בריאות רפואה 
בריאות
                       בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | לוחות מודעות | בית טבע | דף הבית  בריאות פורטל טבעלייף
                     
בריאות הגבר | בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   מרפאות מומחי טבעלייף   לוחות / מודעות
Custom Search
מחפשים מידע כלשהו ?  לרשותכם מנוע החיפוש המותאם אישית של גוגל
חדש - אבחון עצמי  

סובלים מבעיה כלשהי ?       כאבים בחזה - פריחה בעור כאב במתן שתן - דלקת בשד כאבי בטן, מחזור,  ועוד......
ענו לשאלונים שערכו רופאים וקבלו מיד אבחון און-ליין
לגשת לאבחון לחצו כאן...

 עוד באתר
דיאטהדיכאון  
דיאטהדיאטה - חובה לקרוא
כאבי מחזורכאבי מחזור  
כאבי גבכאבי גב  
אלרגיהאלרגיה  
מחשבון קלוריותמחשבון קלוריות  
מחשבון BMIמחשבון  BMI  
מחשבון משקלמחשבון משקל  
בדיקות דםפענוח בדיקות דם  
ויטמיניםויטמינים ומינראלים  
מתכונים בריאיםמתכוני בריאות
אוכל בריאמזון למוח
סקסגברים נשים וסקס
סרטןסרטן
צמחי מרפאצמחי מרפא
צמחי מרפאסוכרת  
דף הבית הורמונים ובלוטות בלוטת התריס טביעת אצבעות רב מערכתית של תפקוד לקוי של בלוטת התריס, וההתנהלות במקרים אלה, חלק א`.
מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
 

טביעת אצבעות רב מערכתית של תפקוד לקוי של בלוטת התריס, וההתנהלות במקרים אלה, חלק א`.

טביעת אצבעות רב מערכתית של תפקוד לקוי של בלוטת התריס, וההתנהלות במקרים אלה, חלק א`.
בריאות מפגעים של בלוטת התריס (התירואיד) הם שכיחים יחסית, כאשר 3% באוכלוסייה נוטלים תרופות חלופיות לטווח ארוך
שלח לחבר הדפס דף הבית כתבות נוספות באותו הנושא

פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית  וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

 

מפגעים של בלוטת התריס (התירואיד) הם שכיחים יחסית, כאשר 3% באוכלוסייה נוטלים תרופות חלופיות לטווח ארוך, ואמנם תת-פעילות ראשונית של בלוטת התריס מאוד נפוצה במדינות מערביות עם שכיחות של 0.41% בין הנשים, ו-0.06% בין הגברים.

בבריטניה לדוגמה. כ-0.08% בין הנשים הבריטיות לוקות ביתר-פעילות של בלוטה זו. במטופלים עם שני מצבים הפוכים אלה של פעילות הבלוטה, יכולים לבוא לביטוי תסמינים מגוונים שכן רקמות רבות בגוף מושפעות מפעילות הורמוני התירואיד.

 

הבה נעבור בחטף על השפעות של תת-פעילות או יתר פעילות של הבלוטה על רקמות הגוף השונות:

 

תת-פעילות של הבלוטה מתאפיינת על ידי עור הגוף יבש ובעל טמפרטורה נמוכה, גוון העור חיוור, יש אי-סבילות לקור, הפנים נראים תפוחים, השיער והציפורניים דקים ושבירים, יש נטייה להתקרחות, ולהזעה נמוכה. בעודף פעילות של הבלוטה, יש אי סובלנות לחום, העור לח וחם, וכן ההזעה מוגברת.

 

בתת-פעילות של הבלוטה, השפעת האירוע על מערכת העצבים באה לביטוח בחישות מדומות (פאראסתזיוֹת), נטיה לרדימות או הפרעות בשינה, התחרשות, דיבור אטי, דיכאון ורפלקסים איטיים.

בשלבים מאוחרים יותר ייתכן דיבור איטי וקול עמוק. לעומת זאת, בפעילות-יתר של הבלוטה ההשפעה על מערכת העצבים תתבטא בעצבנות, נטייה לרגזנות, רעד והתכווצות העפעפיים.

בתת-פעילות של הבלוטה ההשפעה על מערכת השריר-שלד תתבטא בחולשה, כאבי שרירים ומפרקים,  התכווצויות שרירים ונטייה להתעייפות. גם פעילות יתר של הבלוטה לעומת זאת תתבטא בחולשה ובמיופתיה, שהיא פגיעה בתפקוד השרירים.

בלוטת תריס בתת-פעילות תביא לירידה ביכולת המאמץ הגופני, דופק אטי והגדלת הלב, ואילו בלוטה פעילה מדי תביא לקוצר נשימה, פרפור ואי-סדירות בקצב הלב, עד כדי כישלון הלב.

 

גם במערכת העיכול אנו מוצאים תופעות הפוכות: כאשר בלוטת התריס היא בתת פעילות נראה חוסר תיאבון, עצירות ועלייה אטית במשקל למרות ירידה בתיאבון, שנגרמת בדרך כלל מצבירת נוזלים ומעצירות, ואילו ביתר פעילות של הבלוטה נראה תיאבון מוגבר, ויחד עם זאת ירידה במשקל כתוצאה מריבוי צואה ואף שלשולים.

מערכת הרבייה והמין,  תראה בתת- פעילות של הבלוטה ירידה בחשק המיני, ווסת מרובת דם (מֶנוֹרַגיָה) וקיצור משך המחזור, ירידה בפוריות, ובנשים הרות הגברת הפלות, לידה מוקדמת או לידת תינוק מת.

יתר פעילות של הבלוטה תגרום דווקא למחזורים מעוטי דם. בעוד שתת-פעילות של הבלוטה תגביר רמת כולסטרול, ותהיה כרוכה לעתים באנמיה, תגרום פעילות יתר של התירואיד לשינויים בעיניים ובעור האופייניים למחלת גרייבס.

 

בהתנהלות במקרים של פעילות חריגה של בלוטת התריס חיוני להבין מהי הסיבה לאותה הפרעה בפעילות הבלוטה, שכן הבנה זו תסייע רבות בהתנהלות וטיפול יעיל.

לדוגמה, בתת-פעילות של הבלוטה, ההבחנה החיונית ביותר היא בין שלוש סיבות לתת-פעילות זו: כשל ראשוני של התירואיד בו הבלוטה אינה יכולה להפריש את ההורמונים שלה נובע ברוב המקרים מהרס הבלוטה על ידי נוגדנים עצמיים (מחלת השימוטו), או כתוצאה מטיפול ביוד רדיואקטיבי, והיא תתבטא בבדיקת הדם בערך גבוה יחסית של ההורמון TSH.

כּשל משני של בלוטת התריס נובע בעיקר כיוון שבלוטת יותרת המוח (היפופיזה או pituitary gland) המשחררת את ההורמון TSH ("מגרה בלוטת התריס"), אינה מפרישה די מהורמון זה, ולכן הבלוטה אינה מגורה ליצור את הורמוניה.

אך תת-פעילות משנית של הבלוטה יכולה להופיע גם מטיפול תרופתי מוגזם במקרים של יתר פעילות הבלוטה, טיפול ביוד רדיו-אקטיבי וכריתת הבלוטה כמו במקרים של ממאירות בבלוטה, או אפילו לעתים בפגיעת ראש בתאונה הפוגעת בבלוטת יתרת המוח.

בסוג זה של תת-פעילות הבלוטה, ערכיTSH  בדם יהיו נמוכים בדרך כלל מ-2.0 מילי-יחידות לליטר. אך יש גם תת-פעילות שלישונית של הבלוטה מסיבה "עקיפה" עוד יותר: פעילות לקויה של בלוטת ההיפותלמוס במוח המייצרת את ההורמון משחרר התירוטרופין (TRH או thyrotropin releasing hormone) שתפקידו לעורר את בלוטת יותרת המוח לייצר TSH, גורמת לאי ייצורו של האחרון, ולייצור נמוך של הורמוני התירואיד.

 

בלוטת התריס היא מקרה מובהק של רצף פעולות אנדוקריניות של 3 בלוטות, שתיים מהם במוח, המופעלות אחת על ידי האחרת, ועל ידי הורמונים ייחודיים (TRH ו-TSH), כאשר שני הורמוני בלוטת התריס T4 ו-T3  מכילים יוד המגיע כידוע ממקורות חיצוניים במזון ובמים אותם אנו צורכים.

כך שלעתים אם אנו מתגוררים באזורים גיאוגרפיים בהם רמת היוד במים נמוכה מסיבות גיאולוגיות, ורמת היוד במזון אף היא נמוכה בדיאטה בלתי ראויה, תהיה ירידה ברמת הורמוני בלוטת התריס, גם אם שני הבלוטות המוחיות המשפעלות אותה הן לגמרי תקינות.

אכן יש אזורים בעולם בהם שכיחה יותר תופעת התנפחות והבליטה המוגזמת של בלוטת התריס בצוואר הידועה כזפקת (goiter). מצב זה נגרם כיוון שבחסר יוד תתקשה בלוטת התריס ליצור את 2 ההורמונים שלה, ואז תפריש בלוטת יותרת המוח את ההורמון TSH בעודף והוא גורם לגירוי יתר והתנפחות של בלוטת התריס.

כדי להתגבר על הבעיה, בארצות רבות צורכים מלח שולחן מועשר ביוד (או מי שתייה מועשרים ביוד), לכן זפקת שנוצרת עקב מחסור ביוד היא נדירה יחסית בימינו.

 

לעומת זאת, יתר-פעילות של בלוטת התריס שבאה לביטוי בבדיקות הדם ברמות נמוכות של TSH ורמות גבוהות של T3 ו-T4, באה לביטוי קליני בדרך כלל על ידי לחץ-דם גבוה, דופק מוחש עם נטייה להפרעות קצב, הזעה מרובה ורגישות לחום, וכן על ידי משקל ירוד אף אם מעלים את צריכת המזון בגין תיאבון מוגבר, אולי כתוצאה מריבוי יחסי של הקאות ושלשולים. כמו כן, מתאפיינת פעילות יתר של בלוטת התריס בהפרעות בשינה, עצבנות ונטייה לרטט או רעידות, חולשה, היפר-אקטיביות, עור תפוח ומעובה בשוקיים, עיניים אדומות בולטות ורגישות לאור, ובּהיה מתמדת.

 

התפתחות של יתר-פעילות של בלוטת התריס יכולה כצפוי לנבוע ממספר סיבות: בראש ובראשונה תיתכן מחלה על רקע פעילות אוטו-אימונית של נוגדנים עצמיים כנגד הקולטנים של ההורמון TSH על פני בלוטת התריס.

נוגדנים אלו גורמים לשפעול ממושך של הקולטנים וכתוצאה מכך מיוצרות כמויות גדולות של ההורמונים T3 ו- T4, תופעה המתבטאת בין היתר בזפקת שידועה כ- מחלת גרייבס וכן כמחלת בּזֶדוֹב.

מעבר להגדלת פיזית של הבלוטה, בולטות של העיניים או של אחת מהן שעלולה להופיע בשלב מחלה מתקדם, בנוסף לתסמינים שצוינו למעלה לגבי פעילות-יתר של הבלוטה. תסמין נוסף היכול להופיע אצל אחוז קטן מן החולים במחלת גרייבס הוא בצקת עורית ועור תפוח בשוקיים.

 

שכיחות מחלת גרייבס גבוהה בנשים פי 8 מאשר בגברים, והיא מופיעה בדרך כלל בגיל המעבר, אם כי תיתכן הופעתה גם בתקופת ההיריון או אף בתקופת ההתבגרות המינית.

לעתים יתר הפעילות באה לביטוי רק באחת משתי האונות של הבלוטה, בה קשריר (nodule) אחד או יותר, שהוא למעשה גידול שפיר אך פעיל במיוחד בבלוטה, מייצר את הורמוני הבלוטה ללא בקרה של ההורמון TSH. מצב זה ידוע כ-"זפק קשרירי רעלני" או toxic nodular goiter, והזיהוי של הקשריר ההיפר-אקטיבי ניתן להיעשות בעזרת צילום סינתיגרפי (scintigraphy) של בלוטת התריס בעזרת יוד רדיואקטיבי המצטבר בבלוטת התריס לפני שהוא מופרש בשתן, וניתן לזהות תבניות או אזורים פעילים קולטי יוד בבלוטה בעזרת המצלמה במשך 24 השעות שלאחר נטילת היוד.  

 

אף דלקת של בלוטת התריס (thyroiditis) הנגרמת בדרך כלל על ידי נגיף, עלולה להביא להתפרצות של יתר-פעילות של הבלוטה שהיא בדרך חולפת, ועלולה אף להביא בעקבותיה להתפתחות זמנית של תת-פעילות של הבלוטה.

המאפיין העיקרי של מצב זמני זה של דלקת הבלוטה הוא הכאב והנפיחות בצוואר, והכאב בדרך כלל אינו אופייני לסוגים אחרים של יתר-פעילות של הבלוטה. מצב נדיר יחסית נוסף המביא ליתר-פעילות של התירואיד הוא גידול ביותרת המוח, המביא להפרשת כמות גדולה של TSH מגרה את בלוטת התריס לצירה מוגברת של הורמוני הבלוטה.

עוד מצב של יתר-פעילות משנית של התירואיד, עלול להתרחש בכ-5% מהנשים לאחר לידה, אך זו חולפת בדרך כלל לאחר שבועות אחדים.  

 

תרחיש נוסף של התפרצות של פעילות-יתר פתאומית קיצונית של בלוטת התריס, נובע בדרך כלל משורה של הפרעות כגון זיהום, הריון או צירי לידה, תסחיפים, סוכרת בלתי מטופלת, פרוצדורה כירורגית, מצבי לחץ נפשי או חרדה, או אף הפסקה לא מושכלת בנטילת תוספי ההורמון T4, כל אלה עלולים להביא להתפרצות של פעילות חריגה של הבלוטה, מצב הידועה כסערה תריסית (Thyroid storm).

זהו מצב חרום רפואי המחייב טיפול דחוף, שכן הוא עלול לגרום לחום גבוה, הזעה, חולשת שרירים קיצונית, מצב רוח בלתי יציב וחוסר מנוחה נפשית, בלבול או אף פסיכוזה, לשינויים בהכרה עדי כדי תרדמת (coma), כל אלה לצד קצב לב בלתי סדיר שעלול להיות קטלני.  

 

המחלוקת וההתלבטות לגבי בדיקות תפקוד התירואיד:

כל מי שעוסק בתחום המעבדה הקלינית, יכול לחוש בעלייה התלולה בדרישה לבדיקות מעבדה הקשורות לתפקוד בלוטת התריס.

מדובר בעיקר במדידת שני הורמוני הבלוטה T4 ו-T3, מדידת ההורמון המעודד את פעילות הבלוטה TSH, קביעת רמתו של תירוגלובולין (החלבון הקודמן ממנו נוצר תירוקסין T4), וקביעת רמת ההורמון השלישי שמייצרת בלוטת התריס-קלציטונין, המווסת את רמת הסידן בדם, מונע שחרור סידן מהעצם ובכך מפחית את רמת הסידן בדם.

קביעת רמות תירוגלובולין וקלציטונין נדרשת בעיקר לסייע באבחון סרטן הבלוטה שמביא לעלייה ברמת שני חלבונים אחרונים אלה.

כמו כן ניכרת דרישה עולה למדידת רמת הנוגדנים כנגד החלבון תירוגלובולין שניתן למצוא כמותם במחלת גרייבס, וכן מדידת רמת הנוגדנים כנגד TPO או תירואיד פראוקסידאזה שהוא אנזים מפתח בבלוטת התריס המחמצן את החלבון תירוגלובולין כדי להפכו להורמון -T4, כאשר במחלת השימוטו נמצא רמה מוגברת הן של הנוגדנים העצמיים כנגד תירוגלובולין וכן נוגדנים עצמיים כנגד TPO.

 

הספרות הרפואית מרבה בעשור האחרון לדון באינפלציה של בדיקות תירואיד, כאשר בבריטניה למשל מתבצעים כיום למעלה מ-10 מיליון בדיקות כאלה בשנה.

כבר בשנת 2000 כתב Dennis O'Reilly חוקר התירואיד הנודע מגלזגו, שבמקביל לירידה מדאיגה במאמץ הרפואי המוקדש לבחינה קלינית של מחלות בלוטת התריס, יש עליה מוגזמת במספר בדיקות תפקודי התירואיד, מה שגרם לתוהו ובוהו בתחום זה. היו שטענו שניתן לאבחן לדגמה מצב של תת-פעילות של התירואיד על בסיס המדדים הביוכימיים המעבדתיים, בלי צורך אפילו להתייחס לתסמינים קליניים.

אחרים טוענים לעומת זאת, שתוצאות ביוכימיות עלולות להטעות ושהערכה מהימנה של תת-פעילות של הבלוטה תבוא רק על בסיס קליני.

ביתר פעילות של הבלוטה לעומת זאת, רמות נמוכות של TSH שהם כיום אבן הבוחן לאבחון ביוכימי של המפגע. אך מתברר שאין "ערך זהב" כמותי של  רמת TSH בדם המשמש את כל המרכזים הרפואיים, והוא משתנה בין מרכזים אלה בתלות בדרגת הרגישות של מבחן המעבדה. כך שגם אבחון של יתר פעילות של הבלוטה עלול להיות שנוי במחלוקת.

 

תסמינים כגון עייפות מתמשכת ורדימוּת הם כנראה הרמז השכיח ביותר שמביא רופאי משפחה לבקש בדיקות תפקודי בלוטת התריס במטופלים ללא כל מחלת תירואיד ידועה קודמת. הערך של בדיקות כאלה במצב המתואר שנוי במחלוקת, אם החולה אינו סובל מזפקת או מתסמינים אחרים של תפקוד לקוי של התירואיד.

ישנם שפע של גורמים לעייפות, ואף גורמים פסיכולוגיים משמעותיים לכך.

ניסוי קליני בשם VAMPIRE שתוצאותיו התפרסמו בביטאון רופאי המשפחה הבריטיים ב-2009, אכן מצא שברוב המכריע של מקרי עייפות כאשר בוצעו בהם בדיקות להערכת תפקודי הבלוטה, לא אובחנה תת-פעילות של הבלוטה.

מחקר VAMPIRE מצא שאמנם כן מומלץ לבקש בדיקות תפקודי תירואיד כאשר תופעות החולשה ממושכות במיוחד ומגבילות את המטופל בתפקודיו היום-יומיים. כן קבע מחקר שכאשר מדובר בנשים מעל גיל 55 שנה, סף התסמינים הקליניים המצדיק דרישת בדיקות מעבדה אלה, יכול להיות נמוך יותר, שכן דווקא בנשים בקבוצת גיל שכיח יחסית מצב של תפקוד לקוי תת-קליני של הבלוטה שעלול להתפתח לכשל של הבלוטה.

 

מצב אחר שהפך להיות מאוד פופולארי כסיבה לדרישת בדיקות תפקודי תירואיד הוא השמנת-יתר, מסתבר שתת-תריסיות  המזוהה בדרך כלל עם עלייה במשקל, היא רק סיבה צנועה להשמנת-יתר באוכלוסייה, כאשר באחוז המכריע של אנשים שמנים, ההשמנה היא כתוצאה מאכילה יתרה ואורח חיים רבצני.

ואמנם T3, T4 ו-TSH אינם מושפעים מעודף שומנים, לכן ביצוע מידת שלושת הפרמטרים הללו באנשים שמנים, בהיעדר תסמינים רלבנטיים אחרים המצביעים על תת-תריסיות, אינו מוצדק.

יש שפע מחקרים לאחרונה, שיש בהם כדי להנחות את הרופאים מהם התסמינים המצביעים על הסתברות סבירה שהמטופל סובל מתת-פעילות או מיתר-פעילות של התירואיד, שהרי המחקרים הקלאסיים המצוטטים בספרי הלימוד הם בעלי רלבנטיות מוגבלת, שכן בשעתם מבדקי המעבדה של הבלוטה היו הרבה פחות רגישים מהמקובל כיום.

 

סקר אפידמיולוגי עדכני מציין שהתסמינים המובהקים ביותר של תת-פעילות של הבלוטה הם  עור יבש, הזעה פחותה, עליה במשקל, תחושות מדומות (פּרסתזיה), עור גס, קשקשי ועבה, עיניים נפוחות, תסמונת המנהרה הקרפאלית  (תופעות עקצוץ, קהות וכאב באצבעות כף היד) וכן סימן אופייני הידוע כסימן ע"ש Woltman, עם עיכוב בתגובה רפלקסית של הקרסול הנובע מירידה ברמות של האנזים ATPase של מיוזין השריר המעכב את כיווץ השריר המתרחש  בתת-פעילות של התירואיד.

 

המבדק של הקו הראשון לברור תפקוד התירואיד היא מדידתTSH   בדם, אך חשוב לספק למעבדה מידע קליני מתאים, כך שהמעבדה יכולה לשפוט ולהעריך האם למדוד גם את רמת T4, גם אם רמת TSH מתקבלת נורמאלית. מדידת רמת הנוגדנים העצמיים לאנזים TPO אמורה להתבצע רק אם רמת TSH התקבלה מוגברת או אם לתוצאת מדידת רמת הנוגדנים ל-TPO יש רלבנטיות קלינית מובהקת. אחת מ-10 נשים באוכלוסייה הכללית נמצאת חיובית במדידת הנוגדנים ל-TPO, ולכן צריך מאוד להיזהר כאשר ממהרים להסיק מסקנה ממציאות נוגדנים אלה.

 

נמשיך ונדון בהיבטים שונים של בלוטת התריס במאמר ההמשך.

 

בברכה, פרופ' בן-עמי סלע


02/05/2010
לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
לחצו כאן לכניסה
 
   
לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

בלוטת התריס

כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
בריאותדיאטהרפואה
 מחלות
רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות