בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית שונות התפקיד של המיקרוביוטה של המעי בתזונה ובבריאות, חלק א`.
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    התפקיד של המיקרוביוטה של המעי בתזונה ובבריאות, חלק א`.

    בריאות מיקרוביוטה - בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בהתעניינות ובמחקר של המיקרוביוטה והמיקרוביום, וכדאי שנגדיר 2 מושגים אלה לפני שנדון במשמעותם. ה-microbiota מתייחסת לכלל המיקרו-אורגניזמים במעי
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית

    פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, 
    תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית  וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

    בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בהתעניינות ובמחקר של המיקרוביוטה והמיקרוביום, וכדאי  שנגדיר 2 מושגים אלה לפני שנדון במשמעותם.
    ה-
    microbiota מתייחסת לכלל המיקרו-אורגניזמים במעי, ואילו ה-microbiome מוגדר כמכלול הגנומים של מיקרו-אורגניזמים אלה.
    במעי של אדם בוגר שורצים לא פחות מ-100 טריליון מיקרו-אורגניזמים (או 100,000,000,000,000 יצורים מיקרוסקופיים!!) שברובם הגדול הם חיידקים, אך גם נגיפים, פטריות, ופרוטוזואה (יצורים חד תאיים המכילים גרעין ואברונים) (
    Bull וחב' ב-Integrative Medicine  משנת 2014 ו-Rath ו-Dorrestein ב-Current Opinion in Microbiology משנת 2012).
    המספר הבלתי-נתפס הזה של מיקרו-אורגניזמים בגופנו, הביא להגדרתם כ"איבר הוירטואלי של הגוף".
    הגנום האנושי מורכב מ-23,000 גנים, כאשר המיקרוביום מקודד ליותר מאשר 3 מיליון גנים המייצרים אלפי מטבוליטים, שמתערבים או באים במקום מטבוליטים שיוצר האדם המאכסן את המיקרוביוטה בבני-מעיו. כך משפיעה המיקרוביוטה על הכושר הפיזי של האדם, הפנוטיפ שלו ובריאותו (
    Vyas ו-Ranganathan ב-Gastroenterology Reseach & Practice משנת 2012). 

    החקר של המיקרוביוטה במעי:
    מחקרי תאומים הראו שלמרות שיש מרכיב גנטי במיקרוביוטה במעי, יש גם גורמים סביבתיים המתייחסים לדיאטה, , לנטילת תרופות, ולנתונים אנתרופומטריים של נפח, מרכזי-כובד ומסות של חלקי גוף, הקובעים את הרכב המיקרוביוטה (
    Goodrich וחב' ב-Cell משנת 2014, ו-Rothschild וחב' ב-Nature משנת 2018).
    חיידקי המעי הם המפתח להיבטים שונים של בריאות האדם, כולל היבטים מטבוליים, חיסוניים (
    Zhang וחב' ב-ISME משנת 2015 ו-Levy וחב' ב-Nature Review of Immunology משנת 2017), ונוירו-התנהגותיים.
    מספר ראיות תומכות בתפקיד של המיקרוביוטה  במעי על בריאות האדם, ממודלים בבעלי חיים (
    De Palma וחב' ב-Science of Translation Medicine משנת 2017, ו-Wiley וחב' ב-Journal of Animal Science  משנת 2017), ומחקרים בבני-אדם (Sonnenburg ב-Cell Metabolism משנת 2014, ו-Beaumont וחב' ב-Genome Biology משנת 2016).

    תיאור סכימטי של תפקיד המיקרוביוטה בבריאות ובחולי. CVD – מחלה קרדיו-וסקולארית; IPA- indolepropionic acid, LPS-Lipopolysaccharides, SCFA-short chain fatty acids; TMAO-trimethylamine N-oxide.

    הקושי בייחוס למיקרוביוטה קשר ישיר לתחלואה נובע מאי היכולת להדגים קשר ישיר ומנגנוני בין חיידקי המעי לתחלואה הספציפית. העדות החזקה ביותר מתקבלת ממחקרים התערבותיים, במיוחד ממחקרים אקראיים ומבוקרים.
    ההרכב של המיקרוביוטה במעי לרוב עובר כּימוּת תוך שימוש בשיטות מבוססות על
    DNA, כגון next generation sequencing של גנים מהמקטע ה-16S הריבוזומלי, מה שמאפשר להסיק על תפקודי המיקרוביוטה (Vogtmann וחב' ב-PLos One משנת 2016).
    תוצרים מטבוליים של המיקרוביוטה נמדדים כעת בצואה והנסיוב תוך שימוש בשיטות מטבולומיות (
    Zhao וחב' ב-Analyytical Chemistry משנת 2017). 

    מה מעוללת המיקרוביוטה של המעי?
    מיקרוביוטה במעי מספקת יכולות חיוניות לתסיסה של מצעי-מזון שאינם ניתנים לעיכול כמו סיבים דיאטתיים וריר (
    mucus) אנדוגני של המעי.
    תסיסה זו מסייעת לשגשוגם של חיידקים מיוחדים המייצרים חומצות-שומן קצרות-שרשרת וגאזים (
    Wong וחב' ב-Journal of Clinical Gastroenterology משנת 2006).
    חומצות השומן קצרות השרשרת העיקריות שנוצרות בתהליך האמור הן חומצה אצטית, חומצה פרופיונית וחומצה בוטירית. החומצה הבוטירית היא מקור האנרגיה העיקרי לתאי אפיתל במעי האדם (הידועים כקולונוציטים), אך היא יכולה גם להשרות אפופטוזיס בתאים סרטניים של המעי הגס, ויכולה כמו כן לשפעל את תהליך הגלוקו-נאוגנזה במעיים, מה שיכול לעזור להומאוסטאזיס של גלוקוזה ושל האנרגיה (
    De Vadder וחב' ב- Cellמשנת 2013).
    חומצה בוטירית חיונית לתאי אפיתל לצרוך כמויות גדולות של חמצן בתהליך של
    β-אוקסידציה, מה שמייצר מצב של היפוקסיה השומר על מאזן החמצן במעי ומונע dysbiosis של מיקרוביטה במעי (Byndloss וחב' ב-Science  משנת 2017).
    דיסביוזה הוא מצב של חוסר איזון בין חיידקי המעי שיכול בין השאר להיגרם כתוצאה מטיפול אנטיביוטי ממושך ולא מושכל, הגורם לחלק מחיידקי המעי להיכחד ולעומת זאת מסייע לשגשוגם של חיידקים אחרים החסינים בפני אנטיביוטיקה זו.

    חומצה פרופיונית מועברת לכבד שם היא מווסתת גלוקו-נאוגנזה ותחושת שובע על ידי איתות המתבצע דרך אינטראקציה עם קולטנים של חומצות שומן.
    חומצה אצטית, שהיא חומצת השומן קצרת השרשרת השכיחה ביותר והמטבוליט החיוני לשגשוגם של חיידקים מסוימים, מגיעה לרקמות היקפיות שם היא משמשת במטבוליזם של כולסטרול ובתהליך ליפוגנזה, ואף יכולה לשחק תפקיד בוויסות של התיאבון (
    Frost וחב' ב-Nature Communication משנת 2014).
    ניסויים אקראיים-מבוקרים הראו שיצירה מוגברת של חומצות שומן קצרות-שרשרת נמצאת במתאם עם השמנת-יתר (
    Lin וחב' ב-PLos One משנת 2012), וכן עם הפחתת העמידות לאינסולין (Zhao וחב' ב-Science משנת 2018).
    חומצות בוטירית ופרופיונית, אך לא חומצה אצטית, כנראה מפקחות על הורמוני המעי ומפחיתות תיאבון וצריכת מזון בעכברים.
    אנזימים של חיידקי המעי תורמים למטבוליזם של חומצת המרה, תוך שהם יוצרים חומצות מרה בלתי-מצומדות הפועלות כמולקולות מאותתות וכווסתים מטבוליים המשפיעים על מסלולים חיוניים בפונדקאי (
    Long וחב' ב-Molecular Aspects of Medicine משנת 2017).

    תוצרים ספציפיים נוספים של מיקרוביוטה במעי הם בעלי השפעה ישירה על בריאות האדם. דוגמאות כוללות וחומצה אינדול-פרופיונית.
    יצירה של
    trimethylamine מקרניטין ומפוספטידיל-כולין המגיעים ממוצרי בשר וחלב במזון, תלויה במיקרוביוטה במעי, ולכן רמתם בדם שונה בין אנשים. Trimethylamine מתחמצן בכבד ליצירה של trimethylamine-N-oxide הכרוך בסיכון מוגבר לטרשת עורקים ואירועים קרדיו-וסקולאריים (Tang וחב' ב-New England Journal of Medicine משנת 2013).
    חומצה אינדול-פרופיונית קשורה במידה רבה על צריכת סיבים דיאטתיים, ויש לה השפעה בהפחתת הסיכון לסוכרת
    type 2 (de Mello וחב' ב-Science Report משנת 2017).

    מיקרוביוטה במעי והשמנת-יתר:
    רוב המחקרים על אנשים שמנים (
    obese), מצביעים על דיסביוזה כאחד הגורמים לעודף המשקל.
    עכברים שגודלו בתנאים סטריליים והם משוללי-חיידקים (
    germ-free), שהוחדרה לפי-הטבעת שלהם צואה של בני-אדם שמנים, העלו יותר במשקלם מאשר חיידקים שהוחדרה להם צואה של בני-אדם בריאים שאינם שמנים.
    מחקר גדול בתאומים בבריטניה מצא שחיידק
    Christensenella שהיה נדיר באנשים שמנים, והוחדר לעכברים germ-free, מנע בהם השמנה. חיידק זה ואחרים כגון Akkermansia תואמים גם פחות משקעי שומן ויסצרליים (בטניים).
    למרות שרוב הנתונים הללו מגיעים ממודל של עכברים, השמנה ארוכת-טווח של למעלה מ-10 שנים באדם תאמה גם כן הרכב לא אופטימלי של מיקרוביוטה במעי, והיה גם מתאם על צריכה מפחותה של סיבים דיאטתיים (
    Menni וחב' ב-International Journal of Obesityמשנת 2017).
    נראה אם כן שדיסביוזה של מיקרוביוטה במעי משרה השמנת-יתר והסתבכויות מטבוליות על ידי מנגנונים שונים כולל דיסרגולציה של מערכת החיסון, שיבוש ברגולציה האנרגטית, שינויים ברגולציה של ההורמונים במעי, ומנגנונים תומכי-דלקת כגון אנדוטוקסינים של ליפו-פוליסכרידים המסתננים דרך מחסום המעי וחודרים לצירקולציה של הכבד (
    Gabele וחב' ב-Journal of Hepatology משנת 2011, ו-Baothman וחב' ב-Lipid Health Diseases משנת 2016).

    נמשיך ונדון בנושאי מיקרוביוטה ומיקרוביום במאמר ההמשך.

    בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.


    30/06/2018
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    מיקרוביוטה מקרוביוטיקה

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן