חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

אדם זקן מה יש לו בחייו

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.

המשורר פורץ הדרך דוד אבידן נפטר טרם-עת בן 61 שנה, ואחד משיריו היפים עוסק דווקא בזקנה, לה לא זכה בעצמו. שם השיר ככותרת מאמר זה, והשורה הראשונה בו :
“אדם זקן מה יש לו בחייו, הוא קם בבוקר, ובוקר בו לא קם…”

 

אמירה מרגשת על הזקן שקם לבוקר חסר תוכן, ליום חסר אג’נדה, חסר תוחלת. רבים שואלים באיזה גיל חש האדם בזקנה שקפצה עליו, ואכן מושגי הגיל עברו שינויים מופלגים ב-200 השנים האחרונות, וכפי שניווכח בהמשך הדברים, הצעיר של היום הוא הזקן של אז, שהרי תוחלת החיים בשנת 1800 הייתה בערך 30 שנה! אכן, ההערכות הן שבעולם הקדם-מודרני תוחלת החיים בכל חלקי העולם עלתה במהירות ב”תקופת האורות” (Age of Enlightenment) ) החל מסוף המאה ה-17, וברובה של המאה ה-18, עם התפתחות המחשבה והלוגיקה, כאשר הדמות האיקונית של אותה תקופה היה הפילוסוף הצרפתי .Voltaire

 

זינוק נוסף בתוחלת החיים חל בתחילת המאה ה-19, במדינות המתועשות, אם כי לא בשאר חלקי העולם.
ההבדל האמור בתוחלת החיים הוביל לחוסר שוויון במדדי בריאות, תחלואה והאופן בו טיפלו בתחלואה במדינות העשירות לעומת המדינות העניות והמקופחות.
ייאמר שבמחצית המאה האחרונה הפער קטן וחלה התמעטות באי השוויון הרפואי, וכך אין כיום מדינה בה תוחלת החיים נמוכה יותר ממה שהיה מקובל במדינות העשירות בשנת 1800.

 

תוחלת החיים כמעט שילשה את עצמה במאתיים השנים האחרונות והיא כיום בממוצע עולמי מעל 70 שנה. אך חוסר השוויון בתוחלת החיים עדיין מאוד גבוה בין המדינות השונות: בשנת 2019, המדינה עם משך החיים הקצר ביותר הייתה הרפובליקה המרכז אפריקאית עם ממוצע של 53 שנות חיים, בעוד שיפאנים האריכו חיים בלמעלה מ-30 שנה בהשוואה לנתון האפריקאי.
שלא במפתיע לתושבי המדינות העשירות הייתה תוחלת חיים גבוהה של מעל 80 שנה, ואכן תושבי ספרד, אוסטרליה ושוויץ חיים בממוצע מעל 83 שנה, וביפן מאריכים לחיות 85 שנה בממוצע.

 

מחקרם דמוגרפיים מציעים שבהתחלת המאה ה-19 באף לא אחת ממדינות העולם תוחלת החיים הייתה מעל 40 שנה, אך ב-150 השנים הבאות במספר חלקי עולם הושג שיפור ניכר במדדי הבריאות, אך שיפור זה במדינות מתועשות ומבוססות, לא היה מנת חלקן של עשרות מדינות עניות.
בשנת 1950, תוחלת החיים של יילודים הגיע כבר ל-60 שנה באירופה, בצפון אמריקה, באוקייניה (אוסטרליה וניו זילנד), ביפן, ובחלקים של דרום אמריקה.
אך במדינות לא מעטות תוחלת החיים של יילוד נותרה סביב 30 שנה.
בשנת 1950 עם הכנסת השימוש המסיבי באנטיביוטיקה, אי השוויון הבריאותי בעולם היה בשיאו.
בנורבגיה חיו אנשים בממוצע 72 שנה, אך במאלי שבאפריקה, לא הרחיקו האנשים לכת מעל 30 שנה.
בשנת 1950 תוחלת החיים ביבשת אפריקה כולה הייתה בממוצע 36 שנה, כאשר תושבי מדינות מפותחות בעולם כבר חיו בממוצע מספר כפול של שנים. יש הסבורים שההבדלים ניכרים בתוחלת החיים במדינות השונות נובעים בעיקר מההבדלים בתמותת תינוקות, אך מחקרים עדכניים יותר שוללים גרסה זו.

 

הבה נתבונן לרגע בשינויים בתוחלת החיים מאז שנת 1950. העלייה הדרמטית ברמת השגרה הטיפולית הרפואית ב-70 השנים האחרונות (כולל אבחונים מוקדמים, מגוון תרופות עשיר יותר ופרוצדורות כירורגיות משופרות לאין ערוך), הביאה לכך שכיום רוב תושבי העולם יכולים לצפות לחיות כמו אלה שחיו בשנת 1950 במדינות העשירות ביותר.
לפי נתוני ה-WHO תוחלת החיים העולמית ב-2019 של 72.6 שנה, גבוהה יותר מזו של כל מדינה בשנת 1950. מעניין להתבונן על תוחלת החיים במספר מדינות בדרום אסיה: בתחילת המאה ה-20 תוחלת החיים בהודו ובדרום קוריאה הייתה 23 שנה בממוצע (!!). מאה שנים מאוחר יותר תוחלת החיים בהודו שילשה את עצמה, ואילו זו בדרום-קוריאה עלתה כמעט פי-4.
ההיסטוריון James Riley מעריך ב-Population & Developement משנת 2005 ) שבראשית המאה ה-20 תוחלת החיים הממוצעת הכוללת בעולם לא עלתה על 40 שנה.

 

הבדלי מגדר בתוחלת החיים:

נכון להיום תוחלת החיים של נשים ארוכה מזו של גברים, זאת למרות שלנשים יש שיעורי תחלואה גבוהים יותר.
ישנן סיבות רבות לפרדוקס זה: טיעונים מסורתיים מדגישים גורמים סביבתיים-סוציולוגיים כגון צריכת יתר של טבק, סמים ואלכוהול בקרב גברים מאשר בקרב נשים ברוב החברות, ותמותת יתר של גברים מסרטן ריאות, אמפיזמה, שחפת, מחלת לב כלילית ושחמת הכבד.

גברים צפויים להיפגע יותר במקומות העבודה, בשרות הצבאי ובתאונות דרכים ואף יש להם נטיית התאבדות גבוהה יותר.
מחקר מצא שיילודים ממין זכר הם בעלי שיעורי תמותה גבוהים יותר מיילודים ממין נקבה (hecht וחב’ ב- Proceedings of the National Academy of Sciences USA משנת 2015).
ההבדל בתוחלת החיים בין גברים ונשים בארה”ב פחת מ-7.8 שנים בשנת 1979, ל-5.3 שנים בשנת 2005 (Hitti ב-eMedicine משנת 2005).
בסקירה אינטנסיבית של הספרות, הגיעה Kalben למסקנה (Society of Actuaries משנת 2002) שהעובדה שנשים חיות יותר מגברים תועדה כבר ב-1750.מ-77 סיבות נבחרות לתמותה, רק 6 מתוכן יוחסו לנשים יותר מאשר לגברים בשנת 1998 בארה”ב.

 

גנטיקה:

ביולי 2020 תוך שימוש בנתונים של 1.75 מיליון אנשים עם נתוני תוחלת חיים, זוהו 10 אתרים גנומיים שעשויים לכאורה להשפיע באופן אינטרינזי על נתוני בריאות ואריכות חיים, ורוב האתרים הללו מתייחסים לתחלואה קרדיו-וסקולרית ולמטבוליזם של ליבת ה-haem של המוגלובין, כמעומדים מבטיחים לתחום אריכות השנים. מחקרים אלה מרמזים לכך שרמות גבוהות של ברזל בדם, עלולות לכאורה להפחית את תוחלת החיים, כאשר גנים בקטבוליזם של ברזל לכאורה מגדילים את שנות החיים הבריאות באדם (Timmers וחב’ ב-Nature Communications משנת 2020, ומאמר מערכת ב-Physical Organics משנת 2020).

 

לאחרונה עלתה השערה שמוטציות מיטוכונדריאליות המקצרות את החיים מבוטאות בגברים יותר מאשר בנשים.
בניגוד לכך, סלקציה טבעית מסלקת מיטוכונדריה המפחיתות תוחלת חיים בנשים, באופן שאלה אינם יכולים לעבור בהורשה לדור הבא.
בחודש מרץ 2020 דווחה השערה לפיה הסיבה לתוחלת חיים קצרה יותר בגברים ב-18% בממוצע, נעוצה בכל שכרומוזום Y בגברים אינו מסול להגן מפני גנים מזיקים המבוטאים על כרומוזום X, בעוד שכרומוזום X הכפול בנשים יכול לוודא שגנים מזיקים אלה אינם באים לביטוי (Xirocostas וחב’ ב-Biology Letters משנת 2020).
לפני המהפכה התעשייתית גברים חיו בממוצע יותר מאשר נשים. במדינות מפותחות, בערך בשנת 1880, שיעורי התמותה פחתו מהר יותר בקרב נשים, באופן שהחל את השינוי במגמת התמותה הבין-מגדרית.

 

הסוגיה של תוחלת חיים רחוקה עדיין מפתרון סופי. גורמים של השכלה, הכנסה כספית של המשפחה, חילוניות או דתיות, ועוד כהנה וכהנה. ואף על פי כן יודעי דבר מנבאים שתינוקות שנולדו השנה יזכו להגיע בעודם חיים לשנת 2121, ועל כך קשה לי אישית לומר: “נחיה ונראה!”

 

במדינות צבועות בוורוד נשים חיות יותר מגברים (הפרש השנים בתחתית התמונה) כאשר רק במדינות ספורות בדרום אפריקה נשים חיות פחות מגברים, וזאת בגלל תמותה גדולה בקרב נשים ממחלת איידס.

 

בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע.
27/11/2021
לקריאת כל הכתבות של פרופ’ בן-עמי סלע לחץ כאן

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם שימושך בכלי כלשהו באתר טבעלייף כולל מחשבון הקלוריות וכולל פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים