בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית מחלות לב וכלי דם מחלות לב וכלי דם כללי התפקיד של מדידת שומנים בהערכת הסיכון למחלה קרדיו-וסקולארית
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    התפקיד של מדידת שומנים בהערכת הסיכון למחלה קרדיו-וסקולארית

    התפקיד של מדידת שומנים בהערכת הסיכון למחלה קרדיו-וסקולארית
    בריאות מחלה קרדיו-וסקולארית (CVD), הבאה לביטוי כמחלת עורקים כליליים הגורמת להתקף לב, כמחלת כלי-דם היקפייים, וכן כמחלה צרברו-וסקולארית האחראית לשבץ מוחי, אחראית בערך לשליש מהתמותה בעולם
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית

    פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-שומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה,  אוניברסיטת תל-אביב.

    מחלה קרדיו-וסקולארית (CVD), הבאה לביטוי כמחלת עורקים כליליים הגורמת להתקף לב, כמחלת כלי-דם היקפייים, וכן כמחלה צרברו-וסקולארית האחראית לשבץ מוחי, אחראית בערך לשליש מהתמותה בעולם (Moran וחב' ב-Global Heart משנת 2014).
    בדו"ח של ארגון הבריאות העולמי (
    WHO) משנת 2015, שלושה רבעים מהתמותה האמורה מתרחשת במדינות עם הכנסה לנפש בינונית או נמוכה. נתון כה בולט מעלה תמיד את המחשבה שמא יש להצביע על הרמה הנמוכה יחסית של הרפואה במדינות אלה, כולל אי ביצוע בדיקות מעבדה רלוונטיות לגילוי גורמי סיכון ל-CVD.
    ואמנם, ההערכה של גורמי-סיכון מסייעת לקבוע מיהם האנשים הנמצאים בסיכון גבוהה ל-
    CVD, מה שעלול להוביל לשינויים במספר מדדים של אורח חיים ושל הרכב המזון, כמו גם שימוש בתרופות מתאימות, בניסיון לבטל או לפחות להפחית את התחלואה והתמותה, שבמקרים רבים היו ניתנות למניעה. 

    המטרה העיקרית במדידות של ליפידים בעשייה הרפואית, היא לסייע בהערכת הסיכון למחלה קרדיו-וסקולארית, ואנו מבקשים להתייחס כאן למדריך ולהמלצות שהתפרסמו בבריטניה בשנת 2014 על ידי המכון הלאומי למצוינות רפואית (NICE).
    המלצות אלה נועדו לנסות להביא לשינוי בפרופיל של שומני הדם על מנת למנוע או להפחית התרחשות
    CVD.

    האינדיקציות הקליניות למדידות ליפידים בדם:
    האינדיקציות הקליניות הן לנסות ולזהות נבדקים עם סיכון גבוה בניסיון למנוע בהם אירוע ראשון שלCVD  .
    הנחיות
     NICE העדכניות, ממליצות  על בדיקות סקר המלאות של כל המבוגרים בגיל 40-74 אם הם סובלים מסוכרת, , ועל נטילת 20 מיליגרם atorvastatin (שם מותג ליפיטור) מדי יום בגישה מניעתית, אם הסיכון שלהם הוא מעל 10% לפתח CVD  במהלך 10 השנים הבאות (זאת על פי מַחשֶבוֹן QRISK2 הלוקח בחשבון כ-10 פרמטרים של רמת ליפידים שונים, לחץ-דם, סיפור משפחתי וכו').
    המלצה זו לא אומצה באופן נרחב על ידי הקהילייה הרפואית, ואף זכתה לביקורת שכן פירושה שפלח משמעותי באוכלוסייה הרחבה יזדקק מכאן ואילך לטפל בעצמו בעזרת סטטינים (
    Wise ב-British Medical Journal משנת 2014). 

    מחשבון QRISK2 אינו ישים לגבי בני 85 שנה ומעלה, באלה עם סוכרת type 1, עם קצב פינוי גלומרולארי של הכליות הנמוך מ-60 מיליליטר/דקה/שטח גוף של 1.73 מטר2, לאלה עם אלבומינוריה, עם CVD  הידוע כבר בנבדק, או עם סיפור משפחתי של דיסליפידמיה. בכל האחרונים הנמצאים כבר בסיכון גבוה ל-CVD, ולכן אין טעם בביצוע של בדיקות סקר תקופתיות לגבי ריכוזי הליפידים.
    יחד עם זאת יש לציין שהסיכון ל-
    CVD  עלול להיות מקופח מבחינת הערכתו, בחולים מטופלים עם HIV, באלה עם מחלות נפש חמורות, הנוטלים תרופות הגורמות לדיסליפידמיה, באלה עם מפגעי דלקת סיסטמית, באלה שהם כבדי-משקל באופן מובהק עםBMI  שמעל 40 ק"ג/מ2, ואלה שחדלו רק לאחרונה לעשן. באופן כללי, לצורך מניעת אירוע ראשון או אירועים חוזרים של CVD, דיאטה הולמת, פעילות גופנית, שמירה על משקל גוף, צריכה מופחתת של אלכוהול והפסקת עישון מומלצים יחד עם תרפיה להפחתת ליפידים בנוסח סטטינים, כל אלה ניתנים לביצוע.

    גורמי סיכון למחלה קרדיו-וסקולארית:
    ישנם מספר גורמי סיכון הניתנים לשינוי, אלה הניתנים לשינוי באופן חלקי ואלה שאינם ניתנים לשינוי: בין גורמי הסיכון שניתנים לשינוי באופן מוחלט ניתן למנות את העישון, הרכב ליפידים וליפופרוטיאינים, גורמי דלקת, גורמים המוסטאטיים, תפקוד כלייתי לקוי, יתר-לחץ דם, , השמנת-יתר (בעיקר מרכזית באזור הבטן), ודיאטה.
    בין גורמי הסיכון הניתנים לשינוי רק בחלקם, ניתן למצוא זיהום אוויר, סוכרת או תסמונת מטבולית, גורמים פסיכולוגיים כעקה, או אישיות
    type A ופקטורים חברתיים-כלכליים כגון עוני.
    בין גורמי הסיכון שאינם ניתנים לשינוי מוצאים את הגיל, מין הנבדק (כאשר גברים בסכנה גדולה יותר מנשים, אלא אם כן הנשים הן בגיל חידלון הווסת ומעשנות), מוצא אתני, סיפור משפחתי של
    CVD, רקע גנטי ומשקל נמוך בלידה. .
    CVD שכיח יותר באלה עם סיפור משפחתי של אותה מחלת כלי-דם, והיא שכיחה יותר בקרב אלה ממוצא הודי בהשוואה לכל מוצא אתני אחר (Lovegrove ב-Proceedings of Nutrition Society משנת 2007).
    גורמי סיכון הניתנים לשינוי באופן חלקי, קשים יותר לטיפול שכן הם מצויים לרוב כבר מעבר לשליטה של המטפל והמטופל. 

    מדדים ליפידיים ו-CVD:
    רמה מוגברת בפלזמה של כולסטרול-LDL, נחשבת זמן רב כמנבא חזק ובלתי-תלוי שלCVD  (ע"פ McQueen וחב' ב-Lancet משנת 2008), ובהתאם הפחתת רמתו היא יעד מרכזי בטיפול עם תכשירים מפחיתי-ליפידים.
    ההנחה היא שכמות הכולסטרול בחלקיק
    VLDL או very low density lipoprotein היא קבועה, ואינה אחראית לתרומתם האתֶרוגנית של ליפופרוטאינים אחרים, ולכן אינה משמעותית באלה עם familial dysbetalipoproteinemia, בהם יש הערכת-יתר של רמת LDL-cholesterol (ע"פ Zhao וחב' ב-Arteriosclerosis & Thrombosis משנת 1993).
    בנוסף, יש להדגיש שנוסחת
    QRISK2 להערכת הסיכון העתידי לאירוע CVD, אינה דורשת הכללת רמת כולסטרול-LDL כמשנה בנוסחה זו, אלא דורשת את רמת סך-כולסטרול כמו גם את רמת כולסטרול-HDL כשני משתנים נפרדים (Hippisley וחב' ב-British Medical Journal משנת 2008).

     

    נראה שכולסטרול-HDL הוא גורם סיכון קרדיו-וסקולארי עוצמתי עם יחס הפוך למחלה טרשתית, כאשר הסיכון למחלה כזו עולה בצורה חדה כאשר רמת HDL נמוכה מ-1.04 מילימול'/ליטר (41 מיליגרם/דציליטר) (ע"פ Cooney וחב' ב-Atherosclerosis משנת 2009). יחד עם זאת, היחס בין סך-כולסטרול לכולסטרול-HDL נמצא מדד טוב יותר לניבוי CVD, מאשר 2 המדדים המרכיבים יחס זה (Lemieux וחב' ב-Archives of Internal Medicine משנת 2001).

     

    נתון משמעותי נוסף הוא השימוש במדד non-HDL-cholesterol, שידוע זה מכבר כמנבא טוב יותר של סיכון ל-CDV מאשר נמדד של LDL-cholesterol, והוא טוב לניבוי זה באותה מידה כמו apolipoprotein-B שאינו נהוג בשגרת המעבדה הקלינית (Hirsch וחב' ב-Preview in Cardiology משנת 2002).
    ידוע שמטופלים רבים המשיגים לדוגמה בעזרת טיפול בסטטינים את יעד רמת
    LDL-cholesterol שלהם, עדיין מפתחים CVD בחלקו כתוצאה מסיכון שארי שאינו ניתן לזיהוי בעזרת רמת HDL-cholesterol.
    לעומת זאת,
    non-HDL-cholesterol משמש כמדד של כל הליפו-פרוטאינים האתרוגניים המכילים apolipoprotein-B כולל LDL, וכן VLDL כמו גם IDL (או intermediate-density-lipoprotein) ו-lipoprotein(a).

     

    מה שחשוב יותר מהבחינה המעשית, שמדד non-HDL-cholesterol, אינו דורש שהנבדק יהיה בצום של לילה, ואף יכול להימדד באלה עם רמה גבוהה של טריגליצרידים.
    בנוסף, המלצות
    NICE האחרונות תומכות בשימוש במדד non-HDL-cholesterol, וממליצות על הפנייה למומחה כאשר רמת האחרון גבוהה מ-7.5 מילימול'/ליטר (290 מיליגרם/דציליטר). מדד non-HDL-cholesterol במיוחד חשוב בנבדקים עם סוכרת, בהם LDL-cholesterol יכול לא להיות מוגבר אך הסכנה ל-CDV עדיין משמעותית. יתרה מכך, הודגם שבסוכרת, non-HDL-cholesterol הוא מנבא טוב יותר של תמותה מ-CDV מאשר LDL-cholesterol (ע"פ Liu וחב' ב-Diabetes Care משנת 2005). בנוסף, הניבוי של CVD במטופלים עם סטטינים נותר יעד חשוב, וכאן non-HDL-cholesterol עשוי לסייע בהשגת יעד זה.
    לכן יש הגיון לכלול מדד זה בשגרת המעבדה הקלינית, מה גם שאין צורך בהוספת ריאגנטים חדשים, אלא מדובר אך ורק בחישוב פשוט לקבלת ערכו.

     

    רמות מוגברות של טריגליצרידים מהוות אף הן גורם סיכון בלתי-תלוי ל-CVD, אם כי הוא חלש יותר מאשר השימוש ב-LDL-cholesterol (ע"פ Nordestgaard ו-Varbo ב-Lancet משנת 2014).
    רמה גבוהה של טריגליצרידים היא מרכיב בתסמונת המטבולית, הכרוכה בסיכון גבוה של
    CVD.
    היפר-טריגליצרידמיה מגבירה גם את הסיכון לפנקראטיטיס (
    Berglund וחב' ב-Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism משנת 2012).
    סיבות שניוניות להופעת היפר-טריגליצרידמיה כוללות עודף אלכוהול, מחלות כבד או כליות, סוכרת לא מטופלת, הריון, , מספר מחלות אוטו-אימוניות ותרופות שונות  (תרופות מְשַתנוֹת כגון תיאזידים, אסטרוגנים, חוסמי בטא, קורטיקוסטרואידים, חוסמי פרוטאזות לטיפול ב-
    HIV, מדכאי מערכת החיסון, ותכשירים אנטי-פסיכוטיים).  

     

    ותמיד יש לזכור את נוסחת Friedwald המשמשת שנים רבות כמעין תמרור בתחום מדידת הליפידים במעבדה:

     LDL-cholesterol= Total cholesterol - HDL-cholesterol - Triglycerides / 2.2 (כאשר נוסחה זו בתוקף רק כאשר רמת טריגליצרידים נמוכה מ-4.5 מילימול'/ליטר (375 מיליגרם/דציליטר).

     

    בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.


    28/05/2016
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    מחלה קרדיו-וסקולארית

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן