בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית מחלות לב וכלי דם גורמי סיכון עוד קווים לדמותו של הכולסטרול הטוב (HDL) חשיבותו הרבה וכיצד מטפחים את רמתו בדם, חלק ב`
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    עוד קווים לדמותו של הכולסטרול הטוב (HDL) חשיבותו הרבה וכיצד מטפחים את רמתו בדם, חלק ב`

    עוד קווים לדמותו של הכולסטרול הטוב (HDL) חשיבותו הרבה  וכיצד מטפחים את רמתו בדם, חלק ב`
    בריאות כולסטרול, כולסטרול טוב כולסטרול רע, HDL LDL בעיות לב מחלות לב
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית

      לחץ כאן לקריאת חלק א'

                                                  

    פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה,

    פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

     

    יש רופאים הסבורים שכדי להגיע להערכת הסיכון של HDL נמוך רצוי להשתמש בנוסחא לפיה הסיכון נקבע מחלוקת רמת סך הכולסטרול (total cholesterol) ברמת ה-HDL. ככל שהמנה המתקבלת נמוכה יותר, כך ייטב.

    יחס של 4.5 נחשב לסיכון ממוצע, באופן שתוצאה נמוכה יותר טובה לנבדק, ואילו תוצאה גבוהה יותר מעידה על סיכון מוגבר. לדוגמה, כאשר רמת סך הכולסטרול שלכם היא 190 מיליגרם לדציליטר, ורמת ה-HDL היא 50 מיליגרם לדציליטר, המנה המתקבלת מחלוקת שני ערכים אלה היא 3.8, לכאורה בתחום הסבירות. אם לעומת זאת, אדם עם רמת כולסטרול של 290 מיליגרם לדציליטר הוא בעל רמת HDL  של 50 מיליגרם לדציליטר, היחס בין שני ערכים אלה הוא 5.8, ערך גבוה מדי המבטא סיכון מוגבר למחלת לב.

    רוב הרופאים ממליצים להוריד את הסיכון האמור על ידי הפחתת רמת ה-LDL בנטילת סטאטינים. אכן הפחתת LDL מפחיתה את הסיכון למחלת לב ב-40% בממוצע, אך אין בכך לסייע לרבים מהמטופלים. המחשבה על דרך להעלאת רמת HDL לא עלתה על דעת הממסד הרפואי שנים רבות, שכן היה מקובל שאין דרך פשוטה להשיג זאת.    

     

    לגבי כולסטרול-HDL שינויים התנהגותיים באורח החיים הם הדרך היעילה ביותר להגיע לרמות מוגברות שלו.

    א. פעילות גופנית-אנשים שאינם פעילים גופנית עשויים להעלות את רמת בדמם ב-3 עד 20%, כאשר הם מתחילים לבצע פעילות גופנית סדירה. שינוי יבוא לביטוי אם נצעד בהליכה מהירה 2 ק"מ מדי יום, או נבצע ריצה קלה (jogging) מדי יום.

    ברור שככל שנרבה בפעילות גופנית כן תגבר ההשפעה על רמת HDL, ורצוי להגיע ל-40 דקות הליכה נמרצת ביום. כללית, משך הפעילות הגופנית משמעותי יותר מאשר דרגת האינטנסיביות של פעילות זו. באחדים יביא הדבר לתוצאות מבחינת רמת HDL כבר לאחר חודשיים, אך באחרים תעלה רמת HDL לאחר פרק זמן ממושך יותר.

    סבלנות ונחישות הן התכונות הקובעות במצב זה. מעניין לציין שפעילות גופנית יעילה יותר בהעלאת רמת HDL באלה הסובלים גם מרמת טריגליצרידים גבוהה, ומהשמנה של חגורת הבטן, שלושה מהמאפיינים של התסמונת המטבולית המסוכנת לבריאות.

    לעומת זאת, תוצאות מחקר HERITAGE הראו שסיבות גנטיות מונעות אצל מטופלים מסוימים להעלות את רמת ה-HDL שלהם על ידי פעילות גופנית סדירה. אלה שאינם סובלים מרמת טריגליצרידים גבוהה ואינם מטפחים חגורת בטן שמנה, לא ייוושעו כנראה מפעילות גופנית כדי להגביר את רמת ה-HDL.

     

    ב. רמת השומנים בדיאטה-עד לפני זמן לא רב, רבים מהרופאים המליצו על דיאטה דלת שומן כדרך נאותה לשמור על רמה תקינה של כולסטרול בדם. אחת הבעיות שהתעוררה בעקבות הפחתת השומן בדיאטה לרמה של 16% עד 22% מכלל הקלוריות הנצרכות במזון, הייתה שהיא הורידה אמנם את רמת LDL אך גרעה באופן יחסי אף יותר מרמת HDL. רוב ההמלצות התזונתיות מכוונות לצריכה של 25% עד 35% של שומן בדיאטה הנצרכת, וחשוב אם כן לדעת איזה שומנים הם אידיאליים מבחינת HDL. ובכן, שומנים רוויים לא ישפיעו על רמת HDL, אך יעלו את רמת ה-LDL הגרוע לכלי הדם. ההנחיות העדכניות של איגוד הלב האמריקני (AHA), ממליצות על הגבלת השומן הרווי במזון לפחות מ-7% מצריכת הקלוריות היומית. כדי להשיג יעד זה, יש להפחית את צריכת מוצרים מהחי כמו מוצרי חלב כגבינות שמנות, בשר בקר, או עור של עופות, וכן להפחית שימוש בשמן תמרים או שמן קוקוס בהם רמת השומנים הרוויים גבוהה יחסית.

     

    גם אם הימנעות מצריכת שומנים רוויים לא תעלה את רמת HDL, היא תסייע ל-HDL לפעול ביתרHDL יעילות, שהרי פחות HDL יידרש כדי לתקן את נזקיLDL   בדופן כלי הדם. חשוב עוד יותר להימנע עד כמה שניתן מצריכת שומני טרנס שיצרניות המזון כוללות בחטיפים, מרגרינה מוצקה, מזון צלוי קפוא, ופריטי עוגיות ומאפה. אפילו צריכה של 3-7 גרם של שומני טרנס מדי יום מגבירה את הסכנה למחלות כלי-דם, שכן שומנים אלה מעלים את ה-LDL ומורידים את רמת HDL, שהוא חטא כפול.

    הנחיות ה-AHA הן בהתאם, להפחית את שומני הטרנס הנצרכים לפחות מ-1% מכלל הקלוריות במזון. אך בניגוד לשומנים רוויים ושומני טרנס ה"רעים" לבריאות, שמן זית עשוי להגביר רמות HDL, וחומצות שומן מסוג אומגה-3 המצויים בדגים יכולים לשפר את בריאות הלב גם אם אינם משפיעים על רמת HDL. יחד עם זאת יש לזכור שכל השומנים עתירי קלוריות, ושמירה על המשקל ועל ערכי BMI מתחת ל-25.0, חיוניים לבריאות.

     

    ג. פחמימות במזון-גם פחמימות במזון יכולות להשפיע על רמת HDL. מזון המספק כמויות גדולות של פחמימות הנספגות במהירות (מזון בעל מדד גליקמי גבוה), ומתפרקות מהר ליחידות חד סוכר כגלוקוזה, מביאים להפחתה ברמת HDL, ולעומתם פחמימות הנספגות לאיטן (מדד גליקמי נמוך) אינן מדכאות את רמת HDL. לכן צריך לשקול אכילת לחם מחיטה מלאה על לחם לבן, להעדיף אכילת פירות על שתיית מיצי פירות, להעדיף אפונים על אורז לבן, להעדיף תפוח אדמה מתוק או בטטה על פני תפוח אדמה רגיל, ולהעדיף דגני בוקר של סובין (All bran) על פני Corn flakes.

     

    ד. אלכוהול-כידוע שתייה מופרזת של אלכוהול מסוכנת מאינספור סיבות והיא אינה מענייננו. יחד עם זאת, שתייה מתונה של כוסית אחת או שתיים מדי יום משפרת את תפקוד הלב ומגינה בפני התקפי-לב. חלק ניכר מהגנה זו נובע מהשפעת אלכוהול על רמות HDL. מקובל ששתייה מתונה של אלכוהול מעלה רמה זו ב-4 מיליגרם לדציליטר, שמפחיתה את הסיכון ללב בערך ב-10%. מדובר בשתייה יומית מתונה של כ-120מ"ל יין, או 40 מ"ל ליקר, או כ-350-400 מ"ל בירה. לא יותר.

     

    ה. שמירה על המשקל-זו אולי אחת ההתאמות והפשרות החיוניות ביותר של אורח חיים שיש לעשות בהקשר של הפחתת רמת HDL. השמנת-יתר כרוכה לערכים נמוכים של HDL, אך הורדה במשקל יכולה לסייע בהעלאת רמתו. יש לשאוף להביא את ערכי BMI של הגוף לתחום הנורמאלי שמתחת 25.0, ויש לזכור שככל שיורדים במדד ה-BMI כן ייטב לשמירה על רמת HDL גבוהה יותר.

     

    ו. הימנעות מעישון-בנוסף לכל הנזקים הידועים שגורם עישון לבריאותנו, לא הרבה מכירים את ההשפעה  הגרועה של עישון על HDL, כאשר אפילו עישון פסיבי מפחית את רמות HDL. אמנם, מעשנים הנוטשים את הסיגריה באופן מוחלט, נהנים מעליה של 15 עד 20% ברמת HDL  בדמם.

     

    ז. נטילת תכשירי כרום-יסוד קורט זה (trace element) חיוני לבריאות והדרישה היומית היא לצריכה יומית של 35 מיקרוגרם כרום לגברים, ו-25 מיקרוגרם לנשים. התפקיד העיקרי של כרום הוא לסייע לפעולת ההורמון אינסולין. למרות שיש פרסומת נמרצת לנטילת כרום להפחתה במשקל, אין כל יעילות בתחום זה. שני מחקרים בהיקף קטן של נבדקים הצביעו על כך שנטילת 200 מיקרוגרם כרום 3 פעמים ביום העלה ב-16% את רמת ה-HDL, אך טיפול ביסוד זה לתגבור HDL לא זכה לאישור במחקרים אחרים.

     

    מה בדבר טיפולים תרופתיים להעלאת HDL? כמובן שלאור ההשפעה הדרמטית וההצלחה יוצאת הדופן של משפחת הסטאטינים להורדת רמת LDL, בולט החסר בטיפול תרופתי להעלאת רמת HDL באופן מובהק.

     בין התרופות הנוהגות כיום, ניאצין (niacin) היא הטיפול התרופתי היעיל ביותר להעלאת HDL, אך הוא אינו בשימוש רב. ניאצין היה היסטורית הטיפול הראשון להורדת רמות כולסטרול עוד בשנת 1955, הטיפול הראשון להפחתת התקפי לב בשנת 1984, והטיפול הראשון להפחתת שיעורי תמותה לטווח ארוך (1986). אך בשנת 1987 כאשר lovastatin  (או Mevacor) היה הסטאטין הראשון שנכנס לשימוש המוני, דעך הטיפול בניאצין שיש לו תופעות לוואי מוכרות.

    ניאצין מופיע בשתי צורות:

    א. הצורה הגבישית הנספגת מהר ועוברת חילוף-חומרים מהיר, נלקחת 2-3 פעמים ביום בדרך כלל אחרי ארוחה, במינון של 250 מיליגרם בתחילת הטיפול המוכפל כדי 500 מיליגרם, ובמקרים אחדים עד 3,000 מיליגרם ליום. תופעות הלוואי הבלתי נעימות כוללים גרד עור, אודם בפנים flushing)) וכאבי ראש.

    ב. ניאצין ככמוסה לשחרור איטי נוטה פחות לגרום לכאבי ראש ולאודם בפנים, אך נוטים יותר לגרום לדלקת בכבד, ואף לגרום לצינית (gout) בהעלאת רמת חומצת השתן (uric acid). תופעות לוואי אחרות של שתי צורות הטיפול בניאצין שנרשמות מדי פעם הן עייפות, ראייה מטושטשת, בחילה, כיב קיבה, ואי תפקוד מיני בגברים. ניאצין הוא למעשה ויטמין B3, שניתן להשתמש בו ללא מרשם רופא, אך אם מתכוונים להשתמש בצורת הניאצין בשחרור איטי, היא נמכרת בשם המותג Niaspan עם מרשם רופא. בדרך כלל מומלץ ליטול את התרופה לפני השינה כדי להפחית את תופעות הלוואי.

     

    נראה שהמחקר הפרמצבטי עדיין לא אמר את המילה האחרונה בכל הקשור להעלאת רמת HDL. בשנת 2006 יצא למדפים תכשיר חדש, torcetrapib, שנמצא יעיל במבחנים מוקדמים בהעלאת רמות HDL, אך מקץ חודשים הוסר מהמדפים בשל דיווח על תופעות לוואי לא רצויות באחוז זעיר מבין המטופלים.

    בשנת 2003 התבצע אחד הניסויים המרתקים בתחום זה, כאשר 47 חולי-לב קבלו מדי שבוע עירוי תוך-ורידי של תרופה סינטתית, Apo A-1 Milano, וריאנט לא רגיל של HDL, שנתגלה במספר משפחות של כפריים איטלקיים המתגוררים בשולי רכס האלפים, ואשר בריאותם הייתה מופלגת עם מיעוט מפתיע של מחלות לב. לאחר 5 שבועות של טיפול, נרשמה ירידה של 4.2% בדרגת החסימות הטרשתיות של כלי הדם שלהם.

    משפחת תרופות אחרת שהשפעתה על העלאת רמת HDL היא מהיעילות ביותר, היא זו של הפיבראטים. שתי תרופות, fenofibrate (שם מותג TriCor) ו-gemfibrozil (שם מותג Lopid) מפחיתים את רמת LDL ב-10 עד 30%, מורידות את רמת טריגליצרידים  ב-20 עד 50%, ומעלות את רמת ה-HDL ב-10 עד 35%. אין ספק שלא נאמרה המילה האחרונה בתחום חשוב זה, בניסיון להגביר את רמת הכולסטרול-LDL בדמנו.

     

    בברכה, פרופ' בן-עמי סלע


    21/10/2007
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    כולסטרול, כולסטרול טוב כולסטרול רע, HDL LDL בעיות לב מחלות לב

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן