בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית מחלות מחלות אוטואימוניות ונדירות כל מה שצריך לדעת על תלסמיה, מחלה תורשתית בתאי הדם האדומים. חלק ב`
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    כל מה שצריך לדעת על תלסמיה, מחלה תורשתית בתאי הדם האדומים. חלק ב`

    כל מה שצריך לדעת על תלסמיה, מחלה תורשתית בתאי הדם האדומים. חלק ב`
    בריאות חלק ב` - תלסמיה היא מחלה תורשתית אוטוזומלית-רצסיבית הפוגעת בתאי הדם האדומים. בתלסמיה יש שיעור מופחת של ייצור שרשרות ההמוגלובין ותאי הדם פגיעים מאוד לפגיעה מכנית ולתמותת תאים מהירה.
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית

    פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

    לקריאת חלק א' לחץ כאן

    α-תלסמיה:
    ב-α-תלסמיה יש 2 צורות עיקריות, α+-תלסמיה ו-α0-תלסמיה, והקִטלוג שלהם תלוי באם אחד או שני הגנים המקודדים ל-α-גלובין חסרים או מופחתים בפעילותם על ידי מוטציות. שתי הצורות השכיחות של α+-תלסמיה מצוינות כ-α3.7 או כ-4.2α לתיאור של אורך השמט של המוטציה. ל- α+-תלסמיה יש מספר צורות הנובעות ממוטציות נקודתיות, כאשר הצורה השכיחה ביותר הנגרמת על ידי מוטציית פֶסֶק של השרשרת בהמוגלובין המוטנטי הידועה כ-Constant Spring וסימונה αcsα

    במצבם ההטרוזיגוטי תרחישים אלה הם שקטים, ואילו במצבם ההומוזיגוטי הם מאופיינים על ידי אנמיה היפו-כרומית מתונה.

    α0-תלסמיות נגרמות בדרך כלל על ידי שמט של שני הגנים המקודדים ל-α-גלובין, ולפיכך יש יצירה מוגברת של שרשרות β במבוגרים ולעודף בשרשרות γ בתינוקות.
    הצורה בה מופיעים טטרמרים של שרשרות γ ידועה כהמוגלובין
     Bart(γ4). צורה הומוזיגוטית אחרונה זו של α0-תלסמיה גורמת לתרחיש הידוע כ-hydrops fetalis בו העובר מת ברחם או מיד לאחר הלידה, , כתוצאה מבצקות קשות ומיעוט המוגלובין במערכת הדם ההיקפית. עודף שרשרות ה-β מביא ליצירת טטראמרים לא יציבים (מחלת המוגלובין H) שיש להם עקומות שחרור חמצן שאינן זהות לאלו של המוגלובין רגיל, וכך שחרור החמצן של ההמוגלובין ה"פגום" שונה בהיותו נוטה לקשור אליו את החמצן בצורה חזקה יותר ולשחרר פחות חמצן לרקמות הגוף.
    במחלת המוגלובין-
    H מוצאים המוליזה חמור וכתוצאה מכך אנמיה היפוכרומית-מיקרוציטית, עם תאי מטרה וגופיפי היינץ (משקעים של המוגלובין H) בדם היקפי. המחלה תופיע בילדות או בחיים הבוגרים המוקדמים, כאשר האנמיה והגדלת הטחול יתבלטו.

    קיימת קבוצה נוספת של α-תלסמיות שאינן מופיעות בקבוצה אתנית מסוימת, ויש בהן נטייה לפיגור שכלי.
    סוג אחד של תלסמיה בקבוצה זו ידוע כ-ידועה כתסמונת
    ATR-16, בה מעורב כל הקומפלקס של הגן ל-α-גלובין על פני כרומוזום 16, והיא כרוכה בפיגור שכלי קל-עד-מתון. חבר נוסף בקבוצה זו ידוע כתסמונת ATRX (α-thalassemia X-linked intellectual disability), בו מוצאים פיגור התפתחותי חמור, דיסמורפיה של הפנים, ומפגעים נוספים מעבר לפנוטיפ של α-תלסמיה. לבסוף, יש צורה נוספת של מחלת המוגלובין-H מתונה המתרחשת בעיקר בגברים וכרוכה בצורה של תסמונת מיאלו-דיספלסטית וקדם-לויקמיה.
    לסיכום, כאשר 2 אתרים פגועים נגרמת α-תלסמיה מסוג 1, כאשר 2 אתרי α תקינים מאפשרים אריתרופויאזה כמעט נורמלית, עם מעט אנמיה היפוכרומית מיקרוציטית. ניתן לטעות בין צורת מחלה זו לבין
    אנמיה הנגרמת מחסר ברזל, באופן הגורם לטפל בה במתן שגוי של ברזל.
    כאשר רק אתר אחד מושפע מופיעה
    α-thalassemia minor או α-תלסמיה מסוג 2 עם השפעות מזעריות. שלושה אתרי α-גלובין נדרשים לייצור המוגלובין נורמלי, ואין תמונה של אנמיה או היפוכרומיה באנשים במצב הזה.

    תלסמיית ביניים (intermedia) היא כשֽמָה מצב ביניים בין צורות thalassemia major  ו-thalassemia minor. אלה עם תלסמיה זו עשויים לרוב לנהל חיים נורמליים אבל עלולים להזדקק לעתים לעירוי דם כגון בעת מחלה או הריון, , בתלוי בעיקר בחומרת האנמיה.

     δ-תלסמיות:
    אמנם המוגלובין באדם בוגר מורכב משרשראות α ו-β, אולם כ-3% ממנו מורכב משרשראות α ו-δ. מוטציה המונעת לחלוטין ייצור של שרשראות δ מסומנת δ0, בעוד שמוטציה המקטינה אבל לא מחסלת לחלוטין את יצירת שרשרות ה-δ מסומנת δ+. כאשר יש הורשה של 2 מוטציות δ0, לא נוצר בכלל המוגלובין A2 (α2, δ2).
    מבחינת התמונה ההמטולוגית δ-תלסמיה אינה כרוכה בפגיעה, שכן רק 2-3% מההמוגלובין הנורמלי באדם הוא המוגלובין
    A2, כך שהמדדים המטולוגיים כגון ספירת אריתרוציטים, רמת המוגלובין, MCV ואחרים, יהיו תקינים. אנשים שירשו רק מוטציית δ תלסמיה אחת יאופיינו אמנם על ידי כמות מוקטנת של המוגלובין A2, אולם ללא השלכות המטולוגיות כלשהן.

    הטיפול בעירוי דם: טיפול זה מבוסס על אספקת אריתרוציטים תקינים ודיכוי של אריתרופויאזה בלתי יעילה (Cazzola וחב' ב-British Journal of Hematology משנת 1995). התקדמות בתחומי העירוי ובתרפיה בתכשירים קושרי-ברזל (iron chelators) כגון deferoxamine, משפרת את ההישרדות ארוכת טווח באלה עם β thalassemia major (על פי Modell וחב' ב-Lancet משנת 2000).
    החל משנות ה-80 השתפרו מאוד שיטות העירוי (
    Cao ב-Hematologica משנת 2004), וכיום רוב המטופלים עם תלסמיה התלויה בעירוי (TDT או transfusion dependent thalassemia) יכולים להשיג ריכוזי-יעד של המוגלובין ברמה של 9.0-10.5 גרם/דציליטר (או 11.0-12.0 גרם/דציליטר באלה עם מחלת לב. במטופלים עם תלסמיית ביניים (β-thalasemia intermedia) עם ריכוזי המוגלובין הנמוכים מ-10 גרם/דציליטר, עשויים להזדקק לעירוי-דם לפרקים (בעת מחלה או בהיריון) על פי Taher וחב' ב-Blood Cells Molecular Disease משנת 2015).

    חולי תלסמיה אמורים לקבל עירוי דם במצבי עקה חמורה, בזיהומים חריפים, בהיריון או בעת טיפול כירורגי, כאשר יש ירידה חמורה בריכוזי המוגלובין.
    יחד עם זאת, ריכוזי המוגלובין כשלעצמם אינם אמורים לשמש הוריה (אינדיקציה) לטיפולים על ידי עירויי דם למשך כל החיים בחולים עם תלסמיה שאינה תלויה בעירוי (
    NTDT), בעיקר בשל העובדה שמטופלים רבים יכולים להסתגל לאנמיה כרונית ללא עקה משמעותית של מח העצם (O'Donnell וחב' ב-Proceedings of the National Academy of Sciences USA משנת 2007, ו-Allen וחב' ב-Blood משנת 2010).
    אף על פי כן, נמצא שטיפול בעזרת עירוי דם סדיר, לתקופת זמן מוגבלת של מספר חודשים או שנים בחולים תלסמיה מהסוג של
    NTDT, הביא לשיפור מדדי צמיחה בילדים, כמו גם להפחתת התחלואה בקרב חולי תלסמיה מבוגרים המקבלים עירויי דם, ובעיקר באלה עם תלסמיית ביניים (beta-thalassemia intermedia) כולל מקרים של אירועי כיבים ברגליים, אירועי פקקת, יתר לחץ-דם ריאתי ואירועי שבץ שקטים (Taher וחב' ב-Thalassemia International Federation משנת 2013, ו-Taher וחב' ב-British Journal of Hematology משנת 2011, וכן Taher וחב' ב-Blood משנת 2010, ו-Musallam וחב' ב-Thrombosi Research משנת 2012).

    הטיפול בעירויי-דם כרוניים אינו חף משתי תופעות לוואי פוטנציאליות: האחת היא כמובן האפשרות של זיהומים העלולים להתרחש על ידי עצם התהליך של עירוי הדם או כתוצאה ממנת דם מזוהמת, בעוד שתופעת הלוואי השנייה ידועה כ-alloimmunization (או isoimmunization) שהיא תגובה חיסונית של הגוף לאנטיגנים לא-עצמיים (nonself) שיכולים להופיע על פני תאים מאותו species כגון קבוצות דם שונות או histocompatability antigens, מה שעלול לגרום לתקיפת התאים המוערים.
    כמו כן טמון בעירויי-דם ממושכים הסיכון של העמסת-יתר (
    overload) של ברזל (Cappellini וחב' ב-Thalassemia International Federation משנת 2014). לגוף האדם אין דרך להפריש ברזל. עירוי-דם מכיל בין 200 ל-250 מיליגרם ברזל בכל מנת-דם. חולים עם תלסמיה המקבלים 2-4 מנות דם בחודש, יצברו במהלך שנה אחת 5,000-10,000 מיליגרם ברזל, או 0.3-0.6 מיליגרם לק"ג משקל מדי יום (Porter ב-British Journal of Hematology משנת 2001). 

    עירויי-דם תכופים עלולים לגרום לכך שהמערכת הרטיקולו-אנדותליאלית (ובעיקר הכבד) אינה יכולה להכיל את עודף הברזל, וכך הברזל חודר לפלזמה בכמויות שהן מעל יכולת הקישור של החלבון קושר הברזל-טרנספרין.
    כתוצאה מכך, עודף הברזל בדם שאינו קשור לטרנספרין מופיע בדם כתערובת הטרוגנית של קומפלקסים של ברזל המהווים סיכון לרקמת הכבד ואף לרקמות שמחוץ לכבד (
    Brittenham ב-New England Journal of Medicine משנת 2011).
    ברזל שאינו קשור לטרנספרין חודר לתאים ספציפיים, ובעיקר להפאטוציטים, לתאי שריר הלב (קרדיומיוציטים), לתאים קדמיים של בלוטת יותרת המוח (היפופיזה), ולתאי β של בלוטת הלבלב. בתאים אלה, הצטברות של ברזל מביא ליצירת מולקולות מחומצנות פעילות, הגורמות לנזק לליפידים, לחלבונים, ל-
    DNA, ולגופיפים תוך תאיים כגון ליזוזומים ומיטוכונדריה. פגיעה זו עלולה לגרום לפגיעת בפעילות התאים, לאפופטוזיס, ולנמק במביאים לטוקסיות ולאי-תפקוד רקמתי. 

    טיפולי קישור ברזל (קלאציה או chelation):
    בין אם עודף ברזל מתפתח מספיגת-יתר שלו במעיים, כמו  במטופלים עם
    NTDT, או נוצר באופן שניוני כתוצאה מעירויי ברזל סדירים, הוא עלול לגרום לתחלואה ואף לתמותה, ומחייב התנהלות יעילה. בחולי תלסמיה עם TDT, הצטברות ברזל ברקמות ניכרת כבר בילדים בגיל 2-6 שנים (על פי Berdoukas וחב' ב-American Journal of Hematology משנת  2013, ו-Borgna-Pignatti וחב' ב-British Journal of Hematology משנת 2014, ו-Wood וחב' ב-Hematologica משנת 2008 ו-Yang וחב' ב-PL0s One משנת 2014).
    בילדים עם עודף ברזל ניכרים טוקסיות ותפקוד לקוי של הלב, הכבד והבלוטות האנדוקריניות. קרדיומיופתיה היא הסיבה העיקרית למוות בחולים עם
    NTDT, אם כי מחקרים במדגם גדול ביוון הדגישו גם שיעור גבוה של תמותה מסיבות שלך נזק כבדי בחולים עם NTDT (על פי Voskaridou וחב' ב-Annals in Hematology משנת 2012). 

    הצטברות-יתר של ברזל בחולים עם NTDT הוא תהליך הדרגתי עם התקדמות הגיל, והחשש מפני תחלואות שניוניות מתחיל בגיל של 10-15 שנה (Musallam וחב' ב-Hematologica משנת 2013 ו-2014, ו-Lal וחב' ב-New England Journal of Medicine משנת 2011).
    למרות שהצטברות ברזל בלב לא קיימת בחולים עם
    NTDT (על פי Origa וחב' ב-Hematologica משנת 2008, ו-Taher וחב' ב-American Journal of Hematology משנת 2010, ו-Roghi וחב' ב-Annals of Hematology משנת 2010), נמצא קשר בין הצטברות ברזל ולייפת (fibrosis) הכבד בחולים עם β-thalassemia intermedia (על פי Musallam וחב' ב-Blood Cells & Molecular Diseases משנת 2012), וההתרחשות של קרצינומה של הכבד מדווחת לאחרונה באופן הולך ומתגבר (Maakaron וחב' ב-Annals of Hepatology משנת 2013).
    הצטברות ברזל בחולים עם
    NTDT מגביר גם את סיכונם של חולים עם β-thalassemia intermedia לפתח פקקת, יתר לחץ-דם ריאתי, שבץ מוחי שקט, תת-פעילות של בלוטת התריס, מחלת כליות, אוסטאופורוזיס והיפו-גונדיזם (Musallam וחב' ב-Hematologica משנת 2011, ב-Annals of Hematology משנת 2012, ב-Blood Cells & Molecular Diseases משנת 2013 , וב-European Journal of Hematology משנת 2011, וכן Ziyadeh וחב' ב-Nephron Clinical Practice משנת 2012).

    נמשיך ונדון בתלסמיה במאמר ההמשך.

    בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.


    01/04/2018
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    תלסמיה

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן