בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית מחלות סוכרת סוכר אינו טוב ללב: נתונים רפואיים עדכניים שאין בהם מתיקות כלל ועיקר
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    סוכר אינו טוב ללב: נתונים רפואיים עדכניים שאין בהם מתיקות כלל ועיקר

    סוכר אינו טוב ללב: נתונים רפואיים עדכניים שאין בהם מתיקות כלל ועיקר
    בריאות גם התובנה שדברי מתיקה אינם טובים בעולם של השמנת יתר וסוכרת הולכת וגואה, כעת מתווספים לאלה נתונים לא מחמיאים לסוכר והקשר שלו להגברת סיכון למחלות לב.
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית

    פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

     

    קיימת סטיגמה שאת מקורותיה לא קל לאתר ורבים בציבור שותפים לה, שלכאורה כל פריט מזון טעים לחך, ודאי אינו טוב לבריאות. כנראה שתובנה בלתי מוכחת זו, מקורה בתחושה שאנו נוטים להרבות באכילת או שתיית פריטי מזון או משקה ככל שהם טעימים יותר, וכל המרבה כידוע אינו משובח, ויש בכך גרעין של אמת.

    יחד עם זאת, מחקרים רפואיים זיכו בשנים האחרונות פריטים ערבים לחיכם של רבים כמו קפה, שוקולד מריר, אגוזים שמנוניים, ואפילו שתייה מתונה של אלכוהול, מהאשמה של "אינם טובים לבריאות", ועדיין יש חשש סמוי שלכל דבר מענג יש "תג מחיר".

     

    היום אנו מעלים לדיון את הסוכר, שהרי מזונות ומשקאות מתוקים ערבים לנו בר משחר הילדות, וסוכר במזון מהווה מאז ומתמיד מטרה לחיצי הביקורת של התזונאים.

    אנו מטיפים לזאטוטים שסוכר אינו טוב לשיניים, ולא תמיד זוכים לשיתוף פעולה מהקטנים, שחוכמת הרפואה מהם והלאה. גם התובנה שדברי מתיקה אינם טובים בעולם של השמנת יתר וסוכרת הולכת וגואה, וכעת מתווספים  לאלה נתונים לא מחמיאים לסוכר והקשר שלו להגברת סיכון למחלות לב.

     

    מהם סוכרים?   

    כמו כל הפחמימות, סוכרים הם חומרים פשוטים יחסית המורכבים משלושה יסודות בלבד: פחמן, מימן וחמצן.

    חד-סוכר הוא צורת הפחמימה הקטנה והפשוטה ביותר, לעומת עמילן לדוגמה שהוא פחמימה מורכבת ממספר רב של יחידות סוכר המופיעות כפולימר.

    סיב תזונתי הוא סוג מיוחד של פחמימות מורכבות, המורכב מגדילים (strands) ארוכים של יחידות סוכר מחוברים ביניהם לשרשראות מסועפות. לסוכרים ולעמילנים יש ערך קלורי זהה, של 4 קלוריות לגרם.

    ישנם רק 2 סוגים של סוכר: סוכרים בודדים, או מונוסוכרים, ודו-סוכרים.

     

    בין הסוכרים הבודדים גלוקוז (או דקסטרוז בשמו האחר) הוא הסוכר הנמצא בדם ובנוזלי הגוף, ומהווה מקור עיקרי לאנרגיה המתדלק את המטבוליזם בגוף.

    פרוקטוז (סוכר פירות) הנמצא בפירות ובירקות הוא הסוכר השכיח ביותר בסוגי מזון אלה. גלקטוז הוא מונו-סוכר שלישי שמקורו התזונתי העיקרי הוא חלב, או יותר נכון הדו-סוכר העיקרי בחלב, לקטוז.

     

    דו-סוכרים:

    סוכרוז (או סוכר לבן) ידוע גם כסוכר השולחן והוא מורכב מגלוקוז ופרוקטוז, ומקורו מקנה סוכר, דבש, סלק סוכר, והוא הסוכר המתוק ביותר. לקטוז כאמור הוא סוכר החלב ומוצרי חלב, והוא מורכב מגלוקוז וגלקטוז.
    הדו-סוכר השלישי מלטוז, המורכב מ-2 יחידות גלוקוז, נמצא בלתת (
    malt), והוא אבן יסוד של גליקוגן, הפחמימה המורכבת האוגרת אנרגיה בכבד ובשרירים.

     

    מטבוליזם של סוכר:

    לפני שהגוף מסוגל לספוג סוכרים מהמזון, הוא חייב לבקע אותם לסוכרים פשוטים. ברוב המקרים, תפקיד ביקוע זה מוטל על אנזימים במערכת העיכול, אך לעתים יש כאלה החסרים את האנזים lactase (לקטאזה), ואלה מתקשים לפרק לקטוז למרכיביו, גלוקוז ולגלקטוז.

    כיון שהדו-סוכר לקטוז אינו נספג במעי הדק, הוא מועבר במורד המעי, מגיע למעי הגס ומתפרק על ידי חיידקי פלורת המעי הגס, וכך נגרמות תופעות של נפיחנות, כאבי בטן, ושלשולים.

     

    ברגע שגלוקוז נספג במעי הוא משמש גורם מרכזי במטבוליזם של הפחמימות בגוף. זהו הסוכר הנע בדם ונכנס לתאי הגוף לתדלק את האנרגיה שהגוף זקוק לה.

    בכבד ובשרירים, גלוקוז יכול להיות מוסב לפחמימה המורכבת-גליקוגן, הנאגרת עד אשר הגוף יודע לפרקה בעיתות צום או משבר אחר של חסר סוכר בדם.

     

    אינסולין הוא ההורמון המאפשר לגלוקוז להיכנס לתאים, אם כי המוח ומספר איברים נוספים מסוגלים להשתמש בגלוקוז ללא אינסולין.

    רמת גלוקוז בדם עולה כצפוי לאחר ארוחות, וכתגובה מפרישה בלוטת הלבלב אינסולין, בתלות ברמת גלוקוז בדם.

    בסוכרת, לעומת זאת, הגוף יוצא מאיזון, שכן רמת גלוקוז בדם עולה לרמות גבוהות: בסוכרת type 1 הבעיה נעוצה בלבלב שאינו מפריש מספיק אינסולין, אך בצורת הסוכרת השכיחה הרבה יותר, type 2, רקמות הגוף אינן מגיבות לפעולת אינסולין, והלבלב אינו יכול לעמוד במאמץ של ייצור והפרשת רמות אינסולין, לפצות את התרחיש של "עמידות לאינסולין" של תאי הגוף.

     

    אפילו באלה שאינם סוכרתיים, אינסולין הוא המפתח לתגובת הגוף לפחמימות במזון.

    פחמימות המתפרקות מהר לסוכרים פשוטים, מעודדות הפרשה של כמות אינסולין גדולה על מנת להחדיר את עודף הסוכר לתאים, אך למצב של עודף אינסולין יש גם השפעות שליליות על הבריאות.

    פרוקטוז הוא סוג אחר של חד-סוכר: במקום להעלות את רמת הסוכר בדם ולגרות הפרשה של אינסולין, פרוקטוז עובר מטבוליזם בכבד, וזו גם הסיבה שמעודדים חולי סוכרת לספק תאוותם לדברים מתוקים בצריכת פירות, לא ממתקים, וזו סיבה טובה אחת שיצרני מזון פונים כעת לפרוקטוז כתוסף ממתיק.

     

    אך בעוד שמטבוליזם באדם יכול להשתלט על כל הסוכר באגסים שאדם ממוצע אוכל מדי יום, הכבד שלנו אינו מצויד באופן שיאפשר לו להשתלט על כמות הפרוקטוז המגיעה ממזון מעובד או משקאות קלים שהוסף להם פרוקטוז להמתיקם.

    זהו מקרה קלאסי של "יותר מדי של דבר טוב" שהרי הכבד מגיב לכמויות גדולות של פרוקטוז על ידי שהוא מפריש לדם טריגליצרידים ושומנים אחרים.

     

     

    מהיכן מגיע הסוכר?

    סוכרים נמצאים באופן טבעי בפירות, ירקות ומוצרי חלב. כיוון שסוגי מזון אלה מכילים כמויות סוכר מתונות ובמקביל הם מכלילים חומרים מזינים חשובים, הם נחשבים "מזון בריא".

    סוכרים מוספים בצורת סירופ או בכל צורה אחרת לפריטי מזון בשעת העיבוד שלהם, או הכנתם במטבח, או בעת הארוחה עצמה.

    הצורה הפופולארית ביותר בימים אלה היא סירופ תירס עשיר בפרוקטוז. סירופ תירס מבוסס על עמילן תירס (קורנפלור) משמש כתוסף מזון במזונות מעובדים רבים, בסיס לרטבים, ממתיק וחומר גלם לבישול. במקור מורכב סירופ תירס בכיר מגלוקוז, כאשר תהליך ההמרה של עמילן לסירופ על בסיס גלוקוז כלל 2 אנזימים דוגמת אלפא עמילאזה וגלוקו-עמילאזה.

     

    סירופ התירס משמש כמעבה, מלחח ושומר טריות בתעשיית המזון, אך כיוון שטעמו המתוק עדין יחסית, ניתן ומקובל לצרף אליו ממתיקים נוספים במוצר הגמור.

    למרות שתהליך ייצורו מסובך יחסית לזה של סוכר קנה או סלק סוכר,הסבסוד המסיבי בגידול תירס בארה"ב ועלות משלוח נמוכה, מחירו הסופי במשקל נמוך במעט מזה של סוכר לבן.

    סירופ תירס וסירופ תירס עשיר בפרוקטוזה מיוצרים כמעט בלעדית ב"חגורת התירס" בארצות הברית, על ידי מגדלי תירס.

     

    סירופ תירס עשיר בפרוקטוזה (High-fructose corn syrup) הוא סירופ דומה שמכינים על ידי הוספת אנזים שלישי ויקר יחסית - גלוקוז איזומראז (glucose-isomerase). בסירופ זה יש תערובת קיים עירוב של גלוקוז ופרוקטוז במוצר הסופי.

    כתוצאה מכך סירופ תירס עשיר בפרוקטוזה צמיג פחות ומתוק יותר מסירופ תירס.

    בשנת 1970 כאשר החלו מייצרים סירופ עתיר פרוקטוז זה, סך הסירופ שיוצר שם עמד על 3 טון, אך כבר לאחר 20 שמנה, בסוף שנות ה-90, עלתה הכמות הנצרכת של HFCS בארצות הברית על הכמות הנצרכת של סוכר.

     

    המוצרים הבאים, בגרסאות המסחריות הנפוצות, עושים שימוש נרחב בסירופ תירס, סירופ גלוקוזה או סירופ תירס עשיר פרוקטוזה: קטשופ, רוטב ברביקיו, סירופ שוקולד, קוקה-קולה, דגני בוקר, יוגורט יופלה, גלידת בן וג'רי. כיום מיוצרים מדי שנה בעולם כולו מיליוני טונות של סירופ תירס.

     

    סוכרים טבעיים במזון הם בדרך כלל מותג בריא, אך סוכרים שמוסיפים למזון מעובד, זהו כבר סיפור אחר.

    כאשר הוספת סוכרים אלה הייתה אמורה להגביר צריכה של יוגורט או חלב, זה היה יתרון בריאותי, אך כשמוסיפים סוכרים לממתקים, למיני מאפה, או למשקאות קלים, הם יותר מזיקים מאשר מועילים.  

     

    על פי נתוני משרד החקלאות בארה"ב, האמריקני הממוצע צרך בשנת 1970 את שווה הערך של 25 כפות סוכר ליום, אך מספר זה צמח לממוצע של 29.8 כפות סוכר ליום בשנת 2005.

    תוספת זו מתורגמת עלייה של 19% בצריכה הקלורית (תוספת של 400-476 קלוריות ליום), כאשר רוב הקלוריות הללו מגיעות מסירופ-תירס עתיר פרוקטוז.

    באופן לא מקרי, התרחב היקף המותניים של האמריקני הממוצע באותה תקופה, מה שהעלה את נתוני התחלואה בסוכרת.

    למעשה, האמריקאי הממוצע הגדיל צריכת קלוריות של משקאות קלים ב-70% בין השנים 1970
    ו-2000.

     

    אמנם, הנתונים העדכניים על אחוז כלל הסוכרים המוספים לרשימת המותגים הבאה, מציב בראש הרשימה את המשקאות המוגזים למיניהם: במשקאות מוגזים אחוז הסוכרים המוספים עומד על 33.0%, בממתקים יש 16.1% סוכרים מוספים, בעוגות, עוגיות ודברי מאפה-12.9%, במשקאות פירות-9.7% בגלידות, בסוגי יוגורט ממותקים ובחלב עם טעמים מיוחדים-8.6% ובדגניים נושאי טעמים (קינמון לדוגמה) יש 5.8% סוכרים מוספים.

    אכן כל כך הרבה הוספת מתיקות למוצרי מזון, סופה שתשפיע על הלב! למרות שמדובר בסוכרים פשוטים, הקשר שלהם למחלות קרדיו-וסקולאריות אינו כה פשוט, שכן הוא תלוי בגורמי הסיכון הקיימים למחלת לב.   

     

    השמנה:

    עודף משקל כרוך בהרבה בעיות בריאות, החל מיתר לחץ דם, , דלקת פרקים, סרטן הערמונית ומחלות לב.

    מוערך שבארה"ב מדי שנה עודף משקל אחראי ל-300 אלף פטירות מדי שנה, מה שמהווה אחד מכל 10 פטירות.

    בין השנים 1970 ושנת 2000 עלתה צריכת הקלוריות של מבוגר אמריקאי ביום

    ב-500 קלוריות, כמות קלוריות האחראית באופן מובהק לעלייה במשקל במהלך 30 שנה אלה. הצריכה המוגברת של סוכרים במזון אחראית ל-תוספת של כ-15% מעודף הקלוריות האמור, בעיקר במשקאות הקלים המוגזים, משקאות הפירות, משקאות "האנרגיה", ואפילו מים מינרלים מועשרים בוויטמינים.     

     

    סוכרת:

    סוכרת type 2 התרחבה במקביל לעלייה במשקל, ותפקיד לא נכבד בעלייה זו מיוחס למשקאות הקלים. שלושה מחקרים גדולים שבחנו במשותף 160,000 נשים במשך 18 שנה, סיפקו את הראיות הישירות לקשר זה.

    בהשוואה לנשים הצורכת בחודש פחות ממשקה קל אחד, הרי שנשים הצורכות שלוש מנות של משקאות קלים מדי יום, היו בסיכון הגדול יותר ב-24% עד 83% לפתח סוכרת type 2. מחקר שעקב אחר 40 אלף גברים שהתפרסם בשנת 2011, הראה שגם אלה המרבים לשתות משקאות קלים הם בסיכון המוגבר ב-24% לפתח סוכרת type 2.

     

    כולסטרול:

    אם כי אין ראיות לקשר בין צריכת סוכר להגברת רמת הכוסטרול-LDL, יש ראיות רבות לכך שצריכה מוגברת של סוכר מפחיתה רמת כולסטרול-LDL "הטוב". ומעלה רמת טריגליצרידים.  

     

    לחץ דם:

    הגורם העיקרי במזון שעלול להגביר לחץ-דם הוא עודף מלח, או עודף נתרן. אך בשנת 2011 התפרסם מחקר שכלל 2,696 מבוגרים בארה"ב, שמצא שכל פחית משקל ממותק קל הנצרכת ביום מעלה ב-1.6 מ"מ כספית את לחץ הדם הסיסטולי, ומעלה ב-1.1 מ"מ כספית את לחץ הדם הדיאסטולי.

    מחקר אחר משנת 2010 בקרב 810 מבוגרים, מצא שניתן להפוך מגמה זו של עליית לחץ דם, אם בפרק זמן של 18 חודש הפחתה של צריכת פחית אחת של משקה קל ביום, הפחיתה בשיעורים זהים למה שנמצא במחקר המצוטט הקודם, את רמות לחצי הדם הסיסטולי והדיאסטולי. למרות שלא נראה ששיפור זה בהפחתת לחצי הדם דרמטי, אך מחקר קודם על הקשר בין צריכת נתרן ולחץ דם, הראה שרמה דומה של הפחתה בלחצי הדם, הפחיתה את הסיכון למחלה קרדיו-וסקולארית ב-25% עד 30%.  

     

    תסמונת מטבולית:

    שילוב של 4 גורמי סיכון הנכרכים ביחד תחת שם הגג "תסמונת מטבולית", וכאשר מדדי תסמונת זו לא תקינים הדבר מגביר בהרבה את הסיכון להתקף לב או לשבץ מוחי.

    להיות מוגדר כמי שסובל מ"תסמונת מטבולית", הנבדק צריך שיתקיימו בו 3 מתוך 5 השינויים הבאים: השמנה בטנית (היקף מותניים מעל 102 ס"מ בגברים או 89 ס"מ בנשים), רמת טריגליצרידים גבוהה מ-150 מיליגרם לדציליטר, רמת HDL נמוכה

    מ-40 מיליגרם לדציליטר בגברים, או נמוכה מ-50 מיליגרם לדציליטר בנשים),

    לחץ דם הגבוה מ-135/85, ועמידות לאינסולין הבאה לביטוי ברמת גלוקוז בצום מעל 100 מיליגרם לדציליטר.

     

    כיון שצריכת סוכר תורמת לכל אחד מחמשת המדדים הללו, אין הדבר מפתיע שגדל הסיכון לתסמונת מטבולית.

    למעשה, מחקר בקרב 6,039 גברים ונשים בגיל הביניים, מצא שאלה מתוכם שצרכו מדי יום יותר מפחית אחת של משקה קל ביום, היו בסיכון הגבוה ב-44% לפתח תסמונת מטבולית, לעומת אלה שהסתפקו בפחות מפחית משקה זה ביום.

     

    התקפי לב:

    כיצד צריכה מוגברת של סוכר מתורגמת להתקפי לב? מחקר בצפון-מזרח ארה"ב נערך בקרב 88,520 אחיות בתי חולים בגילים שבין 34 ו-59 שנה כולן בריאות בתחילת המחקר.

    אלו מבין הנחקרות שצרכו מדי יום פחית אחת ל משקה קל, נמצאו בסיכון הגבוה

    ב-23% להתקפי לב, ואילו אלו שצרכו מדי יום למעלה מ-2 פחיות משקה ביום היו בסיכון מוגבר ב-35%.

     

    מה ניתן לעשות?

    איגוד הלב האמריקני (ADA) קובע שגברים הצורכים מעל 2,200 קלוריות ביום אינם צריכים לצרוך יותר מ-24 גרם סוכר מוסף מדי יום. כמות זו שוות ערך ל-9 כפיות-תה, כמות המהווה 30% ממה שאמריקני צורך כיום בממוצע.

    הצעד המומלץ הוא להגביל את כמות הסוכרים המוספים הצרכת ללא יותר מ-7% מכלל הצריכה הקלורית.

    יש לקצץ בסוכר השולחן סוכרוז, להפחית צריכת תרכיזי מיץ פירות, maple syrup, סירופ-תירס עשיר בפרוקטוס, ודִבשָה (או מוֹלָסָה).

    דבשה היא תוצר שנותר בתהליך זיקוק קנה סוכר או סלק סוכר. את המיץ שנסחט מן הצמחים מבשלים לתערובת סירופ ממנה מרחיקים את גבישי הסוכר, כאשר הנוזל החום-שחור שנשאר הוא הדבשה. כיון שבתוצר השארית נותרים חומרים מזינים שמצויים באופן טבעי בקנה הסוכר, יש לה ערך תזונתי טוב.

    דבשה מכילה 50% סוכר, 25%-20% מים ו-10% מינרלים, ושאר המרכיבים הם חלבונים וחומצות אורגניות.  דבשה בהירה יותר נוצרת בתהליך זיקוק קצר יותר ומכילה יותר סוכר.

    דבשה כהה יותר נוצרה בתהליך זיקוק ארוך יותר, ומכילה פחות סוכר ויותר חומרים מזינים ומוצקים. בשל טעמה החזק, משתמשים בדבשה לעיתים קרובות באפייה. היא מתאימה במיוחד לבישול מאכלי בשר וירקות, כממתיק וכחומר צבע.

     

    סוכר הוא מרכיב נפוץ במזוננו:

    אנו מתחילים את היום עם דגני-בוקר (cereals) מצופים בסוכר, חוטפים במשך היום ממתק זה או אחר, ונהנים מלפתנים או חטיפים מתוקים.

    את הצמא ביום קיץ חם אנו משקיטים בלגימות מלוא הגרון של משקאות קלים ומוגזים, ושוכחים לעתים שאלה מכילים כמות גדולה של סוכרים מוספים, עתירי קלוריות ודלים בחומרים מזינים ממש.

    מאכלים מתוקים אינם משביעים בדרך כלל, וזו הסיבה שאנו נוטים לעתים לטעום 4-5 טבליות של ממתק בלי למצמץ.

     

    כיוון שכה רבים הם פריטי המזון להם מוסיפים סוכרים, קיימות חלופות רבות שניתן לבחור בהן על מנת לקצץ בצריכת הסוכר היומית.

    רובנו יכולים להתחיל דווקא במשקאות הקלים, משקאות ה"אנרגיה" או מיצי הפירות, שכולם עתירים בסוכר בצורה נוזלית הנספג מהר במעי.

    דווקא סירופ התירס עתיר בפרוקטוז פגיעתו כפולה, שכן לא רק שהשיא ברמת גלוקוז בדם מחיש יצירה והפרשה מוגברים של אינסולין, שאינו טוב ללב, נראה שגם פרוקטוז מעודד את הכבד לשחרר מנה נכבדה של טריגליצרידים, שאף הם אינם מיטיבים עם הלב.  

     

    כמובן שלא נתעלם ממחקרים המצביעים על צריכת סוכר רבה כמגבירה את העקה החמצונית, ותהליכי דלקת. אין זה סוד שרדיקלים חופשיים בכמות גדולה פוגעים בעורקי המזינים את הלב, ורקמות נוספות בגוף.

    תעשיית המשקאות הקלים, אינה מקלה עם הצרכנים של מותג פופולארי זה בהגדילה במרוצת השנים את נפח פחית המשקה, ובשמרה על מחירים שווים לכל כיס. 

    ואם בכך לא די, השוק מוצף במותגים חדשים דוגמת משקאות האנרגיה בנוסח

     Red-Bull ומותגי מים-עם-ויטמינים.

     

    כדאי אם כן לרסן את התאווה למשקאות ממותקים, ובמקומם כדאי להפיג את הצמא עם מים טובים ופשוטים, ואם אנו משתוקקים לתחושת הגז החמצמץ ניתן להרוות את הצימאון במים מבעבעים (סודה).

    מחקר משנת 2012 דיווח שמבוגרים במשקל יתר שעברו מצריכת משקאות קלים קלוריים למשקאות שאינם קלוריים, אבדו ממשקל גופם 2-2.5% במשך 6 חודשים בלבד.

    אם אתם חסרים את תחושת הקפאין במשקאות האנרגיה, כדאי להסתפק בשתיית קפה או תה (לא מומתקים מדי, כמובן). ניתן גם לאכול פירות במקום לשתות מיצי פירות, שכן הפירות באים מן הטבע עם מנת המתיקות הראויה.  

     

    אם אתם צורכים ממתיקים בספל הקפה או התה, יש לשקול ממתיקים מלאכותיים כגון סכרין, aspartame, stevia, acessulfame או sucralose.

    לא כל אחד מחומרים אלה יערוב לכל חך, אך נראה שממתיקים מלאכותיים בטיחותיים באדם, לפחות במינונים לא מוגזמים. תמיד טוב להעדיף לפתן של פירות טריים או מיובשים, או יוגורט דל-שומן, או לפתן קפוא דל-שומן, על מאפים מעובדים עתירי סוכרים מוספים.

     

    סוכרים היוו מאז ומתמיד חלק מהדיאטה האנושית, והם ימשיכו להיות כאלה.

    אין לנו טענות כנגד מאכלים מתוקים מטבעם, אך אנו אמורים להיות מודאגים מאותן כמויות בלתי מרוסנות של סוכרים מוספים בתעשיית המזון והמשקאות הקלים. מרגיזה אף יותר הכותרת שמעניקים יצרני המזון לאותם כמויות סוכר המוספות לתוצרתם, דוגמת "All natural". זהו ודאי שקר מתוק.

     

    בברכה, פרופ' בן-עמי סלע      


    28/07/2012
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    סוכר - סוכר אינו טוב ללב

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן