בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית מחלות לב וכלי דם לחץ דם על מלח בישול, לחץ-דם ובריאות הלב
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    על מלח בישול, לחץ-דם ובריאות הלב

    על מלח בישול, לחץ-דם ובריאות הלב
    בריאות על מלח בישול לחץ-דם ובריאות הלב. הגזע האנושי תוּכְנַת באופן גנטי לצרוך פחות מגרם אחד של מלח ליום. אך מסתבר שברוב האוכלוסיות האתניות דיאטה יומית כוללת בין 6 ל-12 גרם מלח והדבר כרוך בעלייה בלחץ הדם עם הגיל.
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית
    על מלח בישול, לחץ-דם ובריאות הלב

    פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

    הגזע האנושי תוּכְנַת באופן גנטי לצרוך פחות מגרם אחד של מלח ליום. אך מסתבר שברוב האוכלוסיות האתניות, דיאטה יומית כוללת בין 6 ל-12 גרם מלח, והדבר כרוך בעלייה בלחץ הדם עם הגיל. דיאטה עתירת מלח מגדילה את עובי הדופן של החדר השמאלי של הלב, מגבירה את מקרי השבץ המוחי, גורמת לדפנות עורקים התקשחות, ומאידך גיסא הפחתה משמעותית בצריכת מלח, מקטינה את לחץ הדם ומקטינה את התמותה ממחלות קרדיו-ואסקולריות.

    בשלבים מוקדמים של האבולוציה צרך האדם פחות מגרם מלח ביום, והוספת מלח למזון החלה רק לפני כ-7,000 שנה. אך מסתבר שלא כל מה שערב לחך, הוא בהכרח בריא לגופנו. הראיות המחקריות הישירות ביותר על הנזק שצריכת מלח רבה עלולה לגרום מגיעות מהיצור הקרוב לנו ביותר-השימפנזה. בין האדם לבין קוף זה קיימת זֶהות גנטית של 98.8%, ואף על פי כן מסתפק קוף זה בדיאטה דלת-מלח. שתי קבוצות מחקר התמחו שנים רבות בחקר השפעות מלח הבישול (נתרן כלורי) על לחץ הדם של שימפנזים. כך למשל באוניברסיטת סן-אנטוניו בטכסס, האכילו קופים אלה מעל 30 שנה (!!) בדיאטה עתירה במלח בישול, בין 6 ל-12 גרם מלח ביום, בהשוואה לדיאטה הרגילה שלהם העומדת על 1 גרם ליום. בתחילת הניסוי בשנות ה-60, נמדד בבסיס לשימפנזים אלה לחץ דם דיאסטולי/סיסטולי של 122/55 מ"מ כספית. באותם שימפנזים שהוזנו כל אותן שנים במזון עשיר במלח, נמדדה עלייה הדרגתית בלחץ הדם שהגיע בתום 30 שנות ניסוי לערכי לחץ דיאסטולי/סיסטולי 190/120, עליה מרשימה ביותר. ואם התעורר חשד שמא נסיקה זו בלחץ דמם של השימפנזים אינה בהכרח תולדה של הטיפול עתיר המלח שקבלו, אלא תהליך המשקף את הזדקנותן של חיות אלה, נערך באוסטרליה ניסוי משלים "קצר-מועד" שנמשך שנה וחצי ועקב אחרי השינויים בלחץ הדם של שימפנזים כאשר אלה הוזנו בכמויות הולכות וגדלות של מלח בישול
    (5, 10 ו-15 גרם מלח ליום). במקביל להגברת כמויות המלח נרשמה בקופים אלה עליה בלחץ הדם הסיסטולי מלחץ מרבי של 107 מ"מ כספית ללחץ של 143 כתום 20 חודשים. כאשר בנקודת זמן זו, הוחזרו הקופים לדיאטה המקורית דלת המלח, לחץ דמם הגיב בירידה הדרגתית, כאשר כעבור 6 חודשים חזר לערכיו המקוריים.

    אך כאן המקום לעבור להשפעת המלח על אוכלוסיות אנושיות של ממש. הדוגמה המובהקת ביותר של השפעת הפחתת רמת המלח במזון מגיעה מפורטוגל, מדינה המוּכּרת ברמת המלח הגבוהה במיוחד בתפריט היומי. בניסוי המתואר בחרו בקבוצה של 1,600 תושבים באזור מסוים במדינה בו רמת הצריכה היומית של מלח בישול עמדה על 21 גרם ליום, כמות מדהימה לפי כל קנה מידה. באופן לא מפתיע למעלה מ-30% מהתושבים בקהילייה זו סבלו מלחץ דם גבוה מגיל צעיר יחסית. חצי ממשתתפים בניסוי הפורטוגלי המשיכו במנהגי האכילה שלהם מימים ימימה (קבוצת הבקרה), ומחציתם האחרת עברו למשטר אכילה עם רמת מלח ממוצעת של 12 גר` ליום, להזכירכם אף היא רמת מלח גבוהה במיוחד במושגים עולמיים. הניסוי הגסטרונומי הזה נמשך שנתיים ובסוף תקופה זו נמצא בממוצע בקבוצת הבקרה עתירת המלח במזון לחץ דם דיאסטולי/סיסטולי של 153/90, ובקבוצת המלח המופחת לחצי הדם נקבעו כ-140/84. אגב, היה מאוד קשה לשכנע את הפורטוגלים בקבוצת ה"ניסוי" לרדת לצריכת מלח יומית של 9 גרם ליום בדומה לממוצע הכלל-עולמי, שכן הכמות המוצעת האחרונה הייתה בהגדרתם הופכת את המזון ל"תפל ובלתי אכיל", עניין של הֶרגל: על טעם ועל מלח-אין להתווכח.

    אך הבה נדון בנתונים מרשימים עוד יותר, ונרחיק לכת עד יפאן: איש המערב המבקר בארץ-השמש-העולה, מתרשם שמספר פריטי מזון בתפריט היפאני, בפרט בתחום "מעדני הדגים המיובשים", מעט מלוחים לטעמו. עוד בסוף שנות ה-50 היפאנים גילו שכמות המלח היומית הממוצעת הנצרכת שם עומדת על 15 גרם ליום. אך יפאן כזכור מורכבת מ-4 איים ראשיים, ובמחוז הצפון-מזרחי Akita, צריכת המלח היומית הממוצעת היא 27 גרם, ובכפרים בודדים באזור ההוא צריכת המלח היומית מגיעה עד 60 גרם ליום (!). ממש נציבי מלח! אך חשוב מכך, מחקרים אפידמיולוגיים ביפאן הצביעו על מתאם בולט בין אזורי צריכת המלח הגבוהה לאחוז האנשים עם לחץ-דם מוגבר, וחמור מכך התרחשות של שבץ-מוחי. ועוד משכנע מכך: באזורים "מוּכּי המֶלח" של צפון יפאן, הייתה ידועה מזה שנים התופעה של ריבוי מקרי-שבץ מוחי בחודשי החורף (דצמבר-פברואר) עם ממוצע של כ-150 מקרי שבץ באוכלוסיה של 100 אלף, וירידה בולטת במקרי השבץ לכ-100 מקרים בפלח אוכלוסיה דומה בחודשי הקיץ (יולי-אוגוסט). נמצא באופן מובהק שביפאן, כשמתקרב הסְתָו בחודשים ספטמבר-אוקטובר המסורת הקוּלינָארית היפאנית מחייבת מעבר למזון עתיר-ירקות-מלוחים שהכל מתענגים עליו שם עד הגיע האביב. הקשר העונתי המיידי בין עליית רמת המלח לשבץ המוחי היה יותר ממובהק. ואכן, בשנות ה-60 השלטונות ביפאן החלו ביוזמה הסברתית נמרצת להורדת רמת המלח במזון, מה שהביא לירידה דרמטית של כ-80% במקרי השבץ ביפאן.

    כבר מראשית המאה ה-20 הראו מחקרים שהגבלת צריכת המלח בלוקים ביתר-לחץ-דם שפרה את מצבם. בשנת 1948 התפרסם מחקר קלאסי של Kempner שמעבר מהיר מצריכת מלח ממוצעת גבוהה של 6-12 גרם ליום לדיאטת אורז דלת-מלח ברמה של 1 גרם ליום, הביא להפחתה מהותית ברמות לחץ הדם במטופלים. בשנת 2000 פורסם בכתב העתJournal of Human Hypertension מחקר השוואתי לגבי 10 מחקרים שפורסמו על מדגם כולל של 2104 פרטים עם לחץ-דם מוגבר שהקפידו משך 4 שבועות על מזון עם כמות מלח מופחתת בלמעלה מ-2 גרם ליום. הנפילה הממוצעת בלחץ-דמם הייתה 6/3 מ"מ כספית.

    המחקר העדכני חשוב ביותר על השפעת הפחתת רמת המלח בדיאטה היומית , מחקר המכונה DASH, התפרסם בשנת 2001 בכתב העת הרפואי היוקרתי New England Journal of Medicine. מאות נבדקים, כאלה עם לחץ-דם-מוגבר אך גם אנשים בריאים, הוזנו באופן מבוקר במזון ברמות מלח של 4, 6 ו-8 גרם מלח ליום. רמות לחץ הדם שנמדדו בתום תקופת הניסוי היו באופן מובהקות במתאם על רמות המלח במזון. באותה שנה פורסמו ב-Lancet הבריטי תוצאות מחקר באוכלוסייה גדולה בפינלנד בו הוכח הקשר המובהק בין צריכת מלח בישול במינון גבוה לבין הגברת התמותה ממחלות כלי-דם ולב. באנשים בעלי לחץ-דם נורמאלי , יש חשיבות רבה לרמת המלח הנצרכת לעובי דופן החדר השמאלי של הלב, וכאשר דופן זו מתעבה הדבר יכול לנבא את תחילת העלייה בלחץ הדם.

    התרבות האנושית גילתה את המלח בערך לפני 7,000 שנה, וחשיבותו בתקופה העתיקה הייתה בעיקר ביכולתו המפתיעה לשַמֵר את המזון. כעת, בעידן המודרני של מקררים ומקפיאים, איבד המלח את תפקידו בשימור מזון, אך דווקא תעשיית המזון הקפוא (processed food) מעדיפה להמליח את מוצריה, על מנת שיערבו יותר לחך, ומלח הבישול כזכור הוא רכיב זול במיוחד. המלחה בעודף חשובה אף בתעשיית הבשר המעוּבּד, שכן ריכוז מלח גבוה מגדיל את כושר הספיחה של מים, וכך לעתים 10 עד 20% ממשקל הבשר אינו אלא מים להגברת רווחי היצרן. צריכת מלח במזון, היא תמריץ לתחושת צמא, ושתיית נוזלים. כל הפחתה של ריכוזי המלח במזון תשפיע ישירות על צריכת משקאות קלים, מים מינראליים ובירה. כל השיקולים המסחריים שלמעלה הביאו בארה"ב ובעולם למעין קואליציה של תעשיות המזון למיניהן, ואלה פועלות להמעיט ולהדחיק את הרעיון שמלח בישול עודף קשור ישירות בהגברת לחץ הדם. בנוסף מפיצות תעשיות אלה את הדעה שמלח דיאטתי עלול להשפיע רק על אחוז קטן באוכלוסייה, ואין אם כך עילה להפחית את רמות המלח במזון של כלל האוכלוסייה ללא לחץ דם מוגבר (normotensive). נשאלת השאלה, האם בהתחשב בכמויות מלח הבישול (נתרן כלורי) הנכללות בתפריט היומי שלנו, בסדרי גודל של גרמים אחדים מדי יום, יש משמעות של נזק בהמלחה נוספת של הסלט, והמרק, והחביתה של הבוקר, בעזרת המלחייה המסורתית על שולחן האוכל? ומה באמת משקלם הכולל של כל גרגירי המלח המתווספים למזון בהמלחה מדעת, בהשוואה למשקל המלח הכלול כבר במזון ונספג בדמנו שלא מדעת? ואף על פי כן, רשתות המזון בארה"ב בהנחיית ה-FDA משווקות בנוסף למלח הבישול התקני והזול, מותגים של "מלח בריאותי" המכיל אשלגן כלורי (KCl) במקום נתרן כלורי (NaCl). עדיף להגביר את רמת האשלגן שהרי הנתרן במזון הוא די והותר.

    מחקרים על בריאות הלב ומערכת כלי הדם הנמשכים עשרות שנים בארה"ב כגון מבחן Framingham ודומיו, הביאו להערכה הבאה: הפחתה של לחץ הדם הדיאסטולי בכל האוכלוסייה בסך הכל ב-2 מ"מ כספית, הייתה מביאה להקטנת מספר הסובלים מיתר-לחץ דם ב-17%, מקטינה את הסיכון לשבץ או לאירוע מוחי חולף של אי-ספיקה (TIA) ב-15% ואף מפחיתה את שיעור מחלות הלב הכליליות ב-6%. זהו חלק מהתחלואה המיוחסת ליתר-לחץ-דם, והאחרון ניזון באופן משמעותי מצריכת יתר של מלח במזון. את האנשים מהירי התפיסה וחריפי השכל אנו מכנים "ממולחים". אלה המקפידים על תזונה נכונה ועל בריאותם יעדיפו "ממולחים במידה".

    בברכה, פרופ` בן עמי סלע
    04/05/2003 11:18:00
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן