בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית בריאות האישה טיפול הורמונלי חלופי האם אנו לקראת תחילת הרהביליטציה של הטיפול ההורמונאלי החלופי בנשים בגיל המעבר? חלק ב`.
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    האם אנו לקראת תחילת הרהביליטציה של הטיפול ההורמונאלי החלופי בנשים בגיל המעבר? חלק ב`.

    האם אנו לקראת תחילת הרהביליטציה של הטיפול ההורמונאלי החלופי בנשים בגיל המעבר? חלק ב`.
    בריאות טיפול הורמונאלי חלופי החל למעשה כבר בשנות ה-60, כאשר עד שנת 2002 היה מקובל שטיפול זה שנועד בעיקר לשמור על רמת אסטרוגנים בגוף מפני הדעיכה המשמעותית בהורמונים אלה בעת חידלון הווסת, הוא טיפול מיטיב עם האישה באופן בסיסי.
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית

    פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

     

    לקריאת חלק א' לחץ כאן

     

    הנתונים על הנשים המשתתפות במחקר:

    הגיל הממוצע היה 49.7 שנים, מסת הגוף (BMI) הממוצעת הייתה 25.2 ק"ג/גובה (מ2), ומשך הזמן הממוצע שעברו מתחילת המנופאוזה היה בממוצע 7 חודשים.

    לחץ הדם הממוצע שלהן היה 130/81  מ"מ כספית, ו-43% מהנשים היו מעשנות בזמן הכללתן במחקר. הנשים בקבוצת הביקורת היו בממוצע מבוגרות ב-5.7 חודשים מהנשים בקבוצת הטיפול ההורמונאלי, אך דומות בשאר המדדים שצוינו.

     

    סיבות להפסקת הטיפול ההורמונאלי החלופי היו:

    פטירה, אשפוז בגין התקף לב, אי ספיקת לב, שבץ מוחי, אבחון סרטן שד, תסחיף ריאתי, או DVT.

    ביוני 2008 הסתיים שלב המעקב המורחב אחרי משתתפות המחקר, והחלו להיבחן כל הנתונים הממוחשבים על מצב הנשים המשתתפות בו. 

     

    תוצאות המחקר:

    אחר פרק זמן ממוצע של 10.1 שנים של טיפולים, כאמור הומלץ לנשים להפסיקו בתאריך 1 באוגוסט 2002. לאחר הפסקת הטיפול המעקב אחר משתתפות המחקר נמשך בממוצע עוד 5.7 שנים, כאשר משך המעקב הכולל היה 15.8 שנים בממוצע. חמש שנים מתחילת המחקר נמצא ש-75% מהמשתתפות המשיכו להקפיד על סדר הטיפולים.

     

     ממצאי המעקב לאחר 10 שנים היו כדלקמן:

    41 נשים נפטרו (26 בקבוצת הביקורת, ו-15 בקבוצת המטופלות). ב-8 נשים אובחנה במהלך הניסוי אי ספיקת לב (7 מתוכן בקבוצת הביקורת ורק אחת בקבוצת הטיפול), והתקף לב אובחן
    ב-5 משתתפות (4 בקבוצת הביקורת ורק אחת בקבוצת הטיפול). שבץ מוחי התרחש ב-14 נשים מקבוצת הביקורת, וב-11 נשים מטופלות בהורמונים, ואילו השיעור של DVT היה נמוך: מקרה אחד בקבוצת הביקורת ו-2 מקרים בקרב המטופלות בהורמונים. 

     

    לגבי תחלואה בסרטן:

    התרחשות סוגי סרטן שונים לא הייתה שונה משמעותית בשתי קבוצות המדגם: 39 מקרים בקבוצת הביקורת לעומת 36 מקרים בקרב המטופלות בהורמונים.

    באופן יותר ספציפי, סרטן שד התגלה ב-17 נשים בקבוצת הביקורת ורק ב-10 נשים בקבוצת המטופלות הורמונאלית.

    לגבי ההתרחשות של סוגי סרטן אחרים, שם לא היה הבדל משמעותי בין 2 הקבוצות: 25 מקרים בקבוצת הביקורת, ו-26 מקרים בין המטופלות בהורמונים.

    מקרי מוות מסיבה של אירועי לב נרשמו ב-18 נשים מקבוצת הביקורת ורק ב-5 נשים בקבוצת המטופלות בהורמונים (הבדל משמעותי סטטיסטית) ואילו פטירות מסיבות אחרות נרשמו ב-8 נשים בקבוצת הביקורת לעומת 10 מקרי מוות בנשים המטופלות בהורמונים (הבדל לא משמעותי סטטיסטית).

     

    ממצאי המעקב אחר פרק זמן של 15.8 שנים היו כדלקמן:

    אירועים של מוות או של התקפי לב או של אי-ספיקת לב, התרחשו ב-94 נשים (59 מתוכן בקבוצת הביקורת, ורק 35 נשים בקרב המטופלות בהורמונים).

    במהלך 15.8 שנות המעקב הכולל 67 נשים נפטרו (40 בקבוצת הביקורת, ו-27 בקבוצת הטיפול), אי-ספיקת לב נמצאה ב-11 משתתפות (8 בקבוצת הביקורת ורק 3 בקבוצת המדגם), והתקף-לב התרחש ב-ב-16 משתתפות (11 בקבוצת הביקורת-ורק 5 בקבוצת המדגם). 

     

    מקרי שבץ מוחי לא היו שונים בין 2 קבוצות המטופלות, 21 מקרים בקבוצת הביקורת, ו-19 מקרים בין המטופלות בהורמונים.

    שיעור המקרים של DVT ושל תסחיפים ריאתיים היה נמוך ללא הבדל משמעותי בין 2 קבוצות המדגם: תשע נשים אובחנו עם DVT (5 בקבוצת הביקורת ו-4 בקבוצת המטופלות), ורק 4 נשים אושפזו עם תסחיף ריאתי (3 בקבוצת הביקורת ורק אחת בין המטופלות).   

     

    ומה לגבי סרטן השד?

    שתי הקבוצות לא היו שונות משמעותית, עם 26 מקרים שנתגלו במהלך 15.8 שנים בקבוצת הביקורת, ו-24 מקרים בין המטופלות בהורמונים.

    באשר לשאר סוגי הסרטן, כאן נרשמו 43 מקרים בקבוצת הביקורת -52 מקרים בין המטופלות בהורמונים. יש לציין את הקשר המשמעותי בין התחלת הטיפול ההורמונאלי לבין הגיל בתחילת הטיפול באשר לממצאי התמותה ומקרי סרטן השד: נמצא שנים שהחלו בטיפול ההורמונאלי מתחת לגיל 50 שנה, היו בעלות שיעור נמוך משמעותית של תמותה ותחלואה (RR=0.49). מאה תשעים ושתים נשים שנכללו במחקר שעברו בעבר כריתת רחם וטופלו באסטרוגן בלבד, היו בסיכון נמוך משמעותית למות או ללקות בסרטן השד (RR=0.42), בהשוואה לנשים בקבוצת הביקורת. ראוי לציין שבראשית שנות ה-90 בתקופה בה גויסו נשים להיכלל במחקר זה, כאמור 43% מהנשים בדנמרק היו מעשנות, אך מסתבר בפילוח התוצאות שגורם העישון לא היה תורם משמעותי לשינוי בתוצאות הטיפול ההורמונאלי החלופי.

     

    מסקנות מחקר זה הן כדלקמן:

    הטיפול ההורמונאלי החלופי הביא לירידה משמעותית בסיכון למוות טרם עת, לאי-ספיקת לב, לאוטם שריר הלב, כאשר הוא התחיל בשלב מוקדם יחסית של המנופאוזה. ממצאים אלה היו תקפים לאורך 10 שנים של הטיפול, והיו בתוקפם גם בתקופת 6 השנים של מעקב ההמשך.

    לא נמצאה כמו כן איזושהי עלייה בשיעור מקרי סרטן השד, שבץ מוחי, DVT, או תסחיף ריאתי. כלומר, המחקר מאשש את המסקנה שטיפול הורמונאלי שהחל בנשים בתחילת גיל המעבר שלהן ונמשך 10 שנים, לא הגביר תחלואה קרדיו-וסקולארית ותמותה בעטיה, וכן לא הוגבר הסיכון לסרטן השד, ולסוגי סרטן אחרים.

     

    מה אם כן יכולות להיות הסיבות לסתירה בין ממצאי מחקר WHI האמריקני שהודיע בנחרצות בשנת 2002 על סוף עידן ה-HRT, לבין ממצאי המחקר בדנמרק שתוצאותיו הפוכות בתכלית? במחקר הדני השתמשו בתכשיר סינתטי (17-β-estradiol) בעוד שבניסוי WHI האסטרוגן הוא ממקור של סוסות הרות. גם המרכיב הפרוגסטרוני היה שונה בשני הניסויים: norethisterone acetate בניסוי הדני לעומת medroxyprogesterone  בניסוי האמריקני.

    הגיל הממוצע של הנשים המשתתפות בשני המחקרים היה שונה משמעותית: 50 שנה במחקר הדני לעומת 64 שנה במבחן האמריקני. בהתאם, המרחק הדני היו הנשים רחוקות אך 7 חודשים מתחילת גיל המעבר, לעומת 10 שנים מאז תחילת גיל המעבר במחקר WHI.

     

    למעשה אין סתירה בין ממצאי המחקר הדני לבין הממצאים של אחת מקבוצות הנשים שנכללו במחקר WHI: מדובר בנשים מתחת לגיל 60 שנה עם פחות מ-10 שנים מתחילת המנופאוזה, בהן נמצאה ירידה אמנם לא משמעותית במחלת לב כלילית או בתמותה.

    אכן, במחקר WHI, בנשים שטופלו באסטרוגן ממקור סוסות בלבד נמצאה ירידה במקרי התקפי לב, מוות ממחלה כלילית, הצורך בשתילת תומכן, או בתהליכי צנתור כלשהם. גם מטה-אנליזה שהתפרסמה בשנת 2009 ב-American Journal of Medicine מאששת את תוצאות המחקר הדני כאשר נכללו בו נשים בגיל 55 שנה בממוצע,  בהן נמצאה השפעה חיובית של הטיפול ההורמונאלי על מדדי התמותה (ירידה של 27%), ונראה שההשערה שגיל צעיר יחסית של נשים המתחילות להיות מטופלות  ב-HRT מתאים יותר לתוצאות חיוביות של טיפול זה, ראויה לתשומת לב.

     

    נראה שגם באשר למדדים של שבץ-מוחי, פקקת ורידים עמוקים (DVT) ותסחיף פקקתי לריאות המחקר הדני נתן תוצאות חיוביות יותר מאשר מחקרים אחרים.

    הבדל זה עשוי לנבוע מההבדל בהורמונים המשמשים לטיפולים אלה.

    האסטרוגן 17-β-estradiol במחקר הדני, ידוע כאסטרוגן פחות תרומבוגני בהשוואה לאסטרוגן ממקור סוסות. מסתבר ש- 17-β-estradiol עדיף על האסטרוגן ממקור סוסות בהשפעתו ליצירת תחמוצת החנקן (NO) על ידי תאי אנדותל בדופן כלי הדם באדם, ובכך מביא להרחבת כלי-דם.

    ייתכן שיש מנגנונים נוספים שיכולים להסביר את ההשפעה החיובית הגורפת של HRT  בניסוי בדנמרק. ידוע גם ממחקרים אחרים, כגון זה שהתפרסם ב-Journal of Internal Medicine  בשנת 2001, שטיפול משולב של 17-β-estradiol

    ו-norethisrerone acetate מפחית רמת כולסטרול בדם, ומשפר את תפקוד האנדותל בנשים בגיל המעבר.

     

    יצוין שבתת-קבוצה של נשים במחקר הדני, אלו ללא רחם, שטופלו רק עם 17-β-estradiol, נמצאה ירידה משמעותית בתמותה ובסרטן השד במטופלות טיפול הורמונאלי לעומת קבוצת הביקורת.

    ממצא זה נמצא בהסכמה מלאה לממצאים מניסוי WHI, בו נכללו 10,739 נשים ללא רחם, ואשר קבלו טיפול יומי של אסטרוגן ממקור סוסות במינון יומי של 0.625 מיליגרם. במבחן האמריקני נמצא שכל הנשים בקבוצת הטיפול האחרונה נמצאו עם אחוזים נמוכים יותר של סרטן השד (ירידה של 23%). 

    יתרה מכך, במבחן הדני נמצאה עליה קלה ולא משמעותית במגמה של מקרי סרטן שד (סיכון של 58% ללקות במחלה לאחר 10 שנים של טיפול, לעומת ירידה רק של 10% לאחר 15.8 שנים, כאשר כזכור ב-5.8 השנים האחרונות לא ניתן יותר טיפול הורמונאלי.

     

    מחקר דני זה מרשים בעיקר באורך תקופת המעקב של הנשים המשתתפות בו, שכן לא קל לעקוב 16שנים אחרי מדגם לא קטן של נשים בניסוי קליני. אך מסקנותיו נראות בהחלט שונות ממה שהוצג לעולם הרפואה, ולמאות מיליוני נשים בעולם בגיל המעבר ב"מפץ הגדול" של מחקר WHI האמריקני משנת 2002.

    מסתבר שלעתים מסקנות של מחקר אחד, רחב מימדים ככל שיהיה, ואף אמריקני, יכולות לשנות סדרי בראשית, ולגרום לאינספור נשים בעולם להפסיק מנהגן מימים ימימה בנטילת הורמונים המקלים על מצוקות גיל המעבר, ולסבול שנים בחרוק שיניים, רק כדי לחסוך עליה של 1.3% בסיכון להתקף לב בגיל 70, או עליה מתונה עוד יותר של 0.8% בסיכון לסרטן השד.

     

    המחקר הדני הזה ועוד לא מעט מחקרים נוספים במרוצת 10 השנים האחרונות, הראו שמחקר WHI אינו חזות הכול. יש תרחישים רבים מספור בהם טיפול הורמונאלי חלופי טובים לאישה בגיל המעבר, זאת אם מתחילים בטיפולים סמול לחידלון הווסת, ואם נוטלים הרכבי הורמונים שונים מאלה שנצרכו בניסוי WHI.

    ואולי כך ניתן ליהנות משני העולמות: גם לסבול פחות מתסמיני גיל המעבר, ואולי אף לשפר מדדים קרדיו-וסקולאריים אחדים, כפי ניתן להיווכח בתמונה שלמטה..

     
    ממצאי המחקר בדנמרק:

    היחס בין האשפוזים בגין מתקפי לב, אירועים מוחיים, תסחיפים ריאתיים, או אי-ספיקת לב, בקרב מטופלות בהורמונים HRT)) לעומת לא מטופלות (control). המעקב נמשך כ-16 שנים.

     

    בברכה, פרופ' בן-עמי סלע
    24/11/2012
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    טיפול הורמונאלי חלופי בנשים בגיל המעבר - חלק ב`

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן