בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית נתרן (sodium) - מהיסודות החשובים בגופנו, שחיוני להגבילם במזון
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    נתרן (sodium) - מהיסודות החשובים בגופנו, שחיוני להגבילם במזון

    בריאות נתרן מלח תזונה נכונה דיאטה פורום דיאטה
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית
    נתרן (sodium) - מהיסודות החשובים בגופנו, שחיוני להגבילם במזון
    פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

    הידיעה העמומה שעודף נתרן לא טוב לבריאותנו, אין בה לשנות סדרי בראשית, בכל הקשור להוספת קמצוץ מלח שולחן לתפוחי האדמה האפויים בצלחת, או בזריית קורטוב של מלח לחביתה של בוקר. ומה באמת משמעותם של מספר גרגירי מלח לכמות הנתרן שנמצאת במזון באופן בסיסי, וחשוב להזכיר שוב שעודף נתרן רע לנו, ועודף גדול מזיק ביותר. חישבו ומצאו שהמקור של נתרן במזון מתחלקים באופן הבא: 77% מכלל הנתרן מגיע ממזון מוכן קפוא או משומר; 12% ממקור של מרכיבי מזון טבעי; 5% מהנתרן נובע מהמלחת מזון בשעת הבישול ועוד 6% מגיעים מתוספת המלח שממליחים בשעת הארוחה, "להגברת הטעם". מכאן, שגם אם נגביל את תוספת המלח בבישול ובשעת האכילה, המזון המגיע אל פינו מלוח יתר על המידה בהרכבו הטבעי, ובעיקר אם הוא מגיע באריזה קורצת וקפואה של "מזון מהיר" הנשלף מן המקפא, מופשר בזריזות, ומוגש לשולחן. הבה נלמד לכמה נתרן במזון אנו באמת זקוקים, מאיזה מאכלים עתירי-נתרן כדי להישמר, ומהם הדרכים להכין ולהגיש אוכל ללא המלחה יתרה.

    גופנו דורש נתרן כדי לתפקד כהלכה, שכן יסוד מתכתי זה רב-עלילות בגוף: נתרן חיוני בשמירה על מאזן הנוזלים בגוף ועל משק המלחים בו. נתרן חיוני בהעברת אותות במערכת העצבים, והוא משפיע על כיווץ והרפיה של שרירי הגוף. הכליות מווסתות את כמות הנתרן הנשמר בגוף, כאשר רמתו יורדת יודעות הכליות למנוע את הפרשתו בשתן, ובעודף נתרן דואגות הן להרחיקו בהפרשה מואצת בשתן. אך אם הכליות אינן עומד בקצב של הרחקת עודף הנתרן, מתחיל הוא להצטבר בדם. כיוון שנתרן מגרה הצטברות מים סביבו, ומגביר את אגירתם, נפח הדם גדֵל (hyper-volemia). נפח מוגבר של דם, מאלץ את הלב לעבוד קשה יותר, שכן הוא צריך להניע יותר דם במערכת העורקים והוורידים, ובכך עולה לחץ הדם העורקי. כשלון הלב (heart failure), צמקת הכבד, ומחלת כליות כרונית כל אלה יגרמו לאי היכולת לווסת את רמת הנתרן בדם. חלק מהאנשים רגישים יותר להשפעת נתרן מאשר אנשים אחרים, ובאלה רמת נתרן עולה בדם ביתר קלות, נפח הדם עולה ואיתו לחץ הדם. דווקא אנשים אלה צריכים להישמר שבעתיים מעודף נתרן במזון, כדי למנוע מחלת יתר-לחץ דם, , ובעקבותיה מחלה קרדיו-וסקולארית או מחלת כליות.

    לכמה נתרן אנו באמת זקוקים? על פי אנשי הרפואה באקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים, מומלץנתרן שאנשים בוגרים בריאים יצרכו מדי יום בין 1,500 ל-2,400 מיליגרם נתרן, כאשר ההמלצה היא לצרוך את הכמות הנמוכה יותר בתחום האמור. אם אתם מבוגרים מ-50 שנה, אם צבע עורכם שחור, או אם אתם כבר סובלים מלחץ-דם מוגבר, מחלת כליות כרונית או סוכרת, , השפעת הנתרן על הגברת לחץ-דמכם עלולה להיות משמעותית יותר. לכן חשוב להכיר היטב את מקורות הנתרן במזון ואלה יפורטו להלן:

    א. מזון מעובד, משומר או מוכן לאכילה: כפי שכבר צוין למעלה משלושה רבעים מהנתרן במזון מגיע לפינו מקורו באכילת מזון מעובד ומוכן לאכילה כגון ירקות משומרים, מרקים מעובדים כאבקה, מנות בשריות מעובדות, מיני מזון קפוא, ומבחר דברי-מאפה מסחריים מוכנים להגשה. יצרני מזון מוסיפים מלח בישול או חומרים-עתירי נתרן אחרים לשמר את המזון, ולשפר את הארומה ואת המִרְקָם שלו (texture). שיטת שימור מזון בהמלחתו הולכת אחורה אלפי שנים, כדי למנוע ייבושו או למנוע זיהומו בחיידקים. היום לעומת זאת ניתן לשמר מזון בתהליכי פּסטור, הקפאה, ייבוש תוך הקפאה בואקום, הקרנת המזון או תוספת משמרים כימיים. ואם יש חלופות כה רבות, מדוע מתעקשות יצרניות המזון להוסיף מלח למזון מעובד? לכך סיבות רבות: מלח משפר כאמור את הארומה, הופך סוגי מזון כמו מרקים סמיכים יותר ופחות מימיים. מלח מגביר-עד כמה שהדבר נשמע תמוה-את מתיקותם של משקאות קלים עוגיות ועוגות מוכנות, ומקטין את תחושת היובש של חטיפי מזון שונים.

    ב. מקורות טבעיים של נתרן במזון: נתרן מהווה מרכיב של מספר סוגי מזון טבעיים. לדוגמא, כוס של חלב דל-שומן מכיל כ-125 מיליגרם נתרן. אם נתייחס לבשר בקר או עוף טריים או למוצרי חלב וירקות טריים, הם מרכיבים כ-12% מכלל הנתרן בדיאטה ממוצעת.

    ג. תבלינים מכילי-נתרן: כפית מלאה של מלח שולחן מכילה 2,300 מיליגרם נתרן, כמעט כרמה העליונה המומלצת של צריכת נתרן ביום. כף מלאה ברוטב סויה, מכילה 914 מיליגרם נתרן. רטבים שונים, שמוסיפים תוך כדי בישול או אף לשולחן כתוספת בשעת הארוחה,מוסיפים כמות משמעותית של נתרן למזון. תבלינים שונים, תחמיצים או מה שקרוי ציר (marinade) שמוסיפים לבשר או לדגים עתירי נתרן במיוחד.

    הבה נבחן את תכולת הנתרן במספר סוגי מזון מקובלים וניווכח כיצד רמת הנתרן במזון מצטברת בדיאטה יומית שגרתית. ונתחיל בארוחת בוקר: חביתה עשויה מ-2 ביצים גדולות מכילה 342 מיליגרם נתרן; פרוסת לחם-מלא מכילה 148 מיליגרם נתרן, וכמות החמאה שנדרשת לפרוסה זו תוסיף עוד 54 מיליגרם נתרן, ואם אתה אמריקני שאינו מקפיד על כשרות ומוסיף רצועת Bacon שלא נפרט כאן את מקורותיה יתווספו עוד 192 מיליגרם נתרן, ומעט החלב דל השומן שנוסיף לקפה תתרום עוד כ-25 מיליגרם, ובסך הכל נקלוט כבר בתחילת היום כ-760 מיליגרם נתרן. וכעת נעבור לארוחת הצהרים שהיא כצפוי המקור העיקרי לנתרן בדיאטה היומית: 2 פרוסות לחם-מלא מספקות 296 מיליגרם נתרן, נתח בשר לסוגיו יוסיף 350 מיליגרם, כפית מיונז לטיבול שווה 105 מיליגרם, מלפפון כבוש אחד 385 מיליגרם, אונקיית חטיפי כעכים מלוחים (pretzels) תורמת 485 מיליגרם נתרן, ולשם קינוח תפוז אחד יוסיף רק 1 מיליגרם נתרן.
    ארוחת צהרים ממוצעת מוסיפה 1,622 מיליגרם נתרן למכסה היומית. ואת היום נחתום בארוחת ערב, ולה כמובן פנים רבות ונבחר דווקא ב-dinner אמריקני טיפוסי: מנת אטריות ספגטי-140 מיליגרם נתרן, והרוטב התואם בכמות המקובלת יוסיף 515 מיליגרם נתרן, וכף גבינת פּרמזן מגוררת שמפזרים כמקובל עוד 76 מיליגרם, וחצי גביע אפונה ירוקה תוסיף 177 מיליגרם, ופרוסת לחם עוד 148 מיליגרם, ובסך הכל יתווספו 1,056 מיליגרם נתרן. ובכך מסתכם יום ארוחות שגרתי ב-3,435 מיליגרם נתרן. וזאת ללא כל חטיפי המזון שבין הארוחות העשויים להתבטא ב-3 עד 4 ספלי קפה עם חלב, ועוגיות או חטיפים כמקובל, שיוסיפו עוד מאות אחדות של מיליגרמים נתרן, מה שעלול להעלות את רמת הנתרן היומית לקרבת 4,000 מיליגרם.

    נראה אם כן שהאמריקאי הממוצע צורך יותר מאשר כפליים מכמות הנתרן היומית המומלצת, ויש להניח שגם הישראלי הממוצע מקבל ממזונו יותר נתרן מהדרוש. כיצד אפוא ניתן לזהות מאכילים עתירים במיוחד בנתרן? הדרך הנכונה היא לקרוא את תכולת הנתרן על אריזות דברי מזון המפרטים את מרכיביו. מלחי הנתרן העיקריים שניתן למצוא במוצרי מזון שונים הם: מונוסודיום גלוטמאט, סודה לאפיה, דיסודיום פוספאט, סודיום אלגינאט וסודיום ניטראט. גם אלה הצורכים בקביעות תרופות מסוימות, אמורים ללמוד על תכולת הנתרן בתרופות אלה. דוגמאות אחדות: תרופות נוגדות חומציות הקיבה (anacids) כמו Alka seltzer וגם Bromo-seltzer, תרופות משלשלות כמו Colace, מלחיEpsom וגם Correctol, וכן תרופות נוגדות דלקת לא-סטרואידליות כמו Naprelan וגם Anaprox DS ואחרות יכולות להכיל רמות גבוהות של נתרן.

    כיצד ניתן לחסוך ולקצץ בכמויות הנתרן הנצרכות? לא כל אחד רגיש באותה מידה להשפעות עודף נתרן, ואף לא ניתן לדעת מראש מי מאיתנו יפתח יתר לחץ-דם מצריכת עודף נתרן. אך ניתן להקדים רפואה בצריכה מאוזנת ונכונה של נתרן, תוך בחירת סוגי המזון שאינם עתירים בו במיוחד. וניתן לעשות זאת במספר דרכים:

    1. איכלו יותר מזון טרי ופחות מזון מעובד ומשומר. רוב הפירות והירקות הטריים הם בעלי תכולת נתרן נמוכה באופן טבעי. לירקות משומרים ולמיצי פירות מעובדים כמו מיץ עגבניות מוסיפים מלחי נתרן. בשר טרי מכיל פחות נתרן מאשר בשר מעובד וקפוא הארוז ל"ארוחות הצהרים המהירות להגשה", פרוסות הבשר המעושן בנוסח bacon, נקניקים ונקניקיות בנוסח hot dogs.

    2. בחרו בסוגי מזון מעובד עם תכולת נתרן נמוכה: אם אתם קונים מזון מעובד, ניתן לבחור גרסאות דלות-נתרן של מרקים, מרקי בשר, ירקות משומרים, ומיצי-ירקות, בשר מעובד, קֶטשוּפּ, ורוטב סויה. היום נדרשים היצרנים לפרט תכולה של כל מרכיבי המזון המעובד ותוספי המלח למיניהם.

    3. הימנעו מהוספת מלח שולחן למתכּונים שונים במידת האפשר: בבישול בקדירה של תבשילי בשר ניתן להימנע מהמלחת הבשר בשעת הבישול, וכל סועד יוסיף מלח עפ"י טעמו בעת הארוחה. בכך תיחסך צריכת כמות נתרן גבוהה.

    4. הגבילו שימוש בתבלינים עתירי-נתרן: רטבים לסלט או למאכלי פסטה, מְטבּלים (dips), קטשופ, חרדל ומיונז, ומטעמים כזיתים, גבינות מלוחות ועוד מכילים כמויות נתרן נכבדות. מלפפונים חמוצים וזיתים, עתירי נתרן במיוחד: מלפפון קטן אחד מכיל 475 מיליגרם נתרן, ו-5 זיתים ירוקים מכילים ביחד 235 מיליגרם נתרן.

    5. עדיף להשתמש בתבליני צמחים (spices,herbs) וחומרים מעניקי טעם (zest) מפּלפּלים או מתוצרי קליפת פרי הלימון. ניתן להוסיף יין שולחני, חומץ, מיץ לימון, או תמצית פירות לשיפור הארומה של מאכלים שונים. כל זאת לפני שמושיטים את היד למלחיה. יש גם תחליפי מלח בישול שניתן לברור בהם או אף גרסאות של מלח שולחן "קל", כלומר תערובות של מלח שולחן עם תרכבות אחרות. בארה"ב פופולארי היום תחליף מלח שולחן שהרכבו אשלגן כלורי (KCl) במקום נתרן כלורי (NaCl). כאן צריך כמובן להקפיד מעודף אשלגן, שכן הוא לא רצוי לאלה עם בעיות כליות כרוניות, או אלה הנוטלים תרופות לאצירת אשלגן (פוטסיום או קליום) לטיפול באי-ספיקת לב או ביתר לחץ-דם.

    חוש הטעם שלנו, והנטייה למאכלים ממולחים, הוא חוש נרכש, שלמדנו להסתגל אליו, ובאותה מידה ניתן גם "להיגמל" ממנו. הדרך הנאותה היא להוריד בהדרגה את כמויות המלח במזון, ואותם מרכזי חישה על פני הלשון (taste buds) יסתגלו למזון מלוח פחות. רוב האנשים מסתגלים למזון-דל-מלח תוך הפחתה הדרגתית של מלח משך שבועות מעטים. נתרן-סודיום, הוא מינרל הכרחי לגוף, אך אנו מקבלים אותו בדרך כלל בכמויות עודפות בדיאטה הממוצעת. עם קורט של היגיון בריא, וקמצוץ של תבונה וזהירות ניתן לוותר על עודף המלח במזון. הדבר ישפר את לחץ-הדם ואת תפקוד הלב, וכך אולי נוכל לאכול להנאתנו בממוצע עוד שנים אחדות, כמספר השנים שיתווספו לתוחלת חיינו.

    בברכה, פרופ` בן עמי סלע
    28/11/2004 16:24:00
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן