פרופ’ (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.
אנשי רפואה העוסקים בבריאות הציבור מודאגים ואף נפעמים מהמספר ההולך וגדל של מקרי הדבקה בנגיף אבעבועות הקוף במדינות שמחוץ למרכז ומערב אפריקה, אזורים אנדמיים של נגיף זה.
ב-5 השנים האחרונות, מדענים אישרו רק 8 מקרים בהם תיירים וטיילים נשאו עימם את הנגיף לארצות מחוץ לאפריקה, כולל 2 מקרים מאושרים בשנת 2021 בארה"ב, שהיו קשורים לשני נשאי הנגיף שבילו באותה תקופה מספר שבועות בניגריה, מדינה שחוותה החל משנת 2017 עלייה מחודשת באבעבועות הקוף.
בשני מקרים אלה, מעבר הנגיף מאדם לאדם היה מוגבל: מדובר בשני בני משפחה אחת שנדבקו בנגיף בעת ובעונה אחת על פי ה-WHO .
מקרה נוסף היה של איש מערכת הבריאות שנדבק במגע עם סדיני מיטה מזוהמים, זאת על פי המומחים של המרכז לבקרה ומניעת מחלות (CDC) באטלנטה.
על פי Andrea McCullum מצוות ה-CDC, בעבר לא היו ידועים מקרים בהם אבעבועות הקוף הופיעו באופן סימולטני במדינות ויבשות מחוץ לאפריקה. עד 21 במאי 2022, אישר ה-WHO הופעת נגע זה ב-92 אנשים ב-12 מדינות באירופה וצפון אמריקה שאינן אנדמיות לנגיף האמור, ובעוד 28 מקרים חשודים מה שמטריד הוא שלא בדומה למקרים קודמים שהתגלו מחוץ לאפריקה, ההתפרצות הנוכחית מופיעה באנשים ללא כל היסטוריה של ביקורים באפריקה, מה שמצביע שקיימת אמנם הדבקה מאדם לאדם.
אך למרות העלייה הבולטת במספר המקרים והוודאות בכך שקיימת הדבקה בין-אנשים, הסכנה לציבור הרחב נותרת נמוכה, לדעת מומחי WHO.
הנגיף הגורם לאבעבועות הקוף הוא נגיף זואונוטי, דהיינו נגיף המועבר בהדבקה בין בעלי-חיים ובני אדם, לרוב בעקיצה, נשיכה, שריטה, או מגע ישיר אחר כדוגמת כלי מיטה או בגדים מזוהמים ממגע עם חומר מנגעים של האבעבועות המופיעות בצורת שלפוחיות, או בחשיפה לטיפות הניתזות ממערכת הנשימה של בעל החיים הנגוע.
"לא מדובר ב-COVID" מרגיעה Jennifer McQuiston הווטרינרית הבכירה בצוות CDC, בראיון שהעניקה ב-23 במאי לאמצעי התקשורת: "אנו יודעים רבות על אבעבועות הקוף מעשרות שנים של לימוד התופעה, ונוכחנו לדעת שפיזור סביבתי של הנגיף אינו מתרחש בדרך כלל מחשיפה להבל פה או להפרשות נשימתיות.
ההדבקה מתרחשת במגע ישיר ואינטימי עם בעל החיים הנגוע".
הנגיף הרלוונטי בודד לראשונה בקופים בשנת 1958, אך המחלה לא הייתה מוכרת אז באדם, והיא זוהתה לראשונה בשנת 1970 בתינוק בקונגו, ומאז אבעבועות הקוף הפכה להיות אנדמית במדינות במרכז-מערב אפריקה, והיה מדובר אלפי מקרים מדי שנה.
בדומה לאבעבועות שחורות ואבעבועות הפרה, נגיף אבעבועות הקוף הוא חלק מזן נגיפי,Orthopox אך בהשוואה לאבעבועות שחורות, שיעור התמותה שגורם תרחיש אבעבועות הקוף נמוך.
כל אלה שאובחנו בגל האחרון של המחלה, נדבקו עם הזן המערב אפריקני המתון יותר, על פי אנשי ה- CDC ונמצא ששיעור התמותה בגל המקרים הנוכחי נמוך מ-4%. לעומת זאת, התמותה בקרב אנשים שנדבקו בזן המרכז-אפריקני האלים יותר של הנגיף המועבר ביתר קלות בין-אנשים, מגיעה ל-11%.
לשם השוואה, אבעבועות שחורות קטלניות ב-30% מהנדבקים. עד כה לא נרשמו כל מקרי מוות בגל ההדבקות הנוכחי.
מחלת אבעבועות הקוף הנוכחית מופיעה באופן שונה מהמקובל לגבי מחלה זו. בדרך כלל המחלה מופיעה עם תסמינים מוקדמים המתפתחים שבוע או שבועיים לאחר הידבקות האדם בנגיף, ותסמינים אלה יכולים לכלול חום, צמרמורות, ובלוטות לימפה נפוחות.
לאחר מספר ימים מופיעה פריחה על העור, ולאחר מכן הנגעים העוריים מתפתחים במספר שלבים משלפוחיות לגלד, כאשר כל שלב נמשך 1-2 ימים. כאשר הגלדים נושרים לגילוי של רקמת עור בריאה מתחתיהם, תהליך שנמשך 2-4 שבועות מאז הופעת התסמינים, האדם המודבק אינו מדביק אחרים. יחד עם זאת, אבעבועות הקוף מופיעות באופן שונה בנדבקים הנוכחיים, על פי Agam Rao, אשת המחלות הזיהומיות של CDC, בכך שאין תסמינים מוקדמים לפני הופעת הפריחה על העור.
ברוב המקרים הנוכחיים, הופעת הפריחה העורית הייתה אינדיקציה ראשונה למחלה.
בנוסף, תסמיני אבעבועות הקוף לרוב מתחילים באזור הראש, ומשם מתקדמים לזרועות לרגליים, לכפות הידיים, ולכפות הרגליים. על פי Rao, במקרים הנוכחיים כולל מקרה מאושר אחד במסצ'וסטס, הפריחה החלה באזור המבושים או סביב פי הטבעת, לפני ההתפשטות לגפיים. במספר נדבקים, הופיעה procitis או דלקת באזור פי הטבעת.
למומחי WHO אין עדיין ראיות לכך שהנגיף עבר מוטציה, אך כיוון שהאופן הקליני של הופעת המחלה שונה מהמקובל וכיוון שמספר המקרים עולה במהירות, הבחינה הגנומית של הנגיף קריטית לדברי Anne Rimoin האפידמיולוגית מ-UCLA שחקרה את תופעת אבעבועות הקוף ב-20 השנים האחרונות.
השאלה הנשאלת היא "מדוע עכשיו"? נראה שאבעבועות הקוף הרימו ראש מאז החיסול הסופי של האבעבועות השחורות בשנות ה-80. כיוון שאבעבועות שחורות סיפקו הגנה צולבת מפני נגיפי orthopox אחרים, סבורים מומחים שהנטייה הנוכחית של עליה במקרים של אבעבועות הקוף נובעת בחלקה מהפסקת החיסון כנגד אבעבועות שחורות בתקופה שלאחר ההכרזה על הכחדת האבעבועות השחורות.
על פי ה- WHOלפני 40 שנה, כ-80% מהאוכלוסייה היו מחוסנים כנגד אבעבועות שחורות, ואילו כיום רק 30% מחוסנים למניעת מחלה זו.
נפח הטיסות בעולם התעצם באופן ניכר, כולל התיירות לאפריקה, מה שמאפשר ליותר אנשים להיות במגע עם חיות המשמשות פונדקאיות של הנגיף כגון מכרסמים וקופים.
שאלות בדבר העברת הנגיף:
Rao הביעה דאגה אם כי לא הופתעה כששמעה על המקרה הראשון בבריטניה בראשית חודש מאי, באדם שביקר לאחרונה בניגריה.
מה שהחל להטריד יותר הוא האבחון של המחלה בעוד 6 אנשים נוספים בבריטניה שבוע לאחר מכן. עד ה-23 במאי היה רק מקרה מאושר אחד של אבעבועות הקוף בארה"ב, אך בנוסף אובחנו שם 4 מקרים של הדבקה בנגיף orthopox, וה-CDC חוקר כעת האם גם 4 מקרים אלה הם מקרי אבעבועות הקוף.
רוב המקרים שאושרו עד כה אובחנו בגברים הומוסקסואליים, אך על פי WHO עדיין מוקדם לקבוע שמחלה זו מועברת בקיום יחסי מין, על פי David Haymann האפידמיולוג בבית הספר הבריטי להיגיינה ומחלות טרופיות. לדבריו, ייתכן שהאחוז הגבוה של הומוסקסואלים שנדבקו במחלה, נובע מכך ש"המדביק" הכיל נגע באזור פי הטבעת.
ה-CDC פועל כעת לוודא שיהיו אמצעים נאותים לטיפול באלה שנדבקו בנגיף האמור או באלה שנחשפו לנגיף.
בארה"ב ישנן כמויות מוגבלות של 2 חיסונים: ACAM2000 אושר בשנת 2007 לחיסון כנגד אבעבועות שחורות. חיסון זה מכיל נגיף vaccinia חיו, הוא יכול להינתן לאלה שנחשפו לנגיף. חיסון נוסף, הידוע כ-JYNNEOS, מכיל נגיף vaccinia חי שאינו משגשג, ואושר בשנת 2019 על ידי ה-FDA למניעת אבעבועות שחורות ואבעבועות הקוף.
נכון להיום, ישנן 100 מיליון מנות חיסון של ACAM2000 ו-1,000 מנות בלבד של JYNNEOS בארה"ב. ל-ADAM2000 יש מספר תופעות לוואי רציניות, ויהיו לבטח ויכוחים נוקבים בדבר האישור לחסן בו את אלה שהיו במגע קרוב עם אלה שנדבקו במחלה, ובמדינות אחרות יש גישה לא אוהדת לאשר שימוש בחיסון זה לאלה שלא נדבקו אך היו במגע קרוב עם מודבקים.
חיסונים כנגד אבעבועות שחורות אינם זמינים כרגע לציבור הרחב, ונראה שהדרך היעילה ביותר כיום היא לבדוק אם לבני זוג הומוסקסואלים, אין נגעים חשודים באזור פי הטבעת.
ה-CDC פרסם הנחיות לסוגי חשיפה שונים לנגיף, וחיסונים זמינים לאלה העומדים בדרישות החשיפה, וכן לעובדי מערכת הבריאות. ההנחיה לקלינאים המטפלים היא שיש לחשוד בהדבקה באבעבועות הקוף אם למטופל יש פריחה אופיינית, נגעים עגולים לעתים עם סדק באמצעיתם, גם אם אבחונים של תרחישים אחרים דומים. במקרה של חשד כזה, על הרופא לדווח מיד ל- CDC כדי שיתאפשר לחסן מיידית את החשוד.
חשודים או מאומתים חייבים להיות מבודדים בחדר אישי על מנת למנוע העברת הזיהום לחדרים סמוכים בבית החולים. החדר המבודד חייב להיות תחת לחץ שלילי (דהיינו לחץ אוויר נמוך יותר מזה שבחדרים סמוכים), מה שמאפשר לאוויר לזרום אל תוך החדר אך לא להימלט מהחדר החוצה, שכן באופן טבעי אוויר זורם מאזור לחץ-גבוה לאזור לחץ נמוך.
לסיכום, אורח חדש הגיע לשכונה, למרות שאיש לא שמח לקבלו. עוד לא התאוששנו מפיגועי האורח הקודם, SARS-CoV-2, ונגיף יחסית לא מוכר עושה אצלנו כעת את צעדיו הראשונים.
נקווה שטביעת אצבעותיו הרעה, לא תדמה בעוצמתה ובמשכה לזו של הנגיף שהביא עלינו את COVID-19.
תמונת מיקרוסקופ אלקטרוני של נגיפי monkeypox
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.
03/06/2022
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן
