בריאות בריאות
בריאות
                       בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | לוחות מודעות | בית טבע |   דף הבית   בריאות פורטל טבעלייף
                     
בריאות הגבר | בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   מרפאות מומחי טבעלייף   לוחות / מודעות
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • דף הבית מחלות לב וכלי דם חידושים תרופות וטיפול האם נמצא קשר בין פעילות האנזים 5lipo-oxygenase לבין יצירת מפרצות עורקיות?
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     
    באם אתם גולשים באתר בטלפון נייד, כדי לצפות באתר
    בגרסה המותאמת לטלפונים ניידים אנא לחצו כאן

    האם נמצא קשר בין פעילות האנזים 5lipo-oxygenase לבין יצירת מפרצות עורקיות?

    בריאות מפרצת עורקית טרשת עורקים תופעות קליניות מחלות לב וכלי דם
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית
    האם נמצא קשר בין פעילות האנזים 5lipo-oxygenaseלבין יצירת מפרצות עורקיות?
    פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

    הופעת מפרצת (aneurysm) בדופן העורק היא לבטח אחת מהתופעות הקליניות הקיצוניות והמסוכנות ביותר בתחום הפתולוגיה של כלי הדם. כידוע, מפרצת היא מעין התרחבות או בליטה בדופן העורק, המופיעה בדרך כלל באבי-העורקים (aorta), אך גם בעורקי המוח. המִפרצת לובשת לעתים צורה של התנפחות דמוית-שקית, אך לעתים גם כעין צינורית, ומטבע הדברים יצירתה מותנית בהיחלשות אזור מסוים בדופן העורק. מעל 70% ממפרצות אבי העורקים נוצרות באזור הבטן, וכרבע מהן מתפתחות בקטע בית-החזה של אבי העורקים, ובעיקר מוכרת הופעת המפרצת באזור יציאת אבי-העורקים מהחדר השמאלי של הלב, מה שעלול לגרום לשיבוש פעולת מסתם הלב של אבי העורקים, ודליפת דם חזרה אל תוך הלב. להופעת מפרצות באזור בטני של אבי העורקים יש בסיס תורשתי, והן מופיעות באחוז גבוה מהמקרים באלה שלחץ-דמם גבוה. התופעה עלולה להגיע לממדים קיצוניים, ואם מקובל שקוטרו הממוצע של עורק זה נע בין 1.8 ל-2.4 ס"מ, נרשמו מקרים קיצוניים בה הקוטר הנמדד הגיע עד כדי 7.0 ס"מ. הסכנה המיידית מהיווצרות מפרצת גדולה מעל 5.5 ס"מ בעורק הבּטני היא בקריעתה, מה שמחייב ניתוח חירום, שהוא מהמסוכנים ביותר ברפואה הכירורגית. ניתוח זה כולל כריתת העורק באזור המפרצת, וחיבור העורק על ידי החדרת שתל מלאכותי, כאשר רמת התמותה במהלך ניתוח מסוג זה עומדת על 2% בקירוב, ולפי נתונים סטטיסטיים, כמחצית מניתוחים אחרונים אלה אין בהם להציל את המנותח בטווח הבינוני והארוך. כאשר ניתוח אינו מתבצע בעיתו, נוטה המפרצת להיקרע והמטופל עלול להתדרדר למצב של הלם מאיבוד דם רב, או שייגרם לו נזק חמור ובלתי-הפיך לכליות. על פי מחקר בריטי שהתפרסם בשנת 1998 בכתב העת Lancet מתברר למרבה האכזבה שגם אם מתבצע ניתוח "אֶלֶקטיבי" בשלב מוקדם יחסית של גילוי מפרצת שאמנם גדולה בממדיה פי-2 מהקוטר התקין, אך שעדיין לא התפתחה לקוטר של 5.5 ס"מ, עדיין משמעותיות התוצאות החמורות של תמותה או נכות.

