חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

אומגה 3 – האם פרה קדושה נוספת עומדת להישחט: המקרה של אומגה 3 – Omega 3.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’
בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, 

תל-השומר; החוג לגנטיקה
מולקולארית  וביוכימיה,  פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב                        

על פי סקירה
סיסטמטית המתפרסמת בימים אלה ב-
Cochrane Database Systemic Review על
ידי
Abdelhamid
וחב’, יש ראיות נוקבות המאתגרות את התובנה שהתבססה במודעות הציבורית מזה 20 שנה,
שתוספי אומגה-3 מפחיתים את הסיכון למחלת לב, לשבץ-מוחי ולמוות מסיבות אלו.
הסקירה החדשה האמורה התבססה על 79 ניסויים אקראיים בהם השתתפו במקובץ 112,079 איש
ואשה מצפון אמריקה, אוסטרליה, אסיה ואירופה, ואשר בחנו את ההשפעות של צריכה נוספת
של תוספי אומגה-3, על מחלות לב ומחלות של כלי הדם באופן כללי. חלק מהמשתתפים בניסויים
הללו היו אנשים בריאים, וחלקם האחר היו ידועים כלוקים בתסמינים של כלי הדם והלב. משתתפי
הניסויים חולקו באופן אקראי לאלה שהמשיכו בדיאטה הרגילה שלהם, ולאלה שאמורים לצרוף
תוספי אומגה-3 למשך שנה לפחות.

מתוך 79
הניסויים המצוטטים, 25 ניסויים נמצאו ברמת תכנון וביצוע גבוהים במיוחד, ואלה אף
כללו התייחסות לשלושת הסוגים העיקריים של חומצות אומגה-3: מדובר בחומצה
אלפא-לינולאית (
ALA)
שמוצאים באופן נורמלי שמרכיב השומני של מאכלי ירקות וצמחים כגון אגוז המלך, (
rapeseed) לְפָתִית
או כרוב הנפוס וזרעים שונים, וכן
EPA או eicoaspentenoic acid ו-DHA או eicosahexanoic acid.

שתי חומצות שומן אחרונות אלו ידועות במשותף כחומצות שומן אומגה-3 ארוכות-שרשרת,
שמוצאים בריכוז גבוה בדגים שמנוניים דוגמת סלמון, כמו גם בשמן-דגים כולל שמן מכבד
של דג בָּקָלָה או זְאֵב יָם או מה שמוכר כ-
cod.
הסקירה העדכנית האמורה טוענת שהגדלת הצריכה של חומצות שומן אומגה-3, משוללת כל
יתרון באשר לתרחישים קרדיו-וסקולאריים שונים, או שיתרונות צריכה זו שוליות ביותר.
לדוגמה, סקירה זו קובעת שצריכת אומגה-3 לא השפיעה על נתוני הפטירה מסיבה כלשהי,
שנקבעה כ-8.8% בצורכי אומגה-3, לעומת 9.0% בקרב קבוצת הביקורת שלא נטלו תוספי
אומגה-3, הבדל חסר משמעות סטטיסטית. מדובר בהשפעה זניחה למניעת אירועים
קרדיו-וסקולריים, מיתה ממחלה כלילית, שבץ-מוחי, או אי-סדירות של פעילות הלב.

גם
בסוגיה של צריכת יותר
ALA באכילת מזון צמחי עשיר בחומצת שומן זו או
שמא בצריכתה כתוסף מסחרי, הסקירה לא מצאה ראיות (או שהראיות היו זעומות) להשפעה על
תמותה ממחלות קרדיו-וסקולריות או מכל סיבה אחרת על ידי הורדת לחץ הדם והפחתת רמת
כולסטרול, כאשר הסעיף היחיד בו נרשם שיפור קל, היה בשיפור קצב הלב שעמד על 3.3%
בקרב צורכי
ALA
לעומת 2.6% באלה שאינם צורכים אותה.
צוות מחברי הסקירה, הגיע למסקנה שההפחתה באירועי כלי-דם ולב מצריכה נוספת של
ALA היא
כה זעירה, עד כי נזדקק ל-1,000 צורכי אומגה
כדי לגרום רק לאחד
מהם שיפור במדדי הבריאות בהם אנו עוסקים.

מי שעמד
בראש צוות החוקרים שניסחו את מסמך
Cochrane זה, Lee Hooper מאוניברסיטת East Anglia
הבריטית, הקובע: “אנו בטוחים בממצאי סקירתנו זו על אף שהיא עומדת בניגוד
לאמונה הפופולארית שמצאה לה מהלכים בציבור שחומצות שומן ארוכות שרשרת מסוג אומגה-3
הן בעלות השפעה מגוננת על הלב. הנתונים שבסקירתנו מבוססים על מידע הלקוח ממספר רב
של אלפי נבדקים שהיו במעקב לאורך זמן”.

כצפוי,
תוצאות מפתיעות אלו שיש בהן כדי לבטל המלצות ותובנות שמצאו ביטוי במאות רבות של
מחקרים ומאמרים, ואף השתרשו במוּדעוּת הציבור בדבר היתרונות באכילת דגים שמנוניים
פעמיים בשבוע, שלא להזכיר את צריכת שמן הדגים שהייתה מנת חלקנו עוד ממחצית המאה
הקודמת, עוררה מיד תגובות של הקהילה הרפואית.

Tim Chico ,
קרדיולוג ויועץ בתחום רפואת הלב מאוניברסיטת שפילד, פוסק: “למרות שדיאטה
משחקת תפקיד חשוב במניעת מחלת-לב, זהו נושא מורכב ואין סבירות לייחס תחום רפואי כה
רחב כמו בריאות כלי הדם והלב, למרכיב יחידי בדיאטה כמו חומצות שומן ארוכות שרשרת
במקרה שלפנינו.
כמו כן, קשה לדעת האם ההשפעות של דיאטה על הבריאות נובעות באופן ישיר ממה שהאדם
אוכל באופן מעשי, או שמדובר לדוגמה מהשפעות אחרות כמו מצוקות מצבו הכלכלי של האדם,
שיש לו השפעה מידית על הרכב הדיאטה שלו.
ממשיך
Chico
ואומר: “ניסיון העבר הראה שלמרות שסוגי דיאטה מסוימים כרוכים בסיכון מופחת של
מחלת-לב, כאשר אנו מנסים לזהות את ה”גורם המיטיב” בדיאטות אלו, ולספק את
אותו אלמנט בצורת תוסף מבודד ומנוקה, לרוב אין לו כל השפעה או שהשפעתו זעירה.

זה
למעשה גם הניסיון שלנו עם ויטמינים: אנו יודעים שדיאטה עשירה בוויטמינים כרוכה
בסכנה מופחתת למחלת לב, אך באותם ניסויים בהם טופלו המטופלים בגלולות או טבליות של
ויטמין זה או אחר, לא הניבו את התוצאה המצופה, ובמינונים מסוימים חלק מהוויטמינים
אף היו עלולים להזיק.
האנליזה בה אנו דנים שנכללו בה מחקרים רבים, מראה שצריכת תוספי אומגה-3 אינה
מפחיתה מחלת-לב. ממצא זה אינו סותר את הפרקטיקה הרפואית שנפסקה לפני שנים אחדות,
לפיה מטופלים שעברו התקף-לב נתבקשו ליטול תוספי אומגה-3. אני עצמי, מסכם
Chico,
ממליץ למטופלי לצרוך ירקות במינון יותר גבוה במקום להשחית כספם על גלולות אומגה-3
שאינן זולות כלל וכלל”.

Jan Johnson,
חוקר תזונה ממכון
Quadram
בבריטניה, אומר: “האנליזה של
Hooper ואנשיו, היא באיכות גבוהה על השפעת חומצות
אומגה-3 מדגים וממאכלים צמחיים למניעת מחלת-לב. למרות שמסקנותיה עומדות בסתירה למה
שהיה ידוע והתקבל כמובן מאליו, יש להתייחס למסקנותיה  ברצינות. ייתכן שצריכת דגים שמנוניים מסיעת
למנגנון שלא זוהה עדין המיטיב עם הלב, ואינו בהכרח זהה לנטילה מבודדת של תכשיר
אומגה מנוקה, ומדובר אפילו בגורם סביבתי זה או אחר הקשור באופן כלשהו לצריכת שמן
דגים”.

Tom Sanders
פרופסור לתזונה ודיאטטיקה ב-
King’s College היוקרתי בלונדון, מביע הסתייגות מסוימת
ממסקנות בעלי הסקירה. לטענתו המגבלה העיקרית של סקירה זו של ניסויים מבוקרים
ואקראיים, נעוצה בכך שתקופת צריכת תוספי אומגה-3 שנידונה בניסויים אלה החלה בתקופה
בה תעשיית המזון הגדילה את ריכוזי חומצות אומגה-3 ברבים ממותגי המזון, באופן שגם
קבוצת הביקורת שלא נטלה תוספי אומגה-3 קיבלה מהדיאטה “המקובלת” חומצות
שומן אלה.
תעשיית המזון בדור האחרון הכירה בצורך לפצות ולתקן את היחס בין חומצות שומן מסוג
אומגה-6 לבין חומצות שומן מסוג אומגה-3 בשומנים, המשמשים במזון המעובד, וכן בצורך
להפסיק את ההידרוגנציה החלקית של שומנים מהצומח כמן השמן מ-
rapeseed או
מסויה, הידרוגנציה שהרסה את החומצה האלפא-לינולנית. שינוי זה, והשימוש המוגבר בשמן
קנולה מ-
rapeseed,
ובשמן סויה במזון המעובד שלא עברו הידרוגנציה, הביא להגדלה של צריכת חומצה
לינולנית בהשוואה למה שהיה מקובל בעבר.  

ממשיך Sanders
וטוען שרוב הניסויים שנכללו בסקירה זו כללו מטופלים עם מחלות קרדיו-וסקולריות
ידועות, המהווים מגבלה כאשר מנסים להבין מה המשמעות של חומצות אומגה-3 לבריאותה של
האוכלוסייה הכללית.
לנתון זה חשיבות יתרה שהרי ידוע שחלק משמעותי מההתקפי הלב הראשונים הם קטלניים (אם
כי אחוז התקפי הלב הפטליים הראשונים פחת בהרבה ב-20 השנים האחרונות). מחקרים
תצפיתיים (
observational)
קודמים שלא נכללו בסקירה זו, הראו שחומצות שומן אומגה-3 עשויות להפחית מקרים של
מוות לבבי פתאומי. כמו כן הראו מחקרים תצפיתיים קודמים שנטילת חומצה לינולנית
שמינון יומי הנמוך מ-1 גרם, כרוכים בסיכון מוגבר למחלת לב קטלנית. 

צריכת
דגים כרוכה באופן עקבי יותר עם סיכון מופחת למחלה קרדיו-וסקולרית, כפי שהדבר
מצטייר ממחקרים תצפיתיים קודמים.
דגים שמנוניים כגון סרדינים, מקרל וסלמון, הם המקור העיקרי של חומצות אומגה-3 (שהם
EPA, DHA
ו-
docosapentanoic
acid
). חומצות שומן אלו נוצרות על ידי אצות ימיות
ומצטברות ברקמות של הדגים, בעיקר בדגם שמנוניים. חומצות שומן ארוכות שרשרת מסוג
אומגה-3, הן בעלות השפעות פיזיולוגיות שונות כגון הפחתת לחץ-דם, הפחתת רמת
טריגליצרידים והפחתת תגובות דלקתיות. אך השפעות אלה באות לביטוי במינונים גבוהים
של לפחות 3 גרם ליום, הגבוהים בהרבה מהמיון של תוספי אומגה-3 בניסויים שנסקרו, בהם
המינון היומי האופייני היה 1 גרם ליום.  .

הניסויים
העדכניים משוללים השפעות מיטיבות של חומצות אומגה-3 במטופלים הנוטלים באופן שגרתי
תרופות כגון סטטינים, אספירין, וכן תכשירים להפחתת לחץ-דם.
המלצות דיאטטיות עדכניות למניעת מחלה קרדיו-וסקולרית מעודדות אכילת דגים (פעמיים
בשבוע כאשר לפחות באחת משתי פעמים אלו מומלץ לאכול דג שמנוני). צריכת דגים זו תספק
בממוצע 0.2-0.4 גרם חומצות אומגה-3 ליום, מה שיחסוך צריכה נוספת של תוספי חומצות
אומגה-3. ומסיים
Sanders
את הביקורת שלו על הסקירה של
Hooper וחבריו במילים: “אין בסקירה זו כל עדות
שתביא אותנו לשינוי ההמלצות הדיאטטיות המקובלות עד כה”.    

בברכה,
פרופ’ בן-עמי סלע.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים