בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית מחלות סוכרת מדוע סוכרת נעורים (type 1) הולכת ומתגברת בעולם
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    מדוע סוכרת נעורים (type 1) הולכת ומתגברת בעולם

        מדוע סוכרת נעורים (type 1) הולכת ומתגברת בעולם
    בריאות סוכרת נעורים רפואה בריאות בריאות טיפולים חדשים פורום סוכרת נעורים
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית
    מדוע סוכרת נעורים (type 1) הולכת ומתגברת בעולם

    חלק ב` - לחץ כאן לחלק א`

    פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.


    אחת השאלות האפידמיולוגיות המרתקות והמסתוריות ביותר בתחום בריאות הציבור, נוגעת לתופעה של עלייה מתמדת בשיעור התחלואה בסוכרת type 1 שהחלה במחצית המאה ה-20 ברחבי העולם .בתחילת המאה ה-20 סוכרת בילדים הייתה נדירה והביאה תוך זמן קצר למותם של רבים מהם שהרי השימוש באינסולין החל רק בשנת 1924, אך מאה שנים מאוחר יותר, בסוף המאה ה-20 שלושה עד ארבעה מכל 1,000 ילדים במדינות המתועשות יזדקקו לטיפול קבוע באינסולין עוד לפני הגיעם לגיל 20 שנה. השינוי הבולט הזה בדמוגרפיה של סוכרת נעורים, הוא בעל משמעויות מרחיקות-לכת בהבנתנו את המחלה הדומיננטית הזו.

    כפי שצוין בחלק א` של מאמר זה, סוכרת נעורים או type 1 מופיעה על רקע גנטי בתוספת של מה שאנו מכנים "מרכיבים סביבתיים" כגון הידבקות בנגיף מסוים, ואולי אף מרכיב תזונתי ואולי גם מצבי דחק נפשי. אם אמנם כך, ואנו מתייחסים לאותה מחלה עצמה שלא השתנתה במאפיינים הקליניים שלה, ואם אמנם ההרכב הגנטי של האוכלוסייה נותר אף הוא יציב וקבוע לאורך זמן, נשאלת השאלה האם ייתכן שמשהו בולט במיוחד השתנה דווקא בתחום של אותם "מרכיבים סביבתיים" שגרם להאצה הבולטת בהתרחשות מחלת הסוכרת type 1? שמא נגיף מסוים הגביר פעילותו במהלך 100 השנים האחרונות ובו יש לתלות את האשם, ואולי חשיפה לחומר כימי עלוּם שלא נפגשנו בו בעבר, והוא הפך חלק בלתי נפרד מחיינו בשנים האחרונות? כפי שקרה לא אחת בהיסטוריה של התגליות הרפואיות לאורך הדורות, דווקא התעוררות מגפתית של מחלה רדומה יחסית, הביאה לנחישות-יתר ולמאמץ מחקרי מוגבר שהניבו פתרונות להבנת אותן מחלות.

    במאה ה-19 סוכרת נחשבה אבחנה מאוד לא שכיחה. במהדורה משנת 1892 של "עקרונות Osler של הפרקטיקה הרפואית" שהרופאים נסמכים עליהן עד עצם היום הזה, הוקדשו 10 עמודים לסוכרת לעומת 65 עמודים לשחפת, וצוין בה ש"רק 10 מתוך 35,000 חולים שטופלו במרכז הרפואי של Johns Hopkins באותה שנה היו מאובחנים כחולי סוכרת"!!! בין 47,899 חולים שהתאשפזו בבית החולים המפורסם בבוסטון Massachusetts General בין השנים 1824 ו-1898, רק 172 המהווים 0.004% אובחנו עם סוכרת, ומתוכם רק 18 היו מתחת גיל 20 שנה ורק 23 מתחת לגיל 10. האם יש משמעות של ממש למספרים כה זניחים אלה לגבי התחלואה בסוכרת במהלך המאה ה-19? כנראה שלא.
    וכל כך למה? אין ספק שבמאה ה-19 שיטות האבחון המעבדתיות למדידת רמת הסוכר גלוקוזה בדם ובשתן היו כה פרימיטיביות עד כי ייתכן שחלק גדול מהחולים בסוכרת כלל לא אובחנו, ונפטרו בהמשך מסיבוכי המחלה בלא לדעת את מקורה. ואכן, במאמר מרתק ביותר משנת 1898 תאר הרופא Joslin במאמר בכתב העת הרפואי החשוב -JAMA את העובדה המדהימה שעד שנת 1851 הייתה האבחנה המעבדתית של סוכר בשתן, מבוססת על......טעימת דגימת השתן על ידי איש המעבדה, מה שמנע ודאי רבים מאבחוני חולים שנבעה...מחוסר ההתלהבות של אנשי המעבדה לטעום את השתן.

    ואמנם רק בשנת 1923 החלה שיטת מדידה של גלוקוז בשתן על ידי הוספת ריאגנט כימי בעלות של סנט אחד לבדיקה, וגם שיטת מדידת גלוקוז בדם הידועה כשיטת Folin-Wu, הוכנסה רק שבשנת 1920 על ידי דיקור האצבע. המשמעות של הכנסת שיטות אנליטיות מדויקות לאבחון סוכרת נעורים בעשורים הראשונים של המאה ה-20, הייתה קריטית ביותר מבחינת הטיפול הרפואי המיידי מתחייב. קרל פון נוֹרדין, המומחה בהא הידיעה לסוכרת באירופה של תחילת המאה ה-20 התבטא: "עם מספר קטן של יוצאים מהכלל לסוכרת בילדים אין כל תרופה, בלי כל קשר לדרגת מתינות המחלה בעת גילויה, ובלי כל קשר למהלך המחלה בתחילתה". ואכן ניסיונו של רופא זה היה שילדים מתחת לגיל 7 שנים עם צורה קשה של המחלה שרדו רק 18 עד 24 חודש, ואילו אלה עם מחלה מתונה יותר שרדו לא יותר מאשר 3 עד 6 שנים. תמך בתחזית עגומה זו גם הרופא האמריקאי Joslin שעל שמו קרוי המכון בבוסטון לחקר הסוכרת שהוא היוקרתי ביותר בעולם, כאשר דיווח בשנת 1923 ש-86% מהילדים שאובחנו עם סוכרת מחת גיל 16 שנה נפטרו קודם הכנסת הטיפול באינסולין אותה שנה, מהמצב הידוע כ-ketoacidosis או חמצת קטוטית.

    מטבע הדברים ישנם הבדלים בדיווחים ממדינות שונות על מגמות וקצב העלייה בשכיחות הסוכרת בילדים ומתבגרים בשל ההבדלים המובהקים ברמת המעבדות הדיאגנוסטיות וברמת הפרסומים הרפואיים במדינות השונות. נראה שבארה"ב למשל, עליית המדרגה החדה במספר מקרי הסוכרת התרחשה בסיבות אמצע המאה ה-20 עם עלייה מרשימה של 83% בין השנים 1966 ו-1989, ואילו בקנדה הנמצאת במקום ה-3 בין מדינות העולם במקרי הסוכרת המאובחנת בין ילדים שיעור העלייה דומה. באירופה הנתונים האפידמיולוגיים המהימנים ביותר מגיעים מנורווגיה, בה שיעור הילדים מתחת לגיל 10 עם סוכרת עמד בשנת 1925 על 6 מקרים ל-100 אלף, נע סביב 4 מקרים ל-100 אלף בשנת 1950, והחל מטפס בתלילות עד ל-21 מקרים ל-100 אלף בשנת 1996. גם נתונים מדנמרק מראים ששכיחות סוכרת בילדים שם הכפילה עצמה משנות ה-50 של המאה ה-20, עד סוף שנות ה-70 כאשר חלה התמתנות בשיעורי הסוכרת בילדים.

    ותמונה זו חוזרת על עצמה כאשר מתגלים נתוני סוכרת type 1 בילדים במדינות אירופה השונות. באי סרדיניה למשל שם סוכרת בזכרים מתחת גיל 20 שנה הייתה נדירה ביותר לפני שנת 1945, והיא החלה צומחת בעיקר לאחר שנת 1960. בשוויץ, מספר הנערים מתחת לגיל 19 עם סוכרת נעורים, עלה ב-62% בין השנים 1948 ו-1972. גם בהולנד דווח על עליה ממוצעת שנתית של 4.4% בסוכרת type 1 בקרב מתגייסים לשרות צבאי בני 18 שנה בין השנים 1960-70. גם בפינלנד בצפון הרחוק, ניתוח רטרוספקטיבי בין השנים 1965-84 הראה מגמת עלייה בסוכרת נעורים בשיעור שנתי של 2.4%. בבריטניה נקבע בשנת 1946 שרק 19 ילדים מתוך 100 אלף פיתחו סוכרת עד גיל 11 שנה,
    כאשר מספר זה טיפס בשנת 1958 ל-64 מתוך 100 אלף והגיע עד ל-130 ילדים המאובחנים עם סוכרת עד גיל 11 שנה באוכלוסייה של 100 אלף ילדים.

    מעניין לציין שהעלייה הנצפית בארצות צפון אמריקה, סקנדינביה ומערב אירופה במקרי סוכרת נעורים בשליש האחרון של המאה ה-20 לא פסח על מדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר, במרכז ובמזרח אירופה. כמו-כן, ראוי להזכיר שכוויית, המדינה המוסלמית היחידה בה שירותי הבריאות מנהלים מעקב אפידמיולוגי נאות, נמצאת כיום במקום השביעי בעולם מבחינת שכיחות מקרי סוכרת נעורים, ולכן אין כמעט ספק שגם שם נרשמו עליות תלולות בהיקף המחלה בעשרות השנים האחרונות.
    הבה נבחן כמה מהאפשרויות בהן "שינוי סביבתי" עלול היה לגרום לעלייה הנצפית בהתרחשות סוכרת type 1 בעולם בעשרות השנים האחרונות. לדוגמה, צמיחה מהירה של התינוק-עולל בשנים הראשונות לחייו מגבירה את הסיכון לסוכרת, כנראה על ידי הגברת העומס המוטל על תאי ביתא יוצרי האינסולין בלבלב, ואכן ידוע שילדים רכים גדלים כיום מהר יותר מכפי שגדלו לפני 100 שנים. בשנת 1970, בנים שוודיים בגיל 15 שנה היו גבוהים ב-15.6 ס"מ בממוצע בהשוואה לבנים באותו גיל בשוודיה בשנת 1983.
    מהירות צמיחה מוקדמת וכן השמנת-יתר יותר קריטיים מהגובה הסופי כתנאי להתפתחות סוכרת. קצב גידול מהיר מאוד מתחת לגיל 5 שנים קריטיים באוכלוסיות אחדות בעולם החל משנות ה-80. בשנת 1999 הופיעה בכתב העת Diabetes תיאוריה מעניינת של החוקרים Harrison ו- Honeyman, לפיה החשיפה בגיל צעיר לחלב פרה עלולה לגרום לשינויים בשכבת המוּקוֹזה הרירית של המעי בה מתקיימים כמה מרכיבים של מערכת החיסון, כמו הפרשת נוגדנים מסוג IgA. יחד עם זאת, דפוסי הנקה שונים אינם יכולים להסביר שינויים בשכיחות סוכרת נעורים, שכן שני שלישים מהנשים האמריקאיות נהגו להניק את ילדיהם בין השנים 1911-1955, ואחוז זה של נשים מניקות ירד ל-22% בשנת 1972 ועלה שוב ל-60% בשנות ה-80 וה-90, דווקא בתקופה בה מקרי הסוכרת הגיעו לשיאם.
    תיאוריה אחרת המייחסת את העלייה בסוכרת נעורים להדבקה בנגיפי-מעיים (entero-viruses) אף היא קשה להוכחה, שהרי דווקא הדבקויות כאלה נוטות להתמעט עם השנים כתוצאה מעלייה ברמת החיים והשיפור בתנאים הסניטאריים. אפשרות חלופית היא שגורמי הגנה מסוימים מפני התרחשות סוכרת, נעלמו מסביבה הקרובה בשנות הילדות. אחת התיאוריות הבלתי מוכחות היא שדווקא סביבה עשירה בחיידקים ובגורמים מדביקים אחרים, חיונית ל"חשל" את מערכת החיסון של התינוק, ומחזקת אצלו את פעילות תאי T מסוג Th1 על חשבון תאי Th2 העלולים לפגוע בתאים מייצרי האינסולין. האם תוכיח עצמה תיאוריית "ההיגיינה", על פיה ככל שאנו נחשפים בילדותנו המוקדמת לפחות חיידקים ונגיפים, כך מערכת החיסון שלנו פחות מצוידת ויעילה, והיא עלולה לפעול באופן משובש, ולהכות בתאי הגוף העצמיים (self) דוגמת תאי ביתא בלבלב?
    למרות התיאוריות העולות חדשות לבקרים, על מנת להסביר את העלייה הבולטת בתחלואה מסוכרת type 1, אין כמובן כל הבנה סופית, בדוקה ומבוססת של תופעה זו. אך כמו שבדרך כלל מקובל במחקרים רפואיים, הדרך שכבר הוכיחה עצמה כיעילה בקידום הידע המחקרי היא על ידי ניסוח "תיאוריית עבודה" (working hypothesis) בה מעלים רעיון או מנגנון להסבר תהליך ביולוגי מסוים, ומנסים להוכיחו בעזרת סדרת ניסויים. על פי עיקרון אחרון זה ניסו חוקרים שתי גישות שונות במטרה להתחקות על הגורמים המסייעים להיווצרות סוכרתtype 1 . במאי 2002 התפרסמו בכתב העת החשוב New England Journal of Medicine שני מאמרים שסיכמו מאמצים מחקריים שנועדו למנוע את התגובה האוטו-אימונית בה נוגדנים ותאי חיסון של הגוף פוגעים בתאי הלבלב יוצרי האינסולין. הגישה הראשונה מתבססת על ההנחה שמתן אינסולין משך תקופה ארוכה לבני משפחה של חולי סוכרת נעורים, שנמצאו בהם נוגדנים לסמנים של תאי ביתא כגון GAD או IA-2 או אף נוגדנים כנגד אינסולין (ראה חלק א` של כתבה זו), עשוי להפחית בהם את הסיכון לפתח סוכרת בטווח השנים הקרובות. מחשבה זו התבססה על תוצאות מעודדות בחיות מעבדה, וההיגיון המסתתר מאחוריה הוא שעל ידי "העמסת" אינסולין באופן מתמשך, מערכת החיסון של הגוף "תלמד להכיר" את אינסולין כמרכיב עצמי של הגוף ולא תייצר נוגדנים כנגדו. ניסוי זה שהתקיים במספר מרכזים רפואיים בארה"ב, כלל 84,228 ילדים שהם קרובים מדרגה ראשונה של חולי סוכרת מתוכם נמצאו כ-3,100 עם נוגדנים עצמיים לתאי הלבלב. כאשר בדקו בילדים אלה שהיו ללא כל תסמינים של המחלה את אותם נוגדנים המשמשים כסמנים למחלת סוכרת, נמצאו כ-370 מהם (בגיל ממוצע של 11.2 שנה) חיוביים לנוכחות נוגדנים אלה מה שהפך אותם לבעלי סיכון של למעלה מ-50% לחלות בסוכרת עד 5 שנים. קבוצת ילדים אלה חולקה ל-2: חציים קיבלו פעמיים ביום הזרקה תת-עורית של אינסולין על ידי מזרק אוטומטי המחובר לגוף כפי שמקובל בחולי סוכרת נעורים, ובנוסף קבלו 4 פעמים בשנה עירוי תוך ורידי של אינסולין. קבוצת הביקורת לא טופלה כלל. המעקב אחרי שתי קבוצות הניסוי נמשך בממוצע 3.7 שנים. למרבה האכזבה, ניסוי מורכב ומפרך זה לא הוליד את הפירות הצפויים. בקבוצת המטופלים עם אינסולין השיעור השנתי של התפתחות סוכרת באותם צעירים קדם-סוכרתיים היה 15.1% ואילו בקבוצת הביקורת הבלתי-מטופלת, שיעור זה נמצא כ-14.6%, או זהות מוחלטת המפריכה את תיאוריית "החיסון באינסולין".

    הניסוי הקליני השני, שתוצאותיו נראות מבטיחות יותר, בחן טיפול בצעירים שזה עתה נתגלתה אצלם מחלת סוכרת type 1. הניסוי התבסס על תוצאות מוקדמות של ניסויים בעכברים הלוקים באותו סוג של סוכרת, ואשר טופלו בעזרת נוגדנים המכוונים כנגד האנטיגן CD3 המופיע על פני לימפוציטים מסוג T ואשר דרכו נקשרים אותם תאי-T לתאי הלבלב ופוגעים בהם. לצורך הניסוי בחרו 24 אנשים מעירים בגילים שבין 7.5 עד 30 שנה ואשר אובחנו ששה שבועות קודם לכן עם סוכרת type 1. חצי מהמשתתפים בניסוי קבלו משך שבועיים טיפול בנוגדן החד-שבטי OKT3 המגיב עם אנטיגן CD3, וחציים לא טופלו כלל. הסתבר שהטיפול בנוגדן זה שיפר או ייצב ייצור האינסולין ב-9 מתוך 12 חולי סוכרת אלה, כאשר ההשפעה החיובית של הטיפול נמשכה לפחות שנה. בקבוצת חולי הסוכרת ששמשו כבקרה, רק ב-2 מתוך 12 נשמרה רמת ייצור האינסולין, הבדל מובהק ביותר בין שתי הקבוצות. לנוגדן זה לא היו כל תופעות לוואי בלתי רצויות. זו בהחלט גישה מבטיחה, אך אין בה כמובן אלא לשפר במידה מסוימת את ייצור האינסולין בחולי סוכרת נעורים. מחלות קשות כסוכרת אינן נפתרות על ידי ניסוי חיובי אחד, מוצלח ככל שיהיה.

    בברכה, פרופ` בן עמי סלע
    19/06/2005 11:26:00
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן