הדפס
Fingolimod: התרופה הפומית החדשה לטיפול בטרשת נפוצה, חלק א`


פרופ' בן-עמי סלע ,מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית  וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

 

מדי פעם אני שב ודן בטרשת נפוצה, המחלה הנוירולוגית הקשה שפוגעת דווקא בצעירים ובבני גיל הביניים הצעיר, והיא גורם מוביל לנכות נוירולוגית ברחבי העולם, כאשר כיום כ- 2.5 מיליון אישה ואיש סובלים ממחלה זו.

בשנת 1979 התפרסם מאמרי הראשון בו תוארה מולקולה בשם גנגליוזיד GQ1b , שדווקא חולים עם טרשת נפוצה מכילים בדמם רמה גבוהה של נוגדנים הנקשרים אליה. ניסינו אז לייחס לאותה מולקולה חשיבות כאנטיגן שהוא חלק משכבת המייאלין העוטפת את שלוחות תאי העצב, ואשר נוגדני הגוף נקשרים אליה וגורמים לפגיעה במייאלין.

כידוע, הפתולוגיה העיקרית בטרשת נפוצה היא הרס ממברנת המייאלין, תהליך הידוע כדה-מייאלינציה, שפוגמת בתפקוד תאי העצב, וגורמת לפגיעה הדרגתית בשרירים מוטוריים, והתסמינים הקליניים הנובעים מכך.

תיאוריה מוקדמת זו שלנו לא צברה תאוצה ונטשנו אותה, אך הקשר ההדוק שלי עם טרשת נפוצה נמשך ב- 20 השנים האחרונות, בעיקר בהיות המעבדה שלנו בתל-השומר מעבדה מובילה בביצוע בדיקה של נוזל עמוד שדרה, כדי לגלות מציאותם של פסים אוליגוקלונאליים, אותן מוליקולות של אימונוגלובולין מסוג G המופיעות בשיעור גבוה בנוזל השדרה של חולים במחלה זו.

 

אך האופי האוטו-אימוני של מחלה זו, דהיינו מנגנון הפגיעה במייאלין שהיא תוצאה של מחדל של מערכת החיסון הפוגעת במרכיבי הגוף עצמו, ממשיך לרתק מחשבה ומחקר אינטנסיביים בשנים האחרונות מחקרים אלה במכון לכימיה פתולוגית ובמעבדת מכון הלר בתל-השומר הניבו לאחרונה תוצאות חשובות שהתפרסמו בנובמבר 2010 ב- Journal of  Neuroimmunology.

קבוצתה של ד"ר בתיה קפלן בשיתוף עם המתמטיקאי ד"ר בוריס אייזנבוד מחברת אלתא, עשתה יד אחת עם קבוצתנו, ומחקר זה הביא לבדיקה אבחונית חדשה ומדויקת מאין כמותה לזיהוי מוקדם של טרשת נפוצה.

בשיטה החדשה שלנו, תוך שימוש בטכניקת מעבדה הידועה כ-Western blotting, בעזרתה ניתן לזהות מונומרים ודימרים של שרשראות קלות מסוג קאפא ולמבדה של אימונוגלובולינים, ובהסתייעות באלגוריתם מתמטי המורכב משלוש נוסחאות משו