    מה שמגביר את הסכנה בהתרחשות של מפרצת עורקית, היא העובדה שתסמיני התופעה בדרך כלל מתרחשים בשלב מאוחר שלה, כאשר ממדי המפרצת כבר גדולים משמעותית. לעתים יחוש הלוקה במפרצת בטנית בדופק הולם בבטנו, או בתחושת כאב שעלול להיות חריף, בעיקר בבטן התחתונה או בגב. אלה עם מפרצת באזור החזה יחושו לעתים בכאב באזור רוֹם הגב, לעתים בשיעול טורדני (או אף דמי) או בתחושת צפצוף הנובע מלחץ על נתיבי האוויר, קושי בבליעת מזון כתוצאה מלחץ של המפרצת על הוושט, ואף צרידות כתוצאה מהלחץ על תיבת הקול (larynx). לעתים סימנים של מפרצת אב העורקים בחזה יתבטאו בפעימות לא סדירות בדופן החזה. בֵרור בשיטות הדמיה שונות יעזור למקם את המפרצת ולהעריך את ממדיה.

    סיבות אחדות להופעת מפרצת עורקית נמנו עד כה, ואם כי כולן התבססו על הערכות סבירות לחלוטין, המנגנון המדויק להתחלת תהליך המפרצת עדיין אינו מפוענח. בין השאר הוזכר תהליך מזורז של טרשת עורקים, המחליש את דופן העורק באופן שלחץ הדם מתחיל ל"דחוף" את העורק "בנקודת התורפה" שלו, ומביא להתנפחותו כלפי חוץ. כאמור לחץ-דם גבוה ועישון מזוהים גם כן עם הופעת מפרצת, כמו גם תהליך של דלקת כרונית בעורק, תהליכי הסתיידות מתקדמים, זיהומי פטריות, מחלות כעגבת, וכן מחלות תורשתיות של רקמת החיבור, במיוחד תסמונת מארפאן. ראיות מאוחרות מייחסות באופן פרטני יותר את הופעת המפרצת לתהליכים דלקתיים בשכבה החיצונית של דופן העורק (הידועה כ-adventitia), הגורמים להרחבה והחלשות של השכבה האמצעית-פנימית של דופן העורק, הידועה כ-media. שכבה אחרונה זו עשירה בתאי שריר חלק והיא המעניקה את היציבות והגמישות של העורק, והיחלשותה עלולה לגרום בהמשך לקרע.

    אך ממש לאחרונה, החל משנת 2001 החלו מתפרסמים מחקרים בעיקר ממעבדתו של Colin Funk בפילדלפיה, המצביעים באופן משכנע על תפקידם של ה-leukotrienes , המהווים מולקולות שומניות שמוצאן בחומצה השומנית האראכידונית, והנה מסתבר שהם עלולים להוות גורמים קריטיים בהחלשות דופן העורק בסיועו של האנזים המביא ליצירתם והידוע בקצרה כ-5LO או
    האם נמצא קשר בין פעילות האנזים 5lipo-oxygenase. לבין יצירת מפרצות עורקיות? תיאור יצירתם של לוֹיקוֹטְרִייאֶנים אלה ורצף הריאקציות (cascade) אותו הם משרים, עד להופעת המפרצת בדופן העורק, הוא מהמנגנונים התאיים המוּרכבים ביותר שפוענחו לאחרונה. הבה ננסה לעקוב אחר שלביו של תהליך מורכב ומרתק זה, המוליך כנראה להופעת המפרצת.

    כבר בשנות ה-30 נעשו התגליות הראשונות על משפחה של ליפידים, המשמשים בגוף כמתווכים (mediators) חיוניים ביותר של מערכות פיסיולוגיות רבות, משפחת ה-Eicosanoids. הפירוש של המילה Eicosa ביוונית הוא "עשרים" ואמנם החומרים ההורמונאליים, פרוסטגלנדינים, נוצרים מהחומצה השומנית בעלת 20 הפחמנים, החומצה האראכידונית. פרוסטגלנדינים הן חומרים רבי-עוללות והיה זה Vane בשנת 1971 שגילה שתרופות דמויות-אספירין שסגולותיהן בהורדת חום ובהשפעתן נוגדת הדלקת, למעשה מעכבות את הביוסינטזה של פרוסטגלנדינים. מייד לאחר מכן התגלו שני הפרוסטגלנדינים החשובים כל כך, thromboxane A2 הנוצר בטסיות הדם (תרומבוציטים) והמביא לכיווץ כלי הדם, ו-prostacyclin, הנוצר בדופן כלי הדם והוא דווקא מביא להרחבתם. אך למרות חשיבותם, לא נרחיב הפעם את הדיבור על הפרוסטגלנדינים אלא דווקא על הלויקוטרייאנים, שגם מוצאם מחומצה אראכידונית, ומאז שהתברר תהליך יצירתם בין השנים 1975-80, התבררה חשיבותם כליפידים המתווכים במצבים אלרגיים דוגמת אסתמה. במקובץ, החומצה האראכידונית והתוצרים הנובעים ממנה שנהוג לכנות במשותף-איקוזנואידים, השפעתם הביולוגית כה מכרעת, עד כי שלושת החוקרים הבכירים שעסקו בהם, Vane האמריקאי ו-Samuelsson ו-Bergstrom השוודים זכו במשותף בפרס נובל לרפואה בשנת 1982. אך הבה נחזור ללויקוטרייאנים. אלה נוצרים בעיקר על ידי תאי דלקת כגון לויקוציטים פולימורפונוקלאריים (המכונים PMN), וכו על ידי מאקרופגים ותאי פיטום (Mast cells), שחשיבותם במצבי אלרגיה. . מסתבר שתאים אלה מושרים ליצירת לויקוטרייאנים על ידי נוגדנים מסוג IgE, או על ידי פפטידים המופרשים על ידי חיידקים במצבי דלקת, ואחד השלבים המוקדמים הוא בהעברת האנזים
    5lipo-oxygenase, או 5LO, הנמצא בציטופלסמה של הלויקוציטים מסוג PMN, תאי המאקרופגים או תאי הפיטום, אל תוך הממברנה של גרעין תאים אלה. בתוך ממברנה זו, פוגש האנזים 5LO בחלבון בחלבון קטן היושב דרך קבע בממברנה וכינויו FLAP, המשמש כעזר (co-factor) לפעולת 5LO, ובכך מתחיל למעשה שלב הסינטיזה של לויקוטרייאנים מהחומצה האראכידונית. הלויקוטרייאן הראשון שנוצר מכוּנה LTA4, המותמר ללויקטרייאנים LTB4 ו-LTC4, היכולים לעבור מטבו ליזם מחוץ לתאי המוצא שלהם, וליצור את שני הלויקוטרייאנים LTD4 ו-LTE4. שלושת הלויקוטרייאנים C4, D4 ו-E4 הם מתווכים רבי עוצמה של תהליכי דלקת ומרכיבים יחדיו את מה שקרוי slow reacting substance of anaphylaxis, דהינו החומרים שבפעולתם האיטית גורמים לתגובת רגישות-יתר במצבים אלרגיים מסוימים.

    כיצד החלו להיכרך האנזים 5LO והסינטיזה של לויקוטרייאנים לנושא הופעת המפרצת? נמצא שאנזים זה ושני לויקוטרייאנים, LTD4 ו-LTE4 מתבטאים בדופן של העורק, וכמו-כן ששינויים בהתבטאות של 5LO ושל הקו-פקטור שלו FLAP, נמצאים במתאם עם הסיכון למחלת לב כלילית או להתרחשות שבץ מוחי. כן נמצא שכאשר גירו תאים נויטרופילים שבודדו מאנשים שעברו אוטם שריר-לב, הם יצרו הרבה יותר לויקוטרייאן LTB4, בהשוואה לנויטרופילים מאנשים בריאים. ידוע גם ש-LTB4 מסוגל לשפעל לויקוציטים, גורם להם לתנועה המושרית על ידי חומרים כימיים מגרים, תופעה הידועה כ-chemotaxis, ומגביר את היספחותם והידבקותם אל שכבת האנדותל הפנימית של דופן כלי הדם. כמו כן משרה LTB4 הפרשה מלויקוציטים של האנזים MPO או myeloperoxidase ואנזים זה כשלעצמו משרה פעולתם של אנזימים המכילים את המתכת אבץ, הידועים כ-metalloproteinases ובקצרה MMP, המבקעים חלבונים בשכבת ה-media בדופן העורק ומחלישים אותה. כלומר, ניתן לייחס ללויקוטרייאן LTB4 מעורבות בתהליך הטרשת העורקית על ידי שהוא מגביר את ספיחת תאי דם לבנים לדופן העורק, והן בהגברתו את פעולת האנזימים MMP.

    אך נקודת המפנה התרחשה בשנת 2002 כאשר מחקר שהופיע בכתב העת Circulation Research, הגיע למסקנה הישירה שהאנזים 5LO אחראי לתהליכי טרשת בעכברים. במחקרים בעכברים מככב כבר שנים אחדות זן עכברים המהונדס-גנטית (knockout mice), שפגמו בו באופן ייזום בגן המקודד ל-apolipoprotein E הידוע כ-APOE, וזה זן שיש לו נטייה ברורה לטרשת עורקים. התברר שבניגוד לדופן העורקים בבני-אדם, בה מאקרופגים היוצרים את האנזים 5LO ממוקמים הן בשכבת ה-intima הפנימית של דופן העורק והן בשכבת ה-adventitia החיצונית, בעכברים אלה המאקרופגים המבטאים פעילות האנזים 5LO נמצאים רק בשכבת ה-adventitia. יתרה מכך, כאשר מאכילים עכברי knockout במזון עתיר בכולסטרול, מושרה במאקרופגים הגברה ניכרת של פעילות האנזים 5LO, וכן יצירת הקו-פקטור שלו-FLAP, ואף מעניין יותר- גדלה משמעותית הופעתם של שני קולטנים מכילי חומצת האמינו ציסטאין, CysLT1R ו-CysLT2R על פני תאי האנדותל בדופן העורק, אליהם נקשר הלויקוטרייאן LTD4, כחלק מהמסלול הגורם לגיוס מונוציטים (שהם הקודמנים של מאקרופגים רקמתיים) כן תאי T. באופן יותר פרטני, כאשר לויקוטרייאן LTD4 נקשר לשני קולטניו (CysLTR) על פני תאי האנדותל הנמצאים בין השכבה הפנימית ביותר של דופן העורק (intima) לבין שכבת ה-media (רצועה הידועה כ-vasa vasorum), הוא מגביר באנדותל את שחרור החומר MIP-2 או בשמו המלא macrophage inflammatory protein 2 וכן מגביר במאקרופגים עצמם את הפרשת החומר MIP-1α, ושני סוגי חלבוני MIP מגרים גיוס ונדידה של לויקוציטים דרך שכבת ה-media לשכבת ה-adventitia בדופן העורק, גורמת להחלשתו ובהמשך לגרימת המפרצת. אך אולי הממצא המשכנע ביותר בניסויים בעכברים מהונדסים גנטית, שכאשר השתמשו בעכברים שגרמו בהם ל-knockout כפול, הן בגן APOE והן בגן לאנזים 5LO (דהיינו עכברים אלה לא יכלו לייצר את האנזים 5LO), ואמנם בעכברים אחרונים אלה לא נמצאה תופעה של הופעת מפרצת עורקית, באותם תנאים בהם ניתן היה להשרות מפרצת כזאת בעכברי-knockout עם פגם בגן ל-APOE בלבד. זו הייתה אם כן הוכחה ישירה שהאנזים 5LO חיוני ביותר לתהליך הפתולוגי של יצירת המפרצת.

    האם יש בשורה מיידית בעצם הבנת התהליך המורכב כל כך של מעורבות לויקוטרייאנים בהיווצרות המפרצת? בפירוש לא. גם אם נשתכנע עד תום בחטאו הקדמון של האנזים 5LO בהתחלת ה-cascade המוביל למפרצת, אין המשימה ל"החלשת" פעילות אנזים זה פשוטה כלל ועיקר. שכן הלוקוטרייאנים השונים הנוצרים בתהליך שתואר למעלה, יש להם משמעות וחשיבות מעבר לתהליך הפתולוגי המתואר. לכן לא יעלה על הדעת נטרולו של האנזים 5LO, שכן אז יקופחו מנגנונים חיוניים אחרים בגופנו. מה שעולה כעת לדיון, היא האפשרות לנטרל, אחד לאחד, כל אחד מהמרכיבים שהוזכרו המשתתפים בתהליך, למשל את החלבון MIP-2, ואולי את הקולטן CysLT1R, או שמא את הקו-פקטור FLAP. וכל זאת כמובן צריך להיעשות קודם בעכברים, על מנת לבחון את השפעת כל אלה על יצירת המפרצת. ולאחר כל אלה יש כמובן לקוות שעכברים ואנשים נשמעים לאותם חוקים הקובעים את יצירת המפרצת.

    בברכה, פרופ` בן עמי
    21/11/2004 18:45:00
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות