בריאות בריאות
בריאות
                       בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | לוחות מודעות | בית טבע | דף הבית  בריאות פורטל טבעלייף
                     
בריאות הגבר | בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   מרפאות מומחי טבעלייף   לוחות / מודעות
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית ויטמינים ויטמין D על הוויכוח המסרב להגיע לפתרון: האם ראוי שמבוגרים בריאים יצרכו תוספי ויטמין D?
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    על הוויכוח המסרב להגיע לפתרון: האם ראוי שמבוגרים בריאים יצרכו תוספי ויטמין D?

    על הוויכוח המסרב להגיע לפתרון: האם ראוי שמבוגרים בריאים יצרכו תוספי ויטמין D?
    בריאות ויטמין די - הוויכוח האם מבוגרים בריאים לכאורה, אמורים לצרוך באופן שגרתי תוספי ויטמין D בגישה פרופילקטית של מניעת תחלואה, נמשך כבר שנים אחדות, וכפי שיתברר בהמשך, יש המצדדים בגישה זו אך כנגדם יש השוללים אותה.
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית

    פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

    הוויכוח האם מבוגרים בריאים לכאורה, אמורים לצרוך באופן שגרתי תוספי ויטמין D בגישה פרופילקטית של מניעת תחלואה, נמשך כבר שנים אחדות, וכפי שיתברר בהמשך, יש המצדדים בגישה זו אך כנגדם יש השוללים אותה.
    הגוף האמריקני הידוע כ"כח המשימה למניעת מחלות" או
    US Preventive Services Task Forcf (להלן USPSTF) ממליץ נגד צריכת תוספים כוויטמין D וסידן למניעת שברי-עצם בנשים בריאות בגיל חידלון הווסת (Moyer ב-Annals of Internal Medicine משנת 2013).
    אך למרות סקירות סיסטמתיות באיכות גבוהה המדווחות על חוסר יעילות של צריכת ויטמין
    D וסידן, רבים הגופים שדווקא כן מייעצים לצרוך תוספי ויטמין D (עם או בלי תוספי סידן) למניעת נפילות או שברים.
    בשנת 2016, האיגוד הבריטי לבריאות הציבור ממליץ שכל אחד זקוק לרמת ויטמין
    D שתהיה שוות ערך למינון יומי של 10 מיקרוגרם של הוויטמין (השווה ל-400 יחידות בינלאומיות) כדי להגן על בריאות העצם והשריר, ואמנם יותר מ-30-50% ממבוגרים בגיל המתקדם במספר מדינות מערביות צורכים תוספי ויטמין D (על פי Bailey וחב' ב-Journal of Nutrition  משנת 2010, ו-Castro-Lionard וחב' ב-Drugs & Aging  משנת 2013).  

    התפקיד של תוספי ויטמין D באנשים שאינם בסיכון גבוה לאוסטאומלציה נלמד רבות בשנים האחרונות אך מספר אי-ודאויות עדיין קיימות. Osteomalacia נובעת ממינרליזציה לקויה של רקמת האינטרסטיציום האורגנית בעצם. היא נגרמת בשל תזונה לא מספקת או הפרעה בספיגת ויטמין D (אי-ספיקת לבלב כרונית, בעקבות כריתת קיבה, תסמונות תת-ספיגה) וכן עקב הפרעה במטבוליזם של ויטמין D (נוגדי פרכוסים, אי-ספיקת כליות כרונית).
    עיוותים גרמיים מתגלים רק בהופעת שברים בתגובה לחבלה מינימלית. התסמינים כוללים כאבי עצמות מפושטים ורגישות גרמית, ויכולים להיות עדינים למדי.

    לפני שנמשיך לדון במשמעות של נטילת תוספי ויטמין D על ידי אנשים בריאים, כדאי להיזכר בקצרה על תכונות ויטמין זה: ויטמין D הוא למעשה פרו-הורמון המסונתז בעור כתגובה לחשיפה לקרינת UV מסוג B בקרני השמש.
    המקורות הדיאטתיים של ויטמין זה מוגבלים יחסית, והמקורות העשירים ביותר שלו במזון הם דגים עתירי שומן, חלמון ביצה, בשר אדום, כבד, דגני בוקר (
    cereals) מועשרים בוויטמין, ממרחי שומן כחמאה ומרגרינה, וחלב המועשר בוויטמין בארצות אחדות.

    ויטמין
    D נחוץ לגוף כדי לוודא ספיגה נאותה במעיים של סידן מהמזון על מנת לשמור על רמות רצויות של סידן בגוף.
    הדרך העכשווית היעילה ביותר להערכת רמת ויטמין
    D בדם, היא על ידי מדידת רמת הנגזרת שלו 25-hydroxy vitamin D, ומקובל שרמת נגזרת זו הנמוכה מ-25 ננוגרם/מ"ל נחשבת לרמת חסר, ואילו על פי דעות שונות רמות נגזרת זו הנעות בין 50-80 ננוגרם/מ"ל נחשבות לרמות רצויות של ויטמין D בדם.
    אנשים הנמצאים בסיכון מוגבר לחסר הוויטמין הם אלה המרותקים לביתם ואינם נחשפים לקרני שמש, או אלה עם בעיות ספיגה לקויה במעי. רמות של ויטמין
    D שמתחת ל-15 ננגרם/מ"ל נחשבות לכאלו של חסר חמור, שמחייבות חשיפה יומית של שעה אחת לאור השמש בלבוש קל או נטילה יומית של 400-800 יחידות ויטמין D.

    כיוון שחסר חמור של ויטמין D גורם לאוסטאומלציה, ראוי לשאול האם חסרים פחות בולטים של רמת הוויטמין כרוכים בתוצאות של נזקי שריר-עצם כגון נפילות ושברים, או בהשפעה על צפיפות העצם, תפקודי שרירים או רמת ההורמון הפארא-תירואידי PTH. מספר מחקרים תצפיתיים הראו שהסטאטוס של ויטמין D נמוך אמנם כרוך במפגעי שריר-עצם.
    מחקרים אלו חייבים להיבחן בזהירות כיוון שמעצם היותם מחקרים תצפיתיים (
    observational) הם חשופים להטיות ולפירושים לא נכונים, שהרי סטאטוס של ויטמין D נמוך יכול להיות סמן של בריאות לקויה או של אורח חיים לא אופטימלי, ולאו דווקא כגורם למצוקות שריר-עצם.
    בהתבסס על אפשרויות אלה, הצעד המתבקש הבא הוא לברר האם נטילת ויטמין
    D מונעת את המצוקות הללו? למרות שמחקרים קליניים מראים שנטילת תוספי ויטמין D יכולים להפחית את רמת ההורמון PTH, לא ברור האם יש בהשפעה זו כדי להיות בעל משמעיות קליניות. לכן ההשפעות של התמסרות לתוספי ויטמין D צריכה להיבחן על ידי מחקרים מבוקרים ואקראיים, ואכן מספר ניכר ניסויים כאלה מתבצעים ברחבי העולם, מהם ניתן להפיק מסקנות של ממש.

    חולשתם של מחקרים תצפיתיים היא בכך שהם עלולים לכרוך סטאטוס של חסר ויטמין D עם מגוון של תרחישים קליניים אחרים שאין להם רלוונטיות למפגעי עצם דוגמת אוסטאומלציה (Autier וחב' ב-Lancet Diabetes & Endocrinology משנת 2014, ו-Theodoratou וחב' ב-British Medical Journal מאותה שנה).

    להלן דוגמאות למצבים הכרוכים עם רמת ויטמין D נמוכה במחקרים תצפיתיים:
    א) סרטן השד וסרטן המעי הגס;
    ב) מחלות קרדיו-וסקולאריות (אוטם שריר לב, מחלת לב איסכמית, אי ספיקת לב [
    CHD], יתר לחץ-דם, פקקת תסחיפית ורידית);
    ג) מחלות מערכת העיכול (מחלת מעי דלקתית , פנקראטיטיס כרונית);
    ד) זיהומים (הפטיטיס
    C, ספסיס);
    ה) מחלות מטבוליות (סוכרת
    I ו-II, השמנת-יתר, תסמונת מטבולית, דיסליפידמיה);
    ו) תמותה מכל-סיבה, תמותה ממחלות קרדיו-וסקולאריות, תמותה מסרטן;
    ז) מחלות מערכת הנשימה ( שחפת, זיהומי ריאות, אסתמה,
    bronchiectasis או רחֶבֶת הסימפונות שהיא מחלה חסימתית וזיהומית של הריאות, המאופיינת על ידי התרחבות בלתי נורמלית ובלתי הפיכה של הסימפונות, ומתבטאת ביצירת חללים ברונכיאלים גדולים ורבים;
    ח) מפגעי הריון- -סוכרת הריון, ו-
    pre-eclampsia;
    ט) מחלות נוירולוגיות-טרשת נפוצה, מחלת אלצהיימר, דעיכה קוגניטיבית, מחלת פרקינסון, הפרעות בצב רוח ודיכאון; ;
    י) מפגעי שריר-שלד (שברים, שבר צוואר הירך, נפילות, אוסטאו-ארתריטיס, כוח שרירי; 
    י"א) מפגעים שונים (לופוס, אי-פריון, כאבים כרוניים, אוטיזם, איבוד שמיעה.
    אין סבירות גבוהה לכך שוויטמין
    D מסייע בכל המפגעים  הללו, אך מטה-אנליזות זמינות בעת הזו יבחנו את השאלה האם אמנם חסר בוויטמין האמור עלול לתרום להם.

    מהן הראיות לקשר המנגנוני של חסר ויטמין D עם מפגעי שריר-עצם?
    למעלה מ-50 מטה-אנליזות בהן נצרכו תוספי הוויטמין והשפעתם על נפילות ושברי עצם פורסמו עד כה כאשר בחלק מהן נמצאה השפעות מטיבות קלות, אך חלקן האחר לא מצא כל השפעה.
    תוצאות אלה יכולות להיראות בלתי עקביות, אך ההבדלים מוסברים בחלקם על ידי הבדלי בשיטות מתודולוגיות. ניתוח של כל המטה-אנליזות הללו לא מניב כל עדות עקבית לפיה מתן תוספי ויטמין
    D משפר את צפיפות העצם (Reid ב-Lancet משנת 2014, או השפעה מטיבה כלשהי על נפילות (Bolland וחב' ב-Lancet Diabetes & Endocrinology משנת 2014; או על הופעת שברים (Avennel וחב' ב-Cochrane Data Base Systemic משנת 2014).
    וכך צריכת ויטמין
    D שנבחנה ב-16 מחקרים אפידמיולוגיים על השפעתה בתחום הנפילות העלתה הפחתה של 5% שאינה משמעותית סטטיסטית, 15 מחקרים שבחנו נטילת תוספי ויטמין זה על שברי שלד לסוגיהם העלתה עלייה של 3% (שוב ללא משמעות סטטיסטית, ואילו 11 מחקרים שבחנו את צריכת הוויטמין מצאו אפילו עלייה של 12% בהתרחשות של שברי צוואר הירך, אך גם תוצאה זו ללא משמעות סטטיסטית.
    יתרה מכך, היו אף מספר מחקרים בודדים שדווחו על עלייה משמעותית מבחינה סטטיסטית על נפילות (עליה של 15-40%) על פי
    Sanders וחב' ב-JAMA משנת 2010, ו-Bischoff-Ferrari ב-JAMA Internal Medicine משנת 2010, ואף עליה חמורה יותר של 26-49% בהופעת שברי עצם בנטילה סירוגית של ויטמין D במינון גבוה (Smith וחב' ב-Rheumatology משנת 2007), בהחלט לא תוצאות רצויות!

    נטילת ויטמין D עם סידן:
    התוצאות של ניסויים קליניים בהם ניתנו למשתתפיהם באופן משולב ויטמין
    D וסידן, הניבו תוצאות שונות אך במעט מאלו שהתקבלו במתן יחידני של ויטמין D.
    מטה-אנליזות הצביעו על כך שמתן משולב של הוויטמין וסידן, מנעו שברי צוואר הירך ושברי עצמות שאינן חוליות עמוד השדרה, בשני ניסויים עם חסר חמור של הוויטמין בנשים חלושות המתגוררות בדיור מוגן, אך לא מנעו שברים אלה ב-7 ניסויים שהתבצעו בקשישים המתגוררים בקהילה, יש להדגיש שכאשר שוקלים את האפשרות של הטיפול המשולב האמור, יש להעמיד זה מול זה את היתרונות שבמניעת שברים כנגד הנזקים המתונים אם כי השכיחים של תופעות לוואי במערכת העיכול, ותופעות לוואי חמורות אם כי בלתי-שכיחות של הופעת אבני-כליות, ואירועים קרדיו-וסקולארייים (
    Bolland וחב' ב-British Medical Journal משנת 2015).

    תופעות שאינן שלדיות:
    הערכות סיסטמתיות של ניסויים מבוקרים ואקראיים לא מצאו כל השפעה של מתן ויטמין
    D על המפגעים הלא-שלדיים שהוזכרו למעלה. וכך מטה-אנליזה של Autier  וחב' משנת 2014, שסקרה 172 (!!) מחקרים מבוקרים ואקראיים לבי השפעת נטילת הוויטמין על מחלות קרדיו-וסקולאריות, תמותה, אירועים סרטניים, פרופיל ליפידים מטבוליזם של גלוקוזה ותפקוד פיזי לא מצאו כל השפעה על כל סוגי המפגעים הללו או הפחתת זעירה ולא משמעותית סטטיסטית של 4-7% בתמותה מסיבה כלשהי.
    גם
    Theodoratou וחב' שסקרו 87 מטה-אנליזות של מחקרים מבוקרים ואקראיים לא הצליחו למצוא השפעה של נטילת הוויטמין על ההשפעות הבריאותיות בכל הקטגוריות שהוזכרו למעלה במחלות שאינן שלדיות.
    כך 18 מחקרים על השפעת צריכת ויטמין
    D על סרטן לא מצאו כל ראיה להשפעה מופחת של המחלה וכן 35 מחקרים על ההשפעה של ויטמין D על כאבים, cystic fibrosis, הריון או אסתמה שלא מצאו ראיות משמעותיות להשפעה מטיבה של הוויטמין.
    56 מחקרים על השפעת הוויטמין על תמותה מסיבה כלשהי, אף הם לא יכלו להגיע למסקנה חותכת (
    Bolland וחב' ב-Lancet Diabetes & Endocrinology משנת 2014).

    אז איפה אנו עומדים בסיפור הזה של נטילת ויטמין D בגישה של מניעת מחלות עצם ואחרות בקשישים ללא תסמינים?
    כמקובל במחקרים אפידמיולוגיים בתחום הבריאות, הגעה לקונצנזוס היא רק שאלה של זמן. אין ספק שהעניין הרב שוויטמין
    D מעורר, והמספר הרב של ניסויים ומחקרים המתנהלים כיום בעולם סביבו, יפתרו גם את השאלה שבכותרת מאמר זה.

    בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.


    07/01/2017
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    ויטמין די

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן