בריאות רפואה 
בריאות
                       בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | לוחות מודעות | בית טבע | דף הבית  בריאות פורטל טבעלייף
                     
בריאות הגבר | בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   מרפאות מומחי טבעלייף   לוחות / מודעות
Custom Search
מחפשים מידע כלשהו ?  לרשותכם מנוע החיפוש המותאם אישית של גוגל
חדש - אבחון עצמי  

סובלים מבעיה כלשהי ?       כאבים בחזה - פריחה בעור כאב במתן שתן - דלקת בשד כאבי בטן, מחזור,  ועוד......
ענו לשאלונים שערכו רופאים וקבלו מיד אבחון און-ליין
לגשת לאבחון לחצו כאן...

 עוד באתר
דיאטהדיכאון  
דיאטהדיאטה - חובה לקרוא
כאבי מחזורכאבי מחזור  
כאבי גבכאבי גב  
אלרגיהאלרגיה  
מחשבון קלוריותמחשבון קלוריות  
מחשבון BMIמחשבון  BMI  
מחשבון משקלמחשבון משקל  
בדיקות דםפענוח בדיקות דם  
ויטמיניםויטמינים ומינראלים  
מתכונים בריאיםמתכוני בריאות
אוכל בריאמזון למוח
סקסגברים נשים וסקס
סרטןסרטן
צמחי מרפאצמחי מרפא
צמחי מרפאסוכרת  
דף הבית מחלות לב וכלי דם לחץ דם יתר לחץ דם - בגיל מסוים צריך להתחיל להיות יותר ערניים בכל הקשור ללחץ הדם
מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
 

יתר לחץ דם - בגיל מסוים צריך להתחיל להיות יותר ערניים בכל הקשור ללחץ הדם

יתר לחץ דם - בגיל מסוים צריך להתחיל להיות יותר ערניים בכל הקשור ללחץ הדם
בריאות ככל שאנו מתבגרים, כך גם גדל הסיכון שלחץ הדם יעלה, ואף אם אתם בני 55 שנה ולחץ הדם שלכם היה "תמיד תקין", עדיים הסיכון שלחץ הדם יפסיק להיות תקין מכאן ואילך הוא של 90%.
שלח לחבר הדפס דף הבית כתבות נוספות באותו הנושא

פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית  וביוכימיה,   פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

 

גם אם אנו נוטים מדי פעם להתייחס אל גוף האדם כאל "פאר היצירה", לא נוכל להתכחש לעובדה שגופנו איננו "כליל השלמות".

מצוקות הגוף, שאנו נוכחים להכירן מדי פעם בגין המחלות השונות התוקפות אותו, אינן מתחלקות באופן שווה בין בני האדם: יש כאלה שמחלותיהם תכופות, והן אפילו אנושות, והם מוגדרים כידועי חולי, ולעומתם יש הצולחים את מלוא שנותיהם בבריאות מלאה. זאת, בשל גנטיקה טובה שירשו מהוריהם, ולא פחות בגין ניהול חיים בריאים באכילה נכונה, באי התמכרות לסיגריות ולאלכוהול ומרעין בישין אחרים, ובהפעלה נכונה של הגוף לבל יתנוון באורח חיים רבצני.

אך השנים עושות של שלהן. כל אחד מאיתנו היה ודאי מעדיף להישאר צעיר ויפה לנצח, אך כולנו נוכחים לדעת שכאשר השנים נערמות, כך צצים לפתע מצוקות גוף שלא ידענו כמותן-עד הנה. כל רופא משפחה נתקל ודאי אינספור פעמים בתגובה הכמעט טבעית של מי שמתבשר על כך שרמת הסוכר שלו מתחילה לטפס מעבר למה שמקובל כתקין, או מי שנוכח לדעת לראשונה שלחץ הדם שלו גבוה מהמותר: "מוזר דוקטור, מעולם לא הייתה לי בעיה כזאת"! אין כאן שום דבר מוזר, שהרי איננו יכולים להיות בריאים לנצח! 

 

ואולי ההדגמה הטובה ביותר של "שיבוש מערכות" בגוף שהוא תולדה של הגיל ההולך ומתקדם, היא זו המתייחסת ללחץ הדם.

יתכן שאי-ההתייחסות לנושא לחץ הדם אצל בני-אדם מן השורה עד הגיעם לגיל הממוצע של 50 שנה, כיוון שלחץ דמם היה "תמיד תקין", זו גם הסיבה לכך שנולד הדימוי הדֶמוֹני של יתר לחץ דם כ-"רוצח השקט".

מי שחורש רעה במסתור, ומוסיף מדי יום אך נזק קל ביותר לכלי הדם, ומציק ללב טיפין-טיפין, בלי שאנו חשים בכל סימן מתריע מוקדם, והנה לפתע הוא מכה בנו כרעם, לעתים מכה קטלנית. לכן גם אם לחץ הדם נהג בנו כל אותן שנים בהגינות, אנו חייבים לשמור עליו עין פקוחה כל העת.

ככל שאנו מתבגרים, כך גם גדל הסיכון שלחץ הדם יעלה, ואף אם אתם בני 55 שנה ולחץ הדם שלכם היה "תמיד תקין", עדיים הסיכון שלחץ הדם יפסיק להיות תקין מכאן ואילך הוא של 90%.

בארה"ב יותר מ-25 מיליון נשים, רובן מעל גיל 45 שנה, טופלו בשל יתר לחץ-דם בשנת 2006, מה שהופך את יתר לחץ הדם לתרחיש השכיח ביותר בעטיו נשים נזקקות לטיפול רפואי.

 יתר לחץ-דם שאינו מבוקר ומטופל, עלול להסב נזק לשכבת האנדותל של העורקים, אותה שכבה פנימית בה דופן העורק בא במגע עם הדם הזורם. נזק זה מגביר את הסיכון לאירוע לב או שבץ-מוחי, הסיבה המובילה לתמותה טרם-עת בעולם המערבי.

יתר לחץ דם עלול לשבש את הראייה, להביא לאי ספיקת כליות, ומגביר את הסיכון להתפתחות שיטיון (dementia). ולמרות כל אלה, תסמיניו בדרך כלל שקטים, צנועים, אינם מכאיבים בשלבים הראשונים, אינם מעוררים חשד, עד שהוא מנחית את המכה הגורמת לנזק שהוא לעתים קשה.

 

אין גיל בו הטיפול בלחץ הדם כבר אינו יכול לסייע. פעם, בתקופות היותר תמימות של הרפואה, היו רופאים שזיהו יתר לחץ דם כמרכיב טבעי ונורמאלי של תהליך ההזדקנות.

כיום, אנו כבר יודעים שאנשים מעל גיל 60 שנה, כולל את אלה מעל גיל 80 שנה, אשר יזכו לטיפול להפחתת לחץ הדם, ילקו פחות בשבץ מוחי או באירועים קרדיו-וסקולאריים אחרים.

כיום יש אמצעים רבים למנוע יתר לחץ דם או לפקח עליו. שני הערכים המספריים המופרדים על ידי לוכסן שאנו מקבלים בדו"ח מדידת לחץ דמנו, מייצגים את ערך השיא  של לחץ הדם במחזור שלם של פעולת הלב.

לחץ סיסטולי, הגבוה מבין השניים, מבטא את הלחץ המופעל על דפנות כלי הדם בזמן התכווצות שריר הלב ופליטת הדם לתוך כלי הדם הגדולים, שלב המכונה סיסטולה.

ערך השפל של לחץ הדם  או הלחץ הדיאסטולי, הנמוך מבין השניים, מבטא את הלחץ המופעל על כלי הדם בעת הרפיית שריר הלב, והתמלאותו בדם, שלב המכונה דיאסטולה. הלחץ מבוטא בערך של מילימטרים כספית (mm Hg), כערך הלחץ הסיסטולי על פני הלחץ הדיאסטולי, לדוגמה  mmHg110/80.

לחץ דמכם נחשב גבוה אם הלחץ הסיסטולי נמדד מעל 140 מ"מ כספית, או אם לחץ הדם הדיאסטולי נמדד מעל 90 מ"מ כספית, או ששני הערכים נמצאו גבוהים. לחץ הדם עובר בדרך כלל שינויים של עליות וירידות במהלך היום, לכן מדידה אחת בדרך כלל לא תספיק. מה שחשוב הוא הדירות תוצאות הבדיקה לאורך זמן, והאבחון של יתר לחץ-דם יהיה רלבנטי רק עם הרופא מוצא ערכי לחץ-דם מוגברים על פני חודשים אחדים.            

 

לחצי הדם הסיסטולי והדיאסטולי, נוטים לעלות ולצנוח יחדיו, בעיקר במבוגרים צעירים יחסית ובאלה בגיל עמידה, אך לחץ הדם הדיאסטולי נוטה פחות לסטיות, ולכן בשנים עברוּ ההתייחסות אליו הייתה יותר משמעותית. אך משנות ה-90, המחקר שם יותר דגש על הלחץ הסיסטולי, בעיקר באנשים מבוגרים יותר. 

בשנת 2003, המועצה הלאומית המשותפת למניעה, גילוי, הערכה וטיפול ביתר לחץ-דם בארה"ב, קבעה באופן שאינו משתמע לשתי פנים, שבבני-אדם מעל גיל 50 שנה, ערך לחץ דם סיסטולי מוגבר של 140 מ"מ כספית ומעלה, הוא הרבה יותר משמעותי כגורם סיכון למחלה קרדיו-וסקולארית, מאשר ערך מוגבר של לחץ-הדם הדיאסטולי.

מסקנה זו התבססה על נתונים מחקריים רבים, ולדוגמה, ממחקר Framingham המפורסם, ניתן היה להסיק שלחץ הדם הסיסטולי בעצמו זיהה 91% מאלה שהיו זקוקים לטיפול רפואי, כאשר לחץ הדם הדיאסטולי גילה רק 22% מתוכם.

מחקר אחר הצביע על כך שטיפול באלה עם לחץ דם סיסטולי מוגבר מפחיתים את הסיכון לשבץ מוחי באלה בני 60 שנה ומעלה, גם כאשר לחץ דמם הדיאסטולי נמצא תקין.     

 

בשנת 2008, התפרסם מאמר ב-Lancet, בו הוצע שלחץ הדם הסיסטולי יהווה המדד היחיד מכאן ואילך כאשר מודדים ומנסים להעריך את לחץ דמם של בני 50 שנה ומעלה.

זו הצעה מעט נועזת שתדרוש עוד מעט שיקול דעת, אך אין כבר ספק שמדד הלחץ הסיסטולי צריך לעמוד בחזית ובמרכז מגיל 50 שנה ומעלה.

בגיל 60 שנה, יתר לחץ דם כבר משפיע על אחד מכול שני אנשים בגיל זה, כאשר לרוב יש יתר לחץ דם סיסטולי מְבוּדָד, דהינו לחץ דם סיסטולי שמעל 140 מ"מ כספית, כאשר לחץ הדם הדיאסטולי תקין (מתחת 90).

הנתונים שהופקו ממחקרים רב-אוכלוסייתיים אלה היו מאוד משכנעים בנקודה האחרונה. כאשר בחנו את הקשר בין הגיל לבין הופעת יתר לחץ-דם סיסטולי מבוּדָד (isolated systolic hypertension), נמצאו נתונים הבאים: בגיל שלמטה מ-40 שנה, רק ב-18% מהנבדקים סבלו מיתר לחץ-דם בלבד, כאשר ב-82% מהם נמצא גם לחץ דם דיאסטולי מוגבר.

בקבוצת הגיל שבין 40-49 שנה, כבר נמצא ש-24%  סבלו מיתר לחץ-דם סיסטולי מבודד, ואילו בקרב אלה בני 50-59 שנה הייתה קפיצה משמעותית עד כי 56% מהנבדקים היו בעלי יתר לחץ-דם סיסטולי מבודד.

בין אלה בגיל 60-69, כבר נמצאו 82% שסבלו רק מיתר לחץ-דם סיסטולי, ואחוז זה עלה ל-91% בקרב אלה בני 70-79. בין אלה שהגיעו לגבורות וחצו את גיל ה-80, נמצא שב-93% יש רק יתר לחץ-דם סיסטולי מוגבר, ללא לחץ דם דיאסטולי מוגבר אף הוא.

 

כאשר הרופא מאבחן מטופל שרק לחץ דמו הסיסטולי מוגבר, הוא יטפל בו באותו אופן שהיה מטפל בו לו נמצא שגם לחץ דמו הדיאסטולי מוגבר. הוא ימליץ בפניו על שינויים והתאמות באורח חייו, וכמובן ירשום לו תרופות מתאימות.

אם אינכם סובלים מבעיות רפואיות העלולות לסבך את המצב, המטרה היא להפחית את לחץ דמכם מתחת ל-140/90 מ"מ כספית. אך אם אתם לוקים גם בסוכרת, , או במחלת כליות, היעד הטיפולי יהיה להפחית את לחץ דמכם אל מתחת 130/80 מ"מ כספית. מה שברור הוא, שאסור שלחץ הדם הדיאסטולי יפחת מתחת 60 מ"מ כספית (או מתחת ל-65 מ"מ כספית) במאוד קשישים, או באלה עם מחלת לב כלילית.

 

יש מספר מצבים רפואיים העלולים לתרום להתפתחות יתר לחץ-דם סיסטולי. ביניהם ניתן למנות אנמיה, פעילות יתר של בלוטת המגן (תירואיד) או בלוטת יותרת הכליה (אדרנל), פעילות לקויה של מסתם אב- העורקים (aortic valve), מחלת כליות ואפילו מצב של קוצר נשימה בשינה (obstructive sleep apnea).

אך בדרך כלל הסיבה נעוצה בהקשחה של דופן העורקים הגדולים, האופיינית לגיל המתקדם.

לחץ הדם משקף גם את כמות הדם שהלב דוחף החוצה כל דקה (cardiac output), וגם את הלחץ שדפנות העורקים מפעילות על הדם הזורם בהם (arterial resistance).

עורק בריא יכול להתרחב כאשר דם עובר בו, הוא חוזר לממדיו הקודמים כאשר זרם הדם דועך. אך כאשר אנו מזדקנים, עורקינו נוטים לאבד את גמישותם, ולכן הם מאבדים גם את יכולתם להתמודד עם נפחי דם גדולים השופעים דרכם בפעימות.

שינויים אופייניים לגיל המתקדם, מעודדים הצטברות של משקעים שומניים (plaques) על הדופן הפנימית של דופן העורק. שינויים אלה תורמים לתהליך סתימת העורקים או atherosclerosis.

הצטברות רבדים טרשתיים מפחיתה את גמישות העורקים, ומעודדת תהליכים המובילים בהדרגה להתעבות דופן העורק ולהתקשחות שלה. ככחל שהעורקים גמישים פחות, כך גם גדל "אי שיתוף הפעולה" שלהם בכל הקשור לשפיעת הדם, במובן של פחות פּעימתיוּת ((pulsation התורמת בדרך כלל בעורק בריא למעבר הדם.

כך גם הלב חייב לעמול יותר בדחיפת הדם. דווקא כאשר דפנות העורקים מתקשחים, לחץ הדם הדיאסטולי נוטה לרדת, כאשר לחץ הדם הסיסטולי נוטה לעלות. לחץ הדם הדיאסטולי בדרך כלל מתאזן אחרי גיל 50 שנה, בעוד שהסיסטולי ממשיך לעלות לאורך כל החיים.

 

לנשים עד גיל 55 שנה, יש בדרך כלל פחות נטייה ליתר לחץ דם, בהשוואה לגברים, אך כאשר הן חולפות על פני גיל זה, יש נטייה ללחץ דמן של נשים לעלות באופן חד יותר מאשר בגברים, בעיקר לחץ הדם הסיסטולי.

הורמונים נקביים הם כנראה חלק מהסיבה לכך, ויש ראיות אחדות שאכן אסטרוגנים מגנים על נשים מפני יתר לחץ דם.

ניסויים בחיות הראו שאסטרוגן מונע הקשחת עורקים ותהליכי טרשת עורקית, אם כי השערה זו לא הוכחה בבני-אדם.

עדיין לא ברור כיצד חידלון הווסת (מֶנוֹפּאוּזָה), והדעיכה ברמת האסטרוגן בשלב זה של החיים, משפיעים על לחץ הדם בנשים.

מחקרים העוקבים אחר לחץ הדם עם הגיל, אינם מצביעים בהכרח על עלייה בלחץ הדם בנקודת הזמן בה חלה הפסקת הווסת, והנשים מתחילות את שלב גיל המעבר.

לעומת זאת מראים מחקרים אחרים שנשים בגיל המעבר הן בסיכון הגבוה פי-2 לפתח לחץ דם גבוה.

מעקב אחר נשים בארה"ב הראה שהעלייה בלחץ הדם הסיסטולי הייתה תלולה יותר בנשים בתחילת גיל המעבר עד לגיל 60.       

 

אם כן, אלה מאיתנו שהגיעו לגיל 60 בבריאות מלאה, ושמעו על "לחץ דם" אך לא התעניינו בו באופן נמרץ מדי, חייבים כמובן להיבדק פעם או פעמיים בשנה אצל רופא המשפחה, ויש כאלה שאף עושים את הבדיקה בעצמם בביתם.

אם מתברר לכם שאכן לחץ דמכם הסיסטולי מוגבר, עדיף להתחיל דווקא באימוץ אורח חיים בריא יותר שהוא לעתים יעיל במעידה כזו שיכולה אף לבוא במקום טיפול תרופתי.

בראש ובראשונה, כדאי לרדת במשקל, במיוחד אם אתם כבדי משקל! הפחתה של קילוגרם אחד במשקל שקולה כנגד 1 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי.

לירידה של 5%-10% במשקל הגוף, תרומה משמעותית בהפחתת לחץ הדם.

מרבית האנשים הסובלים מלחץ דם הם בעלי עודף משקל. דרך יעילה "טבעית" אחת לרדת במשקל היא בצריכה של מזון "בריא", ואכן נמצא שדיאטה עשירה בפירות וירקות ובדגנים מלאים, ובמוצרי חלב דלי-שומן, אך דלה בשומנים ובעיקר שומנים רוויים. דיאטה כזאת נמצאה במחקר DASH או Dietary Approaches to Stop Hypertension שנערך ב-4 מרכזים רפואיים מובילים בארה"ב, והתפרסם ביוני 2000, כיעילה בהפחתת לחץ הדם הסיסטולי ב-8 עד 14 מ"מ כספית.

 

לשנות הרגלי אכילה, היא לרוב משימה קשה. לעבור מאכילה טעימה, פיקנטית ועתירת קלוריות בדרך כלל, לאכילה "צמחונית" יותר ודלה יותר בבשר עתיר שומן וערב לחך, נראה כמשימה בלתי אפשרית, במיוחד אם אנו מתבקשים להתמיד בה לאורך זמן.

אך כאשר לחץ הדם הסיסטולי מזנק כלפי מעלה, יש שינויים דיאטתיים שנגזר עלינו לעשות, גם אם במחיר "טעם החיים" (כפי שרבים מתייחסים לארוחה טעימה).

כשמדובר בתפריט עשיר במוצרי חלב דלי שומן- מדובר על לפחות 3 מנות ביום, כאשר מנה מכילה 3 כפות גבינה לבנה, כוס יוגורט וכוס חלב, שהרי חלב מכיל מינראלים המפחיתים לחץ-דם כסידן, מגנזיום ואשלגן.

דווקא ישראל, שהתברכה בשפע של פירות וירקות, מעניקה לבוררים דיאטה בריאה מבחר של פירות וירקות, מהם ניתן לבחור. גם פירות וירקות עשירים באשלגן ומגנזיום, אך גם עשירים בגורמים אחרים המיטיבים עלם כלי הדם, ומסייעים להפחתת לחץ הדם כמו ויטמין C וביופלבנואידים.

יתרון נוסף באכילת פירות וירקות, שהם עשירים בסיבים תזונתיים, ואלה תורמים להורדת לחץ דם דרך תחושת השובע והפחתת המשקל, דרך שיפור אוכלוסיית החיידקים במעי, שחלקם תורמים לירידת לחץ דם, ודרך הורדת ספיגת הנתרן ע"י קשירה של הסיבים לנתרן במעי והוצאתו בצואה.

 

חלק חשוב ביותר בהתאמות אורח החיים כאשר התברר שלחץ דמכם מוגבר, הוא בהפחתה ניכרת בכמות המלח שאתם צורכים מדי יום.

הקדשנו באתר זה עד כה מאמרים רבים שדנו בתרומה של עודף נתרן (סודיום) במזון ליצירת יתר לחץ-דם, ונדגיש שוב על קצה המזלג: יש להגביל את הצריכה היומית של מלח הבישול (NaCl) ל-6 גרם ביום, בהם מהווה הנתרן כ-40% או 2.4 גרם ליום. עדיף אף להסתפק בפחות נתרן, שכן מבחינת הצרכים הפיזיולוגיים של הגוף, נוכל להסתפק ב-1.5 גרם נתרן ביום. נתרן קשור ישירות ללחץ הדם, והגדלת צריכת המלח מגדילה את כמות הנוזלים שגופנו אוצר, וממילא את לחץ הדם.

כמות המלח הממוצעת בתזונה המערבית הנה 12 גר' ביום וההמלצה היא להגביל לחצי כמות כלומר ל- 6 גר' מלח ביום. בנוסף, לצריכה גבוהה של מלח סיכונים נוספים כמו: בריחת סידן, סרטן הקיבה, אסטמה, מחלת כליות ובצקות.

ניתן להגביל את צריכת המלח ע"י הפחתת שימוש ברטבים המוכנים (רוטב סויה, חרדל, קטשופ) אבקות מרק, מנות חמות, מזון משומר, נקניקיות, המבורגר, חטיפים מלוחים, מזונות מוחמצים, גבינות צהובות, גבינות מלוחות, זיתים, דגים מלוחים, אבקת אפייה, סודה לשתייה, תבלינים מוכנים טחונים, פיצוחים מומלחים, ועוד.

צריכת המזונות הטריים כמו ירקות ופרות טריים, דגים, עוף ובשר רזה, והימנעות משימוש יתר במזונות מעובדים וקפואים המהווים מקור למלח סמוי, תפחית את צריכת המלח.

בקניותיכם, התייחסו לסימון התזונתי לגבי מלח על גבי המוצר. תקנות המזון בישראל קובעות כי כל מוצר חייב בפרוט רכיבי המזון שבו. תווית המזון מספקת מידע על תכולת המזון, כמותו ומרכיביו. מידע זה מסייע להרכיב תפריט על פי ההמלצות בלי לחרוג מהכמות המומלצת של המלח. הסימון התזונתי למלח על גבי המזונות מבוטא ע"י כמות הנתרן ל-100 גר' וכמות המלח המומלצת היא 6 גר' ביום (2,400 מיליגרם נתרן).

 

דרך בטוחה נוספת להפחית את לחץ הדם הסיסטולי המוגבר, לאלה מכם המיטיבים ליבם ביין, היא להיטיב איתו פחות. הכוונה להפחית את שתיית האלכוהול ולהגבילה לכוסית אחת ביום לאישה או לשתי כוסיות לגבר, וכאן מדובר כמובן באלה השותים מעל ומעבר לכמות זאת.

צריכה ניכרת של אלכוהול היא אמצעי בדוק להעלאת לחץ הדם הסיסטולי, וגורם סיכון נכבד לאירועי שבץ מוחי. אך אולי שיפור אחד באורחות החיים שהוא לכאורה הקל ביותר ליישום, ותרומתו רבה להפחתת לחץ הדם הסיסטולי, היא פעילות גופנית סדירה, ולא נמרצת מדי.

הליכה מהירה (brisk walking) 4-5 בשבוע, למחצית השעה מדי יום, או פעילות אירובית אחרת תפחית 4-6 מ"מ כספית מלחץ הדם הסיסטולי, בהחלט הפחתה לא מבוטלת. אם אינכם סובלים מסוכרת או מנזק קיים בלב, או במוח, בכליות או בעיניים, שיפור באורח החיים עשוי להספיק על מנת להפחית את לחץ הדם הסיסטולי בחזרה לתחום הנורמאלי.

 

אך אם ניסיתם חודשים אחדים להיטיב דרכיכם ולחיות "חיים בריאים", ומתברר שכל אלה לא הסיטו את  לחץ הדם הסיסטולי שלכם כלפי מטה, אף בשינוי הקל שבקלים, אין מוצא אלא להתחיל בטיפול תרופתי להפחתת לחץ הדם. זו כמובן תורה שלמה, והקדשנו גם לה מאמרים בשפע באתר זה במרוצת השנים.

אך ממש בקצרה,  נזכיר שיש עשרות רבות של תרופות נגד יתר לחץ דם, בארבע-חמש קטגוריות פעולה שונות, וברוב המקרים נוטלים יותר מסוג אחד של תרופות להפחתת לחץ-דם, וההתאמה של שילוב התרופות והמינון שלהם שונה כמובן בין מטופל לחברו.

אם אתם סובלים מיתר לחץ דם מתון, ואין לכם בעיות רפואיות אחרות שעלולות להסתבך בעקבות הטיפול, ההנחיות בדרך כלל מצביעות על תרופות ממשפחת המְשַתְנים (diuretics) כגון תיאזיד, המשפיע על הכליות להפריש בשתן כמות מוגברת של מים ושל נתרן. אם אתם סובלים ממחלת-לב או מסוכרת, כנראה שירשמו לכם מעכב של ACE , או האנזים המהפך אנגיוטנסין, או מעכב את הקישור של אנגיוטנסין לקולטן שלו, או שירשמו לכם תרופה החוסמת תעלות סידן, כאשר שתי התרופות האחרונות מקטינות של לחץ הדם על ידי הרפיית כלי הדם.

 

ברגע שאובחנתם כבעלי יתר לחץ דם סיסטולי, חובה עליכם להתאים עצמכם גופנית ורגשית למסגרת מעט קשוחה וממושמעת לאורך זמן, בה אתם חייבים לנטר את לחץ דמכם לעתים תכופות, כולל על ידי מדידה עצמית של לחץ הדם במתקן ביתי זול ופשוט להפעלה.

כמובן שזה אינו משחרר את המטופל מביקורים סדירים תוך פרקי זמן קצובים אצל הרופא המטפל, על מנת שיבדוק את מי שלחץ הדם שלו עלה, כדי לבחון את השפעת התרופות וכיוצא באלה. יתר לחץ-דם ניטר לאזן, ולהחזיר למוטב. זה מאוד חיוני להמשך התנהלות החיים ברמת בריאות סבירה.

 

בברכה, פרופ' בן-עמי סלע


03/07/2010
לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
לחצו כאן לכניסה
 
   
לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

יתר לחץ דם

כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
בריאותדיאטהרפואה
 מחלות
רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות