בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית מוח ומערכות העצבים טרשת נפוצה האם נוגדנים עצמיים לתעלות אשלגן קשורים להתפתחות טרשת נפוצה?
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    האם נוגדנים עצמיים לתעלות אשלגן קשורים להתפתחות טרשת נפוצה?

    האם נוגדנים עצמיים לתעלות אשלגן קשורים להתפתחות טרשת נפוצה?
    בריאות טרשת נפוצה הינה מחלה כה קשה ומתמשכת וחשוכת מרפה המכה בעולם ב-2.5 מיליון בני-אדם, וכל שאנו משערים היום שהיא מחלה אוטואימונית, אך היעד להתקפה עצמית זו של מערכת החיסון עדיין לא אותר.
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית

    בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, הפאקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.

     

    המחקר הרפואי הוא עניין לאנשים מביני דבר אך גם לאלה שסבלנותם אינה פוקעת מהר. שהרי לא תמיד משחק לנו המזל ואנו מסוגלים לנסח תוך רבע שעה את "חוק הכבידה", כאשר תפוח עץ צונח על ראשנו בעת נמנום בגינת הבית, או את "חוק ארכימדס" כאשר אנו משתכשכים באמבט בעת ביקור בסיציליה ולפתע פורצים לסלון בשאגות "אאוריקה"!
    במחקר הרפואי מאז ומתמיד, רעיונות מבשילים לאט, וחלקם הגדול אינו מבשיל כלל, ובחלק מהמקרים רעיון או ממצא שמדווחים עליו בצנעה רבה בבחינת "שלח לחמך", הופך לאחר שנים לא מעטות לרלוונטי ולחלק מתגלית חשובה בעלת משמעות קלינית.

     

    ולמה הכוונה? טרשת נפוצה (multiple sclerosis, ולהלן MS) תוארה לראשונה על ידי הנוירולוג הצרפתיJean-Martin Charcot  בשנת 1868, ובכל אותן שנים שחלפו מאז אנו עדיין מתלבטים בשאלה מה הגורם לתהליך ההורס את שכבת המיאלין (דמיאלינציה) העוטפת את האקסונים של תאי העצב ומשבש את פעולתם?

     

    במרוצת השנים עלו רעיונות רבים החל מנזק מוחי שמחולל נגיף דמוי חצבת, דרך נוגדנים עצמיים לגנגליוזידים, שהם מולקולות ליפידיות בממברנת המיאלין, או שמא נוגדנים עצמיים כנגד החלבון myelin basic protein  שהוא חלק ממבנה המיאלין, וכיוצא באלה.

    אכן מחלה כה קשה ומתמשכת וחשוכת מרפה המכה בעולם ב-2.5 מיליון בני-אדם, וכל שאנו משערים היום שהיא מחלה אוטואימונית, אך היעד להתקפה עצמית זו של מערכת החיסון עדיין לא אותר.

     

    בשנת 2000 כמדומני, השתתפתי בכינוס על טרשת נפוצה, תחום בו אני עוסק החל משנת 1978, ושם האזנתי לגמרי במקרה להרצאה של פתולוגית בשם Nora Rosengurt מ-UCLA, שתארה אז ממצא שנשמע מעניין אם כי ודאי לא מסעיר: בתעלות האשלגן שבממברנות תאים ישנו מרכיב המכונה Kir4.1 שיכול להיות אחראי לכושר השמירה על חומציות נאותה (buffering) החיונית לפעולתם של תאי הסמך, תאי הגליה האחראיים בין השאר ליצירת המיאלין.

    הכינוי Kir משמעותו K inward rectifier דהיינו מרכיב המעודד החדרה של יוני אשלגן אל תוך התאים ואינו מעודד את יציאתם מן התאים החוצה. ההחדרה של אשלגן אל תוך התאים, נובעת מחסימה של יציאת מגנזיום מהתאים.

     

    כאשר קבוצת המחקר של Rosengurt השתמשה בעכברים עם מוטציה בחלבון Kir4.1, התברר שלעכברים אלה היו שיבושים מוטוריים ניכרים, שגרמו לתת-מיאלינציה בעצבי השדרה, מה שגרם ליצירת חללים דמויי ספוג, להתנפחות האקסונים ולניוון שלהם.

    תוך שימוש בצביעות אימונולוגיות מצאו חוקרים אלה שהחלבון Kir4.1 בא לביטוי דווקא בתאים אוליגודנדרוציטים (תאי תמך) המייצרים מיאלין, ולא בתאי עצב או בתאים אסטרוציטים (הידועים גם כתאי גליה בצורת כוכב המספקים תמיכה ביוכימית בתאי האנדותל הבונים את מחסום דם-מוח, מזינים את רקמת העצבים ושומרים על המאזן היוני החוץ-תאי.

     

    כאשר הם גידלו בתרבית אוליגודנדרוציטים מעמוד השדרה של עכברים עם המוטציה ב-Kir4.1, התברר שתאים אלה היו חסרים יכולת הולכה חשמלית, הממברנות של התאים הראו דה-פולריזציה של הפוטנציאל החשמלי, והמורפולוגיה של התאים לא הגיעה לבשלות מורפולוגית.

    לעומת חסרים אלה לא נמצא שום פגם מבחינת המאפיינים הפיזיולוגיים של הנוירונים מעכברים אלה. מערכת זו הדגישה את החשיבות הרבה של Kir4.1 למוליכות החשמלית של אוליגודנדרוציטים ומכאן הוסקה החיוניות הרבה של תעלות אשלגן לתהליך המיאלינציה.

    בשנת 2001 פרסמה קבוצת מחקר זו מקליפורניה ב-Journal of Neurosciences מאמר בו הם קידמו את הרעיון שתת היחידה Kir4.1 יכולה לשחק תפקיד בתהליכי דה-מיאלינציה גם במחלות אנושיות בהן יש פגיעה במיאלין.  

     

    למעלה מעשור חלף מאז פרסום המאמר האחרון, והנה מתפרסם ביולי 2012 בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine מחקר משותף של 3 קבוצות נוירולוגים גרמניים במינכן, בוכום ומרבורג, וכן של נוירולוגים ואופתלמולוגים באוניברסיטת דנבר בקולוראדו, תחת הכותרת המרשימה: "תעלת האשלגן Kir4.1 משמשת כיעד להתקפה של מערכת החיסון בטרשת נפוצה".

    חוקרים אלה מדווחים על גילוי של נוגדנים הנקשרים באופן ספציפי לחלבון Kir4.1 בכמעט 50% מהחולים בטרשת נפוצה שהם בדקו.

    בתחילת המחקר, הבחינו החוקרים בכך שאימונוגלובולין מסוג IgG מדמם של חולים בטרשת נפוצה אל לא מדמם של נבדקים מקבוצות ביקורת, נקשר לחלבון שמופיע במוחם של בני אדם ושל מכרסמים.

     

    לאחר מכן הם זיהו שהחלבון איתו מגיבות מולקולות IgG מחולי MS הוא אחד משתי הלולאות החיצוניות של Kir4.1 המשתרבבות מחוץ לתאים האוליגו-דנדרוציטים. 

    לאחר מכן הם פיתחו שיטת ELISA בעזרתה ניתן לגלות את הנוגדנים בפלזמה הנקשרים  ל-Kir4.1, ואז באופן משכנע ומרגש לא פחות גילו נוגדנים הנקשרים Kir4.1 ב-186 דגימות פלזמה מתוך 397 חולי MS שסקרו, אך רק ב-3 מתוך 329 דגימות פלזמה של חולים במחלות נוירולוגיות אחרות שאין כל קשר מנגנוני בינן לבין MS, ולא הצליחו לגלות נוגדנים כאלה באף לא אחת מתוך 59 דגימות פלזמה של אנשים בריאים לחלוטין.

     

    בהמשך הם מצאו שתת הקבוצות של IgG, או מה שקרוי איזוטיפים (isotypes) שקשרו Kir4.1 היו מסוג IgG1 ו-IgG3, שני תת-סוגים של IgG שידועים ביכולתם להיקשר למשלים (complement) ולגרום להמסת התא המותקף (lysis).

    כאשר החוקרים הזריקו משלים ממקור אדם ונוגדני IgG הנקשרים ל-Kir4.1, שבודדו מחולים עם MS, אל תוך הציסטרנה מגנה במוחם של עכברים הם גילו במוחות אלה תהליכים פתולוגיים כבר לאחר 24 שעות.

    ציסטרנה מגנה הוא חלל בקצה התחתון של הגולגולת שנמצא מסביב לחלקו התחתון של המח המאורך והמח הקטן. חלל זה מצופה בקרום עכבישי שהוא השני מבין קרומי המח. למרות שהשינויים הנוירו-פתולוגיים שהופיעו תוך 24 שעות לא היו דומים לאלה האופייניים ל-MS, יש לקחת בחשבון שפרק זמן קצר זה אינו מספיק להתפתחות מלאה של התסמינים הפתולוגיים שמוצאים בטרשת נפוצה.

     

    שוב נדגיש שתעלת אשלגן מסוג Kir4.1 מתבטאת בעיקר על ידי תאי גליה במערכת העצבים המרכזית, בעיקר אסטרוציטים, ואוליגו-דנדרוציטים. Kir4.1 על פני אסטרוציטים אחראי למינון של אלקטרוליט זה החודר אל תאי הגליה והוא קריטי לשמירה על מעבר האימפולס העצבי, כפי הודגם לגבי עצב הראיה בעכברים. אכן, אותם עכברים שהונדסו גנטית באופן המונע בהם את התבטאות Kir4.1, סובלים מפגיעה קשה בתהליך המיאלינציה וממילא לפגיעה קשה בתפקוד האקסונים במערכת העצבים המרכזית.

     

    חוזקו של מחקר המתואר הוא במובהקות הסטטיסטית החזקה במיוחד של ממצאיו, באופן שהנוגדנים האמורים התגלו בדמם של כ-47% מחולי טרשת נפוצה, ורק ב-1% ממקרים של חולים במחלות נוירלוגיות אחרות וב-0% מבין האנשים הבריאים לחלוטין.

    נוגדנים מיוצרים בתאי B של מערכת החיסון, ובאופן יותר ספציפי בתאי פלזמה. בשנים האחרונות, מתברר ביתר-שאת תפקידם של תאי B בטרשת נפוצה, על בסיס התגובה הדרמטית לשיטות טיפוליות שגרמו להפחתה במספרם של תאי B אלה. בנוסף, כל האנטיגנים שיכלו לשמש באופן פוטנציאלי כיעד להתקפה אוטואימונית, דוגמת myelin basic protein ואשר נוגדנים להם נמצאו בדמם של חולי טרשת נפוצה, לא נתנו תשובה ברורה שכן נוגדנים ואותו אנטיגן נמצאו גם בדם של נבדקים עם מחלות אחרות.

     

    אך הספקות לגבי המשמעות האטיולוגית של הנוגדנים לאנטיגן Kir4.1 כגורמי טרשת נפוצה עדיין קיימים. אמנם יש כאן מצב של מובהקות סטטיסטית שכמעט אינה מוכרת לנו כחוקרים רפואיים, בהשוואת ההימצאות של נוגדנים אלא באופן כה מובהק בדמם של חולי MS בהשוואה לקבוצות הביקורת, אך עדיין יש לזכור שב-53% מבין החולים עם MS לא נמצאו כלל נוגדנים אלה, והדבר עומד בסתירה לפוסטולאטים של רוברט קוך, שקבע לפני למעלה מ-100 שנה שרק אם מוצאים את הפתוגן הרלבנטי אצל החולה, ניתן לקבוע שהוא באופן פוטנציאלי "גורם למחלה".

    כיצד אם כן ניתן לייחס לנוגדנים כנגד Kir4.1 תפקיד בגרימת המחלה, אם לא מוצאים כלל נוגדנים אלה בלמעלה ממחצית המאובחנים במחלה זו, אלא אם כן אנו מסכימים לפשרה על פיה יש מספר תת-סוגים של טרשת נפוצה עם גורמים אטיולוגיים שונים.

     

    דוגמה רלוונטית נוספת להתלבטות המובעת כאן, היא המפגע הידוע

    כ-neuromyelitis optica, שהיה מקובל שנים רבות כתת-קבוצה של טרשת נפוצה, אלא שכיום הוא נחשב למפגע העומד בזכות עצמו. גם במפגע האחרון, יש תיאוריה שהוא מושרה על ידי נוגדנים עצמיים כנגד aquaporin-4, שהיא תעלת מים בקצוות של אסטרוציטים, וייחסו לנוגדנים העצמיים שמצאו כנגדו תפקיד נוירו-פתוגני.

    אך גם במקרה של neuromyelitis optica, נמצא שנוגדנים עצמיים ל-aquaporin-4  נמצאים בדם של רק כ-75% המלוקים במפגע זה, ונשאל השאלה מה גורם למפגע זה ב-25% של הלוקים שבו, שלא מוצאים נוגדנים אלה בדמם.  

     

    תמיד ניתן לתרץ את החסר החלקי של נוגדנים עצמיים במחלה מסוימת, בנימוק שבמחלות אוטואימוניות תיתכן מחזוריות בה בפרקי זמן שונים רמת הנוגדנים הללו יכולה להיות גבוהה או נמוכה או אפילו חסרה, כל זאת בתלות בפאזת המחלה, האם ברגיעה (רמיסיה) או בשלב ההחמרה (relapse). כך או כך, ימים יגידו, ואולי בסאגה הלא קלה לפענוח של טרשת נפוצה ירשם דף נוסף של תקווה להבין את המחלה, ואחריה תבוא התפוגגות של תקווה זו.

     

    בברכה, פרופ' בן-עמי סלע


    25/08/2012
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    טרשת נפוצה

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן