בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית הפרעות היפראקטיביות ריטלין - כן או לא?
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    ריטלין - כן או לא?

    בריאות ריטלין היפר אקטיביות הפרעות קשב וריכוז ריטאלין ילדים היפראקטיבים
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית
    ריטלין - כן או לא?

    אפשר להגיב על כתבה זו בכל דרך שתחפצו בפורום: "היפראקטיביות והפרעות קשב וריכוז – ריטלין, או טיפולים אחרים?"

    מעולם לא הייתה תרופה שעוררה כל כך הרבה חילוקי דעות ותשומת לב כה רבה. החשיפה לריטלין באמצעי התקשורת ובכלל זה עיתונות, רדיו, טלוויזיה ואינטרנט היא ברובה חשיפה שלילית, נוסדו ארגוני הורים הלוחמים בזעם נגד מתן ריטלין ועד להתחלה של הליכי חקיקה בכנסת הגיעו. לאחרונה התבשרנו שהדת הסיינטולוגית עומדת מאחורי חלק מהפרסומים השליליים.

    עם זאת למיטב ידיעתנו זו אחת התרופות היעילות והבטוחות בעולם הרפואה. הסיבות למחלוקות הקשות הן רבות ונמנה רק את החשובות שבהן:

    1) אין בדיקה רפואית "אובייקטיבית" שתקבע אם לילד יש בעיית ריכוז וקשב והרופא "מסתמך רק על דברי המורה."
    2) אין בדיקות מעבדה או בדיקות אחרות היכולות לאשש או לבטל אבחנה של בעיית קשב וריכוז.
    3) הרפואה נוהגת מנהג של פטרונות ומנסה ל"נכס" לעצמה תופעה שאינה אלא ואריאציה נורמלית ואף מנסה לטפל בה בתרופות.
    4) לאחרונה יש "מגפה" של בעיות ריכוז וקשב. מספר המטופלים בריטלין בארה"ב, עלה מתחילת שנות ה –90 עד לסופם, פי שבעה.
    5) הכיתות עמוסות מידי, המורות שחוקות מידי והן רוצות שקט בכיתה ושקט זה מושג בעזרת הריטלין.
    6) מערכת החינוך הסירה לגמרי את האחריות מהילד ובמקום לשפר את המוטיבציה שלו ולהסביר לו שעצלות היא תכונה שלילית, מדביקים לו מחלה ונותנים לו תרופה.
    7) מתן תרופה לילד יוצרת תווית שלילית על הילד, במקום לימודיו והוא הופך נושא ללעג אצל שאר ילדי הכיתה.
    8) הריטלין הוא סם בדומה לקוקאין ולכן עלולות להיות לו תופעות לוואי קשות לטווח ארוך. קומץ הורים טוען שהתרופה גרמה לנזק בלתי הפיך לבריאותו הפיזית (פגיעה בכבד) או לנזק נפשי (בעיות התנהגות) גם לאחר הפסקת התרופה.
    9) הריטלין הוא סם ממכר ויוצר תלות.
    10) הריטלין גורם לבעיות גדילה.
    11) הריטלין פוגע בכבד.
    12) למה לתת תרופות אם יש תחליפים "טבעיים" או שיטות המבוססות על עיצוב התנהגות.
    13) מתן הריטלין יפגע בסיכויי הילד להיקלט בצבא ובעבודה.
    14) במקום לטפל נכון בבעיות משפחתיות כלכליות או בין אישיות, בעיות בקשר שבין הילד להוריו, אם דכאונית ועוד, מטפלים בתרופה בילד.


    לאחרונה הופיעה ספרות ענפה ועדכנית בנושא מתן ריטלין לילדים. מתוך עבודות אלה ועבודות קודמות ניתן לסתור אחת לאחת את הטענות שנמנו לעיל:

    1) בעיית קשב וריכוז ותנועתיות יתר היא תוצאה של תסמונת גנטית ברורה אשר דרך העברתה עדיין אינה ידועה. נמצאו שינויים במבנה המוח בילדים הסובלים מבעיות ריכוז וקשב. כן נמצאו שינויים משמעותיים בין משפחות ילדים מאומצים עם התסמונת לבין משפחות ביולוגיות בילדים הסובלים מהתסמונת, דבר המעיד על העברה גנטית. קבוצת הילדים הסובלת מבעיות ריכוז וקשב היא קבוצה מוגדרת היטב שניתן לאבחנה באמצעים העומדים לרשותנו (קריטריונים על בסיס ה – DSM 4, שאלון קונרס הניתן למורה, דוחות אבחונים דידקטים ואבחונים פסיכולוגים, אנמנזה ובדיקה נוירולוגית שמטרתה העיקרית לשלול בעיות רפואיות היכולות לדמות בעיות ריכוז וקשב.) אפשר להרחיב ולומר שבעיית קשב וריכוז יכולה לבוא גם בעקבות דלקת מוח וכן בעקבות חבלה מוחית. לעתים נדירות מחלות ניווניות של המוח או גידולים במוח עלולים להתבטא בתנועתיות יתר או הופעה פתאומית של בעיית התנהגות ובעיית קשב וריכוז בילד שהיה בריא לפני כן. לכן חשובה מאוד הבדיקה הנוירולוגית לצורך האבחנה המבדלת. בעיות ריכוז וקשב ותנועתיות יתר נלוות לעתים לילדים עם פיגור שכלי או ילדים אוטיסטים. תופעות אלה עלולות גם להיות ביטוי למצוקה של ילד אשר המסגרת החינוכית אינה תואמת למגבלותיו. כמו כן בעיות רגשיות קשות יכולות גם הן לבוא לידי ביטוי בתסמונת דומה. לכן חשוב האבחון הכולל.

    2) אין אבחון עודף של בעיות ריכוז וקשב, נהפוך הוא, אבחון בעיות ריכוז וקשב לוקה בחסר ניכר. בעוד שמספר הילדים הסובלים מבעיות ריכוז וקשב נאמד במינימום של כחמישה אחוז בבית הספר היסודי, הרי, על פי הפרסומים האחרונים, מספר הילדים הישראלים המקבלים ריטלין אינו עולה על אחוז וחצי בממוצע. ילדים ובמיוחד ילדות הסובלות מבעיות קשב ללא תופעות של תנועתיות יתר סובלים גם הם מאבחון חסר. לא נמצאה הטיה לכוון מתן יתר של ריטלין לילדים הבאים משכבה סוציואקונומית נמוכה.

    3) על פי ההמלצה האחרונה של איגוד רופאי הילדים האמריקאי, אפשר להשתמש בריטלין כטיפול ראשוני בילדים עם בעיות ריכוז וקשב.

    4) הטיפול התרופתי הוא הטיפול הטוב ביותר בבעיות ריכוז וקשב. טוב יותר מטיפול של עיצוב התנהגות. טיפול משולב בתרופה ובעיצוב התנהגות אינו יעיל יותר מאשר טיפול תרופתי בלבד.

    5) כשבעים וחמישה עד תשעים אחוז מילדים שנבחרו בקפידה, על פי אמות מידה מקובלות, מגיבים תגובה טובה עד טובה מאוד למתן ריטלין.

    6) הוכחה יעילות התרופה לטווח קצר ובינוני. לא הוכחה עדיין יעילות הטיפול לטווח ארוך.

    7) קל יחסית לנטר מתן טיפול בריטלין: מתחילים במעט ועולים בהדרגה. מינונים מומלצים הם עד 0.6 מיליגרם לקג` למנה אבל ניתן להגיע עד 1 מיליגרם לקג` למנה. מומלץ שלא לעבור על 60 מיליגרם ליום. למיטב ידיעתי מינון של 60 מיליגרם ואף מחצית מכך כמעט שאינה ניתנת בארץ.

    8) ריטלין אינו מצטבר בגוף. שיא השפעתו כשעה לאחר בליעת הכדור. משך השפעתו כשעתיים עד ארבע שעות בלבד.

    9) לאחרונה הוכנס לשימוש, בשרותי בריאות כללית, ריטלין 20 מיליגרם SR המספיק לכאורה עד שמונה שעות. הדבר תלוי כמובן בגיל ומשקל אך התרשמנו שריטלין ארוך טווח טוב במיוחד לילדים בחטיבת הביניים ותיכון שאינם מעונינים לקחת כדורים נוספים במהלך יום הלימודים. בארה"ב פותחו לאחרונה סוגי ריטלין ארוך טווח במינונים של 36 מיליגרם ואף במינון של 56 מיליגרם.

    10) מתי כדאי לתת ריטלין אחר הצהרים? ילדים עם הפרעת ריכוז וקשב עלולים לסבול מקשיים בהכנת שעורים, בלימוד עצמי, ובמפגש עם חברים. במקרים של הפרעה ניכרת בתפקוד אפשר לתת ריטלין במינון של חצי כדור עד כדור אחד לפי הצורך ואפשר לתת ריטלין רק בימים מסוימים על פי הצורך.

    11) מתן ריטלין בסופי שבוע ובחופשות: גם כאן כמו בסעיף הקודם, אפשר לשקול מתן ריטלין עלפי חומרת הסימפטומים. אם הסימפטומים חמורים אפשר לתת ריטלין גם בסופי שבוע או חופשות. אפשר גם לתת ריטלין בסופי שבוע רק לפי הצורך (הכנה למבחן קשה וכדומה.) ירידה משמעותית במשקל או האטה בצמיחה לגובה תהווה שיקול לאי מתן ריטלין בסופי שבוע או חופשות וזאת למרות שלא הוכח שריטלין משפיע לרעה על הצמיחה הסופית לגובה.

    12) מעקב אחר יעילות התרופה: על הרופא לעמוד בקשר טלפוני ובקשר פנים אל פנים עם כול הגורמים המטפלים בילד: הורים, מורה, יועצת בית הספר, פסיכולוגית, מורים להוראה מתקנת וכדומה. האינפורמציה הנאספת מכול הגורמים האלה היא טובה מאוד ולרוב נותנת תמונה מהימנה על מצבו של הילד, תגובתו לטיפול והאם יש
    צורך בשינוי מינון.

    13) כמה זמן יש להמשיך בתרופה ומתי יודעים כיצד להפסיק? מספר דרכים מומלצות לבדוק את משך הזמן שבו כדאי להמשיך בטיפול. במרפאתנו נהוג להפסיק את התרופה בתקופת החופש הגדול. עם חידוש שנת הלימודים הילד מתחיל את שנת הלימודים ללא טיפול תרופתי עד לקבלת דווח מבית ספר על מצבו של הילד. אפשר גם
    לעשות הפסקה בטיפול באמצע שנת הלימודים במיוחד לאחר חופשות ארוכות. לעתים קרובות הדיווח על הידרדרות ניכרת בתפקודו של הילד מתקבלת מיד עם הפסקת הטיפול התרופתי. אין הכרח לדווח למורה על הניסיון להפסקת הטיפול וכמו כן ניתן להשתמש באינבו כדי להעריך את היעילות האמיתית של הטיפול
    התרופתי.

    14) ילדים שלהם יש רק בעיית קשב ללא תנועתיות יתר, מגיבים אף הם לטיפול בריטלין אך באחוז נמוך יותר: רק % 50 יגיבו לטיפול.

    15) ילדים בגיל הגן: ילדים בגיל הגן בגיל חמש ומעלה הסובלים מבעיות קשב וריכוז ניכרות, תנועתיות יתר ובעיות התנהגות יכולים לקבל ריטלין והתגובה דומה לזו של ילדים גדולים יותר. לא נמצאו תופעות לוואי רבות יותר ולעתים יש במתן הריטלין כדי לעזור בשקול אם להעלות ילד לכיתה א` ולאיזה מסגרת להעלות אותו. ילדים אשר הגיבו בצורה לא תקינה למתן ריטלין בגיל הגן עשויים להגיב טוב יותר לריטלין מספר שנים לאחר מכן. עם זאת לא מומלץ שימוש גורף בריטלין בגיל זה כיון שהילד אינו נזקק ללימוד אינטנסיבי ולישיבה ממושכת ויש לשים דגש על שימוש בתרופה רק אם הבעיות אכן חמורות.

    16) מתבגרים: קשה יותר להעריך צעירים עם בעיות קשב וריכוז בגיל ההתבגרות וקשה יותר להעריך את יעילות הטיפול. בגיל זה מספר המורים רב ורובם שוהים במחיצת הנער או הנערה פרק זמן קצר ביום. גם המוטיבציה של המתבגרים משפיעה מאוד על יעילות השימוש. החשש מסטיגמה או מלעג של בני כיתה אחרים גם הוא משפיע מאוד בגיל זה. כמו גם החשש מדימוי גוף פגום עקב שימוש בתרופה. עם זאת ניתן להסתמך על דווח של המטופל עצמו ושל הגורמים בבית הספר גם אם הם חלקיים וכן ניתן להסתמך על מדדים יותר אובייקטיבים כמו שיפור ניכר בציונים ושיפור בהתנהגות. השימוש בריטלין ארוך טווח שהוכנס לארץ רק בשנים האחרונות שיפר מאוד את נכונות המתבגרים לקחת את התרופה והתוצאות על פניהן מאוד משביעות רצון.

    17) ילדים עם בעיות מיוחדות: ילדים הסובלים מפיגור שכלי או אוטיזם בדרגות חומרה שונות וזאת בנוסף להיותם עם תנועתיות יתר, עשויים להגיב טוב לטיפול בריטלין אך באחוז נמוך בהרבה מאלה שאינם סובלים מפיגור שכלי או אוטיזם.

    18) ילדים הסובלים מפרכוסים: למרות דיווחים בספרות על כך שריטלין מוריד את סף הרגישות לפרכוסים, אין הוכחה ברורה לכך ואין מניעה לתת ריטלין לילדים הסובלים מפרכוסים.

    19) הורים יכולים להפסיק את הטיפול בריטלין בכול רגע נתון אם התוצאות אינן משביעות את רצונם או שתופעות הלוואי, אמיתיות או מדומות, אינן מקובלות עליהם.

    20) בדיקות מעבדה: על פי יצרן התרופה יש לבצע לפרקים ס.ד. ותפקודי כבד. למעשה מדובר בתופעות לוואי נדירות ביותר ואין המלצה גורפת לבצע בדיקות אלה באופן שגרתי. בתרופה כמו ניטן כן מומלץ לבצע תפקודי כבד אחת למספר חודשים עקב דיווחים בודדים על פגיעה בכבד.

    21) הטיפול בריטלין נמשך על פני עשרות שנים ועד כה לא נמצאה השפעה שלילית לטווח ארוך.

    22) תופעות הלוואי של ריטלין זניחות יחסית והיחס תועלת לעומת סיכון הוא גבוה מאוד. תופעות הלוואי הן בחלקן תלויות מינון. תופעת לוואי שכיחה היא חוסר תאבון. תופעות לוואי נדירות יותר הן: כאבי בטן, כאבי ראש, נדודי שינה. תופעות אלה לרוב חולפות כשהטיפול נמשך. לעתים קרובות ניתן למונען אם אוכלים ארוחת בוקר. במקרה שהתופעות אינן חולפות ניתן לטפל בהן על ידי הורדת המינון.

    23) תופעה נוספת המטרידה הורים רבים היא התופעה שבה הילד נראה ממוקד ביתר, בזמן שהתרופה פועלת. הוא נראה מנותק מסביבתו וגם מנותק חברתית וההורים משתמשים בביטויים כמו "הוא מתנהג כמו רובוט או זומבי." במקרים אלה ניתן להוריד את מינון התרופה. אם התרופה עוזרת מאוד לשיפור יכולתו של הילד בבית הספר, הורים רבים משלימים עם תופעת מיקוד היתר.

    24) תופעת לוואי מטרידה מאוד היא תופעת ה"ריבאונד". מצב שבו לאחר שחולפת השפעת התרופה מופיעים שינויים במצב הרוח המתבטאים בבכי, עצבנות, אי שקט. תופעה זו נמשכת פרק זמן קצר, לרוב חולפת עם המשך הטיפול. במקרה שהתופעה אינה חולפת אפשר לתת ריטלין במינון קטן אחר הצהרים. זה אולי נשמע פחות הגיוני אבל פועל טוב מאוד.

    25) תנועות בלתי רצוניות או פיקים: מספר מצומצם של ילדים, פחות מאחוז אחד, עלולים לפתח פיקים עם השימוש בריטלין. ההנחה היא שילדים אלה היו מועדים מלכתחילה לתופעות של פיקים והריטלין רק זרז את התהליך. יש חילוקי דעות ביחס לטיפול הנאות במקרה זה. יש הממליצים על הפסקה מידית של הטיפול בריטלין ויש הטוענים שאם הריטלין עוזר לילד יש להמשיך בטיפול למרות הפיקים. עם הפסקת הטיפול הפיקים חולפים לרוב תוך מספר שבועות ואז ניתן לנסות טיפול חלופי בניטן.

    26) עליה בקצב הלב וכן עליה קלה בלחץ דם היא תופעה שכיחה. ברוב המקרים אין לכך חשיבות רפואית. במקרה שהילד מתלונן על דופק מהיר עם תחילת הטיפול, מומלץ לבצע ECG.

    27) טיפול בריטלין אינו משפיע לרעה על הגובה הסופי של הילד. תופעות הלוואי של הטיפול בריטלין אינן דומות כלל לתופעות הלוואי של סמים אחרים ובכלל זה קוקאין.

    28) אין בעיית התמכרות לריטלין. ההפך הוא הנכון. יש בעיה של אי לקיחת התרופה באופן מסודר כפי שנדרש ואף הפסקתה גם אם הטיפול יעיל מאוד. תופעה זו קורית במיוחד בילדים מתבגרים וכן לאחר כול פרסום שלילי בתקשורת.

    29) נמצא שמבוגרים שלא נטלו ריטלין בילדותם הם בסיכון יתר לנטילת סמים כבוגרים וזאת בהשוואה לבוגרים שכן נטלו ריטלין. אצלם הסיכון לנטילת סמים היה נמוך יותר באופן משמעותי.

    30) מחקר שנעשה על ילדים שנטלו בשוגג או בכוונה מינון יתר של ריטלין, העלה תופעות לוואי בשלושים ושניים אחוז מהילדים. אף תופעת לוואי לא סיכנה חיים וזאת בניגוד לתרופות רבות המקובלות בחיי יום יום ובכלל זה תרופות הניתנות ללא מרשם רופא אשר תופעות הלוואי של חלקן עלולות לסכן חיים.

    במרפאתנו בבית החולים מאיר טופלו בשנים האחרונות בריטלין מעל אלף ילדים. אנו בעיצומו של מחקר שמטרתו העיקרית היא לבחון את יעילות הטיפול לטווח ארוך. עד כה נעשו מחקרים מעטים מאוד על השפעת הריטלין לטווח ארוך וכמו כן בדעתנו לבדוק את הענות המטופלים והמשפחות לטיפול ומה הסיבות להפסקת טיפול תרופתי בטרם עת.

    דר` יהודה ברק
    נוירולוג ילדים
    בי"ח מאיר כפ"ס
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן