בריאות בריאות
בריאות
                       בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | לוחות מודעות | בית טבע | דף הבית  בריאות פורטל טבעלייף
                     
בריאות הגבר | בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   מרפאות מומחי טבעלייף   לוחות / מודעות
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית מחלות לב וכלי דם חידושים תרופות וטיפול מהי יעילותו של אספירין במניעה ראשונית של מחלות וסקולאריות ?
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     
    באם אתם גולשים באתר בטלפון נייד, כדי לצפות באתר
    בגרסה המותאמת לטלפונים ניידים אנא לחצו כאן

    מהי יעילותו של אספירין במניעה ראשונית של מחלות וסקולאריות ?

    מהי יעילותו של אספירין במניעה ראשונית של מחלות וסקולאריות ?
    בריאות אספירין - הויכוח סביב יעילות הטיפול היומיומי באספירין באנשים ללא תסמינים או אירועים קרדיו-וסקולאריים בעברם, לא חדל לרגע. אין ספק, שבשנים הקרובות נזכה לראות תרופה שיעילותה במניעת אירועים אלה, תהיה משופרת מזו של אספירין
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית

    פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

     

    נראה שאין תרופה שאנשים חבים לה יותר את בריאותם, ויש אף יאמרו את חייהם, לאורך כל המאה ה-20 ועד עצם הימים האלה, מאשר אספירין. נוגדת דלקת, מפחיתה חום, משככת כאבים, מונעת קרישת-יתר, טובה לכלי הדם והלב.

    אלה התכונות שמייחסים לאספירין מאז יצאה תרופה זו לשוק ב-1899 על ידי חברת Bayer, וכבר עשרות שנים שיש רבים הנוטלים "אספירין-אחד-ביום" בהגיעם לגיל 50, למרות שבריאותם טובה, ואינם לוקים בשום תסמינים הניתנים לתחושה, או כאלה המשתקפים בבדיקות מעבדה שגרתיות.

    תרופת האספירין שהיא למעשה חומצה אצטיל-סליצילית, שהיו אף שטבעו בה את הכותר "סם החיים", החלה דרכה עוד לפני 2,400 שנה כתרופת האבטיפוס "חומצה סליצילית" שהפיק אבי הרופאים היפטוקראטס מגזע עץ הערבה, כדי לטפל ביוונים הקדמונים שסבלו מכאבים או מחום גבוה.

    אך רק כאשר כימאי Bayer הוסיפו לגרסא עתיקה זו את שייר האצטיל, נולדה התרופה האלמותית שאנו מכירים היום. באפריל 2003 ועוד פעמים אחדות לאחר מכן, התייחסתי במאמרים באתר זה לסוגיה שהיא כה מרכזית בחייהם של  אינספור בני 45-50 שנה בעולם כולו: האם נטילת אספירין אחד ביום ב"עיניים עצומות" בגישה מניעתית גרידא, היא מעשה מושכל. אך כיוון שהמחקרים והמאמרים בנושא זה לא פסקו לרגע, כדאי לשוב והתעדכן.  

     

    מחלות קרדיו-ואסקולאריות הן הסיבה העיקרית לתמותה טרם-עת בעולם המערבי, וסיבה מובילה לתמותה ברחבי העולם. לכן הערכה מוקדמת של דרגת הסיכון של אנשים להתרחשות עתידית של מחלה קרדיו-וסקולארית, היא בהחלט חיונית לגילוי ולטיפול מניעתי גם באלה ללא-תסמינים בהווה.

    איתור אלה עם סיכון עתידי למחלות כלי-דם ולב תאפשר טיפולים מונעים תרופתיים או בדיאטה הולמת, או בהתאמת אורח חיים הולם, שכן כל אלה עשויים להמעיט בתמותה או אף בסבל.

    טיפול תרופתי הנוגד את פעילות טסיות הדם (טרומבוציטים, platelets) מהווה שנים רבות מהלך מקובל במניעה ובטיפול במפגעים קרדיו-וסקולאריים, ויעילותו באלה עם סיכון גבוה למחלת כלי-דם ולב באה לביטוי במחקר מאוד מצוטט שהתפרסם בשנת 2002 ב-British Medical Journal, מחקר שנודע כ-Trialists' Collaboration Anti-platelet.

     

    מחקר זה ביצע למעשה מטה-אנליזה של 287 מחקרים בהם השתתפו בסך הכול 135,000 מטופלים, שטופלו עם אספירין בהשוואה לפלצבו, וכן 77,000 מטופלים בהם השוו את יעילות הטיפול המונע באספירין לעומת תרופות נוגדות טסיות אחרות.

    מסקנות איסוף הנתונים האמור, הצביעו על כך שאלה בסיכון גבוה למחלות כלי-דם ולב, ואשר היו בשגרת טיפול באספירין במינון יומי של 75 -150 מיליגרם, זכו להפחתה של 24% של אירועים וסקולאריים חמורים עתידיים, כמו גם להפחתה של 33% של אירועי אוטם שריר לב בלתי קטלניים, הפחתה של 25% באירועים מוחיים בלתי קטלניים, והפחתה של 16% בסך הכול התמותה מסיבות וסקולאריות.

    תוצאות מעט יותר משופרות במובן של אחוזי ההפחתה של אירועים חוזרים, הושגו עם תרופה נוגדת טסיות אחרת, clopidogrel הידועה בשם המותג-Plavix.

     

    הנתונים החזקים ביותר התומכים בטיפול באספירין כאמצעי התערבותי יעיל הם במצבים של אוטם חריף של שריר הלב (AMI) או במצבי שבץ מוחי.

    ב-1988 התפרסם ב-Lancet מחקר מכונן אחר שכותרתו ISIS-2 או 2nd International Study of Infarct Survival, שכלל 17,187 מטופלים בשעת אירוע של אוטם שרירי הלב, מחקר שהצביע על הפחתה של 23% בתמותה מוקדמת לאחר האירוע בעקבות מתן טיפול דחוף באספירין, וזאת בהשוואה לטיפול בפלצבו. באופן דומה, שני מחקרים רחבי היקף שכללו 40 אלף מטופלים סיניים שעברו אירוע שבץ מוחי, הראו שכאשר שורדי שבץ אלה טופלו באופן קבוע באספירין במינון נמוך, נרשמה הפחתה משמעותית באירועי שבץ חוזרים וממילא בשיעורי התמותה במטופלים אלה.

     

    בשנת 2008 התפרסמה ב-American Journal of Medicine, מטה-אנליזה של 6 מחקרים איכותיים בהם נכללו במקובץ 9,853 מטופלים שבעברם נרשמו אירועים כתעוקת חזה יציבה, התקפי-לב, ואירועי שבץ מוחי או אירוע מוחי חולף (TIA). הטיפולים היומיומיים בניסויים אלה כללו אספירין במינונים של 50 עד 525 מיליגרם, וכמובן גם טיפולי ביקורת בפלצבו.

    מסקנת ניתוח נתונים זה הייתה שטיפולים באספירין הפחיתו ב-21% את הסיכון להתרחשות באירועים קרדיו-וסקולאריים כגון אוטם שריר לב בלתי קטלני, שבץ בלתי-קטלני, ומוות מסיבות קרדיו-וסקולאריות, הפחיתו ב-26% את הסיכון להתקפי לב קטלניים, הפחיתו ב-25% את הסיכון לשבץ קטלני, וכן הפחיתו ב-13% את התמותה מכל סיבה שהיא. יחד עם זאת הטיפולים באספירין העלו פי-2.2 את הסיכון לאירוע דמם חמור.

    טיפול באספירין של 1,000 איש, למשך 33 חודשים בממוצע, היה מונע 33 אירועים קרדיו-וסקולאריים, 12 התקפי-לב לא קטלניים, 25 אירועי שבץ לא קטלניים, ו-14 מקרי מוות, אך יחד עם זאת היו נגרמים 9 מקרי דמם חמורים. 

     

    יתרונות משמעותיים אלה בטיפול ארוך טווח באספירין באלה עם מחלה קרדיו-וסקולארית, במקביל לעלות הנמוכה של תרופה זו, הפכו את האספירין במרוצת השנים למותג "חביב על הציבור" בעיקר בקרב אלה עם גורמי-סיכון אחרים למחלה קרדיו-וסקולארית, אך לא בהכרח עם אירועים קליניים של מפגעי כלי-דם בעברם, או כאלה שידועה אצלם מחלה קרדיו-וסקולארית, כל זאת על מנת לנסות ולהמעיט את הסיכון להתרחשויות אלה.

    אך על הבונוס הקליני שבנטילה יומיומית ממושכת של אספירין, העיב תמיד הענן המאיים של סכנת דימומי-יתר, אלה של מערכת העיכול, אך חמורים ומסוכנים מהם, אירועי דמם תוך-מוחי. לכן, חשובים ומסקרנים כל כך סקרים אפידמיולוגיים המנסים לבחון את המשמעות של טיפול מניעתי באספירין דווקא באלה שאינם סובלים מתסמיני מחלת כלי-דם, שהרי קיים קונצנזוס מקיר אל קיר לגבי יעילות הטיפול בתרופה זו במהלך אירוע או מייד אחריו במטרה של מניעת אירוע חוזר.

    אנו דנים אם כך ביעילות הטיפול באספירין למניעה ראשונית של אירועים קרדיו-וסקולאריים.    

     

    בחודש מרס 2010 התפרסמו ב-JAMA תוצאות ניסוי משותף אנגלי סקוטי, שנודע כ-The Aspirin for Asymptomatic Atherosclerosis Trial, שבחן 29,980 גברים ונשים מסקוטלנד בני 50 עד 75 שנה, שהיו במעקב משנת 1998 עד שנת 2008. המטופלים שנבחרו להיכלל במחקר היו בתחילתו חפים ממחלה קרדיו-וסקולארית, והקריטריון להכללתם היו תוצאות מדד הידוע כ-ABI אותו נסביר להלן: המבדק של היחס בין לחץ הדם בקרסול לזה שבזרוע Ankle-brachial index test)  או ABI): המבדק נעשה על ידי מדידת לחץ הדם בקרסול ובזרוע כשהנבדק במנוחה.

    בדרך כלל חוזרים על המבדק בשני אזורים אלה בגפיים כעבור 5 דקות של הליכה על מסוע משופע (treadmill). תוצאות מבדק זה משמשת להערכת מחלת עורקים היקפיים, שכן ירידה ביחס זה (ABI) לאחר מאמץ קצר יחסית מרמזת לזרימת דם מופחת  באזור עורקי הקרסול ומפגעי עורקים היקפיים שעלולים להיות כרוכים בסיכון מוגבר להתקף לב או לשבץ מוחי.

     

    יש לציין שגם ירידה קלה ב- ABI לאחר מאמץ, וגם אם ה- ABI נמצא תקין במנוחה, משמעותה אפשרות של מחלת עורקים היקפית. במצב מנוחה היחס הרגיל בין לחצי הדם בקרסול לבין אלה שבזרוע הוא 1.0 או 1.1, שפירושו שלחץ הדם בקרסול זהה או אף מעט גבוה מזה שבזרוע.

    כאשר תוצאת מבדק זה נותנת יחס (ABI) הנמוך מ- 0.95 יש בכך ראיה להיצרות של אחד או יותר כלי דם ברגליים. תוצאה של יחס הנמוך מ- 0.8 המלווה בכאבי רגליים, או אף בישבנים, עלולה להתקבל אצל אלה עם צליעה לסירוגין (intermittent claudication) האופיינית להיצרות כלי-דם בגפיים התחתונות; תוצאה של יחס הנמוך מ- 0.4, עלולה להיות מלווה בכאבים בגפיים התחתונות אפילו במנוחה; תוצאה של 0.25 או אף נמוכה מכך, פרושה תהליכי טרשת וסתימות בכלי דם בגפים בדרגת חומרה רצינית.

    יש לקחת בחשבון אפשרות שתוצאות מבדק זה עלולות לאבד מדיוקן אם הנבדק סובל מטרשת ניכרת של עורקים בזרוע שלא אובחנה קודם לכן, וכמו כן מדידות לחצי הדם עלולות לא להיות מדויקות אם כלי הדם הנבדקים הוקשחו על ידי תהליך הסתיידות על ידי שקיעת סידן (calcification). הסתיידות כזו עלולה להיות יותר שכיחה בחולה סוכרת או באלה עם אי-ספיקת כליות.

     

    אם נחזור לניסוי "הסקוטי", 3,350 הסקוטים שנבחרו להיכלל בו, היו אלה בהם תוצאות מדידת ABI היו נמוכות מ-0.95, וחבורה זו התחלקה לכאלה שטופלו מדי יום ב-100 מיליגרם אספירין, או כאלה שטופלו בפלצבו.

    המעקב אחר משתתפי הניסוי נמשך בממוצע 8.2 שנים, כאשר נקודת הסיום (end point) של כל משתתף נקבעה או כאירוע לב או אירוע מוחי עיקרי או ראשוני, או הצורך לבצע התערבות לפתיחת כלי דם (re-vascularization) בנוסח של צנתור, בלון או תומכן (stent).

    נקודות סיום משניות כללו אירועי כלי הדם המוקדמים או התחלתיים, בנוסח של אירועי תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס), אירועי צליעה לסירוגין, או אירועים מוחיים חולפים (TIA), וכמובן-מוות מסיבות כלשהן. תוצאות ניסוי זה היו בהחלט בלתי מרשימות: במהלך שנות מעקב אלה, במדגם של 3,350 משתתפיו נרשמו בסך הכול 357 אירועים וסקולאריים ראשוניים (13.5 אירועים לכל 1,000 שנות נבדק), אך לא נרשם כל הבדל משמעותי בין כמות האירועים בקבוצת מטופלי האספירין (13.7 אירועים לכל 1,000 שנות נבדק), לעומת אלה שטופלו בפלצבו (13.3 אירועים לכל 1,000 שנות נבדק).

     

    במהלך שנות המעקב, התרחשו בקרב 3,350 משתתפיו 578 אירועים וסקולאריים משניים (בממוצע 22.8 אירועים לכל 1,000 שנות נבדק), וגם כאן לא נרשם כל הבדל משמעותי סטטיסטית ברמת האירועים בין מטופלי אספירין (22.8 אירועים לכל 1,000 שנות נבדק) לעומת 22.9 אירועים לאותו פרק זמן בקבוצת הפלצבו.

    יתרה מכך, לא נרשם כל הבדל משמעותי סטטיסטית בהתרחשות מקרי מוות מכל סיבה שהיא (all-cause mortality) בין שתי קבוצות המטופלים שהיו שוות בגודלן: 176 פטירות בקבוצת האספירין לעומת 186 פטירות בקבוצת הפלצבו.

    לעומת זאת, בנושא המאוד חשוב, מוכר ומדובר של אירועי דימומים מטיפול באספירין, בניסוי הסקוטי התרחשו אירועי דימום חמור שחייב אשפוז בבית חולים ב-34 מטופלים באספירין, לעומת 20 בלבד בקבוצת הפלצבו. אך לא כפי שהיה עלול להשתמע מנתונים מספריים אלה, לפחות במינון האספירין היומי בניסוי זה (100 מיליגרם), העלייה במקרי דמום וחומרתם בטיפול באספירין כלל לא הייתה משמעותית או מרשימה: דימומי מערכת העיכול  נרשמו ב-9 מטופלי אספירין לעומת 8 מטופלי פלצבו, אם כי כיבים לא מדממים נרשמו ב-14 מטופלי אספירין לעומת 8 מטופלי פלצבו; אך מקרי שבץ מוחי קטלני על רקע דמם תוך מוחי היו שווים בשתי קבוצות הטיפול (3 לעומת 3), ומספרים זהים לחלוטין  של שטף דם תת-עכבישי (  (SAHלא-קטלני נרשמו בשתי קבוצות המטופלים. מעניין שדווקא דימום ברשתית העין נרשם באחד ממטופלי האספירין לעומת 4 מטופלי פלצבו.    

     

    תוצאות ניסוי זה מעלים שוב את הסוגיה החשובה האם יש טעם לשימוש באספירין למניעה ראשונית של אירועים קרדיו-וסקולאריים באוכלוסייה לא-תסמינית (asymptomatic).

    דווקא מסקנות מחקר זה חשובות, שהרי המשתתפים בניסוי זה סבלו מתהליך של טרשת עורקים תת-קלינית שבאה לביטוי במבדק ה-ABI, אך יחד עם זאת לא סבלו מהיסטוריה של אירועים קרדיו-וסקולאריים. כלומר מטרת הניסוי הסקוטי הייתה לבחון האם ניתן למנוע אירוע ראשון בעזרת טיפול מוקדם באספירין.

    מסקנות המחקר האמור תואמות את תוצאות ניסויים קודמים לאותה מטרה עצמה, אם כי מטה-אנליזה של מחקרים בנושא זה הראתה שבממוצע האספירין שיפר את סיכוייו מבחינת התרחשות אירוע ראשון באופן בהחלט מתון-ב-12% בלבד.

     

    אך נושא כה חשוב זה ראוי לבחינה בעיניים יותר חדות! בסוף שנות ה-80 נערכו 2 מחקרים חשובים על תפקיד אספירין המניעה ראשון של אירועים קרדיו-וסקולאריים. מחקר הרופאים הבריטי שהתפרסם ב-1988 ב-British Medical Journal, כלל 5,139 רופאים גברים שטופלו במינון של 500 מיליגרם ליום, בהשוואה לאי-טיפול.

    ניסוי זה לא הראה כל יתרונות לטיפול באספירין.

    מחקר ה-PHS או עובדי מערכת הבריאות בארה"ב, שהתפרסם ב-1989 ב-New England Journal of Medicine, גייס 22,071 רופאים גברים אמריקניים, לטיפול באספירין (325 מיליגרם כל יום שני לסירוגין) כנגד פלצבו. בניסוי האחרון נמצא שאספירין הביא להורדה של 44% בהתקפי לב, אך יחד עם זאת אספירין לא הפחית את משמעותית את התמותה הקרדיו-וסקולארית . מחקרים יותר סמוכים לימינו אלה, מצאו אף הם שלאספירין היה רק יתרון מתון עד קל במניעה ראשונית.

     

    כבר בשנת 2002 התבטא הקרדיולוג הבריטי הנודע John Cleland נגד שימוש רוטיני באספירין כדי להמעיט את הסיכון לאירוע ראשוני. Cleland טען אז, שגם בניסויים קליניים בהם נתן להתרשם לכאורה שאספירין מפחית את האירועים הקרדיו-וסקולאריים הבלתי קטלניים, והתרשמות זו מושגת ב-3 דרכים:

    א. או על ידי שאספירין אמנם מפחית אירועים אלה, או שהוא משפיע על ידי מיסוך והסתרת האירועים האלה, או פשוט על ידי שאספירין הופך אירועים לא קטלניים-לקטלניים.

    כישלונו של הטיפול באספירין להפחית תמותה, למרות הפחתת אירועים לא קטלניים בניסויים קליניים רבים, מרמז שתרופה זו עלולה למסך את האירועים הוסקולאריים ולא למנוע אותם. יתרה מכך, נתונים אפידמיולוגיים מצביעים על כך ש-25% מכלל התקפי הלב הבלתי קטלניים הם "שקטים", באופן שמי שחווה אותם, אף לא חש בהם, אם בגין התרחשותם במהלך השינה או בשל דרגתם הנמוכה.

    ניתן להוסיף לכך את הטיעון, שאספירין בהיותו סם משכך כאבים, אירועי אוטם קל בשריר הלב עלולים לחלוף בלי שהורגשו וכמובן בלי שתועדו. זאת ועוד, Cleland טוען שכיון ששימוש כרוני באספירין עלול לגרום לחומציות הקיבה ולתחושת בערה ברום הבטן (דיספּפּסיה), יכול להיווצר בלבול לגבי הסיבה לכאבים בחזה, באופן שמטופלי אספירין עלולים לייחס תחושה זו לתופעות הלוואי הגסטרו-אנטרליות של אספירין בעוד שהם עוברים למעשה אירוע לב שאינו מטופל כראוי.

     

    על פי Cleland, אספירין הגביר את הסיכון למוות פתאומי בכל מעקב שנערך לטווח ארוך. במחקרים המצוטטים על ידיו הייתה עליה במוות הפתאומי בממוצע מ-2.0% במטופלי פלצבו, אך היא הגיעה עד כדי 2.4 עד 2.7% במטופלי אספירין. קרדיולוג בריטי זה אף מתנגד להגברת התחושה בציבור שגם אם אספירין אינו יעיל למניעת אירועי לב, לפחות התרופה בטיחותית. טענתו היא שבחלק גדול מהניסויים הקליניים לטווח ארוך, נכללים מראש מתנדבים בגיל ממוצע נמוך יותר שכן המטרה לעקוב אחריהם זמן ממושך ככל הניתן. לעומת זאת ממוצע הגיל גבוה יותר כמו גם מספר המצוקות הבריאותיות של אנשים בודדים הנוטלים אספירין שלא במסגרת ניסויים קליניים. לכן, באחרונים סיכוני האספירין גדולים יותר.

    בבני 60 שנה ומעלה, אספירין עלול להיות אחראי ליותר מ-30% מכלל המקרים של דימום נרחב במערכת העיכול, ואף עלול להגביר את הסיכון לאי ספיקת כליות. ו-Cleland מציין כמו כן ששימוש נרחב מניעתי באספירין, עלול להסיח את הדעת מטיפולים תרופתיים בעלי יעילות ויתרון לקבוצות רבות באוכלוסיה, כגון מעכבי ACE, חוסמי ביתא, ואף סטאטינים, שהטיפול בהם מתקפח.

     

    הויכוח סביב יעילות הטיפול היומיומי באספירין באנשים ללא תסמינים  או אירועים קרדיו-וסקולאריים בעברם, לא חדל לרגע. אין ספק, שבשנים הקרובות נזכה לראות תרופה שיעילותה במניעת אירועים אלה, תהיה משופרת מזו של אספירין, ואולי אף ללא תופעות הלוואי המציקות. אך עד אז יהיו רבים שימשיכו ליטול אספירין, לא מעט בשל ההילה והכתרים שנקשרו לטיפול זה, ואולי בדיעבד לא כולם מתוך הצדקה מלאה.

     

    בברכה, פרופ' בן-עמי סלע


    20/02/2011
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    אספירין

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות