בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית מחלות לב וכלי דם מחלות לב וכלי דם כללי מחלת עורקים היקפיים, חלק ב`. מחלת עורקים היקפיים משפיעה על כ-13% מאוכלוסיית מדינות המערב
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    מחלת עורקים היקפיים, חלק ב`. מחלת עורקים היקפיים משפיעה על כ-13% מאוכלוסיית מדינות המערב

    מחלת עורקים היקפיים, חלק ב`. מחלת עורקים היקפיים משפיעה על כ-13% מאוכלוסיית מדינות המערב
    בריאות חלק ב` - מחלת עורקים היקפיים משפיעה על כ-13% מאוכלוסיית מדינות המערב, בגיל שמעל 50 שנה. היא נובעת בעיקר מטרשת עורקים, כאשר רובד (Plaque) טרשתי גורם להיצרות או לסתימה, הגורמת לשפיעה מופחתת של דם לאיבר ההיקפי הרלוונטי.
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית

    פרופ בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית  וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

    לקריאת חלק א' לחץ כאן

    שינוי של גורמי סיכון למחלת עורקים היקפית:
    מטופלים עם מחלה זו סובלים מתוצאות חמורות בהרבה אם הם ממשיכים לעשן.
    מחקרים רבים הראו שבהשוואה למעשנים לשעבר, אלה המתמידים בעישון הם בסיכון מוגבר לקטיעות גפה, והסיכוי שלהם לשרוד 5 שנים מאבחון המחלה קטן כדי מחצית בהשוואה לאלה שאינם מעשנים (
    Faulkner וחב' ב-Medical Journal of Australia משנת 1983, Armstrong וחב' ב-Journal of Vascular Surgery משנת 2014 ו-Willigendael וחב' באותו כתב עת משנת 2005).

    טיפול תרופתי נוגד טסיות-דם מפחית את האירועים הקרדיו-וסקולאריים העיקריים.
    ניסוי אקראי-מבוקר שכלל 19,185 מטופלים עם מחלה טרשתית וסקולארית הראה שטיפול ב-
    clopidogrel (שם מותג Plavix) במינון 75 מיליגרם היה משמעותית יעיל יותר מטיפול באספירין (325 מיליגרם) למניעת סיבוכים וסקולאריים במעקב של שנתיים.
    אך אם קיימת הוריית-נגד לשימוש בפלביקס, אספירין נותר כחלופה מתקבלת (
    Katsanos וחב' ב-PLos One משנת 2015).
    מטה-אנליזה של 49 ניסויים אקראיים-מבוקרים הראתה שלמרות שטיפול משולב עם 2 תכשירים עשוי להפחית את שיעור קטיעות הגפה ב-32%, הוא עלול לגרום לעלייה בלתי-מתקבלת על הדעת של דימום חמור (בממוצע עלייה של 48%), בהשוואה לטיפולים באספירין לבד, וכן מצאה שטיפול בפלביקס הוא בעל היחס החיובי ביותר של תועלת-נזק. טיפולים בקומאדין מתבצעים רק במקרים של מטופלים עם אי-ספיקה בגפה כתוצאה מתסחיף (
    embolus) עורקי (Alonso-Coelio וחב' ב-Chest משנת 2012).

    מטה-אנליזה של 2 ניסויים אקראיים-מבוקרים ושל 12 ניסויים תצפיתיים הראתה שהטיפול בסטאטינים הפחיתה באלה עם מחלת עורקים היקפיים את התמותה מכל-סיבה ב-23%, ואת התרחשות שבץ-מוחי גם כן ב-23% בממוצע (Antoniou וחב' ב-Vascular Pharmacology משנת 2014).
    מחקר נוסף לא מצא כל השפעה של סטאטינים על שיעור קטיעות הגפה בחולים אלה (
    Suckow וחב' ב-Journal of Vascular Surgery משנת 2015).
    שלושה ניסויים אקראיים מבוקרים נוספים לא פתרו את השאלה האם סטאטינים משפיעים על מרחק ההליכה ללא כאב (
    Mohler וחב' ב-Circulation משנת 2003, Aronow וחב' ב-American Journal of cardiology משנת 2003 ו-Mondillo וחב' ב-American Journal of Medicine משנת 2003).
    הנחיות ניסוי
    NICE ממליצות על הפחתת ריכוז LDL-כולסטרול בדם ב-40% באלה עם מחלת עורקים היקפיים.

    מחקרים אחדים ראו ששיפור בבקרה של סוכרת מפחית את הסיכון של סיבוכים מיקרו-וסקולאריים בגפיים, אך יש לו רק השפעה מועטה על  הסיכון לקטיעת גפה (Adler וחב' ב-Diabetes Care משנת 2002).
    הקפדה על לחץ-דם מאוזן מפחיתה כידוע את הסיכון הקרדיו-וסקולארי, אם כי מטה-אנליזה של ארבעה ניסויים אקראיים ומבוקרים לא הראתה שהקפדה בתחום לחץ הדם שיפרה תסמיני צליעה באלה עם תסמיני מחלת עורקים היקפיים (
    Shahin וחב' ב-International Journal of Surgery משנת 2011). קיימת המלצה לכל כבדי המשקל (BMI הגדול מ-25.0) עם מחלת עורקים היקפיים להקפיד על דיאטה אופטימאלית במטרה להפחית במשקלם. 

    התנהלות עם התסמינים:
    א. פעילות גופנית:

    מספר מטה-אנליזות של ניסויים אקראיים-מבוקרים הראו שפעילות גופנית בהשגחה למשך 6 חודשים משפרת בממוצע ב-52% את מרחק ההליכה במטופלים עם מחלת עורקים היקפיים, בהשוואה לפעילות גופנית עצמונית שאינה מבוקרת (
    Fokkenrood וחב' ב-Cochrane Database Systemic Review משנת 2013, ו-Lane וחב' באותו כתב-עת משנת 2014 ו-Lyu וחב' ב-Journal of Diabetes משנת 2016).
    השיפור במרחק ההליכה ללא-כאבים מתרחש למרות שפעילות גופנית אינה משנה את מדד ה-
    ABPI.
    בשנת 2012 פרסמו
    Frans וחב' ב-British Journal of Surgery סקירה, בה דיווחו על כך שהיתרונות הנרכשים ליכולת ההליכה ולאיכות החיים מהתמסרות לפעילות גופנית מפוקחת, דומים לאלה המתקבלים שטיפול אנגיופלסטי של השתלת תומכן (stent) לפתיחת כלי דם חסום.
    הטיפול היעיל ביותר היא צעידה מהירה למשך יותר מ-30 דקות, לפחות 3 פעמים בשבוע, למשך לפחות 6 חודשים (
    Gardner ו-Poehlman ב-JAMA משנת 1995). ניסוי NICE ממליץ על תכנית של פעילות גופנית מבוקרת לכל המטופלים במחלת העורקים ההיקפיים (שעתיים לשבוע למשך 3 חודשים).

    טיפול בתרופות וזו-אקטיביות (המשפיעות על קוטר העורקים):
    ניסויים מראים ש-
    naftidrofuryl oxalate ו-cilostazol משפרים את מרחק הצעידה במטופלים עם צליעה לסירוגין (Stevens וחב' ב-British Journal of Surgery משנת 2012, ו-Bedenis וחב' ב-Cochrane Database Systemic Review משנת 2014, ו-Meng וחב' ב-Angiology משנת 2014).
    מחקרים אלה מצאו ש-
    naftidrofuryl oxalate הוא התכשיר בעל העלות-יעילות הגבוהה ביותר עם שיפור של עד 60%. אם אין שיפור בטיפול זה לאחר תקופה של 3 חודשים יש להפסיקו. מטה-אנליזה של 4 ניסויים אקראיים-מבוקרים מצאה שתכשירים מעכבי האנזים המהפך אנגיוטנסין (ACE), עשויים גם כן לשפר במידה מתונה את מרחק ההליכה נטולת הכאב ל-86 מטרים (Barrons ו-Woods ב-American Journal of Therapy משנת 2016). 

    מתי יש להפנות את המטופל לניתוח כלי-דם?
    יש להפנות בדחיפות כל מטופל עם אי-ספיקה קריטית של הגפה למרכז לכירורגיה וסקולארית להערכה. באותה מידה יש להפנות להערכתו של כירורג כלי-דם מטופל עם כיב סוכרתי ברגל, כמו גם את אלה עם צליעה לסירוגין המשפיעה על איכות חייהם ואשר טיפולי פעילות גופנית לא הביאו לשיפור (
    Hennion ו-Siano ב-American Family Physician משנת 2013). 

    מהן החלופות הטיפוליות ברפואה שניונית?
    פתיחה אנגיופלסטית של כלי-דם סתומים היא תהליך בעל סיכון, שעלול בעצמו לגרום לצורך של קטיעת גפה. במקרים של צליעה מומלץ על פתיחה התערבותית של כלי-דם במקרים חמורים עם השפעה בולטת על תפקוד ואיכות החיים (
    Hess וחב' ב-Circulation משנת 2017).
    המטופלים המיועדים לניתוח כלי-דם יעברו קודם לכן הדמיה עם
    Duplex ultrasound, CT או CT או MRI.
    באלה עם היצרויות מתונות של עורקים כתוצאה מרובד טרשתי. הגישה היא בדרך כלל על ידי שתילת תומכן, אם כי בדרך כלל לא נוהגים להשתיל תומכן מתחת לגובה הברך, כיוון שנמצא שאורך החיים של תומכן באלה עם צליעה לסירוגין מוגבל (
    Jaff וחב' ב-Vascular Medicine משנת 2015, ו-Antoniou וחב' ב-Cochrane Database Systemic Review משנת 2017). 

    התערבויות לא-חודרניות אינן יעילות במחלת עורקים היקפיים. עירוי של פרוסטנואיד דוגמת iloprost, יכולה להילקח בחשבון במקרים של וזו-ספסטיים כגון תופעת Raynaud  שהיא תופעה קלינית שכיחה הבאה לביטוי בהתקפים נשנים של כיווץ כלי הדם בקצות אצבעות הידיים והרגליים, בדרך כלל בעקבות חשיפה לקור. 
    אך מסתבר שטיפול בעירוי זה מספק שיפור התסמינים רק לפרק זמן קצר יחסית (
    Pope וחב' ב-Cochrane Database Systemic Review משנת 2000, ו-Huisstede וחב' ב-Archives of Physical Medical Rehabilitation משנת 2011).
    התפתחויות עתידיות בכירורגיה וסקולארית מכוונות לשיפור הטכניקות האנדו-וסקולאריות. כיום מעריכים את הטכנולוגיה של השתלת תומכנים המפרישים תרופות כפי שהדבר מתבצע במסגרת הניסוי
    BASIL-3, בעוד שהניסוי BASIL-2 מעריך חלופות לפתיחה מחדש של עורקים היקפיים מתחת לברך, שאופייניים בדרך כלל לסוכרת.
    אמצעים חדשים המאפשרים הרחקה אנדו-וסקולארית של רובד טרשתי (
    atheroma) על ידי טיפול מקומי בקירור (cryoplasty), טיפולי לייזר, ומבנים תומכים הנספגים ביולוגית למערכת הווסקולארית, כל אלה נבחנים כעת.   

    בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.


    21/04/2018
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    מחלת עורקים היקפיים

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן