בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית מוח ומערכות העצבים פרקינסון פרקינסון - תפקיד של דלקת עצבית במחלת פרקינסון: האם יש בסיס דלקתי למחלת ניוון עצבי זו?
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    פרקינסון - תפקיד של דלקת עצבית במחלת פרקינסון: האם יש בסיס דלקתי למחלת ניוון עצבי זו?

    פרקינסון - תפקיד של דלקת עצבית במחלת פרקינסון: האם יש בסיס דלקתי למחלת ניוון עצבי זו?
    בריאות פרקינסון - מחלת פרקינסון הפוגעת ביותר מ-500,000 אמריקאים היא מחלה ניוונית שתוקפת תאי עצב באזורים רבים במערכת העצבים ובעקר באזור במוח שנקראSUBSTANIA NIGRA (חומר שחור), המשחרר דופמין
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית

    פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

    מחלת פרקינסון הפוגעת ביותר מ-500,000 אמריקאים היא מחלה ניוונית שתוקפת תאי עצב באזורים רבים במערכת העצבים ובעקר באזור במוח שנקראSUBSTANIA NIGRA  (חומר שחור), המשחרר דופמין, שליח כימי החשוב לתנועה. 
    בשלביה המוקדמים  המחלה גורמת לתנועות בלתי מבוקרות, כולל רעד בידיים, זרועות ורגליים. בשלביה המתקדמים, החולים מאבדים יכולתם ללכת לדבר, או לבצע משימות פשוטות.

    מחלת פרקינסון היא מפגע מתקדם נוירו-דגנרטיבי המאופיין על ידי איבוד נוירוני בררני (סלקטיבי) ועל ידי שקיעה של החלבון אלפא-סינוקלאין  (α-syn) הבא לידי הביטוי בשפע בעיקר בתאי עצב, וקיים במספר צורות שונות - מונומרים, tetramers, oligomers וסיבים.
    במהלך המחלה,
    α-syn עובר שינויי קונפורמציה כדי ליצור oligomers ואגרגטים בעלי משקל מולקולרי גבוה שנוטים לעשות את החלבון מסיס יותר.

    אחד המאפיינים הפתולוגיים הנפוץ בכמה מחלות ניווניות היא ההיווצרות של אגרגטים של חלבונים חריגים שמתרחשת במחלות ניווניות של מערכת העצבים באופן ספציפי (Forman וחב' ב-Nature Medicine משנת 2004).
    לדוגמה, יש הצטברות של עמילואיד-β או של חלבון
    tau מזורחן ביתר בתוך תאי עצב במחלת אלצהיימר (להלן AD); יש הצטברות α-syn  הקרוי גם גופיפי Lewy  בתוך הנוירונים במחלת פרקינסון (Spillantini וחב' ב-Nature משנת 1997, ו-Baba וחב' ב-American Journal of Pathology משנת 1998). 
    מרבצים של
    α-syn נורמליים נראים גם בנגעים שהם סימן היכר של מכלולים ציטופזמיים של תאי glia  ב-multiple system atrophy או MSA (על פי Ahmed וחב' ב- Neuropathology Applied Neurobiology משנת 2012).

    α-syn מתבטא בשפע במוח האנושי ומהווה כ 1% מכלל החלבון במוח. הוא קיים באופן ספציפי יותר בתוך תאי העצב אבל יכול להתקיים אם כי בכמויות נמוכות יותר בתוך תאי גליה. נקודת מחלוקת היא המבנה של α-syn אשר יכול להתקיים כמונומר אקראי (Batels וחב' ב-Nature משנת 2011), או כ-tetramer מקופל (Campbell וחב' ב-Neurobiology of Diseases משנת 2000).
    במהלך מחלה,
    α-syn משנה קונפורמציה שמאפשרת לה לקבל מבנה  misfolded ותהליך זה נחשב להיות הגורם למחלה. אך למרות כמה שנים של חקירות ההיבטים הפתופיזיולוגיים של α-syn ומחלות מערכת העצבים, הגורמים הישירים למנגנוני מחלה נותרו חמקמקים (Campbell וחב' ב-Journal of Neurochemistry משנת 2001). 

    מחקר שנערך באוניברסיטת פנסילבניה העלה את האפשרות כי התפשטותו של החלבון α-syn ברחבי המוח הוא הגורם למחלת פרקינסון.
    המחקר שנערך במוחותיהם של עכברים בריאים, הראה כי התפשטותו של 
    α-syn במוחם גרמה לפגיעה בתאי המוח האחראים על שיווי המשקל והקואורדינציה שלהם.
    גושישי
    α-syn המתרכזים בתוך תאי העצב במוח ופוגעים בעיקר בתאים המייצרים דופאמין, שהוא ה"שליח" הכימי המסייע למוח לשלוט על תנועות הגוף. מותם של תאים אלו מוביל לרעידות ולבעיות השרירים האופייניות לחולי פרקינסון.

    במסגרת זו הזריקו החוקרים את חלבון האלפא סינוקלאין למוחם של עכברים בריאים. אחרי חודש התברר כי החלבון עבר לאזורים אחרים במוח ואחרי ששה חודשים התברר כי החלבון שהוזרק התרכז בעיקר באזורי התאים המייצרים דופאמין (
    Beach וחב' ב-Neuropathology משנת 2015), כשבתאים אלו נוצרו גופיפי לוי.
    רוב העכברים מתו, בעוד שאלו ששרדו ייצרו מעט דופאמין. בעכברים שהוזרקו עם
    α-syn התגלו הפרעות קואורדינציה עדינות בהליכה או בהיצמדות לרשת הכלוב.
    מחקר זה רמז לכך ש-
    α-syn מסוגל לעבור מתא עצב אחד למשנהו וכאמור לפגוע ביצירת דופאמין.

    במחלת פרקינסון ישנם מאפיינים פיזיים של האטה בתנועה, פגיעה מתקדמת בהליכה ובשיווי המשקל, לעתים התקשחות (rigidity) ורעידות, לצד מגוון מאפייני פגיעה בקוגניציה, כמו גם תסמונות פסיכיאטריות ופגיעה במערכת העצבים האוטונומית. מחלת פרקינסון היא באופן בולט מחלה של הגיל המתקדם, והתרחשותה נדירה מתחת גיל 50 שנה, וכן היא שכיחה יתר בקרב גברים.
    למרות שאין אנו יודעים עדין את מחולל המחלה, ההערכה שמדובר בגורם הטרוגני, בו מעורבים גורמים גנטיים וסביבתיים. בשנים האחרונות מתחזקת הדעה שמנגנונים דלקתיים משחקים תפקיד בפתופיזיולוגיה של המחלה, באופן בלתי תלוי בגורם האטיולוגי הממשי שלה.

    מחקרים אפידמיולוגיים, פתולוגיים ומעבדתיים, מרמזים לתפקידם של תהליכי דלקת עצבית (neuro-inflammation) בפתוגנזה של המחלה. 
    המחקר העדכני ביותר המאשש אפשרות של מעורבות תהליך דלקתי בפתוגנזה של מחלת פרקינסון הוא זה של
    Sung וחב' שהתפרסם באוקטובר 2016 ב-Mayo Clinic Proceedings. במחקר זה הודגם שניתן היה להפחית ב-43% את הסיכון למחלת פרקינסון, על יי טיפול בתרופות האנטי-דלקתיות המשמשות בטיפול ב-Rheumatoid Arthritis, תרופות ממשפחת DMARDs או disease modifying anti rheumatic drugs.

    הראשונים שהצביעו על דלקת עצבית הבאה לביטוי בשפעול של תאי glia בפרקינסון, היו McGeer וחב' ב-Neurology כבר בשנת 1988.
    מאז התאספו ראיות לכך שמערכת החיסון משחקת תפקיד בפתוגנזה ובהתקדמות של מחלת פרקינסון (
    Bender וחב' ב-Clinical Review in Allergy & Immunology משנת 2012, ו-Kannakat וחב' ב-Journal of Parkinson's Disease משנת 2013).
    אכן,
    Hirsch ו-Hunot דווחו ב-Lancet Neurology משנת 2009, על כך שבמוחות של חולי פרקינסון, ישנה הצטברות של תאי T מסוג +CD8 ו-+CD4 בקרבת נוירונים יוצרי דופאמין, זאת בהשוואה למקובל במוחות בריאים.
    ממצא אנטומי זה מצביע על כך שהסננה של ליממפוציטים היא תגובה לנזק נוירונאלי בפרקינסון. רמות מוגברות של ציטוקינים ושל סמנים ביולוגיים אחרים כולל
    TNF-α, ,β2-microglobulin, epidermal growth factor, transforming growth factor β , וכן ,IL-2   IL-6  ו-IL-1, יכולים להימצא בדם, בנוזל השדרה ובמוחותיהם של חולי פרקינסון, תוך שהם מצביעים על תפקידם של מנגנונים דלקתיים במחלת פרקינסון.  

    מחקרים על תפקיד הגנים של HLA או human leukocyte antigen סיפקו הוכחות נוספות על כך שמנגנוני חיסון נוטלים חלק בפתוגנזה של פרקינסון (Hamza וחב' ב-Nature Genetics משנת 2010, ו-Ahmed וחב' ב-Movement Disorders משנת 2012). אנליזת SNP או single nucleotide polymorphism של HLA, מצאה מתאמים חיוביים ל-haplotypes כגון HLA-B*07:02, וכן DRB1*15:01 כמו גם DQB1*06:02, אך לעומת זאת נמצא מתאם שלילי עם DRB1*04:04 (על פי Wissemann וחב' ב-American Journal of Human Genetics משנת 2013). 
    בשיטות האנליזה העדכניות של
    genomewide association בוצעה מטה-אנליזה שכללה 13,708 מקרי פרקינסון וכן 95,282 ביקורות של בריאים, וזוהו בגנום 26 אתרים (loci) בעלי רלוונטיות למחלה. במחקר של Nalls וחב' ב-Nature Genetics משנת 2014, אשר כלל 5,353 חולי פרקינסון ו-5,551 בריאים, דווח על 6 אתרים נוספים בגנום הקשורים ל-HLA שמראים מתאם עם המחלה. 

    אך בכל הנתונים הללו אין עדיין תשובה לשאלה מה גורם להתפתחות פרקינסון, או באופן ספציפי יותר, האם השפעול של מערכת החיסון הוא אירוע המגרה את תחילת התרחיש, או שמא הוא אירוע מלווה, המתרחש בו זמנית יחד עם רצף של תרחישים המביאים להתפתחות המחלה?
    ממצאים מהעת האחרונה בחולי פרקינסון, בקשר למוטציות בגן המקודד ל-
    LRRK2 או leucine-rich repeat kinase-2 (אנזים הידוע גם בשם dardarin, מהמילה הבאסקית "רעד") עשויים לשפוך עוד אור להבנת הדברים. 

    מוטציות בגן LRRK2 התגלו במשפחות עם מחלת פרקינסון של הגיל המאוחר, וכן בחולים ללא סיפור משפחתי, וכרגע מוטציות בגן זה הן הגורם הגנטי השכיח ביותר הקשור למחלת פרקינסון. 
    המוטציה הנפוצה ביותר הינה
    G2019S בה שייר glycine בעמדה 2019 של הפפטיד משוחלף על ידי serine, והיא נכרכה למחלה בשכיחויות שונות ברחבי העולם, כאשר השכיחות הגבוהה ביותר היא בין יהודים ממוצא אשכנזי וערבים ממוצא צפון אפריקני. למרות הרקע האתני השונה באופן מובהק נראה כי כל נשאי מוטציה זו הם בעלי haplotype משותף שמוצאו כנראה באותו אב קדמון ואולי בשניים.
    העלייה המשמעותית בשכיחות המוטציה
    G2019S בקרב ערבים ממוצא צפון אפריקה (37% במשפחות עם פרקינסון ו-1% באוכלוסיית בקרה), כמו גם שכיחותו הגבוהה ביהודים ממוצא אשכנזי (כ-25% במשפחות עם פרקינסון, כ-10% בקרב המקרים האקראיים ו-1.5% באוכלוסייה בריאה), מרמזים על אפשרות שייתכן ומוצא המוטציה הוא באגן הים התיכון.  

    במחקר ישראלי שהתנהל בבית חולים איכילוב בניהולם של הגנטיקאי פרופ' אבי אור והנוירולוג פרופ' ניר גלעדי, בו השתתפו למעלה מ-450 חולי פרקינסון המטופלים ביחידה להפרעות תנועה בבית חולים זה, נמצא כי 15% מהחולים שנבדקו  וכ-25% מאלה עם היסטוריה משפחתית, הם נשאים של המוטציה האמורה.
    יש להדגיש שהמוטציה בגן
    LRRK2 מופיעה רק אצל חלק מהחולים, ולמעשה רוב החולים אינם נושאים אותה. בדומה לתוצאות המחקר מניו-יורק, גם בישראל נמצאו אנשים בריאים בקבוצת הבקרה הנושאים את המוטציה, כך שספציפיות הממצא אינה גבוהה ואדם בריא הנושא את המוטציה בגן LRRK2 לא ייפתח בהכרח את המחלה.

    כאמור, LRRK2 הגן המקודד לחלבון דרדרין,  מתבטא באזורים נרחבים של המוח אך בניגוד לחלבונים אחרים הנכרכים עם פרקינסון, דרדרין כנראה אינו מבוטא בגופיפי Lewy. חלבון זה מכיל חמישה אזורים תפקודיים המעורבים במגוון תפקודים וביניהם קישור למצע, זרחון חלבונים וקישור בין-חלבונים.
    המוטציות השונות שנתגלו בגן זה מופיעות בכל האזורים התפקודיים שלו כאשר הנפוצה ביותר,
    G2019S, מתרחשת באזור הזרחון וגורמת לעלייה בפעילות זו.
    נראה אם כן, שהמוטציה האחרונה מגבירה את הקצב בו חלבונים ריבוסומאלים של
    LRRK2 המהווים שלב חשוב ביצירת חלבונים תוך-תאיים, מה  שיכול לעורר יצירת חלבונים בעודף ולהוביל לתמותת תאים. ואמנם, מחקרים  נוספים הראו שמוטציות בגן LRRK2 מגבירות את קצב הזרחון ב-2  חלבונים ריבוסומאלים הנקראים S11 ו S15
    כמו כן, בדגימות מרקמת המוח של  חולים עם מוטציות בגן
    LRRK2 נמצאו רמות גבוהות של חלבון S15 מזורחן בהשוואה לקבוצת ביקורת. 

    נראה אם כן, שדלקת אינה האירוע המגרה ומאתחל, אך יחד עם זאת הוא עלול לתרום להתדרדרות פרקינסון.
    מסקנה זו מאוששת על ידי מחקר פרוספקטיבי  של
    Williams-Gray וחב' ב-Movement Disorder משנת 2016, שעסק בפרקינסון של הגיל הצעיר יחסית, ונמצא בו שסמנים דלקתיים בנסיוב ניבאו דעיכה מוטורית וקוגניטיבית.
    למרות שמחקרים אפידמיולוגיים רבים חקרו את התפקיד של מנגנונים חיסוניים על ידי לימוד השפעתן של תרופות נוגדות דלקת, היו אלה
    Rugbjerg וחב' שביצעו בדנמרק את המחקר היחיד על מחלות אוטו-אימוניות ופרקינסון, על ידי על ידי השוואה של כ-13,700 חולי פרקינסון שאובחנו בין השנים 1986-2006 עם קבוצת בקרה.
    מחקר זה מצא הפחתה של 30% בסיכון ללקות במחלה ב-519 מטופלים מאובחנים עם
    rheumatoid arthritis, אך לא מצא כל הפחתה בסיכון באלה עם מחלות אוטו-אימוניות אחרות שנכללו במחקר.
    למרות שממצא זה יכול לנבוע מכשל באבחנה קלינית (שכן תסמיני
    RA יכולים לדמות לאלה של פרקינסון), החוקרים הגבילו את האנליזה רק לאותם מקרים של RA בהם ניתן היה למצוא נוגדנים עצמיים לפחות 5 שנים לפני האבחון הראשוני של פרקינסון, על מנת למנוע או לפחות להפחית למינימום שיבוש אבחנתי. 

    למעשה, המתאם ההפוך היה אף חזק יותר (50% הפחתה בסיכון לפרקינסון) באלה המאובחנים עם RA אפילו  10-14 שנים לפני האבחון של פרקינסון.
    הסבר חלופי למתאם הפוך זה הוא בכך ששימוש ארוך שנים על ידי תכשירים לא סטרואידאליים נוגדי דלקת (
    NSAIDs) על ידי מטופלים עם RA, גרמה אצלם להשפעה אנטי-דלקתית, שהפחיתה את הסיכון ללקות בפרקינסון. הסבר זה עשוי לשמש גורם מדרבן לפיתוח תכשירים חדשים להאטת ההתקדמות של המחלה. 

    ואמנם, האפשרות שתכשירים אנטי-דלקתיים עשויים להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון, נחקר במספר מחקרים תצפיתיים. במטה-אנליזה של 14 מחקרים כאלה, החשיפה ל-NSAIDs (אך לא לאספירין), הביאה להפחתה ממוצעת של 13% בסיכון לחלות בפרקינסון, אם כי תוצאה זו לא הגיעה כדי משמעות סטטיסטית (Rees וחב' ב-Cochrane Database Systemic Review משנת 2011).
    במחקר זה נעשתה מטה-אנליזה של תוצאות 4 מחקרים תצפיתיים בהם נמצא ששימוש ב-
    ibuprofen (שמות מותג Advil ,Motrin או Neurofen), הביא להפחתה של 27% בסיכון לפרקינסון, אך יחד עם זאת יש להזכיר שאנליזה זו עלולה להיות בעייתית, שכן רבים מהתכשירים ממשפחת NSAIDs, נמכרים בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ורבים מהמשתתפים במחקרים אלה עלולים היו לצרוך תרופות אלה ללא מרשם, מה שמקשה על דיוק ניתוח ההשפעה של אותן תרופות הנרשמות לשימוש משתתפי המחקר.   

    מחקרם העדכני של Sung וחב', עשוי לספק ממד נוסף בהקשר של הקשר בין טיפול בתכשירים נוגדי-דלקת והפחתת הסיכון לפרקינסון.
    במדגם של חולי
    RA, השימוש ב=NSAID היה כרוך בהפחתה מתונה בסיכון של פרקינסון, למרות מה שצוין למעלה, שהשימוש הכללי הנרחב ב-NSAID עלול היה להיות גדול משמעותית מזה שניתן במסגרת הניסוי הקליני בגלל שימוש נפוץ של האוכלוסייה בתכשירים אלה הניתנים לרכישה ללא מרשם רופא.
    במחקר של
    Sung וחב', הודגש שהסיכון לפרקינסון פחת ב-35% בחולי RA המטופלים עם NSAIDs. רבים מתכשירי NSAID שנבחנו במחקר זה הם בעלי השפעה ניכרת וספציפית על ציטוקינים דלקתיים כמו TNF-α, מה שמחזק את ההשערה על תפקיד דלקת בפתו-גנזה של פרקינסון. 

    למרות שממצאי Sung מרתקים, יש מספר תהיות ומגבלות במחקר זה שיש להזכיר. נתון בולט ביותר במחקר זה הוא השיעור הגבוה של תחלואה בפרקינסון הגבוה בערך פי-10 ממה שמקובל במחקרים אחרים (Twelves וחב' ב-Movement Disorders משנת 2003), ואפילו מהנתונים האפידמיולוגיים של Liu וחב' באוכלוסייה ב-Taiwan שפורסמו לאחרונה (Liu וחב' ב-Parkinsons Disease משנת 2016).
    בעוד ש-
    Liu וחב' מדווחים על שיעור של 35 מקרי פרקינסון לכל 100,000 שנות חיים בין השנים 2002-9, נתון התואם פרסומים אחרים על שכיחות פרקינסון, הרי שמחקרם של Sung וחב' מתייחס לשכיחות של 267 מקרים לכל 100,000 שנות חיים, נתון שנראה מוגזם בולט. 

    נתון תמוה נוסף במחקר המצוטט של Sung וחב', הוא שבמחקר זה גיל הלוקים בפרקינסון נמוך במיוחד (39% היו בני 49 שנה ומטה), וכן תמוה הנתון במחקר זה לפיו 77.6% מהמאובחנים עם פרקינסון היו נשים, מה שעומד בסתירה לשכיחות המוגברת באופן בולט בקרב גברים, כמקובל באינספור מחקרים. נראה אם כן שייתכן שהערכת מחברי המחקר לגבי "מי חולה של ממש בפרקינסון" מבוססת על קריטריונים שגויים או כאלה המפורשים באופן לא נכון. 

    נראה אם כן שהסוגיה של מעורבות דלקת כמרכיב בפתוגנזה של פרקינסון, רחוקה עדיין מהוכחות מוצקות, ויעברו עוד שנות מחקר לא מעטות שינסו לפענח מחלה קשה ומייסרת זו של הגיל המתקדם

    בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.


    26/11/2016
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    פרקינסון

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן