואה ותמותה ממחלות קרדיו-וסקולאריות. הקרדיולוג
James Stein מאוניברסיטת ויסקונסין, שלא היה קשור למחקר המצוטט, הגיב שתוצאות
המחקר מאכזבות אך נמצאות במתאם טוב עם מחקרים עדכניים שלא מראים השפעה משמעותית של
צריכה תוספי שמן-דגים.
יחד עם זאת יש לציין שדווקא בנשים שנכללו במחקר וטופלו עם שמן דגים, נמצאה ירידה
משמעותית של 18% בסיכון לאירועים קרדיו-וסקולאריים בהשוואה לנשים שטופלו בפלצבו,
אך בעלי המחקר נוטים לא לייחס לנתון זה משמעות גדולה מדי, ובכך הם כנראה טועים.   

המחקר האיטלקי כלל 12,513 איש ואישה, כאשר
6,244 מהם נבחרו באופן אקראי ליטול מדי יום 1 גרם של אומגה-3, ואילו
6,269 מהמשתתפים במחקר טופלו בפלצבו. יעדי ההתייחסות (end points) של טיפולים אלה היו
תמותה מסיבות קרדיו-וסקולאריות או אשפוזים מסיבות אלה.              


אכן, נראה שבכל 8 הקטגוריות שנבחנו במחקר והמצוינות בטבלה שלמעלה, לא נראה כל
יתרון לצריכת אומגה-3 על פני פלצבו. על כך הגיב
Dariush Mozaffarian , בכיר הקרדיולוגים של Harvard Medical School, שתוצאות אלו מעלות תהיות
על היתרונות האמיתיים של תוספי שמן דגים בתחום התחלואה הקרדיו-וסקולארית.
לדעתו אכילת מאכלי דגים כחלק מדיאטה מזינה, פעילות גופנית ואי-עישון צריכים לשמש
כהמלצה ברת-קיימא להפחתת הסיכון של תחלואת כלי-דם.
ד”ר
Eric Topol מ-Scripps Clinic בסן דייגו, אף הוא קרדיולוג מוכר ונחשב, התבטא בעקבות מסקנות המחקר
האיטלקי, שהוא עצמו ממליץ למטופליו להפסיק לצרוך שמן דגים, אם הם לא חוו התקף לב
בעבר, או שהם סובלים מאי-ספיקת לב, שכן לדעתו תוסף זה
ממקור של דגים אינו מראה כל יעילות.

Topol קובע
בפסקנות ששמן דגים אינו יעיל כלל וכלל, ואין לדעתו צורך להמשיך להצטדק בנוסח
“המינון של שמן הדגים לא היה גבוה דיו”! 
שני מחקרים נוספים מהשנים 2014-5
, הידועים כמחקריAlpha Omega Trial  ו-OMEGA trial, אף הראו שחומצות אומגה 3
אף לא הועילו למטופלים שכבר חוו התקף-לב בעבר, או לאלה שלא חוו התקף זה בעבר. תוצאות
מחקר רחב היקף, וחוות דעת של 2 קרדיולוגים בעלי מוניטין אלה, אמורים היו להותיר את
כולנו פעורי-פה ותמהים מה קרה לשמן הדגים, או שמא הדגים מסריחים מראשם.

בינואר 2017 התפרסמה
ב-
Mayo Clinic Proceedings מטה-אנליזה גדולה במיוחד של Alexander
וחב’, שמטרתה הייתה בחינת ניסויים אקראיים ומבוקרים שבדקו את השפעת 2 חומצות
אומגה-3 (
EPA ו-DHA) על מחלת לב כלילית, וכן מטה-אנליזה של ניסויים פרוספקטיביים להערכת
המתאם בין נטילת
EPA+DHA והסיכון למחלה קרדיו-וסקולארית.
מטה-אנליזה זו בחנה את הניסויים בנושא בשפה האנגלית שהתפרסמו בין השנים 1947-2015.
בסך הכול אותרו 18 ניסויים אקראיים-מבוקרים ברמת ביצוע גבוהה בהם נכללו במקובץ
93,000 נבדקים, כמו גם 16 ניסויים פרוספקטיביים ברמת ביצוע גבוהה בהם נכללו במקובץ
732,000 משתתפים, כאשר בשני סוגי הניסויים נבחנה השפעת 2 חומצות אומגה-3 אלו
(הכלולים במזון הנצרך או בתוספים מסחריים) על התקפי לב, מוות פתאומי מסיבה לבבית,
מוות מהתקף לב, או על תעוקת החזה. מטה-אנליזה זו של
Alexander
ואנשיו, היא הגדולה ביותר בהיקפה נכון להיום. 

תוצאות מטה-אנליזה זו
היו כדלקמן: בניתוח ניסויים אקראיים-מבוקרים, נמצא שנטילת תוספי
EPA ו-DHA,
הביאה לירידה של 6% במחלת עורקים כליליים (שלא הגיעה למשמעות סטטיסטית), אך בניתוח
של תת-אוכלוסייה בקרב משתתפי הניסוי נמצא ש-2 חומצות אומגה-3 אלו הפחיתה משמעותית
מחלת לב כלילית בשיעור של 16% בקרב נבדקים עם טריגליצרידים מוגברים (מעל 150
מיליגרם/דציליטר), והפחיתה בשיעור של 14% מחלת לב כלילית בקרב אלה עם רמה גבוהה של
כולסטרול-
LDL (מעל 130 מיליגרם/ דציליטר), ממצא עם משמעות סטטיסטית.
בניתוח ממצאי הניסויים הפרוספקטיביים מצאו
Alexander
ואנשיו שנטילת
EPA ו-DHA הפחיתה משמעותית בשיעור של 18% את שיעור מחלת הלב הכלילית. למרות
שרמת טריגליצרידים היא גורם סיכון בלתי-תלוי למחלת עורקים כליליים, מספר מחקרים
אקראיים-מבוקרים מצאו שדיאטה מועשרת בניאצין (ויטמין
B3) או
בפיבראטים, התכשירים הפרמאקולוגיים המסורתיים להפחתת רמת טריגליצרידים, לא בהכרח
משפרים את התוצאות הקליניות.
ניאצין מפחית את רמות טריגליצרידים אך אינו מפחית את הסיכון של מחלתה כלילית,
ואילו פיבראטים המפחיתים באופן יעיל את רמת טריגליצרידים, אך לא הפחיתו בניסויים אלה
את מחלת העורקים הכליליים (פרט אולי באלה עם היפר-טריגליצרידמיה קיצונית ביותר).  

טיפול בתוספי חומצות
שומן אומגה-3 או בשמן דגים, מפחית את רמות טריגליצרידים באלה עם
היפר-טריגליצרידמיה. מינון יומי של 3-4 גרם של
EPA+DHA
מפחיתים רמת טריגליצרידים ב-20-50% (על פי
Backes וחב’
ב-
Lipids & Health Disease משנת 2016).
בניגוד לניאצין ולפיבראטים לצריכת חומצות אומגה-3 אין תופעות לוואי בלתי נסבלות,
טוקסיות לכבד, או אינטראקציה עם תרופות אחרות, כפי שאנו מכירים משימוש בניאצין
ופיבראטים. יתרה מכך, צריכת אומגה-3 בטיחותית גם אם היא נעשית במקביל לצריכת אחד
הסטאטינים הפוטנטיים (
Harris וחב’ ב-Postgraduate
Medicine
משנת 2013), וחומצות אומגה-3 הנצרכות ביחד עם סטאטינים, מוסיפות
לתועלת הבריאותית המופקת (
Yokoyama וחב’ ב-Lancet משנת
2007).

איגוד הלב האמריקני (AHA) המליץ על צריכה של גרם
אחד מדי יום של 2 חומצות אומגה-3 כדי להפחית את הסיכון למחלה קרדיו-וסקולארית (
Smith וחב’ ב-Circulation משנת 2015), אך מסתבר
שרוב האמריקאים אינם צורכים כמויות כאלה (
Papanikolaou וחב’ ב-Nutrition Journal משנת 2014).
רבים מהאמריקאים אינם כוללים מאכלי דגים בדיאטה שלהם, ולאלה ודאי שמומלץ לצרוך
תוספי
EPA+DHA (על פי von Schacky ב-Nutrients משנת 2014).

 

בינתיים נוצר מושג
חדש-
The
omega-3 index
, שהוא מידה כמותית של כמות אומגה-3 בממברנות של תאי-דם אדומים,
המבטא את היחס בין הסיכון למחלות קרדיו-וסקולאריות לבין כמות חומצות אומגה-3
בממברנות תאים אלה (
Harris ב-American Journal of Clinical Nutrition משנת 2008, וראו תרשימים למטה): ככל
שאחוז חומצות אומגה-3 בממברנות קטן יותר, כך גדל הסיכון למחלה קרדיו-וסקולארית.
אינדקס אומגה-3 הנמוך מ-4% כרוך בסיכון גבוה למחלת כלילית ובעיקר למוות פתאומי
מסיבה לבבית. בניגוד לכך, אינדקס של למעלה מ-8% כרוך בסיכון נמוך למחלה כלילית (
Albert וחב’ ב-New England Journal
of Medicine
משנת 2002).    

                 

בדומה, גם שני המחקרים המאוד מצוטטים של Siscovick וחב’ שהתפרסם ב-JAMA בשנת 1995, ושל Albert וחב’ ב-New England Journal
of Medicine
משנת 2002, שהראו הן במדגם פרוספקטיבי, כמו גם בניסוי של Case-Control, שככל שאינדקס אומגה-3
גבוה יותר הסיכון למוות פתאומי מסיבה לבבית נמוך יותר.

מחקר אקראי-מבוקר
מאוד עדכני שהופיע בשנת 2016 ב-
Circulation של Heydari וחב’ תחת השם OMEGA-REMODEL, כלל 360 מטופלים ששרדו כבר התקף-לב והם נוטלים תרופות כמקובל
במצבים אלה כגון אספירין וסטאטינים.
תוך 30 הימים הראשונים לאחר אירוע הלב שלהם, חולקו משתתפי ניסוי זה באופן אקראי
לצרוך מדי יום 3.6 גרם של
EPA+DHA או פלצבו למשך 6 חודשים.
התברר שבקרב נוטלי חומצות אומגה-3 הייתה הפחתה של 5.8% במצוקה סיסטולית של חדר הלב
השמאלי, והפחתה של 5.6% בתהליכי פיברוזיס של שריר הלב שלא נפגע בהתקף.
בנוסף, צריכת אומגה-3 הפחיתה באופן משמעותי בנסיוב את רמת הסמנים של דלקת סיסטמית
או וסקולארית וכן של פיברוזיס של שריר הלב.

 

גם מחקרם של Yang וחב’ ב-Nutrients משנת 2016, מצביע על כך
שצריכת אומגה-3 ורמות אומגה-3 בדם, עומדים ביחס הפוך ללחץ הדם.
הפחתת לחץ דם שאגב מושפעת יותר מ-
DHA מאשר מ-EPA היא אמנם צנועה אך משמעותית באופן סטטיסטי, כאשר צריכת 3 גרם ביום
של שתי חומצות אומגה-3 אלו, מפחיתה את לחץ הדם הסיסטולי ב-4 מילימטר כספית, ואת
לחץ הדם הדיאסטולי ב-2 מילימטר כספית.
המטה-אנליזה של 
Alexander וחב’ שהיא הגדולה ביותר בהיקפה עד כה, תומכת בתובנה המוסכמת
על ידי חלק הארי של רופאים וחוקרים, לפיה צריכה של דיאטה עשירה במאכלי דגים, או
נטילת תוספי
EPA ו-DHA, במיוחד באלה עם רמה
גבוהה של כולסטרול-
LDL, ושל טריגליצרידים, מפחיתה חלק מאירועי כלי הדם והלב, הנגרמים בין
השאר מצריכה מועטה של תכשירי דגים.

 

הקרדיולוג Carl Lavie מניו-אורלאנס סיכם
בשנת 2009 בכתב העת
Journal of the American College of Cardiology את היתרונות של חומצות שומן רב בלתי
רוויות מסוג אומגה-3 כמו
EPA עם נוסחה של C20:5 (חמישה קשרים בלתי רווים) או DHA עם נוסחה של C22:6  (שישה קשרים בלתי רוויים), בתחום
הקרדיו-וסקולארי. בסקירה זו נמנו מספר השפעות פוטנציאליות מועילות של
EPA+DHA כדלקמן: השפעה למניעת
הפרעת קצב הלב, שיפור התפקוד האוטונומי, הפחתת צימות טסיות, הרחבת כלי-דם, הפחתת
לחץ-דם, השפעה נוגדת-דלקת, שיפור התפקוד של שכבת האנדותל בכלי הדם, ייצוב של רבדים
טרשתיים, הפחתת תהליכי טרשת עורקים, הפחתת רמת טריגליצרידים ורמת חומצות שומן
חופשיות, הפחתת התרבצות של קולאגן בכלי דם, והגברת הסינתזה של אדיפונקטין.

 

נראה עם כן שבנקודת
זמן זו, היחס בין המצדדים בצריכת חומצות שומן אומגה-3 לבין אלה המסופקים לגבי
יתרונותיה, נוטה באופן משמעותי לטובת הראשונים.

 

בברכה, פרופ’ בן-עמי
סלע.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים