חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

אודות החיידקים

אהבתם? שתפו עם חבריכם

חיידקים

מאת ד”ר חיים סדובסקי

משחר נעורינו מחונכים אנו להיזהר מחיידקים. אנו כל כך נזהרים, עד כדי חיסול כל מיקרוב המצוי בסביבתנו. אנו מחסלים אותם עם נטילת חומרים אנטיביוטיים לגופנו או הכנסת חומרים משמרים למזוננו. הכרזנו מלחמה על היצורים המיקרוסקופיים הללו מבלי שנדע בכלל, אם לנו הם או לצרינו. וכי מה הם בעצם החיידקים?

החיידק (בקטריה) הינו יצור פשוט בעל תא אחד, המתרבה על ידי חלוקה. הוא יכול לנוע, להגיב לסביבה, לגדול ולהתרבות, מבלי שיהיה זקוק לשום דבר מלבד תנאי מחיה המתאימים לו כגון טמפרטורה נכונה ומצע גידול, כלומר מזון. החיידקים חיים בכל מקום: במים, באויר, באדמה, על הגוף ובתוך הגוף. גודלם משתנה ונע מאלפיות המילימטר ועד שבע עשיריות המילימטר. הם עשויים להיות בעלי צורות שונות: כדוריות- נקדים, דמויי בומרנג-פסיקים, מקלות- מתגים, קפיץ- סלילים.

בגלל עיסוקה המופרז של הרפואה המודרנית בהכחדת החיידקים, אנו שוכחים שלרוב החיידקים בגופנו אנו זקוקים לשם בריאות טובה. בגופו של אדם מבוגר יש יותר מקילוגרם חיידקים שעוסקים רובם ככולם באכילה. הם עוסקים למעשה בפירוק מזון, או לחילופין פירוק חומרים ממקורות שונים. תוצרי הלוואי שלהם עשויים להיות ויטמינים כמו ויטמין K או ויטמינים מקבוצת B. החיידקים הטובים הללו מסייעים לנו גם להיפטר מחיידקים מחוללי מחלות בכך שהם מונעים מהם להיזון מאותה צמחיה שממנה הם עצמם ניזונים, ומונעים מהם בכך תנאים הדרושים להם כדי להתחלק ולהתרבות.

חיידקים “טובים” עלולים לגרום למחלה רק כאשר הם חודרים לרקמה שאינה סביבה טבעית עבורם. לכן קורה שאנשים חולים במחלות הנגרמות דווקא בגלל חיידקים החיוניים לבריאות. תקלה כזו עלולה לקרות עקב גורמים סביבתיים, כמו לדוגמה אי שטיפת ידיים לאחר שיוצאים משירותים או שחיה בבריכה שאינה מחוטאת.
בקיץ לדוגמה, עקב רחצה בים מזוהם שנשפך אליו ביוב, או בגין אכילת מזון שטופל באמצעים בלתי נאותים, יש עליה בתחלואה הנובעת מחיידקים המצויים באופן טבעי במעיו של כל אדם. כאשר חיידקים אלה חודרים לקיבה או לדרכי השתן, הם עלולים לגרום לדלקות חריפות.

לעיתים לא נדירות, קורה גם שמתפתחת מחלה בקטריאלית עקב תזונה לא נכונה והפרת איזונים בגוף. פשוט מפני שתהליך לא בריא זה מחייב את החיידקים הללו לחפש דרכי חיות נוספות. שהרי כמו לאדם, יש גם לחיידק צורך בחומרי מזון בכדי שיוכל להמשיך להתחלק, להמשיך להתרבות. כך אפשר למצוא מחלות הנובעות מחיידקים המצויים בעצם בגופו של כל אדם נורמלי. לדוגמה, חיידק הסטרפטוקוקוס המצוי בגרונו של כל אדם, עלול לגרום לדלקת ריאות או דלקת בקרומי המוח. חיידק הסטפילוקוקוס החי על עורו של כל אדם, ועלול לגרום למורסות, פצעים וזיהומים אפילו בעצמות ובמפרקים. כל זאת עקב תזונה לא נכונה ומחסור ברכיבי מזון חיוניים כמו ויטמינים מקבוצת B, ויטמין A, וויטמין E, וכמובן חומצות אמינו (אבני הבנין של החלבונים) וחומצות שומניות חיוניות.

לחיידקים שגורמים למחלות קוראים חיידקים פתוגניים. והנה למרבה ההפתעה, מכל המאות הרבות של החיידקים המצויים בסביבתנו רק מעטים נכנסים להגדרה של חיידקים מזיקים, פתוגניים. כמאתיים אלף סוגי חיידקים יש בעולם ומתוכם פחות מארבע מאות העלולים להזיק לאדם. מרביתם גורמים למחלה רק לעתים נדירות אם בכלל.

בדרך כלל תוקפים החיידקים האלה כאשר מערכת החיסון של האדם חלשה מדי ומאפשרת להם לחדור לגוף. לעתים קרובות מדי אנו במו ידינו מאפשרים להם לחדור לגופנו ולפגוע בנו, בייחוד בגין שימוש מרובה, לא חכם ולא נכון באנטיביוטיקה שהשמידה את החיידקים הטובים ויצרה מקום להתבססות חיידקים מזיקים.

שימוש מופרז באנטיביוטיקה עלול גם לגרום לעליה חדה בפטריות שמר בגוף, כמו הקנדידה למשל. האנטיביוטיקה, על נגזרותיה השונות, היא אחת התרופות היעילות ביותר שהומצאה אי פעם. תרופות בדרך כלל, מטפלות בסימפטומים ואינן מביאות לריפוי של ממש. האנטיביוטיקה לעומת זאת, היא אחת משני סוגים של תרופות שעשויות לרפא ממש. היא הורגת ומחסלת חיידקים. לכן עלינו להשתמש בה בישום שכל ולא לגרום על ידי שימוש מופרז ולא נכון, להפרת האיזונים, לשגשוג זני חיידקים עמידים לה מחד גיסא ושגשוג פטריות מאידך גיסא.

אדם הניזון נכון, שיש לו מערכת חיסון חזקה, אינו צריך לדאוג בגלל חיידקים. ראשית, מלכתחילה הוא חשוף לפגיעה בקטריאלית הרבה פחות מאחרים. ושנית, מערכת החיסון החזקה שלו יודעת כיצד לטפל ולחסל חיידקים שאינם במקומם. אפשר למשל לראות בתמונת הדם, בספירת תאי מערכת החיסון, כיצד יש עליה בכמות התאים הלבנים הלוחמים בין היתר בחיידקים.

החיידקים הם אחת מצורות החיים המצליחות ביותר בעולם. הם עמידים וחזקים ומסוגלים לשנות את צורתם ודרך חייהם כדי לשרוד. ודבר חשוב שיש לדעת הוא שהחיידקים אינם מבקשים את רעתנו. גם אלה המזיקים לנו, אינם רוצים את מותנו. הרי הם חיים יחד איתנו, בלכתנו, גם להם לא תהיה תקומה. בדרך כלל אין סיבה לפגיעה כלשהי של החיידקים בנו. בדרך כלל הפגיעה נובעת מפגיעתנו אנו, בשל הפרת האיזונים שלהם אנו אחראים, אם בגלל מחסור בדלק המזין את מערכות גופנו או בגלל עודף רעלים הפוגעים ומחלישים את הגוף.

לכאורה, כשעוסקים במזון, אין ברירה ויש צורך להשתמש ברעלים שיחסלו את המיקרואורגניזמים המזיקים. אולם למעשה ישנה הגנה מצוינת כנגדם. הגנה שאינה גורמת לאדם כל נזק. זהו החימום, הבישול. ואכן, בני אדם רגילים לאכול מזון מבושל ובעיקר את זה שעלול להיפגע במיוחד, דהיינו, בשר, דגים וביצים. אבל עם זאת, הדרך הטובה ביותר להימנע מחיידקים היא באכילת מזון טרי, מזון שנשמר בתנאים היגייניים, בקירור. אחת ההמצאות הגדולות של כל הזמנים בתחום הבריאות, היא דווקא המקרר. חשיבותו אינה מתבטאת רק בעובדה שהמשקה שלנו נשאר קר בימי הקיץ הלוהטים, אלא דווקא בתחום הבריאות ממש. הוא משאיר אותנו, את בני האדם קרים. ואין זה סתם משחק מילים. המקרר משאיר אותנו קרים ולו רק בגלל העובדה שבדרך כלל, כשתוקף חיידק, עולה חום הגוף.

לכל היצורים שבעולם יש טווח טמפרטורות שבו הם חיים. טווח זה מצומצם מאוד יחסית, ונע בסביבות 100 מעלות פחות או יותר. בן האדם לא יכול לחיות ללא הגנה מתחת ל – 15 מעלות או מעל 50 מעלות. בתוספת הגנה של ביגוד, חימום וקירור, נוכל להגדיל את הטווח לזה הקיים בעולם, דהיינו בעוד 90 מעלות בערך. דובי הקוטב הצפוני, בעלי הפרווה העבה, הלבנה ועורם השחור, עשויים לעמוד מול טמפרטורות של 70 מעלות מתחת האפס ולא הרבה מעל האפס.

גם החיידקים חיים פחות או יותר בטווחי טמפרטורות אלה. יש ביניהם החיים מצוין בטמפרטורות גבוהות של כ – 80 מעלות במעיינות של מים חמים, ויש החיים בטמפרטורות הקפואות שבקטבים. אין לחיידקים אלה ולאדם ולא כלום. אולם מרבית סוגי החיידקים חיים בדיוק לפי טווח הטמפרטורות שקיים אצל בעלי החיים שחיים איתם בסימביוזה. בעלי החיים שמאפשרים להם, לחיידקים, חיים.
החיידקים שעלולים להזיק לנו, לבני האדם, חיים טוב בטמפרטורות שבהן אנו חיים. חום של 37 מעלות, אידיאלי בעבורם.

לכן, כשתוקף חיידק, מקבל המוח מסרים כימיים, הנשלחים מתאי מערכת חיסון הידועים בשם מאקרופאג`ים הבולעים את החיידקים, מעכלים ומעבדים אותם ושולחים אל המוח (ככל הנראה) את כל המידע על החיידק. מידע המאפשר התמודדות ראויה עם החיידק. המידע מגיע גם לבלוטה קטנה בשם היפותלמוס שבה מצוי ה”טרמוסטט” האנושי, וחום הגוף עולה במטרה לעצור ולהפחית את קצב התרבות החיידק. לעליית החום שתי סיבות: האחת קשורה לעובדה שכשהחום סביב גבוה, יש ירידה בפעילות והריבוי הטבעי של החיידקים. והסיבה האחרת הפוכה מקודמתה. מתברר שחום גבוה גורם לתאי מערכת החיסון להתחלק ולהתרבות במהירות של עד פי עשרים ממהירות התחלקותם בחום רגיל. מסתבר שהחום מהווה למעשה, את אחד מכלי הנשק החשובים והחיוניים של הגוף.

לאמיתו של דבר מתקבלות התרופות להורדת חום בשמחה רבה על ידי החיידקים הפתוגניים ושאר מרעין בישין. תרופות אלה דרושות בעיקר כאשר החום מתחיל לסכן את החיים.
בכל מקרה התרופות אינן מורידות את חום הגוף ביותר ממעלה וחצי בערך.

מרבית החיידקים הפוגעים ומזיקים לנו, חיים בטווח הטמפרטורות של עשר עד שישים מעלות בערך. ומכאן חשיבות הבישול המתאים ובעיקר של מאכלים כמו בשר. שהרי חום גבוה מחסל אותם. ואילו בתנאי קור, מתחת לעשר מעלות בדרך כלל, הופכים החיידקים לנבגים. את אלה אפשר לתאר כגלמים הממתינים לחום כדי שיוכלו להתרבות. מתוך כך אנו יכולים להבין מדוע דווקא בקיץ, מתרבים החיידקים ביתר שאת. החיידק בעל תא אחד, המתרבה על ידי חלוקת התא, עשוי להתחלק לשניים בכל 20 דקות בתנאים אופטימליים. שני החיידקים שנוצרו, מתחלקים גם הם וכן הלאה. ואל יקל הדבר בעיניכם. נכון אומנם שחיידק אחד ואפילו אלף, לא יעשו לבריאותנו דבר, אבל מהר מאוד בתנאים טובים עבור החיידק, ייווצרו מחיידק אחד חיידקים רבים מדי.

למעשה, מחיידק אחד שמתחלק “רק” בכל עשרים דקות, יהיו בתוך שבע שעות למעלה ממיליון חיידקים ואילו בתוך עשר שעות כבר יהיו כמיליארד!
מלבד מערכת חיסון תקינה, יכול רק דבר אחד לעצור ממש את החיידקים, מבלי להזיק לבריאות האדם – זוהי טמפרטורה שאינם רגילים אליה. חום או קור. לכן, מכיוון שאיננו יכולים לשמור את מזוננו בחום שמעל שישים מעלות, הרי שמה שנשאר הוא הקור. וכאן נכנס המקרר לתמונה. שמירת המזונות בתנאי קור במקרר הכרחית לשמירה על בריאותנו. המקרר החשמלי הביתי, הומצא אגב, כבר בשנת 1834 על ידי האמריקני פרקינס. אולם לא היתה לו עדנה עד שהומצאה הנורה החשמלית על ידי תומס אלווה אדיסון בשנת 1879. המצאה זו סייעה להכניס אט-אט את החשמל לכל בית בעולם המערבי, ובעקבותיו את המקרר החשמלי.
עד שנכנס המקרר החשמלי לשימוש נרחב, נשמרו מצרכי מזון במרתפים מתחת לפני האדמה על מנת לשמור את המזון בטמפרטורות נמוכות בהרבה מאלה שעל פני האדמה. כמו כן נעשה שימוש במקרר שהיה בעצם ארגז קרח.

מידי פעם אנו מוצאים אזהרה על אריזת המזון: “אסור להפשיר ולהקפיא שנית”. בדרך כלל נמצא אזהרה זו על מוצרי בשר. ובכן, הגיע זמן להסביר את האזהרה הזו. הבה נניח שהכנסנו למקפיא שבמקרר בשר טחון, שבעת הכנתו נוצרו בו כבר מיליון חיידקים. חיידקים אלה אינם מתים בעת הימצאו במקפיא. הם הפכו לנבגים, הם אינם אוכלים מסביבתם ואינם מתרבים עוד. הם ממתינים לבוא החום. לכשיופשר הבשר בכדי להכין ארוחה רק מחלקו, הרי שבעת הפשרתו, מתרבים מיליון חיידקים אלה לכדי מיליארד אשר במידה וחזרו חזרה אל המקפיא, בלא שטופלו בחום, ימתינו שוב לסיבוב חוזר שיתחיל ברמה של מיליארד חיידקים עם ההפשרה החוזרת ואז, בזמן קצר בתוך כדי הפשרה, עם הכפלת החיידקים, יתחיל הבשר להסריח וילך מדרך הטבע לפח האשפה. מה שנקרא בשפת השוק: “חיי מדף קצרים מדי”. דהיינו נזק ליצרן שאת מרכולתו לא יקנו שוב.

בכל מקרה כדאי לשים לב למזון ששהה מחוץ למקרר זמן ארוך. יש בעיקר להתייחס לבשר, ביצים ומוצריהם כמו מיונז למשל, חלב ומוצריו ואפילו חומוס שמהווה כר נוח להתפתחות חיידקים העלולים להזיק לבריאותנו. עדיף להימנע מלאכול במקומות מפוקפקים. לא פעם כדאי אפילו להשליך מזון שאין ביטחון בטריותו לפח האשפה. אומנם יגיד מי שיגיד שחבל לזרוק, אבל תמיד כדאי לזכור שמערכת העיכול שלנו אינה פח זבל. ואם בזבל עסקינו, צריך בנוסף להבין גם, שהבטן שלנו אינה פח אשפה לחומרים המזיקים שבהם אנו מטפלים בספר זה. כדאי לאכול מזון טרי. בכל עת שאין ביטחון בטריותו ונקיונו של המזון או המשקה, מוטב לבשל היטב או להרתיח למען הסר חשש. מזון ללא כל חומרים משמרים שבושל היטב, אין בו יותר חיידקים.

הרעלת מזון מתבטאת בשלשולים, בכאבי בטן, בהקאות, בחום גבוה לעתים ובהרגשה כללית רעה. חלק מהתופעות הללו הן תוצאה של מערכת החיסון במאבקה בחיידק וברעלנים שהוא מפריש. לכן בדרך כלל אין לדאוג יתר על המידה מהתופעות הללו. אולם יש בהחלט לשים לב שלא לאבד נוזלים. מכיוון שזו אחת מתופעות הלוואי הקשות יותר כשיש שלשול והקאות. יש לשתות הרבה תה או מים. במקרים קשים של איבוד נוזלים יש לפנות לעזרה רפואית ולקבל עירוי של נוזלים. בכל מקרה של פגיעת חיידקים חמורה יש לעשות שימוש באנטיביוטיקה על פי עצת רופא בלבד.

ד”ר סדובסקי הוא מחבר הספר “לסלק את הקוץ”. המדריך המלא לכל צבעי המאכל, החומרים המשמרים, המייצבים, משפרי הטעם, הממתיקים המלאכותיים ועוד. הספר מביא הסבר מלא על כל תוספי המזון. על המזיקים שבהם ועל אלה שאינם מזיקים. הספר מאפשר לדעת ממה להימנע בכדי להבריא ממחלה או בעיית בריאות מציקה שנגרמה בגלל חשיפה לתוספים הללו. גולשי tevalife יכולים לרכוש את הספר בהנחה של 25% בטלפון 8573356-08

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים